סערה בשוק האנרגיה הישראלי: מחיר הדלק מזנק, חיפושי גז חוזרים לשדה ומרכזי הנתונים מאיימים על רשת החשמל
בין זינוק של מעל 12% במחיר הבנזין בתחנות לבין פרישתן של חברות בינלאומיות מחיפושי גז, משק האנרגיה הישראלי נמצא בנקודת מפנה כלכלית שמשפיעה ישירות על הכיס של כל אזרח
מחיר הדלק בתחנות התדלוק בישראל מזנק הלילה ל-7.85 שקלים לליטר, בשיעור עלייה שמגיע ליותר מ-12% במהלך מטלטל אחד. הזינוק משלב שתי מגמות שהצטברו במקביל: התייקרות חדה של הנפט בשווקים העולמיים על רקע המתיחות הביטחונית במזרח התיכון והשיבושים במסחר סביב מצר הורמוז, לצד התחזקות שער החליפין של הדולר מול השקל. מאחר שמחיר הדלק המוסדר בישראל נגזר משני מרכיבים אלה, העלייה המשולבת מתגלגלת כמעט במלואה אל הצרכן בתחנה, ומייצרת את הקפיצה הדו-ספרתית שנמדדה בימים האחרונים בכלי התקשורת הכלכליים.
ההשפעה של הזינוק חורגת בהרבה ממחיר מילוי המכל ברכב הפרטי. עלות התובלה במשאיות מתייקרת מיד, ועמה מתייקרים מחירי הסחורות במדפים, בתעשייה ובשירותים שתלויים בשינוע. מחירי הטיסות נושאים אף הם את ההשפעה, ומתגלגלות אל תוך מדד המחירים לצרכן. דווקא בתקופה זו המדינה בחרה לרכך את המכה באמצעות הפחתת בלו, אולם ב-OECD מותחים ביקורת על הכלי הגורף הזה: דוח הביניים לתחזית הכלכלית העולמית מזהיר מפני הטבות אנרגיה גורפות בעידן של חוב יקר, ומציין במפורש כי ישראל בחרה בכלי הגורף ביותר, שמועד תפוגתו נקבע לארבעה ימים בלבד אחרי הבחירות לכנסת.
חיפושי הגז חוזרים לשדה, אך מפת השחקנים מתחלפת
במקביל למכה הצרכנית, יום סוער נרשם בשוק האנרגיה התעשייתי הישראלי. ניו מד יוצאת לסקר גז ראשון בישראל מזה שנים, וחוזרת לחפש נפט מתחת למאגר הלוויתן, כשברקע הרווח הרבעוני שלה זינק ל-117 מיליון דולר. תמר פטרוליום מגדילה הפקה ורשמה הכנסות של 87 מיליון דולר ברבעון שני, ואקונרג'י השיגה מימון ענק של 229 מיליון אירו להקמת פרויקט סולארי ואגירה ברומניה, במקביל לזכייה במכרז אנרגיית רוח בהיקף של כ-102 מגה-ואט בישראל. משק האנרגיה מפגין דינמיות שלא נראתה זה שנים, אולם לא כל החדשות חיוביות.
lightbulb טיפ מהמומחה
הצעד המשמעותי שמבצע משרד האנרגיה במרכוך תנאי המכרז לחיפושי גז, לצד הענקת רישיון לשותפות רציו ומרפי, עשוי לשנות את פני שוק האנרגיה המקומי בעשור הקרוב. מגלי גז חדשים יכולים לצמצם את תלות ישראל בשני מאגרים קיימים, להוריד את מחירי החשמל לצרכן ולחזק את היציבות האנרגטית של המדינה.
אחרי ENI האיטלקית, גם דנה פטרוליום פרשה מחיפושי הגז בישראל. משרד האנרגיה נתן ביום ראשון רישיון חיפוש לשותפות שמורכבת מרציו הישראלית וחברת מרפי האמריקאית, שיתחלקו בה באופן שווה, ובמקביל מרכך המשרד את תנאי המכרז הנוסף שפורסם ביולי, כדי לאפשר ליותר חברות לגשת אליו. המהלך משקף דאגה אמיתית במשרד: שוק הגז המקומי מתרכז יותר ויותר בידי שחקנים מעטים, בהובלת שברון שמחזיקה ב-40% מלוויתן וב-25% מתמר, ומשרד האנרגיה מנסה להגדיל את מאגר המתמודדים לפני שיהיה מאוחר מדי.
