מהפכת האנרגיה שלא קורית: כך נתקעת ישראל בין הבטחה להתיישבות

הכותרות הכלכליות של השבועות האחרונים בתחום האנרגיה חושפות תמונה מורכבת מאוד של משק שמתקדם לאט מדי מול ביקושים מזנקים, סיכונים ביטחוניים ממשיים והזדמנויות עסקיות ענק. בעוד ממשלות באירופה מאיצות חזרה לקידוחי גז ונפט מקומיים מתוך תפיסה שהביטחון האנרגטי גובר על חזון סביבתי, ישראל מתמודדת עם צווארי בקבוק משלה בפרויקטי תשתית קריטיים, ובמקביל רואה הזדמנויות חסרות תקדים בשוק האזורי והגלובלי.

מתקן ההתפלה בעמק חפר: יותר ממים, גם חשמל

המכרז להקמת מתקן ההתפלה הגדול ביותר בעולם, שצפוי לקום בעמק חפר, יצא סוף סוף לדרך. לפי הפרסום בתקשורת הכלכלית, המתקן מתוכנן לייצר עד 400 מיליון מטר קוב מים בשנה, אך המשמעות האנרגטית שלו אינה פחותה מהמשמעות ההידרולוגית. הפרויקט יאפשר הקמת תחנת כוח ייעודית שתספק את צריכת החשמל של המתקן, בהיקף השווה לצריכת כ־150 אלף משקי בית. היקף ההשקעה הצפוי בפרויקט מעמיד אותו בשורה אחת עם הפרויקטים התשתיתיים הגדולים בתולדות המדינה, ומשקף את ההבנה שבלי מים אין חשמל, ובלי חשמל אין מים. המתקן עשוי לקום בשני שלבים או בפעימה אחת, בהתאם להסכמים מדיניים שיתגבשו עם ירדן, מה שמדגיש את הזיקה ההדוקה בין דיפלומטיה אזורית לתשתיות אנרגיה. העובדה שמדובר במתקן ההתפלה הגדול בעולם מעידה על כוונת ישראל להפוך למוקד עולמי בתחום, אך גם על הצורך הדחוף לפתור את המחסור במים שמאיים על המשק.

תחנת ריינדיר: שבע שנים של דיונים, ולבסוף אור ירוק

אחד הסיפורים המעציבים ביותר של משק האנרגיה הישראלי הוא סיפורה של תחנת הכוח ריינדיר, שאושרה להקמה סוף סוף במזרח כפר סבא, אחרי דיון ממושך של שבע שנים. התחנה, בבעלות רפק, קרן ג'נריישן וקבוצת הפניקס, היא חלק מתכנון רחב של משרד האנרגיה להקמת 13 תחנות כוח חדשות עד סוף העשור הבא. האישור הגיע לאחר מאבקים משפטיים וציבוריים, ובעוד שבמשרד האנרגיה רואים בכך הישג, פורום ראשי הרשויות בשרון ובשומרון מתנגדים בחריפות, וטוענים כי מדובר בטעות אסטרטגית, בריאותית וביטחונית שתעלה לכולם ביוקר. על פי הפורום, הממשלה התעלמה מעמדת 14 רשויות, מחוות דעת מקצועיות ומהשכל הישר, וכבר הוגשו עתירות לבג״ץ נגד ההחלטה. סוגיית ריינדיר ממחישה את המתח המובנה בין הצורך הלאומי בייצור חשמל לבין השיקולים המקומיים, ומצביעה על כך שגם כשההחלטה מתקבלת, היא עלולה להתעכב שנים נוספות בערכאות משפטיות.

המלחמה האזורית משנה את כללי המשחק

המלחמה באיראן וההסלמה האזורית חשפו את הפגיעות האנרגטית של ישראל בצורה חסרת תקדים. אסדות הגז לווייתן וכריש הושבתו למשך יותר משבועיים, מה שאילץ את המשק הישראלי לחזור לשימוש בפחם ובסולר המזהמים, בניגוד מוחלט למדיניות הסביבתית שהוצהרה. הנזק הכלכלי נאמד בכ־300 מיליון שקל בכל שבוע, כתוצאה מהצורך בייצור חשמל חלופי יקר יותר. מעבר לכך, ההשבתה פגעה גם באספקת הגז למצרים ולירדן, מה שגרר ביקורת בינלאומית. המצב הזה שידר למשקיעי אנרגיה זרים כי ישראל היא שוק מסוכן, ועלול לעכב השקעות זרות לתקופה ארוכה. משרד האנרגיה מנסה להרגיע וטוען כי המערכה האזורית תפחית את האיומים בטווח הארוך, אך בשוק מתקשים לקבל את האופטימיות הזו.

