שוק האנרגיה הישראלי בין מלחמת הגז לעסקות הענק: המהלכים שמטלטלים את המשק
ניו-מד מבטלת עסקת גז של 6.7 מיליארד דולר למרות אישור רשות התחרות, ג'נריישן קפיטל נערכת לרכישת שיכון ובינוי אנרגיה, ומתיחות בהורמוז מזניקה את הנפט - הכתבה המלאה
שוק האנרגיה הישראלי חווה ימים סוערים במיוחד, שבמרכזם עימות חוזי חריג סביב עסקת הגז הגדולה בשוק. חברות ניו-מד אנרג'י ורציו הודיעו על ביטול העסקה עם דליה אנרגיה, בשווי 6.7 מיליארד דולר, זאת למרות שרשות התחרות הסירה כמעט את כל המכשולים הרגולטוריים שעמדו בדרכה. העסקה, שנחתמה לתקופה של 20 שנה, נועדה לספק גז טבעי לשתי תחנות כוח חדשות, אך כעת היא מצויה בלב המאבק משפטי וכלכלי בין הצדדים, כשדליה דורשת לקיים את החוזה כלשונו. מאחורי המחלוקת מסתתרים שיקולים עמוקים יותר: ההתרחבות המתוכננת של שדה לוויתן, והערך הכלכלי הגדל של כל כמות גז שניתן להפנות ליצוא במקום לשוק המקומי.
עסקת הענק שמתפוצצת בשוק הגז
ההודעה על ביטול העסקה, שנשלחה בידי ניו-מד ורציו ימים ספורים לאחר שרשות התחרות אישרה כמעט את כל תנאיה, זעזעה את שוק האנרגיה המקומי. שתי החברות טוענות כי התנאים המתלים שנקבעו בחוזה לא התקיימו, וכי מכלול הנסיבות שהשתנה מאז החתימה מצדיק את היציאה מההסכם. דליה אנרגיה, מצידה, רואה בהודעת הביטול ניסיון להשתחרר מהתחייבות מסחרית בגיבוי הרגולטור, ודורשת לאכוף את החוזה. המחלוקת צפויה להתגלגל לערכאות משפטיות, בסכומים שמדוברים בהם מדובר באחת התביעות המסחריות הגדולות בתולדות המשק הישראלי.
בשוק מנתחים כי הרקע למהלך כלכלי בעיקרו. שותפויות לוויתן מתכננות התרחבות משמעותית של יכולת ההפקה, ומחירי הגז בשווקים הבינלאומיים עלו בעקבות המתיחות הגיאופוליטית במזרח התיכון. כל כמות גז שמוקצית לשוק המקומי במחירים מפוקחים היא כמות שאינה מופנית ליצוא במחירי שוק – חישוב שמקבל משנה תוקף דווקא כשמדובר בהתחייבות של עשרים שנה קדימה. בד בבב, עולה שאלת האמון בשוק: אם עסקאות ענק באנרגיה יכולות להתבטל בתום הליך רגולטורי מקיף, משקיעים עשויים לתמחר את הסיכון הזה בכל העסקאות העתידיות בישראל.
ג'נריישן קפיטל בדרך לרכישת שיכון ובינוי אנרגיה תמורת 4.45 מיליארד שקל
במקביל לטלטלה בשוק הגז, עולם ייצור החשמל עומד בפני מהלך מבני חד. קרן ג'נריישן קפיטל מתקרבת לסיום עסקה לרכישת שיכון ובינוי אנרגיה בשווי 4.45 מיליארד שקל, לאחר שהצדדים גיבשו הבנות על מנגנון פיצוי במקרה שהעסקה לא תושלם. עם סיומה, תהפוך ג'נריישן לאחת מיצרניות החשמל הפרטיות הגדולות בישראל, בשוק שבו המדינה שואפת להגדיל את התחרות מול חברת החשמל. כעת נערכים הצדדים לבחינת המיזוג בידי הרגולטורים, שמודאגים מהריכוזיות בתחום ייצור החשמל.
balance פרשנות ביקורתית: הצד השני של המטבע
מבטלי העסקה טוענים כי היא נחתמה בתנאי שוק שהשתנו מקצה לקצה: מחירי הגז ליצוא זינקו, והמשמעות היא שהתחייבות ל-20 שנה לאספקה מקומית במחירים נמוכים עלולה לגרוע מאות מיליוני דולרים משווי השותפויות. מנגד, מבקרי הביטול רואים בכך פגיעה באמון חוזי שתדביר משקיעים בשוק הישראלי.
