חיפוש באתר

דולר-שקל: 3.2517 +0.10% (0.00)
יורו-שקל: 3.5723 +0.30% (0.01)
ת"א 125: 3,869.15 +0.01% (0.51)
ת"א 35: 3,978.42 +0.08% (3.02)
ביטקוין: 63,829.8000 -1.55% (-1,006.83)
לירה שטרלינג-שקל: 4.3054 +0.77% (0.03)
ין יפני-שקל: 0.0203 +0.64% (0.00)
פרנק שוויצרי-שקל: 3.8813 +0.63% (0.02)
דולר אוסטרלי-שקל: 2.1939 +0.59% (0.01)
דולר קנדי-שקל: 2.2792 +0.65% (0.01)
דולר ניו זילנדי-שקל: 1.7905 +0.63% (0.01)
דולר הונג קונגי-שקל: 0.4146 +0.51% (0.00)
זלוטי פולני-שקל: 0.8148 +0.74% (0.01)
כתר שוודי-שקל: 0.3175 +0.54% (0.00)
ריאל ברזילאי-שקל: 0.5611 +0.77% (0.00)

החורף שיבחן את מערכת האנרגיה: בין משבר הגז באירופה לחוות השרתים בישראל

בין זינוק של יותר מ-150% במחיר הגז באירופה ובין הגבלות חסרות תקדים של רשות החשמל על חוות השרתים, מערכת האנרגיה הישראלית ניצבת בפני מבחן שיקבע את עלות החשמל לצרכן

אתר כלכלה · 17 באוקטובר, 2026 · schedule 5 דקות קריאה
החורף שיבחן את מערכת האנרגיה: בין משבר הגז באירופה לחוות השרתים בישראל
מחירי הגז העולמיים ממשיכים לזנק, והחורף הקרוב עומד לבחון את מערכות האנרגיה באירופה ובישראל (אילוסטרציה)

מערכת האנרגיה העולמית נמצאת בשבועות האחרונים במצב שמזכיר לכלכלנים את משברי האנרגיה הגדולים של העשור הקודם: מחיר הגז באירופה זינק ביותר מ-150% ולפי דיווחי רויטרס אינו צפוי לרדת בקרוב, מכליות גז נוזלי מארה"ב משנות מסלול בימים האחרונות ופונות לבריטניה ולבלגיה במקום לאסיה, ומאגרי הגז באירופה מלאים בכ-73% בלבד – הרבה מתחת לרמה הרגילה לתחילת אוקטובר. על רקע זה, גם בישראל חוזרים הדיונים על עתיד משק החשמל, בעקבות פרסום ב"דה מרקר" לפיו רשות החשמל בוחנת הגבלת הספק של חוות שרתים, הליך שעשוי להשפיע על כמחצית מבקשות החיבור בטיפול. שני הנושאים, שנראים נפרדים, מצטרפים לאותה שאלה מרכזית: כמה יעלה לצרכן הישראלי החורף הקרוב, והאם המערכת תצליח לספק חשמל יציב במציאות חדשה.

הרקע לזעזוע בשוק האנרגיה טמון בהתמשכות המשבר סביב מצר הורמוז. לפי פרסומים ב"ביזפורטל" וב"גלובס", היקף המכליות שעוברות במצר ירד חדות, ולצידו התגברו תקיפות באזור – מהלכים שהדהימו את שוק הנפט והעלו את מחיר ברנט לסביבות 105.5 דולר לחבית, לפני עלייה נוספת של כ-5% במספר ימים. גורמים בענף מציינים כי ההשפעה אינה מיידית בלבד: מומחים מזהירים כי גל ההדף של סגירת המצר נע ממזרח למערב, ממחסור בדלקים בהודו וביפן ועד עליית מחירים שתגיע גם לכלכלות החזקות בעולם. פאתיח בירול, ראש סוכנות האנרגיה הבינלאומית, הזהיר בעבר כי החסימה במצר עלולה להצית את "משבר האנרגיה הגדול ביותר אי פעם".