התקווה לתחרות מול שברון, והמרחק שעוד לפנינו
המגעים בין אנרג'יאן לאקסון מובייל לקראת התמודדות משותפת במכרז החיפושים החדש עוררו תקווה בשוק כי תגיע תחרות אמיתית לשברון. אלא שניתוחים בענף מדגישים כי הניסיון מחיפושים קודמים, הסיכוי המוגבל לתגליות גדולות ולוחות הזמנים הארוכים מלמדים כי הדרך לשם עוד ארוכה. בין הסקר סייסמי, קידוח, גילוי אפשרי והפקה מסחרית עוברות בדרך כלל שנים ארוכות, ובינתיים תלות המשק בשני מאגרים מרכזיים נותרה על כנה. לצד זאת, משבר האנרגיה העולמי מלמד כי גם אירופה חוזרת להשקיע בקידוחי גז ונפט מקומיים, מתוך הבנה שביטחון אנרגטי קודם כעת לחזון הסביבתי.
משבר החשמל וחוות השרתים: הצוואר הבקבוק החדש של הכלכלה הדיגיטלית
הזירה השלישית שמתחממת היא משק החשמל. רשות החשמל החליטה לעצור את קבלת הבקשות לחיבור מרכזי נתונים חדשים, ובכך הציתה מחלוקת ציבורית ומקצועית חריפה. בוועידת אנרגיה 360 של כלכליסט ודיסקונט הזהירו בכירי ענף האנרגיה כי ההחלטה מהווה סכנה קיומית מבחינת ישראל, פוגעת במעמדה הכלכלי והביטחוני, ומסכנת את מקומה במהפכת הבינה המלאכותית. לדבריהם, הדרך להתמודד עם המחסור אינה לעצור את הביקוש אלא לשחרר חסמים רגולטוריים ולעבור לפתרונות של אנרגיה מבוזרת ומיקרוגרידים.
balance פרשנות ביקורתית: הצד השני של המטבע
מאחורי הזינוק במחיר הדלק עומדת גם שאלה מהותית על מדיניות המיסוי של המדינה. ירידת מפלס הבלו מוגדרת בדוח ה-OECD כהטבה גורפת ולא ממוקדת, שמפריכה את תקציב המדינה בעידן של חוב יקר, ומועד תפוגתה שנקבע לארבעה ימים אחרי הבחירות מעלה תהיות לגבי השיקולים הפוליטיים מאחורי ההחלטה.
מהצד השני של המתח נשמעים קולות אחרים. מנכ"לית אנלייט הגדירה את ההגבלות על חיבור חוות השרתים כ"חיובי מאד" עבור החברה שלה, שהשתלטה על כושר החיבור הקיים, ותומכי ההחלטה טוענים כי רשת חשמל לאומית שאינה מוכנה לביקוש מטאורי מרכזי הנתונים מסכנת את הצרכן הפשוט בהפסקות חשמל ובעליות תעריף. ענף הנדל"ן והתשתיות מזהים את ההזדמנות: שמיר אנרגיה, זרוע האנרגיה של מבטח שמיר, חתמה על אופציה לשימוש בקרקע בפארק התעשייה כנרת להקמת מרכז נתונים בהספק של 100 מגה-ואט, עם תחנת כוח או מתקן אגירה צמודים. המהלך עשוי לסמן כניסה של חברות האנרגיה לתחום שנשלט עד כה בעיקר בידי חברות נדל"ן, ולייצר מודל של אנרגיה מבוזרת שעוקף את הרשת הלאומית.
הממשק בין אנרגיה למחשוב הופך לחזית אחת
ההקשר הביטחוני מעמיק את המשבר. ניתוח שפורסם בגלובס העריך כי פגיעה בחוות השרתים בישראל עלולה לעלות למשק כ-11 מיליון דולר בכל שעת השבתה, נתון שממחיש כיצד עולמות האנרגיה והמחשוב הפכו לחזית אחת, ומפת האיומים על התשתיות חרגה מהממד הפיזי. אורך הערך של התשתיות הללו מסביר מדוע המדינה נזהרת כל כך בחיבורים חדשים, וגם מדוע ההשקעות בתחום ממשיכות לזרום: כלל ביטוח הודיעה על השקעה של 250 מיליון שקל בזרוע האנרגיה של משפחת בליליוס, כש-95% מהסכום יושקעו ישירות בפרויקטים, ותחנת הכוח שורק קיבלה אישור סופי להקמה בהשקעה של 5.6 מיליארד שקל.
