עסקת הגז הגדולה עם מצרים ומשבר הורמוז: המהפך שמעצב מחדש את משק האנרגיה הישראלי

מזכר ההבנות שעשוי לשנות את מאזן הגז האזורי

חברת ניומד חתמה על מזכר הבנות למכירת כל הגז הטבעי ממאגר אפרודיטה לחברת הגז המצרית EGAS, בהסכמה מלאה של כלל השותפות במאגר. המזכר קובע כי הגז יימכר בקצב של כ-7 מיליארד מטר מעוקב בשנה לאורך כל תקופת החיים המשוערת של המאגר, נתון שהופך את העסקה לאחת הגדולות בתולדות תעשיית הגז הישראלית. על פי הפרסומים, חלק מהגז המיועד למכירה הוא גז ישראלי, אך טרם נקבע הסדר רשמי המפרט את חלקה של ישראל מההכנסות הצפויות. ההשקעה הנדרשת להפעלת העסקה מוערכת בכ-4 מיליארד דולר, סכום שיושקע בהקמת צנרת תת-ימית שתחבר בין מאגר אפרודיטה לבין מערכת ההולכה המצרית וכן באסדת טיפול שתוקם במסגרת הסכם האירוח עם ממשלת מצרים.

העסקה דורשת אישורים פנימיים מצד מצרים וקפריסין, שכן מאגר אפרודיטה שוכן על גבול המים הכלכליים של ישראל וקפריסין. מקורות בענף מעריכים כי תהליך האישורים עשוי לארוך מספר חודשים, אך החתימה על מזכר ההבנות מסמנת התקדמות משמעותית לאחר תקופה ארוכה של משא ומתן. המשמעויות הכלכליות של העסקה רחבות היקף, שכן היא עשויה להפוך את אפרודיטה למנוע הכנסות מרכזי לשותפות המעורבות ולחזק את מעמדה של ישראל כספקית גז אזורית מובילה. במקביל, ההסכם עם מצרים מחזק את הקשרים האנרגטיים בין המדינות ומספק למצרים מקור גז נוסף בתקופה שבה היא מנסה לחזק את מעמדה כמרכז אזורי להפצת גז טבעי.

האתגרים הטכניים והרגולטוריים שעדיין עומדים בפני העסקה

מעבר לאישורים הפוליטיים הנדרשים, העסקה מעוררת שאלות מורכבות בהקשר הרגולטורי הישראלי. הסדר חלוקת ההכנסות בין השותפות באפרודיטה טרם גובש באופן סופי, ויש צורך בהתאמות בהסכמי הפיתוח הקיימים. ההשקעה של 4 מיליארד דולר בתשתיות מצריכה מימון משותף של השותפים, וייתכן שתידרש השתתפות של גופים ממשלתיים או מוסדיים במימון. יש לזכור כי אפרודיטה נמצאת בשלבי פיתוח מתקדמים, והאסדה כריש שנועדה לשמש את המאגר כבר הוחזרה לפעילות לאחר תקופת השבתה של חודש וחצי בשל המצב הביטחוני. ההשבתה הממושכת של אסדות הגס בישראל, כולל לווייתן וכריש, הדגישה את הפגיעות של תשתיות האנרגיה הימיות ואת הצורך בגיוון מקורות אספקה ושווקי יצוא.

מבחן התועלת של מכליות סיניות במצר הורמוז

במקביל להתפתחויות בזירת הגז, שוק הנפט העולמי ממשיך להתמודד עם השלכות חסימת מצר הורמוז על ידי איראן. מכליות סיניות דווחו בדרכן לעבר המצר, במה שמתפרש בשווקים כמבחן אמיתי להפסקת האש בין ארצות הברית לאיראן. התנועה המחודשת של מכליות בנתיב הימי האסטרטגי משמשת מדד למידת הרצינות של שני הצדדים בכל הנוגע ליישום הסדרי הפסקת האש. הסיכון הביטחוני באזור נותר גבוה, ואף על פי שמכליות החלו לצאת מהורמוז במסלולים חלופיים סמוך לחופי עומאן, הנפט העולמי ממשיך להיסחר במחירים מלאי מתח. ארצות הברית הציעה ערבויות בסך 40 מיליארד דולר לשיט בטוח במצר, אך ההיענות למנגנון זה מוגבלת בשל חוסר הוודאות המתמשך.

