חיפוש באתר

דולר-שקל: 3.2500 +0.05% (0.00)
יורו-שקל: 3.5699 +0.23% (0.01)
ת"א 125: 3,869.15 +0.01% (0.51)
ת"א 35: 3,978.42 +0.08% (3.02)
ביטקוין: 63,858.8400 -1.51% (-977.79)
לירה שטרלינג-שקל: 4.2967 +0.57% (0.02)
ין יפני-שקל: 0.0203 +0.40% (0.00)
פרנק שוויצרי-שקל: 3.8738 +0.44% (0.02)
דולר אוסטרלי-שקל: 2.1906 +0.44% (0.01)
דולר קנדי-שקל: 2.2741 +0.42% (0.01)
דולר ניו זילנדי-שקל: 1.7867 +0.42% (0.01)
דולר הונג קונגי-שקל: 0.4138 +0.31% (0.00)
זלוטי פולני-שקל: 0.8132 +0.54% (0.00)
כתר שוודי-שקל: 0.3167 +0.28% (0.00)
ריאל ברזילאי-שקל: 0.5601 +0.59% (0.00)

רגע לפני פיצוץ: המאבק סביב עסקת הגז הגדולה בהיסטוריה של שוק האנרגיה הישראלי

רשות התחרות אישרה את עסקת הענק בין ניו-מד לדליה, אך הצדדים שלחו הודעת ביטול. בין לבין: שתי תחנות כוח חדשות, 6.7 מיליארד דולר והשאלה הגדולה - למי מגיע הגז של לוויתן

אתר כלכלה · 7 באוקטובר, 2026 · schedule 5 דקות קריאה
רגע לפני פיצוץ: המאבק סביב עסקת הגז הגדולה בהיסטוריה של שוק האנרגיה הישראלי
אסדות הגז בים התיכון נמצאות במרכז המאבק סביב עסקת הענק של 6.7 מיליארד דולר (אילוסטרציה)

שוק האנרגיה הישראלי מצוי בימים אלה בצומת משפטית וכלכלית חסרת תקדים: עסקת הענק בין ניו-מד אנרג'י לחברת דליה אנרגיה, בשווי מוערך של כ-6.7 מיליארד דולר לתקופה של 20 שנה, מתנהלת כעת על חוט השערה. רשות התחרות, שבחנה את העסקה חודשים ארוכים, הסירה כמעט את כל המכשולים הרגולטוריים שהוצבו בדרכה – אך דווקא ברגע שבו נראה היה שהדרך להשלמת העסקה פתוחה, ניו-מד ושותפתה רציו שלחו הודעת ביטול בנימוק של אי עמידה בתנאים המתלים. דליה, מצידה, דורשת בתוקף לקיים את החוזה, והמחלוקת מתגלגלת לפתחו של עולם המשפט.

בלב המחלוקת עומדת שאלה כלכלית טהורה: מה שווה כל כמות גז שניתן להפנות לשוק המקומי לעומת שווקי היצוא. בחודשים האחרונים התרחבה ההפקה במאגר לוויתן, וניו-מד עצמה דיווחה לאחרונה על זינוק בהכנסות וברווחים – הרווח הרבעוני קפץ ל-117 מיליון דולר. במקביל, המלחמה במזרח התיכון והשיבושים במצר הורמוז הקפיצו את מחירי הנפט והגז העולמיים, והפכו כל מטען גז שניתן למכור ליצוא בפרמיה משמעותית. בנסיבות אלה, מחיר הגז שחתמה ניו-מד בעסקה עם דליה נתפס בשוק כאטרקטיבי פחות, ומכאן הרצון לפרוק את ההתחייבות.

הצד הרגולטורי: אישור חריג בשוק הנמצא בשינוי מהותי

אישור רשות התחרות הוא נקודת ציון משמעותית בפני עצמו. הרשות בחנה את העסקה לאור החששות מפני ריכוזיות יתר בשוק הגז ובשוק ייצור החשמל, אך לבסוף הגיעה למסקנה כי ניתן להסיר כמעט את כל המכשולים. עמדה זו משקפת שינוי תפיסתי: בעוד שבעבר נטתה הרשות לחסום או להתנות עסקאות שעשויות לחזק את שליטתם של מפיקי הגז בשרשרת הערך, הפעם היא הכירה בכך שהעסקה עשויה דווקא להגדיל את ההיצע – משום שהיא מהווה בסיס כלכלי להקמתן של שתי תחנות כוח פרטיות חדשות.