רשות החשמל מפגינה התנגדות לריכוז הכוח שהעסקה עשויה ליצור, ובשוק מעריכים כי כתנאי לאישור יידרשו הצדדים למכור חלק מתחנות הכוח הקיימות בפורטפוליו המאוחד. ההיגיון הרגולטורי ברור: ייצור חשמל הוא תשתית לאומית קריטית, וריכוז יתר בידי שחקן אחד עלול לפגוע בתחרות ובמחירים. עם זאת, בענף רואים בעסקה גם צדדים חיוביים – כניסת גוף מוסדי מקצועי עם הון זמין עשויה לזרז השקעות בתחנות כוח חדשות בגז ובאנרגיה מתחדשת, תחום שבו הביקוש מזנק בעקבות צמיחת צריכת החשמל וחוות השרתים.
ריכוזיות מול תחרות: המאבק הרגולטורי הצפוי
הבחינה הרגולטורית של העסקה צפויה להתנהל על פני חודשים, ותדרוש מהקרן לשרטט מסלול ברור בין דרישות רשות התחרות, רשות החשמל והוועדה לתשתיות לאומיות. ניסיון העבר בשוק החשמל הפרטי מלמד כי אישור עסקאות בהיקפים כאלה כרוך בהתמקחות ארוכה סביב תנאי מכירת נכסים והגבלים על הפעילות העתידית. למרות זאת, דווקא התאמות הפיצוי שגובשו בין הצדדים מעידות על נכונות גבוהה להשלים את המהלך, ובשוק רואים בו עדות לנוכח המשיכה של הון מוסדי לענף האנרגיה הישראלי, שנתפס כמגן יחסי בפני תנודתיות השווקים.
מדינות ה-G7 ניסו להרגיע את השוק בשחרור 100 מיליון חביות נפט מהמאגרים האסטרטגיים, אך אופ"ק+ החליט בכל זאת להשאיר את התפוקה ללא שינוי, למרות שוק נפט הדוק והמשך המתיחות מול איראן. ההחלטה מציירת תמונה שבה ההיצע נשאר צמוד, וכל תקלה נוספת בנתיבי השינוע עלולה להצית זינוק נוסף במחירים. סוכנות האנרגיה הבינלאומית אף העריכה לאחרונה כי הביקוש הגלובלי לנפט צפוי לרדת במיליון חביות ביום – לראשונה מאז משבר הקורונה – בעקבות עלויות האנרגיה והשיבושים בסחר. עבור ישראל, המשק נהנה מעצמאות אנרגטית יחסית בחשמל המבוסס על גז מקומי, אך הוא חשוף במלואו לנפט בתחבורה ובתעשייה.
מהפכת האגירה: המדינה מקלה והשוק מתגייס
בחזית החשמל המתחדש, מתרחש שינוי רגולטורי שצפוי להאיץ את תחום אגירת האנרגיה בישראל. המועצה הארצית לתכנון ובנייה מקדמת שינוי בתמ"א שיאפשר להקים מתקני אגירת חשמל במגוון רחב יותר של מיקומים, ויפשט חלק מהליכי התכנון והרישוי. בין היתר, מוצע לאפשר הצבת מתקני אגירה לצד מתקנים סולאריים במאגרי מים ובבריכות דגים, ולהקל על הקמתם באזורי תעשייה. המהלך מגיע בשעה שבה ביקוש החשמל מזנק בעקבות חוות השרתים והבינה המלאכותית, והרשת זקוקה לגמישות רבה יותר לשילוב אנרגיה מתחדשת.
quiz האם ידעת ש…
עלות השכרת מכלית נפט בודדת במסלול בין ארה"ב לסין נוסקה לכ-80 מיליון דולר – יותר מעלות שיגור של טיל פלקון 9 של ספייס-אקס. דמי התובלה הגיעו כבר לכ-45% ממחיר חבית הנפט, ושחיקת הרווחים של בתי הזיקוק בעולם עלולה להביא לצמצום פעילותם.
