מאגר אפרודיטה נמכר למצרים בזמן שסעודיה משיבה את צינור הנפט: מהפכת האנרגיה בצל המתיחות בהורמוז

הסכם אפרודיטה: נקודת מפנה במפת הגז המזרח תיכונית

השותפויות במאגר אפרודיטה שעל גבול ישראל-קפריסין חתמו על מזכר הבנות למכירת כל הגז מהמאגר למצרים, בקצב של כ-7 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד תום תקופת החיים של המאגר. חלק מהגז שיימכר הוא גז ישראלי, אולם עדיין לא הושג הסדר שקובע במדויק את חלקה של ישראל מהמכירה ואת האופן שבו יחולקו ההכנסות בין השותפים. כדי לממש את העסקה בפועל נדרשת השקעה של כ-4 מיליארד דולר בהקמת תשתית ואסדת טיפול, המהווה התחייבות כספית משמעותית בסביבה גיאופוליטית מורכבת. אסדת כריש הוחזרה לפעילות לאחר חודש וחצי של השבתה, צעד שמאפשר להתקדם בפיתוח המאגר ולהגיע לתפוקה מסחרית מלאה. ההסכם עם מצרים מעניק למאגר יציאה אסטרטגית לשוק העולמי דרך מתקני ההנזלה המצריים, תוך עקיפת מגבלות יצוא ישירות מחופי ישראל. בהקשר המשפטי והרגולטורי, ניו-מד אנרג'י חתמה על מזכר למכירת כל הגז מאפרודיטה למצרים, מהלך שמחייב אישורים מהרשויות הישראליות והקפריסאיות כאחד. ההערכות בשוק מצביעות על כך שערכה של ניו-מד עשוי לקבל תנופה משמעותית בעקבות ההסכם, במיוחד לאור הספקולציות לגבי שווי המאגר ביחס לנתוני הפקה אחרים באזור.

סעודיה משיבה את קו הנפט האסטרטגי לקיבולת מלאה

סעודיה השיבה לפעילות מלאה את אחד מצינורות הנפט החשובים בעולם, המאפשר הזרמה של 7 מיליון חביות נפט ביום ועוקף את מצר הורמוז ממזרח למערב. הצעד הסעודי מגיע לאחר פגיעות בתשתיות על רקע ההסלמה מול איראן, והוא מצמצם באופן משמעותי את המחסור העולמי בנפט גולמי שנוצר עקב חסימת המצר. עם זאת, גורמים בשוק האנרגיה מדגישים כי השיקום אינו פותר את המשבר לחלוטין, שכן הביקוש העולמי נותר גבוה והפרמיום הגיאופוליטי על נפט מהמפרץ נמשך. קו הנפט המזרחי-מערבי של סעודיה, המכונה פטרו ליין, משמש עורק חיוני להובלת נפט משדות המזרח לנמל ינבו על הים האדום, וחזרתו לקיבולת מלאה מאפשרת לסעודיה לשמור על יכולת יצוא גבוהה גם בתרחיש של המשך חסימה חלקית בהורמוז. המהלך הסעודי תואם את האינטרסים של ארצות הברית, שמבקשת להבטיח יציבות באספקת הנפט העולמית תוך לחץ על איראן להימנע מהסלמה נוספת. בהקשר הכלכלי, שיקום התשתית מצמצם את הסיכון למחירי נפט של מעל 100 דולר לחבית, אך השוק ממשיך לגבש פרמיום ספקולטיבי בשל אי הוודאות המתמשכת.

מכליות סיניות בוחנות את הדרך חזרה להורמוז

מכליות סיניות החלו לנוע לעבר מצר הורמוז במה שמתפרש בשווקים כסימן ראשון לאפשרות של חידוש תנועת השיט החופשית בעורק הימי הקריטי. המהלך מהווה מבחן אמיתי להפסקת האש בין ארצות הברית לאיראן, שכן כל ניסיון מוצלח של מכליות לעבור במצר יחזק את התחזיות לדה-אסקלציה ויוביל לירידה נוספת במחירי הנפט והגז הטבעי הנוזלי. עם זאת, יומיים קודם לכן נרשמו שתי מכליות שנסוגו מהורמוז ברגע האחרון בעקבות איומים איראניים חוזרים, מה שמדגיש את חוסר הוודאות שעדיין שורר באזור. חברת מחקר שלחה אנליסט לשטח ומצאה כי תנועת מכליות גבוהה יותר ממה שמדווח באופן רשמי, תוך הפניית אצבע למה שמכונה בפי החוקרים "הספינות השקטות" – כלי שיט שאינם משדרים את מיקומם במערכות המעקב הבינלאומיות. הממצאים מעלים שאלות לגבי היקף החסימה האמיתית ומצביעים על כך שהשוק עשוי להגזים את ממדי המשבר באופן שאינו משקף בהכרח את המציאות בשטח.