{"level":2}

המהפך של קטאר וההשתחררות של סעודיה מהורמוז

אחד המהלכים המרכזיים שמשקפים את עוצמת המשבר הוא שינוי המודל העסקי של קטאר. לפי פרסום מ"ביזפורטל", המדינה שסיפקה כחמישית מהגז הנוזלי בעולם נאלצה להסתגל לפגיעות במתקניה ובמצר הורמוז, ורכשה 33 מטעני גז אמריקאיים בכמיליארד דולר. בקטאר מנהלים מגעים לחוזים חדשים עד 2031 ומרחיבים את הפעילות בטקסס, כדי לשמר את הלקוחות ואת המעמד העולמי. במקביל, סעודיה מתכננת להגדיל את צינור הנפט שלה ל-10 מיליון חביות ביום, מהלך שמשקף את רצונה להשתחרר מהתלות במצר הורמוז ולהמשיך לייצא נפט גם אם המצר ייסגר לחלוטין.

המהפך הקטארי והמהלך הסעודי מצטרפים למספר הודעות גיאופוליטיות שהטרידו את השווקים. ענקית התשתיות ההודית אדאני הודתה בפני משרד האוצר האמריקאי כי רכשה גז שמקורו באיראן בניגוד לסנקציות, תוך הסוואתו כמשלוחים מעומאן ועיראק באמצעות ספינות מ"צי הצללים", ותשלם לארה"ב 275 מיליון דולר. באותו חזית מתגלע ויכוח גם בארה"ב עצמה: טראמפ הכריז על יבוא דיזל מרוסיה כדי להוריד מחירים, אך נתקל בהתנגדות רפובליקנית הולכת וגוברת בטענה שהעסקה מפרה את החוק ומעניקה לפוטין גלגל הצלה כלכלי. ביזפורטל דיווח גם כי עיראק, אחת מיצואניות הנפט הגדולות בעולם, מבקשת סיוע מקרן המטבע: הכנסות המדינה מנפט צנחו ב-53% בשבעת החודשים הראשונים של השנה, הגירעון מתרחב והכלכלה צפויה להתכווץ ב-16%.

{"level":2}

החורף הקרוב: מבחן עליים לאירופה

המבחן הגדול עומד בפתח באירופה, שם דווח ב"דה מרקר" כי "החורף הקרוב יוכיח אם הימור של 40 מיליארד דולר ישתלם". על פי הדיווח, מדינות היבשת השקיעו סכומים עצומים בהיערכות לחורף, אך התוצאות עד כה מעורבות: על פי נתונים שהובאו ב"כלכליסט", מחירי החשמל הסיטונאיים לינואר בגרמניה קפצו ב-60% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, על רקע התייקרות הגז הטבעי, צמצום הפעילות של כורים גרעיניים והעובדה שמקורות האנרגיה המתחדשת פחות אפקטיביים בחורף. במקביל, דווח כי בריטניה משקיעה כ-200 מיליארד דולר להגנה מפני משבר חשמל, ומכליות ה-LNG האמריקאיות ששינו מסלול בימים האחרונות מגיעות בזמן עדין עבור יבשת שמאגרי הגז שלה מתרוקנים מהר מהצפוי.

המצב האירופי אינו רלוונטי רק לתושבי היבשת. ישראל, ככלכלה מקושרת לשווקים הגלובליים, חשופה להשפעות עקיפות ניכרות: מחירי הנפט משפיעים על עלות התדלוק, על מחירי התובלה במשאיות ובמטוסים, ובהתאם גם על מחירי הסחורות והאינפלציה במשק. ב"כלכליסט" פורסם כי מדינת ישראל בחרה בכלי גורף – הפחתת בלו לא ממוקדת – כדי להתמודד עם הזעזוע האנרגטי, אך מועד תפוגתו נקבע לארבעה ימים בלבד אחרי הבחירות לכנסת, מה שמעלה שאלות קשות לגבי המדיניות בטווח הארוך. דוח ביניים של ה-OECD מזהיר מפני הטבות אנרגיה גורפות בעידן של חוב יקר, וממחיש כי אירופה וישראל ניצבות בפני אותה דילמה: כיצד מגינים על הצרכן בלי לפוצץ את התקציב.