הבינה המלאכותית מכפילה את הביקוש לחשמל

אחד האתגרים המהותיים שמודגשים בחודשים האחרונים בתקשורת הכלכלית הוא הצמיחה המסיבית בביקוש לחשמל בשל התפשטות טכנולוגיות הבינה המלאכותית והקמת מרכזי נתונים גדולים. לפי הפרסומים, ישראל נדרשת לייצר יותר חשמל, ומהר, אחרת המחסור באנרגיה יהפוך לצוואר הבקבוק של הכלכלה הדיגיטלית. הבעיה אינה רק בהיקף הייצור, אלא גם במהירות ההקמה של תשתיות חדשות, כפי שמוכיח סיפורה של תחנת ריינדיר. במקביל, חברת האנרגיה OPC, שבשליטת עידן עופר, השלימה גיוס של 800 מיליון שקל בהקצאה פרטית, במסגרת גיוסי ענק של 2.9 מיליארד שקל בפחות משנה, מה שמעיד על האמון המחודש של המוסדיים בסקטור. עם זאת, הקצב הנוכחי של הקמת תחנות כוח אינו מספיק כדי לעמוד בביקוש הצפוי, וישראל עלולה למצוא את עצמה נאלצת לייבא חשמל ממדינות שכנות, צעד שיש לו השלכות אסטרטגיות כבדות משקל.

עסקת הענק של ג'נריישן ושיכון ובינוי אנרגיה

אחת העסקאות המשמעותיות ביותר בשוק האנרגיה הישראלי בתקופה האחרונה היא המגעים לרכישת שיכון ובינוי אנרגיה על ידי קרן ג'נריישן קפיטל, תמורת עד 4.5 מיליארד שקל. העסקה, שעליה דווח בתקשורת הכלכלית המקומית, תכפיל את פורטפוליו האנרגיה של הקרן ותהפוך אותה לאחת מיצרניות החשמל הפרטיות הגדולות בישראל. ג'נריישן מנהלת מגעים עם המיליארדר זוהר לוי, שצפוי להזרים כ־600 מיליון שקל למימון העסקה. עם זאת, רשות החשמל מתנגדת לעסקה בשל חשש מריכוזיות יתר בתחום ייצור החשמל, ובשוק מעריכים כי יידרשו הצדדים למכור חלק מתחנות הכוח הקיימות כתנאי לאישור. זוהי דוגמה מובהקת למתח שבין הצורך במיזוגים לחיסכון בעלויות לבין הצורך בשמירה על תחרות בשוק אסטרטגי. העסקה מגיעה ברקע זינוק של 165 מיליון שקל ברווחי הקרן ברבעון הראשון, בין השאר בשל השווי החשבונאי של חברת ההסעות בון תור, אך עיקר העניין הציבורי נמצא בפעילות האנרגטית שלה.

אקונרג'י ברומניה, תמר פטרוליום וניו מד: שחקנים ישראלים בזירה הבינלאומית

במקביל להתפתחויות המקומיות, חברות ישראליות ממשיכות לבסס את מעמדן בשווקים הבינלאומיים. אקונרג'י השיגה מימון ענק של 229 מיליון אירו להקמת פרויקט סולארי ואגירה ברומניה, מה שמחזק את מעמדה כשחקנית מובילה בתחום האנרגיה המתחדשת באירופה. תמר פטרוליום דיווחה על הכנסות של 87 מיליון דולר ברבעון השני, לאחר הרחבת כושר ההפקה, ורשמה רווח נקי של 117 מיליון דולר. ניו מד אנרג'י, מצדה, יוצאת לסקר גז ראשון בישראל מזה שנים רבות, ובמקביל חוזרת לחפש נפט מתחת לשדה לווייתן, צעד שעשוי לשנות את מפת האנרגיה המקומית אם יניב תגליות משמעותיות. המגעים בין אנרג'יאן לאקסון מובייל לקראת התמודדות משותפת במכרז חיפושי הגז החדש מעוררים תקווה לתחרות אמיתית בשוק שנשלט על ידי שברון, המחזיקה בכ־40% מלווייתן ובכ־25% מתמר. עם זאת, הניסיון מחיפושים קודמים מלמד שהסיכוי לתגליות גדולות מוגבל, ולוחות הזמנים ארוכים במיוחד.

המחסור בתקציבי מחקר: סכנה לעתיד האנרגיה

דאגה משמעותית נוספת שעולה מהפרסומים היא הקיצוץ בתקציבי המחקר והפיתוח של משרד האנרגיה. בעוד מדינות מפותחות מגדילות את ההשקעות באנרגיה מתקדמת, תקציב המו״פ במשרד האנרגיה הישראלי קוצץ לשפל, מה שמביא לפגיעה במחקר ובתחרותיות. גם תוכנית האנרגיה בחברה הערבית, שפעלה בהצלחה והובילה רשויות למעבר לאנרגיה מתחדשת ולהתייעלות אנרגטית, בוטלה בעקבות דיל ממשלתי שכלל קיצוץ של כחצי מיליארד שקל מתקציב הפיתוח לחברה הערבית. צעדים אלו עלולים לפגוע ביכולתה של ישראל לפתח טכנולוגיות אנרגיה חדשניות, ולהותיר אותה תלויה בטכנולוגיות זרות. במקביל, חברת BLenergy של משפחת בליליוס צירפה את כלל ביטוח כשותפה אסטרטגית בהשקעה של 250 מיליון שקל, מה שמעיד על המשך האמון הפרטי בסקטור למרות האתגרים. השאלה המרכזית שנותרה פתוחה היא האם הממשלה תצליח לגשר על הפער בין הצורך בתשתיות חדשות לבין המגבלות התקציביות והרגולטוריות, ולהבטיח שישראל תוכל לעמוד בביקוש האנרגטי הגובר בעידן הבינה המלאכותית.