העסקה על אפרודיטה ותורת המחירים בהורמוז: משבר האנרגיה משנה את כללי המשחק

מזכר ההבנות על אפרודיטה: פריצת דרך אסטרטגית או סיכון מחושב

השותפויות במאגר אפרודיטה שעל גבול ישראל-קפריסין חתמו על מזכר הבנות למכירת כל הגז הטבעי מהמאגר לחברת EGAS המצרית, בהיקף של כשבעה מיליארד מטר מעוקב בשנה עד תום תקופת החיים של המאגר. המהלך, שנחתם בין כל השותפות באפרודיטה, CHC ו-EGAS, דורש עדיין אישורים פנימיים מצד ממשלות מצרים וקפריסין, אך הוא מסמן את התגבשות המתווה העסקי המלא לניצול המאגר. במקביל למזכר המכירה, סיכמו השותפות עם ממשלת מצרים על הסכם אירוח שבמסגרתו תוקם צנרת תת-ימית שתחבר את מאגר אפרודיטה ישירות למערכת ההולכה המצרית. חלק מהגז שיימכר הוא גז ישראלי, אך עדיין לא נקבע הסדר רשמי שיקבע את חלקה של ישראל מהמכירה, נקודה שעלולה להפוך למוקד מחלוקת בין השותפים. ההשקעה הנדרשת להקמת התשתית ואסדת הטיפול עומדת על כארבעה מיליארד דולר, סכום משמעותי שמשקף את היקף ההתחייבות הארוכת טווח של השותפים לפרויקט. מדובר בהתפתחות שעשויה לחזק את מעמדה של ישראל כשחקנית מרכזית בשוק הגז המזרח תיכוני, אך גם לייצר תלות מבנית ביחסים עם מצרים וקפריסין לאורך שנים רבות.

מצר הורמוז: המבחן האמיתי של הפסקת האש

מכליות נפט סיניות שנעות לעבר מצר הורמוז מהוות מבחן מעשי ראשון לעמידות הפסקת האש בין ארצות הברית לאיראן, בעוד השוק הגלובלי מנתח כל תנועה ימית כמדד להערכת הסיכונים האמיתיים. החשש המרכזי בשווקים הוא שחזרה לשגרה בנתיב השיט לא תהיה מיידית גם אם הסכם הפסקת האש יחזיק מעמד, שכן חברות הספנות ובעלי הערבויות ידרשו תקופת המתנה ממושכת לפני שישובו להפליג דרך המיצר. מחירי הגז חוו צניחה בעקבות הדיווחים על הפסקת האש, אך האנליסטים מזהירים שהוולטיליות תישאר גבוהה כל עוד איראן שולטת למעשה בנתיב השיט ויכולה לחסום אותו מחדש בכל רגע נתון. איראן עצמה הודיעה שתגבה עמלה על שיט בהורמוז, מהלך שמוסיף שכבה נוספת של עלות על המעבר הימי ומעלה שאלות לגבי היעילות הכלכלית של הנתיב גם אם החסימה המלאה תוסר. במקביל, ארצות הברית מציעה ערבויות בהיקף של 40 מיליארד דולר לעידוד חזרת ספינות למסלול, אך הסיכון הביטחוני הבסיסי נותר בעינו ולא ברור אם הערבויות הפיננסיות יספיקו לשכנע את חברות הביטוח והספנות לחזור לפעילות מלאה.

המסלול החלופי שמתגבש לאורך חופי עומאן

שלוש ספינות ענק החלו לעבור במסלול חדש סמוך לחופי עומאן בניסיון לעקוף את איום החסימה האיראני, מהלך שמשקף את חוסר הסבלנות של השוק המסחרי להמתנה לפתרון דיפלומטי. המסלול החלופי אמנם מאריך את זמן ההפלגה ומוסיף עלויות תפעול, אך הוא מאפשר למכליות להמשיך להזרים נפט מהמפרץ לשווקים הבינלאומיים מבלי לחשוף את עצמן לסיכון הישיר של חסימה פתאומית. סעודיה, מצידה, כבר הצליחה להעביר חלק ניכר מיצוא הנפט שלה דרך נתיבים חלופיים, כולל צנרת יבשתית לים האדום, ואף הציעה למדינות אסיה לשלם פרמיה של כ-20 דולר לחבית עבור נפט שיעבור בנתיבים החלופיים. ההתפתחויות האלה מראות שהשוק מפתח יכולת הסתגלות מהירה למציאות החדשה, אך גם שהעלות הכוללת של הפקת והובלת נפט עלולה להישאר גבוהה באופן מבני גם לאחר שהמתיחות הביטחונית תירגע. מכלית נפט איראנית שנתקעה באינדונזיה, בשווי מוערך של כ-120 מיליון דולר, מדגימה את המורכבות של המצב גם עבור איראן עצמה, שמתקשה למכור את הנפט שלה גם כאשר המחירים קופצים לכ-100 דולר לחבית.