המצב במצר הורמוז משפיע ישירות על מחירי האנרגיה בישראל ובעולם. מחירי הנפט זינקו בעקבות החסימה, ובישראל תורגם הדבר לעלייה של מעל 12% במחירי הדלק בתחנות. ההשפעה אינה מוגבלת לעלות התדלוק הישירה, שכן יקרויות הנפט משפיעות על מחירי התובלה במשאיות ובמטוסים, ובהמשך הדרך על מחירי הסחורות ועל האינפלציה. סוחרים בשווקים הפיננסיים כבר מתמחרים פחות הורדות ריבית מצד הבנק הפדרלי האמריקאי, מה שמעיד על כך שהלחצים האינפלציוניים מתעוררים מחדש. ההתפתחויות במפרץ הפרסי מעוררות דיון על עתיד התלות העולמית בנפט ועל הצורך בחיפוש אחר חלופות אנרגטיות, במיוחד במדינות שנפגעות באופן ישיר מהמחסור.

הנתיבים החלופיים ומגבלותיהם

הניסיונות למצוא נתיבים חלופיים להובלת נפט נתקלים במגבלות משמעותיות. שלוש ספינות ענק דווחו כעוברות במסלול חדש סמוך לחופי עומאן, אך הנתיב אינו יכול לשמש תחליף מלא למצר הורמוז שמעביר כחמישית מצריכת הנפט העולמית. סעודיה, לעומת זאת, הצליחה להקטין את תלותה במצר על ידי הגדלת היצוא דרך צנרת הים האדום, אך גם נתיב זה חשוף לאיומים ביטחוניים. המכלית האיראנית התקועה באינדונזיה, שערכה מוערך בכ-120 מיליון דולר, ממחישה את הסיכונים הכרוכים בהובלת נפט בתקופת מתיחות. ההתפתחויות מראות כי פתרון בר-קיימא למשבר מצר הורמוז טמון בעיקר בהסדרה פוליטית ולא בחיפוש אחר עקיפים ימיים.

ההשלכות הפנימיות: חזרה לפחם ואותות אזהרה למשקיעים

השבתת אסדות לווייתן וכריש, שנמשכת מעל חמישה שבועות, מכריחה את המשק הישראלי לחזור לשימוש בפחם ובסולר כמקורות אנרגיה עיקריים להפקת חשמל. החזרה לדלקים מזהמים מהווה נסיגה משמעותית מההישגים שהושגו בשנים האחרונות בתחום האנרגיה המתחדשת והפחתת פליטות הגזים החממניים. מלבד הנזק הסביבתי, ההשבתה גורמת להפסדים כספיים של כ-300 מיליון שקל לשבוע, פוגעת באספקת גז למצרים וירדן ומשדרת למשקיעים בינלאומיים כי ישראל היא שוק מסוכן להשקעות אנרגיה. סוכנות הדירוג S&P הורידה את תחזית הדירוג של חברת אנרג'יאן, הפועלת במאגרי לווייתן וכריש, בשל התגברות הסיכונים הביטחוניים. הורדת התחזית עשויה להקשות על החברה בגיוס הון ולהגביר את עלות המימון שלה.

המשבר הנוכחי במשק האנרגיה הישראלי חושף פערים מבניים בתכנון אספקת החשמל וביטחון האנרגיה. ההסתמכות על מקור גז יחיד או מצומצם, יחד עם פגיעות תשתיות ההפקה הימיות, יוצרת נקודת כשל שמשפיעה על כלל המשק. משרד האנרגיה מצהיר כי המערכה האזורית תפחית את האיומים על תשתיות הגז, אך המציאות בשטח מראה כי ההתמודדות עם המשבר ארוכה ומורכבת מהצפוי. עליית מחיר גז הבישול, שנרשמה בימים האחרונים, מוסיפה לעומס על הצרכן הישראלי שכבר סופג יקרויות בדלק ובחשמל. האתגר העומד בפני מקבלי ההחלטות הוא לא רק להתמודד עם המשבר הנוכחי, אלא גם לגבש תוכנית ארוכת טווח שתבטיח עמידות וגיוון במשק האנרגיה הישראלי.