{"level":2}

רשות החשמל מדקדקת עם חוות השרתים

בזמן שהשווקים הגלובליים סוערים, בישראל מתגלע ויכוח פנימי על עתיד משק החשמל. לפי דיווח של עידן בנימין ב"דה מרקר", רשות החשמל בוחנת הגבלת הספק של חוות שרתים, מהלך שעשוי להשפיע על כמחצית מבקשות החיבור הנמצאות בטיפול. המהלך מצטרף להחלטה שכבר פורסמה בעבר לעצור את קבלת הבקשות לחיבור דאטה סנטרים חדשים, החלטה שעוררה גל מחאה בקרב בכירי ענף האנרגיה בישראל. בוועידת אנרגיה 360 של כלכליסט ודיסקונט, שנערכה בחודש ספטמבר, התריעו בכירים בענף מפני איום על מעמדה הכלכלי והביטחוני של ישראל, וטענו כי כדי שלא להישאר מאחור במהפכת ה-AI יש לשחרר חסמים רגולטוריים ולעבור לפתרונות של אנרגיה מבוזרת ומיקרוגרידים.

{"level":3}

המתח בין תשתיות לצמיחה טכנולוגית

הדילמה של רשות החשמל משקפת מתח כלכלי עמוק. מחד, חוות השרתים הן מנוע צמיחה מרכזי בכלכלה הישראלית, שמושך השקעות זרות ותעסוקה בענף ההייטק; מאידך, הביקוש הגובר לחשמל שנוצר ממנה עלול להכביד על רשת חשמל שנבנתה למציאות אחרת. בכלכליסט פורסם בעבר כי עלות השבתה של חוות שרתים בישראל עלולה להגיע ל-11 מיליון דולר בכל שעת השבתה – נתון שממחיש כיצד עולמות האנרגיה והמחשוב הפכו לחזית אחת. בשוק מעריכים כי ההחלטה תשפיע על היקף ההשקעות בתחום הדאטה סנטרים בישראל, כאשר חברות בינלאומיות בוחנות את יציבות הרגולציה המקומית כחלק מהחלטות המיקום שלהן.

בתוך הענף הישראלי, בין השאר בעקבות המשבר העולמי, מתרחשת פעילות עסקית ענפה. דווח ב"כלכליסט" על קרן ג'נריישן קפיטל שמתקרבת לרכישת שיכון ובינוי אנרגיה תמורת 4.45 מיליארד שקל, עסקה שתהפוך את הקרן לאחת מיצרניות החשמל הפרטיות הגדולות בישראל, תוך כדי רתימת מנגנון פיצוי במקרה שהעסקה לא תושלם. במקביל, מתואר כי לנוכח התנגדות רשות החשמל, בשוק מעריכים כי במסגרת ההסכם יידרשו הצדדים למכור חלק מתחנות הכוח הקיימות. גם חברות אחרות מתרחבות: דוראל קיבלה אישור לקידום שלב ב' של פרויקט סולאר ואגירה בעמק המעיינות שיכלול 150 מגה-וואט סולארי ו-800 מגה-וואט שעה אגירה, וכלמוביל אנרג'י ותמנת אנרגיה הפעילו מתקן אגירה בכ-60 מיליון יורו.