השלכות ישירות על הצרכן הישראלי: מהתחנה למטבח

עליית מחיר הדלק שנרשמה לאחרונה בתחנות התדלוק בישראל הייתה רק הסנונית הראשונה של גל התייקרויות שמגיע משוק האנרגיה הגלובלי, כאשר גם מחירי גז הבישול צפויים לעלות בהמשך. ההשבתה הממושכת של אסדות לווייתן וכריש בשל המלחמה עם איראן וחזבאללה פגעה ישירות באספקת הגז המקומי, ואילצה את המשק הישראלי לחזור לשימוש בפחם ובסולר המזהמים והיקרים יותר. הנזק הכספי מההשבתה מוערך בכ-300 מיליון שקל בכל שבוע, סכום שנובע מהפרשי העלויות בין ייצור חשמל מגז טבעי לעומת דלקים חלופיים, והוא מועבר בסופו של דבר לצרכן דרך חשבונות החשמל. מעבר לפגיעה הישירה במחירי האנרגיה, המשבר פוגע גם בהתחייבויות היצוא של ישראל, שכן האספקה של גז למצרים ולירדן נפגעה ומערערת את מעמדה כספקית אמינה. משרד האנרגיה מעריך שהמערכה האזורית תפחית את האיומים על תשתיות הגז, אך המשקיעים הבינלאומיים כבר שולחים אותות ברורים לגבי התפיסה שלהם את ישראל כשוק מסוכן להשקעות ארוכות טווח בתחום האנרגיה.

ההשפעה על מדדי האנרגיה בבורסה בתל אביב

מניות האנרגיה הישראליות חוו זינוקים חדים בעקבות העלייה במחירי הגז והנפט, כאשר חלק מהחברות נהנות גם מחוזים ארוכי טווח על הגז המקומי שמבטיחים תזרימי הכנסות יציבים. חברות כמו אנלייט, או.פי.סי ודוראל הוסיפו מאות אחוזים לשוויין בשנה האחרונה, על רקע התרחבות פעילותן בארצות הברית והביקוש האדיר לחשמל שמניע את מהפכת הבינה המלאכותית. עם זאת, חברות הגז המקומיות נמצאות במצב פרדוקסלי, שכן מחד גיסא המחירים הגלובליים עולים אך מאידך גיסא היכולת שלהן לייצר ולמכור גז מוגבלת בשל המתקפות על תשתיות ההפקה. סוכנות S&P הורידה את תחזית הדירוג של אנרג'יאן בציון לכך שהסיכונים הביטחוניים התגברו, וניו-מד אנרג'י דיווחה על ירידה בתחזית הדירוג לחוב שלה בעקבות המלחמה שנמשכת יותר מהצפוי. המדד האנרגטי בתל אביב, שהניב תשואה של מעל 400 אחוז בחמש שנים, עשוי להיכנס לתקופה של תנודתיות גבוהה ככל שהמשקיעים מתמחרים מחדש את הסיכונים הגאופוליטיים המבניים שמלווים את הפעילות במזרח התיכון.

המבט האירופי: סבסודים, פיקוח מחירים וחזרה לפחם

מדינות אירופה מנסות להתמודד עם גלי ההדף של משבר האנרגיה באמצעות שורה של כלים רגולטוריים שנעים בין סבסוד דלק ישיר לצרכנים ועד לחקיקת חוקי-בזק נגד התייקרויות בתחנות הדלק. גרמניה, שנפגעה קשות מהפסקת הזרמת הגז הרוסי בצינור נורד-סטרים, ממשיכה להתמודד עם מחירי אנרגיה שזינקו פי שלושה לפחות עבור לקוחות עסקיים, מה שהוביל לאובדן של כ-120 אלף משרות תעשייתיות בשנה אחת. התעשייה הגרמנית מתמודדת עם קשיים מבניים שנובעים מהתלות באנרגיה יקרה, והניסיונות של הממשלה להבטיח סובסידיות בתחום עדיין לא מצליחים לייצב את המצב. כתבה באקונומיסט ציינה שמשבר האנרגיה מחזיר לאופנה את הפחם כמקור כוח מרכזי, מגמה שעומדת בסתירה ישירה ליעדי ההפחתה בפליטות שהתחייבו עליהן המדינות המפותחות. מנגנונים למניעת ספקולציית מחירי מזון נבחנים גם הם כחלק מהמאבק באפקט הדומינו של יקר האנרגיה על מחירי המוצרים הבסיסיים, אך היעילות שלהם שנויה במחלוקת בקרב הכלכלנים. דורון פסקין בכלכליסט תיאר את המצב כפצצת זמן אינפלציונית שמאיימת על הכלכלות החזקות בעולם, כאשר ההדף נע ממזרח למערב דרך מחסור מיידי בדלקים בהודו ויפן ועד להיערכות למחסור בבנזין וסולר באוסטרליה.