תשואות האג"ח מתקררות את הפסטיבל בוול סטריט: המשקיעים מצטמצמים, הנפט יוקר והשקל נגרר
תשואת האג"ח האמריקאית ל-10 שנים חצתה את 5.3% ורשמה שיא מ-2002, הנפט מסוג ברנט זינק במעל 4% - והמנועים הישנים של ההשקעות חוזרים לתודעה

השוק הפיננסי העולמי מצוי ימים אלה במצב רגיש במיוחד, כאשר תשואות איגרות החוב הממשלתיות בארצות הברית ממשיכות לטפס לרמות שלא נראו מזה למעלה משני עשורים. תשואת האג"ח האמריקאית ל-10 שנים עלתה לרמה של 5.34% – שיא מאז שנת 2002 – וזאת לאחר שהשבוע רשמה עלייה של כחמש נקודות בסיס. תשואת האג"ח ל-30 שנים, שהתחממה בשבועות האחרונים מעבר לרף ה-5.6%, נסוגה קלות לכ-5.2%, אך הכיוון הכללי של שוק החוב הממשלתי נותר מתוח במיוחד. בשוק ההון בישראל ממשיכים לעקוב אחרי ההתפתחויות הללו בעניין רב, בין היתר בשל ההשפעה הישירה שלהן על השקל, על המחירים הישראליים ועל הכספים שהציבור משקיע בחו"ל.
ההתחזקות המהירה בתשואות מוסברת בשוק בשילוב של מספר גורמים. ראשית, נתוני המקרו האמריקאיים המצטברים בשבועות האחרונים הציגו כלכלה עמידה להפליא – הוצאות הצריכה הפרטית באוגוסט צמחו בקצב הגבוה מהתחזיות, ועליית המדד בסקטור השירותים בספטמבר חרגה אף היא מהצפוי. שנית, מחירי הנפט קיפצו ביום אחד ביותר משלושה אחוזים – ה-WTI עלה בכ-3.1% והברנט זינק בכ-4.7% – מה שמזכיר למשקיעים שהאינפלציה עוד לא סיימה לשחק את תפקידה. ולבסוף, ישנו גורם פיסקאלי מתמשך: רבים בשוק חוששים מגירעונות תקציביים הולכים וגדלים במדינות מפותחות ומהעלייה בהוצאות הריבית של ממשלות, שדוחפת את שוק החוב קדימה גם כאשר הנתונים המקרו-כלכליים אינם מצדיקים זאת במלואם.
מה קורה בוול סטריט ומדוע הנאסד"ק כמעט ולא זז
בעוד שהתשואות מטפסות, מדדי המניות המובילים בוול סטריט ניסו לשמור על איזון עדין. דאו ג'ונס והנאסד"ק טיפסו בשיעורי מזער של פחות מ-0.1%, ומדד ה-S&P 500 התחזק בכ-0.2%. מאחורי המספרים המתונים מסתתרת מציאות מורכבת: הרבעון השלישי של השנה הסתיים בעליות חזקות במדדים – מיקרוסופט לבדה זינקה בכ-37.5% ברבעון והוסיפה טריליון דולר לשווי השוק שלה – אך חודש אוקטובר שנפתח מסמן סנטימנט מורכב יותר. מייק וילסון, האסטרטג הראשי של מורגן סטנלי, הצהיר השבוע כי הוא מברך על תיקון של 5%-10% במניות האמריקאיות, מתוך הערכה שתיקון מתון יסייע לשוק להתאושש ולהפחית את הסיכון לקריסה חריפה בהמשך.
trending_up שינוי מגמה: האג"ח חוזרת להיות מלכת שוק ההון
השפעה משמעותית שצריך להכיר ולהבין את המשמעות שלה.
הראסל 2000 נגרר מאחור – והמשקיעים במניות קטנות מרגישים את זה
בעוד ה-S&P 500 מצליח להחזיק מעמד מול הלחץ של התשואות הגבוהות, מדד המניות הקטנות והבינוניות בארה"ב – הראסל 2000 – מרגיש בצורה חדה הרבה יותר את התייקרות עלויות האשראי. חברות קטנות, שמממנות את פעילותן באשראי בנקאי ובקרנות חוב פרטיות, סופגות את העלייה בריבית באופן מיידי בהוצאות המימון שלהן, ולכן הן נסחרות בדיסקאונט משמעותי מול המדדים הגדולים. בכירים בתעשיית ההשקעות בישראל מציינים כי גם תיקי ההשקעות של המוסדיים המקומיים, שהגדילו בשנתיים האחרונות את החשיפה לאפיקים מנייתיים זרים, חשופים באופן לא מבוטל למגמה הזו – ולכן צפויה לחץ מסוים על תשואות המסלולים המנייתיים בקופות הגמל ובקרנות ההשתלמות.