{"level":3}

השוק האמריקאי כנתיב אופטימיות זהירה

במקביל למשברים, יש גם נתיב אופטימיות. דווח ב"ביזפורטל" כי ארה"ב צפויה להוסיף השנה כ-60 גיגה-ואט של מתקני אנרגיה מתחדשת ואגירה – עלייה של כ-20% – למרות הניסיון של הממשל האמריקאי לעכב את המעבר לאנרגיה ירוקה. הביקוש לחשמל ממרכזי הנתונים והמרוץ לנצל את הטבות המס לפני שייגמרו מאיצים את ההשקעות, אך ב-2028 הענף עלול לפגוש האטה חדה. תחזית זו עשויה לשקף גם את הכיוון בישראל: ככל שהביקוש לחשמל גובר, כך גדל הלחץ לפתח ייצור מקומי מגוון ומהיר יותר, תוך שילוב של אנרגיה מתחדשת, אגירה וגז מקומי. בכלכליסט פורסם לאחרונה כי אפילו סוכנות האנרגיה הבינלאומית צופה ירידה בביקוש הגלובלי לנפט השנה במיליון חביות ביום, בגלל המלחמה באיראן והשיבושים במצר – נתון שממחיש כי גם היצע וגם ביקוש מתערערים במקביל.

הדרך בה יתפתחו האירועים בשבועות הקרובים תלויה במספר גורמים שמתקשרים זה לזה: התקדמות המצב הביטחוני סביב מצר הורמוז והאפשרות שהמצר ייפתח מחדש לתנועה סדירה, מהירות מילוי מאגרי הגז באירופה לפני החורף, וההחלטות שתקבל רשות החשמל בישראל בנוגע לחיבור חוות שרתים חדשות. על פי הפרסומים בכלי התקשורת הכלכליים, החורף הקרוב יכריע אם ההשקעות העצומות בהיערכות ישתלמו, והאם מערכת האנרגיה העולמית תצליח לייצב את עצמה או שמא המשבר יתרחב לכלכלות נוספות. בישראל, ההחלטות שמתקבלות היום – בין אם בתחום האגירה, האנרגיה המבוזרת או הרגולציה על חוות השרתים – עשויות לקבוע את עלות החשמל ואת יכולת הצמיחה של הכלכלה המקומית בשנים הקרובות.

שאלות נפוצות (FAQ)

  • הזינוק נובע מהמשבר במצר הורמוז שפגע בהיצע הגז העולמי, ממאגרי גז אירופיים שמלאים בכ-73% בלבד לעומת הרמה הרגילה לתחילת אוקטובר, ומהצורך של מדינות אירופה להבטיח אספקה לקראת החורף. מומחים מעריכים כי המחירים אינם צפויים לרדת בקרוב.

  • חלק ניכר מהחשמל בישראל מיוצר מגז טבעי, וככל שמחירי הגז העולמיים עולים כך גדל הלחץ על עלות הייצור המקומית. ההשפעה מתגלגלת לצרכן דרך תעריפי החשמל, מחירי הדלק ועלות הסחורות, ובשוק חוששים כי משבר האנרגיה העולמי יוביל להתייקרות נוספת בישראל.

  • רשות החשמל מודאגת מעומס הביקוש לחשמל שנוצר מהתרחבות חוות השרתים בישראל, שעלול לפגוע באמינות רשת החשמל. לפי הפרסומים, כמחצית מבקשות החיבור של חוות שרתים עשויות להיות מושפעות מההגבלות המתוכננות, מהלך שמעורר מחאה בקרב אנשי הענף הטכנולוגי.

  • קטאר, שסיפקה כחמישית מהגז הנוזלי בעולם, נאלצה לשנות את המודל העסקי שלה בעקבות הפגיעות במתקניה ובמצר הורמוז. היא כבר רכשה 33 מטעני גז אמריקאיים בכמיליארד דולר, מנהלת מגעים לחוזים חדשים עד 2031 ומרחיבה את הפעילות בטקסס כדי לשמור על לקוחותיה ועל מעמדה העולמי.

מה דעתך על הכתבה?

דירוג הקוראים עוזר לנו להשתפר ולהביא לכם את התוכן הטוב ביותר.

תודה על הדירוג!

כתבות שיעניינו אותך