ההשלכה המעשית של האישור היא שהמכשול העיקרי שנותר אינו רגולטורי אלא חוזי. דליה אנרגיה, בבעלות יצחק תשובה, מתעקשת כי החוזה בתוקף וכי התנאים המתלים אושרו על ידי הרשות – ולפיכך אין עילה לביטול. ניו-מד טוענת מנגד כי התנאים שנקבעו בחוזה לא התמלאו כנדרש וכי היא רשאית להשתחרר מההתחייבות. הפער בין שתי העמדות צפוי להיבחן בהליכים משפטיים שעלולים להימשך חודשים, ובשוק מעריכים כי ההכרעה תשפיע באופן ישיר על אמון המשקיעים בחוזי העתידים ארוכי הטווח של ענף הגז הישראלי.

balance פרשנות ביקורתית: הצד השני של המטבע

מבקרי העסקה טוענים כי היא עלולה לחזק דווקא את הריכוזיות בשוק האנרגיה, כשני שחקנים גדולים נעולים בהסכם עתידים ארוך טווח. יש המזהירים כי כישלון המשא ומתן יגרום לעיכוב בהקמת תחנות כוח ולפגיעה באספקת החשמל הזול למשק, וזאת בשעה שמשבר ההורמוז מלחיץ על ישראל לחזק את העצמאות האנרגטית המקומית.

מה זה אומר לשוק החשמל הישראלי

שתי תחנות כוח שממתינות לגז שלהן

העסקה נחתמה במקורה במטרה לספק גז טבעי לשתי תחנות כוח חדשות שדליה מקדמת, והיא מהווה את האבן הפיננסית שעליה נשענת הקמתן. ללא הסכם אספקה ארוך טווח, מימון הקמת תחנת כוח פרטית נעשה קשה בהרבה – הבנקים והמוסדיים מסרבים להתחייב לפרויקטים בני מיליארדי שקלים בלי ביטחון כלכלי של חוזה גז. ככל שהמחלוקת מתארכת, כך מתעכבות תחנות הכוח, וכך מתעכב גם הגידול בתחרות בשוק ייצור החשמל – תחרות שאמורה להוזיל את מחירי החשמל לצרכן הביתי והעסקי.

ההקשר הרחב מקנה למחלוקת משקל נוסף. משק החשמל הישראלי מתמודד בשנים האחרונות עם עלייה חדה בביקוש, בין היתר בשל התפשטות חוות השרתים והבינה המלאכותית, ובכירי הענף מתריעים כי מדובר בסכנה קיומית לשאיפותיה הכלכליות והביטחוניות של ישראל. רשות החשמל אף עצרה זמנית את קבלת הבקשות לחיבור דאטה סנטרים חדשים עד להבהרת תמונת ההיצע. במציאות כזו, כל מגה-וואט של ייצור פרטי חדש הוא משאב אסטרטגי – ועיכוב של עוד תחנת כוח הוא לא רק בעיה עסקית אלא עניין מדיני-כלכלי.

הרחבה של לוויתן משנה את מאזן הכוחות

אחד הגורמים המרכזיים לריכוך עמדתה של רשות התחרות ולשינוי החישוב הכלכלי של ניו-מד כאחד הוא הרחבת ההפקה בלוויתן. ככל שכמויות הגז הזמינות גדלות, כך קטן החשש כי עסקה אחת גדולה תשלול את שוק החשמל המקומי מגז במחיר תחרותי – אך במקביל, דווקא שפע זה מגדיל את האפשרויות העומדות בפני המפיקים למכור את הגז ללקוחות אחרים, בישראל ומעבר לים. ניו-מד אף מקדמת בימים אלה סקר גז ראשון מזה שנים במים הישראליים, ומחפשת נפט מתחת ללוויתן – צעד שמעיד על אופטימיות בענף ועל רצון להרחיב את הפורטפוליו.

בשוק נשמעות גם טענות כי העסקה הייתה צריכה להיחתם במחירים שונים, מוצמדים באופן חלקי למחירי השוק העולמי, כדי לגשר על הפער בין האינטרסים. חוזי גז ארוכי טווח שנחתמו בתקופות של מחירים נמוכים הפכו בשנים האחרונות למוקד מתיחות בכל רחבי העולם, ומקרה ניו-מד-דליה הוא הביטוי הישראלי של תופעה גלובלית. ההכרעה המשפטית עשויה לקבוע תקדים לגבי מידת הגמישות שבה רשאי ספק גז להשתחרר מהתחייבויות ארוכות טווח כשהתנאים בשוק משתנים באופן דרמטי.

הצרכן בקצה השרשרת: מה קורה למחיר החשמל

למרות שהמחלוקת מתנהלת בין תאגידים גדולים, החשבון הסופי עשוי להגיע אל הצרכן. אם תחנות הכוח של דליה תוקפנה תודות לחוזה, תגדל התחרות מול חברת החשמל הממלכתית, וההיצע הגדל עשוי לרסן את מחירי החשמל. אם העסקה תתפרק ותחנות הכוח יתעכבו, המשק ימשיך להסתמך על ייצור קיים ועל השלמות יקרות יותר – בין היתר באמצעות פחם וסולר, שהופעלו בהיקפים גדולים במהלך תקופות המלחמה כשאסדות הגז הושבתו.