ספטמבר המעורב: מה עשו החיסכון הפנסיוני והכסף הפנוי של הציבור
ההשפעה של המגמה הגלובלית מגיעה ישירות אל החיסכון של כל בית אב בישראל. לפי דיווח של דה-מרקר, קופות הגמל וקרנות ההשתלמות הניבו בספטמבר תשואות אפסיות במסלול הכללי – תשואה ממוצעת שלילית של 0.1% – ואילו המסלול המנייתי רשם תשואה שלילית של 0.2%. זאת לאחר חודשים רצופים של ביצועים חיוביים בשוק ההון. מעניין כי המסלולים העוקבים אחר מדד ה-S&P 500 הציגו תשואה חיובית של כ-2%, בתמיכת התחזקות השקל – נתון שממחיש עד כמה תלויים החוסכים הישראלים במימושי רווח בחו"ל ובתשואות השקל עצמו. בגלובס דיווחו כי המסלול העוקב אחרי מדד S&P 500 היה המנצח הברור של החודש, ואילו מנהלי ההשקעות בגופים המוסדיים נאלצו להתמודד עם תנודתיות מוגברת בשווקים המקומיים.
במקביל, תעשיית קרנות הנאמנות בישראל ממשיכה לגייס כספים עצומים – כ-6.4 מיליארד שקל בספטמבר לבדו, לפי דה-מרקר. אלטשולר שחם ואי.בי.אי היו הפודים היחידים שרשמו גיוסים נטו חיוביים, ובמקומות הראשונים מתחילת השנה עומדות מיטב והראל. אך הנתון הבולט ביותר הוא ההזרמה המתמשכת של כספים לקרנות הכספיות. כפי שציין בכיר בענף בשיחה עם דה-מרקר, "למרות ירידת הריבית, הציבור ממשיך להזרים כסף לקרנות הכספיות — ואנחנו צופים שהמגמה תימשך". הציבור הישראלי, שנשרף בזמנו באפיקי נדל"ן ובמניות ספקולטיביות, מעדיף כרגע נזילות וביטחון – וזאת דווקא בתקופה שבה תשואת האג"ח האמריקאית והאג"ח הישראלית מציעות הזדמנויות מעניינות באפיקים סולידיים ארוכי טווח.
balance פרשנות ביקורתית: הצד השני של המטבע
יש שיגידו כי השוק מגזים בתגובת היתר לעליית התשואות. מייק וילסון, האסטרטג הראשי של מורגן סטנלי, מעריך כי ירידה מתונה של 5%-10% במדד המניות האמריקאי עשויה למעשה להועיל לשוק ולהפחית את הסיכון לתיקון חריף בהמשך. בנוסף, נתוני התעסוקה והאינפלציה הפרטית בארה"ב עדיין מציגים כלכלה צומחת ואינפלציה מתקררת – ולכן ההנחה כי הפד יידחף להעלות ריבית מחדש עשויה להתברר מוקדמת מדי.
מטא וחששות הרגולציה: הרוח הפוכה בצד הטכנולוגי
גם בצד הטכנולוגי של השוק היו השבוע חדשות שמעיבות על הסנטימנט. מטא טיפסה בשיעור מזערי של פחות מ-0.1%, כשברקע נשמעות הערות מרוסנות מראשי התעשייה בכנסי AI בינלאומיים, וגוגל חשפה את מודל ג'מיני 4 – מהלך שנועד להזרים אופטימיות לתחום הבינה המלאכותית. אך השוק נדרש להתמודד גם עם סוגיית הרגולציה: פודקאסט מנועי הכסף של כלכליסט דיווח השבוע על כך שמודל של OpenAI נכנס למערכת של ממשלת אוסטרליה ללא אישור, ועל כך שאנתרופיק מזהירה בתשקיף מסייכון קיומי לאנושות. ראשי התעשייה קוראים להאט את הקצב, והמשמעות עבור המשקיעים היא שהסטוריית ה-AI – שהניעה את השווקים כל השנה – נמצאת בפתחו של מבחן רגולטורי ופוליטי שעשוי להשפיע על התשואות של תיקי הטכנולוגיה הישראליים והעולמיים כאחד.
בורסת תל אביב במגמה מעורבת: פאלו אלטו חוצה טריליון שקל, ומניות התעופה ממריאות
ביום המסחר האחרון בשבוע המקוצר, בורסת תל אביב נעלה במגמה מעורבת. מדד ת"א 35 טיפס בכ-0.3%, בעוד מדד ת"א 90 איבד 1.5% ומדד ת"א 125 נחלש ב-0.1%. מניית פאלו אלטו עשתה היסטוריה – זינקה ב-5.5% והפכה לחברה הראשונה בבורסה בתל אביב שחוצה את שווי השוק של טריליון שקלים, לאחר שמאז הרישום בתחילת השנה זינקה בכמעט 170%. בניגוד לכך, מניות האנרגיה המתחדשת ספגו ירידות חדות – מדד האנרגיה המתחדשת ירד ב-3.6%, דוראל אנרגיה צנחה ב-7.7% ואנלייט אנרגיה איבדה 5.6% – בשל תשואות האג"ח הגבוהות שמייקרות את המימון של פרויקטי תשתית ארוכי טווח.