ברקע הגלובלי, חוסר הוודאות רק מעמיק. הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה העריכה כי הביקוש הגלובלי לנפט צפוי לרדת בשנה זו במיליון חביות ביום, לראשונה מאז הקורונה, בעקבות המלחמה באיראן והשיבושים במצר הורמוז, אך התחזית נשענת על הנחת המשך הפסקת האש, הנחה שמוטלת בספק לאור חילופי המהלומות בין ארה"ב לאיראן. ראש הסוכנות פאתיח בירול אף הזהיר כי הדלק לתעופה באירופה עלול להיגמר בתוך שישה שבועות במידה של חסימה ממושכת במצר, וכי אובדן הנפט יתגלגל לאינפלציה ויפגע בצמיחה במדינות רבות. במקביל, ביזנס האנרגיה המקומי ממשיך להתגלגל בעסקאות ענק: קרן ג'נריישן קפיטל מתקרבת לרכישת שיכון ובינוי אנרגיה תמורת כ-4.45 מיליארד שקל, אחרי שהצדדים יישבו את מנגנון הפיצוי במקרה שהעסקה לא תושלם, אם כי רשות החשמל, המודאגת מריכוזיות בייצור חשמל, עשויה לחייב את הצדדים למכור חלק מתחנות הכוח הקיימות.
בין תחנת הדלק למרכז הנתונים, בין הסקר הסייסמי מתחת ללוויתן לבין סוללת האגירה בבניין המשרדים, משק האנרגיה הישראלי מתמודד בימים אלה עם שלושה משברים שמסתחררים זה סביב זה: מחיר דלק שקופץ, שוק גז שמתרכז תחת ידיים מעטות, ורשת חשמל שנבנתה לעולם שכבר השתנה. ההחלטות שמתקבלות בשעות ובימים אלה, מהרככת תנאי המכרזים ועד למדיניות החיבורים של רשות החשמל, ישפיעו על מחירי החשמל, הדלק והאינפלציה בישראל שנים קדימה.
menu_book מילון מונחים כלכליים רלוונטיים
- מס בלו:
- מס ארצי המוטל על צריכת דלק בישראל ומהווה מרכיב מרכזי במחירו בתחנות. הפחתתו מרככת עליות מחיר אך מצמצמת הכנסות המדינה.
- מיקרוגריד:
- רשת חשמל מקומית שמייצרת, מאחסנת ומנהלת אנרגיה באופן עצמאי או מחובר לרשת הלאומית, ומאפשרת לצרכנים גדולים לעקוף מגבלות חיבור מרכזיות.
- סקר סייסמי:
- בדיקה גיאופיזית שממפה מבנים גיאולוגיים תת-קרקעיים כדי לאתר סיכויים למאגרי נפט וגז, והיא השלב הראשון בשרשרת חיפושי הפחמימנים.
- כושר ייצור חשמל:
- סך היכולת הטכנית של תחנות הכוח ברשת לייצר חשמל בנקודת זמן נתונה. חוסר איזון בין כושר ייצור לביקוש מוביל להגבלות חיבור ולעליות בתעריפים.
עוד בנושא
שאלות נפוצות (FAQ)
-
הזינוק נובע מהתייקרות הנפט בשווקים הבינלאומיים בעקבות המתיחות במזרח התיכון וחוסר הוודאות סביב מצר הורמוז, לצד התחזקות שער הדולר מול השקל. מאחר שמחיר הדלק בישראל נגזר משני מרכיבים אלה, העלייה המשולבת מתגלגלת ישירות למחיר בתחנות.
-
פרישתה של דנה פטרוליום מצמצמת את התחרות ואת מגוון השחקנים הבינלאומיים בשוק חיפושי הגז המקומי, זאת אחרי שגם ENI האיטלקית פרשה. מצד שני, משרד האנרגיה העניק רישיון חיפוש חדש לשותפות של רציו וחברת מרפי האמריקאית, ומרכך את תנאי המכרז הנוסף כדי למשוך חברות נוספות.
-
הרשות פועלת מתוך חשש כי הביקוש המהיר של מרכזי הנתונים לכושר ייצור חשמל יפגע ביכולת הרשת לשרת את הצרכן הביתי והעסקי. ענף האנרגיה מזהיר כי ההחלטה עלולה להשאיר את ישראל מאחור במרוץ הבינה המלאכותית, וקורא להאיץ פתרונות של אנרגיה מבוזרת ומיקרוגרידים.
-
זינוק במחירי הדלק מייקר את עלות התובלה במשאיות ובמטוסים, ומשפיע בתורו על מחירי מוצרים ושירותים במשק כולו. ה-OECD הזהיר מפני הטבות אנרגיה גורפות בעידן של חוב יקר, ומתח ביקורת על הפחתת הבלו בישראל ככלי לא ממוקד שמועד תפוגתו נקבע לארבעה ימים אחרי הבחירות לכנסת.