משבר האנרגיה בישראל: האסדות המושבתות, זינוק מחירי הדלק והנזק שמצטבר מדי יום

האסדות המושבתות: לווייתן וכריש מושבתות שבועות ארוכים

אסדות הגז לווייתן וכריש מושבתות כבר יותר משבועיים בשל המלחמה עם איראן וחזבאללה, כאשר סיום ההשבתה לא נראה באופק הקרוב. ההשבתה יוצרת מצב חריג בו משק האנרגיה הישראלי נאלץ לחזור לשימוש בפחם ובסולר המזהמים כדי לייצר חשמל, בניגוד למגמה הארוכת שנים של מעבר לגז טבעי כמקור אנרגיה נקי יותר. משרד האנרגיה מסר בתגובה כי המערכה האזורית צפויה להפחית את האיומים על תשתיות הגז, אולם בשטח המצב שונה לחלוטין וההשפעות הכלכליות מצטברות מדי יום. ההערכות במשק הן שהנזק השבועי עומד על כ-300 מיליון שקל, סכום שכולל הפסדי הכנסות ישירים, עלויות תפעול חלופיות גבוהות, ונזקים למוניטין של ישראל כשוק אנרגיה אמין. המצב משפיע לא רק על הצרכן הישראלי אלא גם על הסכמי היצוא עם מצרים וירדן, שנאלצות לחפש מקורות אספקה חלופיים בעלויות גבוהות בהרבה. משקיעי אנרגיה בינלאומיים עוקבים בדאגה אחרי ההתפתחויות, והמסר שנשלח הוא שישראל היא שוק מסוכן להשקעות תשתית ארוכות טווח.

הנזק הכלכלי: מאות מיליונים שהולכים לאיבוד

הנזק הכלכלי מהשבתת אסדות הגז כבר חרג מ-600 מיליון שקל וממשיך לגדול בקצב מסחרר. חברות האנרגיה המפעילות את האסדות מפסידות לא רק הכנסות ממכירת גז למשק המקומי אלא גם הכנסות מיצוא למצרים ולירדן שהיוו עמוד תווך מרכזי במודל העסקי שלהן. חברת החשמל נאלצת לרכוש דלקים חלופיים במחירים גבוהים בהרבה ממחיר הגז הטבעי, ועלות ההבדל מועברת בסופו של דבר לצרכן הסופי באמצעות תעריפי החשמל. החזרה לשימוש בפחם בתחנות הכוח מייצרת גם נזק סביבתי משמעותי שישפיע על יעדי הפחתת פליטות שישראל התחייבה להם במסגרות בינלאומיות. בנוסף לנזק הישיר, יש לציין את הנזק העקיף של אובדן אמון מצד משקיעים פוטנציאליים ששוקלים להיכנס לשוק האנרגיה הישראלי. סוכנויות דירוג בינלאומיות עוקבות אחרי ההתפתחויות בקרבה, וכל איום ממושך על תשתיות האנרגיה עלול להוביל להורדות דירוג נוספות שיקשו על גיוס הון לפרויקטים חדשים. המצב יוצר כדור שלג כלכלי שמתגלגל מהמגזר האנרגטי למשק כולו.

אזהרת הדירוג: S&P מורידה את תחזית אנרג'יאן

סוכנות הדירוג S&P Global הורידה את תחזית הדירוג של חברת אנרג'יאן, המפעילה את מאגרי הגז הישראליים, בציינה את התגברות הסיכונים הביטחוניים כגורם מרכזי. הורדת התחזית אינה מהווה הורדת דירוג מלאה אך היא משדרת מסר ברור לשווקים הפיננסיים לגבי עתידה של החברה בסביבה הביטחונית הנוכחית. אנרג'יאן, שרכשה את מאגרי לווייתן וכריש מחברת נובל אנרג'י, מיקדה את פעילותה בים התיכון והפכה לשחקן מרכזי במשק הגז הישראלי ובאזור. ההורדה בתחזית עלולה להגדיל את עלויות המימון של החברה בכל פעם שתבקש לגייס הון בשווקים הבינלאומיים, שכן משקיעים ידרשו תשואה גבוהה יותר כפיצוי על הסיכון המוגבר. המהלך של S&P מצטרף לסדרת אותות שליליים שנשלחו לשוק האנרגיה הישראלי בשבועות האחרונים, כולל ירידות שערים משמעותיות במניות חברות האנרגיה המקומיות. ההתפתחות מחייבת את החברה לבחון מחדש את האסטרטגיה שלה ולשקול צעדים להפחתת החשיפה שלה לסיכונים גיאופוליטיים באזור.

השפעות על מחירי הדלק וגז הבישול

עליית מחיר הדלק שנרשמה לאחרונה הייתה רק הסנונית הראשונה בסדרת התייקרויות צפויות במשק האנרגיה הישראלי. מחירי הנפט הגלובליים זינקו בעקבות המתיחות במפרץ הפרסי והחשש מחסימת מצר הורמוז, וההשפעה מגיעה לישראל גם דרך ערוץ שער החליפין המתחזק. גז הבישול, שמחירו קשור באופן עקיף למחירי האנרגיה הגלובליים ולעלויות הייצור המקומיות, צפוי להתייקר בקרוב בהתאם להסכמי הרגולציה. מחיר הדלק משפיע לא רק על עלות התדלוק לרכב פרטי אלא גם על מחיר התובלה במשאיות ובמטוסים, שמשפיע בתורו על מחירי הסחורות ועל האינפלציה הכללית. במשרד האנרגיה נבחנת האפשרות להפחית את מס הבלו על דלק כדי לרכך את הזעזוע לצרכן, אולם מדובר בצעד שיש בו גם השלכות תקציביות משמעותיות. ההתייקרות הצפויה בגז הבישול תפגע במיוחד באוכלוסיות החלשות יותר, שהוצאות האנרגיה שלהן מהוות חלק גדול יותר מההכנסה הפנויה שלהן. הממשלה נדרשת לגבש תוכנית מקיפה להתמודדות עם הגל האינפלציוני הצפוי במשק האנרגיה.

מבט קדימה: האם ישראל תשנה את מודל האנרגיה שלה?

המשבר הנוכחי מעלה מחדש את השאלה האם ישראל צריכה לשנות באופן מהותי את המודל האנרגטי שלה ולצמצם את התלות במקורות גז מרוכזים בים התיכון. הטילים האיראניים שפגעו בתשתיות אנרגיה הוכיחו שהסתמכות על בית זיקוק יחיד בחיפה ועל שתי אסדות גז בלבד יוצרת פגיעות מערכתית חמורה. בין האפשרויות הנבחנות נמנות הקמת כורים גרעיניים אזרחיים, האצת המעבר לתחבורה חשמלית, ופיתוח מקורות אנרגיה מתחדשת בהיקף נרחב הרבה יותר. הממשלה אישרה לאחרונה לקדם תחנת כוח בסמוך לבית שמש למרות התנגדויות מצד רשויות מקומיות, מה שמעיד על הכרה בצורך להגדיל את היתירות האנרגטית. עם זאת, קצב ההתקדמות בתחום האנרגיה המתחדשת ובתשתיות אגירה עדיין איטי מדי ביחס לאתגרים שעומדים בפני המשק. השאלה המרכזית היא האם המשבר הנוכחי ישמש כזרז לשינוי מהותי במדיניות האנרגיה או שהמשק יחזור לשגרה ברגע שהאיומים הביטחוניים יפחתו. התשובה לשאלה זו תקבע את פני משק האנרגיה הישראלי לשנים רבות קדימה.