השוק הפרטי כבר מגיב. קבוצת ג'י סיטי חתמה על הסכם עם חברת האגירה AGEERA להקמת מערכות אגירת אנרגיה בכ-10 נכסים בישראל, בפוטנציאל של 300 מגה-וואט שעה; המתקן הראשון יוקם במתחם G סיטי בראשון לציון בהשקעה של כ-12 מיליון שקל, במטרה להוזיל הוצאות חשמל ולייצר מקור הכנסה נוסף מהנכסים. כלמוביל אנרג'י ותמנת אנרגיה הפעילו מתקן אגירה בכ-60 מיליון יורו, ודיסקונט קפיטל הודיעה על השקעה של 93 מיליון שקל באלומה ובאלומנרג'י. גם סטארק פאוור חיזקה את נוכחותה כשרכשה תחנת כוח ופרויקט אגירה בארה"ב בשווי 230 מיליון דולר, כשהיא צופה EBITDA שנתי של עד 33 מיליון דולר מהנכס.
תשתיות לאומיות במוקד: תחנת כוח חדשה באשדוד
הממשלה אישרה לקדם תוכנית לתשתית לאומית להקמת תחנת כוח בגז טבעי באתר בית הזיקוק באשדוד, מהלך שמסמיך את בז"א להתרחב מעבר לפעילות הזיקוק. הפרויקט משתלב במהלך ממשלתי רחב יותר של צמצום הפעילות הפטרוכימית במפרץ חיפה, ואם יבשיל, ייצור החשמל עשוי להפוך לזרוע פעילות משמעותית נוספת של החברה. במקביל, בשוק נמשכת היערכות לפתרונות אנרגיה מבוזרת ומיקרוגרידים, שבכירי הענף רואים בהם את התשובה לצווארי הבקבוק הרגולטוריים בחיבור מתקני מחשוב חדשים לרשת החשמל.
trending_up שינוי מגמה / השפעה
השפעה משמעותית שצריך להכיר ולהבין את המשמעות שלה.
הדינמיקה הנוכחית מציבה אתגר כפול בפני הרגולטור הישראלי: מחד, לשמור על תחרות וריכוזיות תקינה בשוק החשמל והגז, ומאידך לא להרתיע הון פרטי ומוסדי מהשקעה בתשתיות קריטיות שהמשק זקוק להן דחופות. ההחלטות שיתקבלו בחודשים הקרובים – בבית המשפט בסוגיית דליה, ברשות החשמל סביב ג'נריישן, ובוועדות התכנון סביב האגירה – יעצבו את פני משק האנרגיה הישראלי לשנים רבות קדימה.
", }עוד בנושא
שאלות נפוצות (FAQ)
-
ניו-מד ורציו שלחו הודעת ביטול בטענה כי התנאים המתלים בחוזה לא התקיימו, בעוד דליה דורשת לקיים את ההסכם. מאחורי המחלוקת עומדת גם ההתרחבות של לוויתן והעלייה בשווי הכלכלי של כל כמות גז שניתן להפנות ליצוא.
-
העסקה, בשווי עד 4.45 מיליארד שקל, תהפוך את ג'נריישן קפיטל לאחת מיצרניות החשמל הפרטיות הגדולות בישראל. רשות החשמל מודאגת מהריכוזיות, ובשוק מעריכים כי הצדדים יידרשו למכור חלק מתחנות הכוח.
-
המתיחות מזניקה את מחירי הנפט - עלייה של כ-5% נרשמה לאחרונה - ומייקרת דמי שינוע וביטוח. זו עלולה להתגלגל לעלויות תובלה, מחירי סחורות ולחץ אינפלציוני שישפיע גם על מחירי הדלק בתחנות בישראל.
-
המועצה הארצית מקדמת שינוי בתמ"א שירחיב את המיקומים המותרים למתקני אגירה ויפשט הליכי תכנון ורישוי. הצעד צפוי לזרז כניסת חברות נדל"ן ואנרגיה לתחום, להוזיל עלויות חשמל ולתמוך בשילוב אנרגיה מתחדשת ברשת.