במקביל, המשק מתמודד עם השפעות צד של משבר האנרגיה העולמי. מחיר הבנזין בישראל קפץ בשבועות האחרונים לשיא של כל הזמנים של 8.27 שקלים לליטר, והמדינה נאלצה להפעיל צו הפחתה על מס הבלו כדי לרסן את הזינוק. מנכ"ל ארמקו הזהיר כי שיקום מלאי הנפט העולמי עשוי לקחת עד שנתיים, וכי המחסור בתזקיקים מגיע לכ-6 מיליון חביות ביום. בסביבה כזו, יתרונו של הגז המקומי כמקור אנרגיה זול ויציב יחסית רק הולך וגדל – ומכאן חשיבותה של כל הסכמת אספקה גדולה לשוק המקומי.

מה צפוי בחודשים הקרובים

בין חדר משפט לחדר ישיבות

הצדדים נמצאים כעת בשלב שבו כל אפשרות פתוחה: משא ומתן מחודש על תנאי העסקה, הליך משפטי ממושך, או פשרה שתכלול תמחור מתוקן. בשוק מעריכים כי גם אם המחלוקת תגיע לבתי המשפט, קיים סיכוי סביר להסדר, שכן לשני הצדדים אינטרס ברור בקיום תחנות הכוח – דליה זקוקה לגז, וניו-מד זקוקה לשוק ספיגה גדול ויציב לתפוקה המוגדלת של לוויתן. בינתיים, משקיעים עוקבים בדריכות אחרי מניות שחקניות המפתח בענף, ובהן ניו-מד, דליה אנרגיה ואקונרג'י, שאף היא פעלה השבוע להרחבת פעילותה בחו"ל באמצעות מימון של 229 מיליון אירו לפרויקט סולארי ואגירה ברומניה.

הפרק הנוכחי בשוק האנרגיה הישראלי מדגים עד כמה הגבולות בין רגולציה, משפט חוזים וגיאופוליטיקה הפכו דהויים. העסקה שנחתמה בתנאי שוק אחד נבחנת כיום בתנאי שוק אחר לגמרי – כזה שבו מצר הורמוז חסום לסירוגין, מלאי הנפט העולמי מדולדל, והביקוש לחשמל בישראל נמצא בקפיצת מדרגה בזכות חוות השרתים והבינה המלאכותית. ההכרעה בין ניו-מד לדליה תשמש מדד לאמינותם של חוזי האנרגיה הארוכים במשק הישראלי – ותקבע, במידה רבה, את קצב ההתרחבות של שוק החשמל הפרטי בשנים הקרובות.

שאלות נפוצות (FAQ)

  • מדובר בעסקה בשווי של כ-6.7 מיליארד דולר לתקופה של 20 שנה, במסגרתה ניו-מד הייתה אמורה לספק גז טבעי לשתי תחנות כוח חדשות שפיתחה דליה אנרגיה, ובכך להוות את אחת מעסקות הגז הגדולות בתולדות המשק הישראלי.

  • רשות התחרות בחנה את ההשלכות התחרותיות של העסקה והגיעה למסקנה כי כמעט כל המכשולים שהוצבו בתחילה ניתנים להסרה. הרשות אישרה את ההסדרים המתלווים לעסקה, בהתחשב בכך שהיא אמורה להגדיל את היצע הגז לתחנות כוח פרטיות ולתמוך בתחרות בשוק ייצור החשמל.

  • ניו-מד ושותפתה רציו שלחו הודעת ביטול בנימוק של חוסר עמידה בתנאים המתלים של החוזה. מאחורי ההחלטה ניצבת גם השאלה הכלכלית: עם הרחבת ההפקה בלוויתן והאפשרות להפנות גז ליצוא במחירים גבוהים יותר, הערך של כל כמות גז נוספת שנמכרת בשוק המקומי גדל - וניו-מד מבקשת למקסם את שווי הגז שברשותה.

  • עסקה שתסוכם תאפשר הקמה מהירה יותר של תחנות כוח פרטיות ותגדיל את התחרות בשוק ייצור החשמל, מה שעשוי להוזיל את המחירים בטווח הבינוני. עיכוב ממושך בעסקה, לעומת זאת, עלול להאט את הגידול בהיצע החשמל הפרטי בשילוב עם עליית הביקוש לחשמל - ולהשפיע על מחירי החשמל לצרכן.

מה דעתך על הכתבה?

דירוג הקוראים עוזר לנו להשתפר ולהביא לכם את התוכן הטוב ביותר.

תודה על הדירוג!