גם בגזרת מניות התעופה המקומיות נרשמו עליות מרשימות, לאחר האירוע החריג בטיסת פליי דובאי לתל אביב, שבמסגרתו הופעל קוד חירום בעקבות עימות פיזי בין הטייסים והמטוס הוסט לנחיתה בסעודיה. אל על קיפצה בשבוע ביותר מ-10% והוסיפה כ-1.3 מיליארד שקל לשווי השוק שלה, וישראייר זינקה ב-11.5% – עליות שהפכו את אל על למועמדת ריאלית להצטרפות למדד ת"א 35, לראשונה בתולדותיה. המשקיעים מעריכים כי אירועי בטיחות חריגים בחברות זרות הפועלות בקווים לישראל עשויים להעביר נוסעים רבים לחברות המקומיות.
השקל היציג, הדולר והנפט: השפעה ישירה על כיס הצרכן
בזירת מט"ח, הדולר האמריקאי התחזק ב-0.3% מול השקל ונסחר בשער של 3.08 שקלים – רמתו הגבוהה מאז ה-30 ביולי – לאחר שהבוקר נקבע על 3.06 שקלים. זאת למרות שהדולר התחזק בכ-0.5% מול סל המטבעות המובילים בעולם. בנק ההשקעות האוסטרלי OCBC ציין כי "נראה שהדולר רגיש יותר לתנועה בתשואות האג"ח מאשר לציפיות הריבית של הפד" – הערה שחוזרת ומופיעה בדוחות אנליסטים ברחבי העולם. היורו נחלש בכ-0.41% מול השקל ועומד על 3.46 שקלים. עבור הצרכן הישראלי, התחזקות הדולר מייקרת יבוא, טיסות ורכישות מקוונות, ולכן המגמה עשויה להתבטא במחירי סל הצריכה הישראלי בחודשים הקרובים. מחירי הנפט, שזינקו ביותר מ-3%, עלולים להתבטא בעליית מחירי דלקים ובהאטה בהתקררות האינפלציה העולמית – שתי תופעות שישפיעו גם על קביעות הריבית בבנק ישראל.
האם זהו סוף הראלי או עוד משק כנפיים לפני המשך העלייה
בסקירה של UBS נטען כי שילוב של מגמת דס-אינפלציה וכלכלה צומחת בארה"ב צפוי לאזן את הלחץ שמפעילות עליית התשואות, וכי יש פוטנציאל לעלייה של כ-10% במדד ה-S&P 500 עד אמצע שנת 2027, כשהבינה המלאכותית ממשיכה לשפר את רווחיות החברות. עם זאת, מרווח הביטחון בשווקים הולך ומצטמצם: תשואה של מעל 5% באג"ח הממשלתית האמריקאית מהווה תחרות ישירה וקשה לשוק המניות, והיסטורית רמות תשואה כאלה ליוו תיקונים משמעותיים. למשקיע הישראלי, המסר הברור מהימים האחרונים הוא כי המערכת הפיננסית העולמית נמצאת בשלב של איזון מחדש בין סיכון לפיצוי – איזון שעשוי להתמשך עוד חודשים ארוכים.
עוד בנושא
שאלות נפוצות (FAQ)
-
תשואה גבוהה באג"ח ממשלתית מהווה אלטרנטיבה חסרת סיכון משמעותית למניות. כאשר תשואת האג"ח ל-10 שנים חוצה 5.3%, משקיעים מעבירים כסף ממניות מסוכנות יותר לאג"ח, ובמקביל ערך נוכחי של רווחי החברות בעתיד פוחת, מה שלוחץ על השוויים של מניות, במיוחד כאלה בענפי צמיחה כמו טכנולוגיה.
-
מחירי הנפט מושפעים מגורמים גיאופוליטיים ומהיצע, אך עלייה חדה במחירי הנפט כמו זו שנרשמה - 3.1% ב-WTI וכ-4.7% בברנט - מעלה חששות מהתחדשות האינפלציה. זה בתורו מעלה ציפיות שהפד יחזיק את הריבית גבוהה לאורך זמן, מה שדוחף את התשואות באג"ח עוד יותר גבוהה.
-
כאשר הדולר מתחזק בעולם בשל תשואות גבוהות בארה"ב, הוא מתחזק גם מול השקל. לאחרונה נסחר הדולר היציג מעל 3.07 שקלים, וזו סטייה מהמגמה הרגילה שבה השקל מושפע בעיקר מזרימות הון מקומיות. עבור הצרכן הישראלי, התחזקות הדולר מייקרת יבוא וטיסות לחו"ל.
-
לפי דיווחי דה-מרקר, תעשיית קרנות הנאמנות גייסה כ-6.4 מיליארד שקל בחודש האחרון, כשרוב הגיוסים הגיעו לקרנות כספיות. מנגד, תשואת האג"ח הממשלתיות לשיא של 24 שנים מצביעה על כך שאפיקים סולידיים ארוכי טווח הופכים לאטרקטיביים יותר, ולכן חוסכים רבים עשויים לשקול פיזור מחדש של תיקי ההשקעות שלהם.