מחירי הגז בצניחה על רקע הפסקת האש וחידוש התנועה

מחירי הגז הטבעי הנוזלי נמצאים במגמת ירידה משמעותית, והתחזיות בשוק מצביעות על המשך הירידה עם חידוש התנועה במצר הורמוז. ההקלה במתיחות מאפשרת למכליות עם גז מקטאר ומדינות המפרץ לצאת מחדש לנתיבי השיט הבינלאומיים, לאחר שבשבוע שעבר נאלצו מספר מכליות לחזור על עקבותיהן תוך שעות ספורות כשהאיראנים לא אישרו את מעברן. הירידה במחירי הגז משפיעה ישירות על שוק האנרגיה הישראלי, שם גז הבישול מתחיל להתייקר בעקבות ההשבתה הממושכת של אסדות לווייתן וכריש. הפער בין מחירי הגז העולמיים היורדים לבין ההתייקרות המקומית מדגיש את הפגיעה החמורה בתשתית האספקה הישראלית, שחזרה להסתמך על פחם וסולר מזהמים במקום גז טבעי. באירופה, ההקלה במתיחות מביאה לירידה במחירי הגז הנוזלי, אך החשש ממחסור בדלק סילוני עדיין מרחף על שדות התעופה, כאשר איטליה כבר מקציבה דלק בארבעה שדות תעופה וחברות תעופה מתחילות לקצץ טיסות. התמונה המתהווה מצביעה על כך שהשוק מתמחר מחדש את הסיכון הגיאופוליטי, כאשר הפרמיום על נפט וגז מהמפרץ יורד אך עדיין גבוה באופן משמעותי מהרמות שקדמו למשבר.

הנזק המצטבר למשק הישראלי מהשבתת האסדות

השבתתן של אסדות לווייתן וכריש למעלה מחמישה שבועות בשל המלחמה עם איראן וחזבאללה גורמת למשק הישראלי נזק מצטבר של מאות מיליוני שקלים. ההערכות הרשמיות מצביעות על הפסד של כ-300 מיליון שקל בכל שבוע של השבתה, סכום שכולל את עלות החזרה לייצור חשמל מפחם וסולר, את הנזק לפרויקטים של ייצוא גז למצרים וירדן, ואת הפגיעה בהכנסות חברות ההפקה. משרד האנרגיה מסר בתגובה כי "המערכה האזורית תפחית את האיומים" על תשתיות הגז, אך האירועים מאותתים למשקיעי האנרגיה הבינלאומיים שישראל היא שוק מסוכן מבחינת ביטחון אספקת האנרגיה. הפגיעה אינה מוגבלת למשק המקומי בלבד, שכן הפסקת אספקת הגז למצרים וירדן פוגעת בהסכמי הייצוא האזוריים ועלולה לערער את מעמדה של ישראל כספק גז אמין במזרח התיכון. חזרתו של גז מאסדת לווייתן לאחר חמישה שבועות של השבתה מסמנת תחילת תהליך שיקום, אך המסלול חזרה לתפוקה מלאה צפוי להיות ארוך ולהימשך מספר חודשים.

השלכות המשבר על שוק ההון הישראלי ומניות האנרגיה

מניות האנרגיה הישראליות חוו תנודתיות חריגה בעקבות ההתפתחויות בזירה הגיאופוליטית, כאשר חלקן נהנות מהזינוק במחירי הגז והנפט בעוד אחרות נפגעות מהשבתת הפקה. חברות האנרגיה אנלייט, או.פי.סי ודוראל הוסיפו בשנה האחרונה מאות אחוזים לשוויין על רקע פעילותן המתרחבת בארצות הברית, בעיקר בזכות הביקוש האדיר לחשמל עבור חוות שרתים של מהפכת הבינה המלאכותית. סוכנות הדירוג S&P הורידה את תחזית הדירוג של אנרג'יאן בעקבות "התגברות הסיכונים הביטחוניים", צעד שמשקף את חששות המשקיעים הבינלאומיים מהחשיפה הישראלית לסיכונים אזוריים. בנפרד, ניו-מד אנרג'י רשמה ירידה בתחזית הדירוג לחוב שלה, כשהמנהלים הבכירים מודים כי "המלחמה נמשכת יותר משצפינו". המדד האנרגטי בבורסת תל אביב הניב למשקיעים תשואה של מעל 400 אחוז בחמש שנים, הודות לחשיפה למחירי סחורות גלובליים ולפעילות של חברות הפועלות בשווקים בינלאומיים. התמונה המתהוות מצביעה על פיצול בשוק האנרגיה הישראלי, כאשר חברות עם חשיפה בינלאומית מצליחות לנצל את עליית מחירי האנרגיה העולמית בעוד שחברות המרוכזות בשוק המקומי נושאות בנטל הסיכונים הביטחוניים.

איראן, טראמפ ומלחמת העמלות על מצר הורמוז

איראן הודיעה כי תגבה עמלה על שיט במצר הורמוז, מהלך שמעיד על ניסיון להפוך את השליטה הצבאית בעורק הימי להכנסה שוטפת. הצעד האיראני מגיע במקביל לדיווחים על כך שגם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ מבקש להרוויח מהמצב, כאשר הממשל האמריקאי שוקל הטלת עמלות על הגנה ימית באזור. יושב ראש הפרלמנט האיראני האשים את וושינגטון בשלוש הפרות מרכזיות של ההסכמות, כולל הפסקת האש בלבנון וחדירה אווירית, דבר שהביא לעלייה נוספת במחירי הנפט ולחשש מחזרה להסלמה. המתח בין הצדדים מתנהל במקביל לניסיונות דיפלומטיים להגיע להסכם, כאשר השווקים מגיבים לכל התפתחות ברגישות יתרה. מכלית נפט איראנית שנתקעה באינדונזיה הפכה לנכס בעל ערך משוער של 120 מיליון דולר בעקבות הזינוק במחירי הנפט, מה שממחיש כיצד המשבר הגיאופוליטי יוצר הזדמנויות כלכליות בלתי צפויות לשחקנים שונים בשוק.