חיפוש באתר

דולר-שקל: 3.2500 +0.05% (0.00)
יורו-שקל: 3.5699 +0.23% (0.01)
ת"א 125: 3,869.15 +0.01% (0.51)
ת"א 35: 3,978.42 +0.08% (3.02)
ביטקוין: 63,858.8400 -1.51% (-977.79)
לירה שטרלינג-שקל: 4.2967 +0.57% (0.02)
ין יפני-שקל: 0.0203 +0.40% (0.00)
פרנק שוויצרי-שקל: 3.8738 +0.44% (0.02)
דולר אוסטרלי-שקל: 2.1906 +0.44% (0.01)
דולר קנדי-שקל: 2.2741 +0.42% (0.01)
דולר ניו זילנדי-שקל: 1.7867 +0.42% (0.01)
דולר הונג קונגי-שקל: 0.4138 +0.31% (0.00)
זלוטי פולני-שקל: 0.8132 +0.54% (0.00)
כתר שוודי-שקל: 0.3167 +0.28% (0.00)
ריאל ברזילאי-שקל: 0.5601 +0.59% (0.00)

קיצוץ של 2.6 מיליארד שקל בתקציבי משרדים אזרחיים: הממשלה מעבירה כספים לרכש ביטחוני

שרי הממשלה אישרו היום קיצוץ רוחבי בתקציבי החינוך, הבריאות, הרווחה והתחבורה לטובת רכש ביטחוני דחוף — ובין השורות: אזהרות כלכלנים, התנגדויות באוצר והערכות שההחלטה תידון מחדש תוך חודש

אתר כלכלה · 18 באוקטובר, 2026 · schedule 5 דקות קריאה
קיצוץ של 2.6 מיליארד שקל בתקציבי משרדים אזרחיים: הממשלה מעבירה כספים לרכש ביטחוני
ישיבת הממשלה שבה אושר הקיצוץ הרוחבי של 2.6 מיליארד שקל לטובת רכש ביטחוני (אילוסטרציה)

שרי הממשלה אישרו היום (יום ב') קיצוץ רוחבי בסך 2.6 מיליארד שקל מתקציבי המשרדים האזרחיים, שיועבר בעיקרו לרכש ביטחוני דחוף שלא פורט. ההחלטה, שהתקבלה בישיבת הממשלה פחות משבועיים לפני ההליכה לקלפיות, נתקבלה בשערי משרד האוצר בתחושת הפתעה מסוימת, אך גם בהערכה כי מדובר במהלך שעשוי להשתנות בזמן קצר. גורמים המעורים בפרטים אמרו לכלי התקשורת הכלכליים כי "מדובר בעניין טכני, יימצא מקור תקציבי שיאזן את הקיצוץ", ונציגי האוצר אף התריע בשלבים מוקדמים יותר כי תוספות תקציב אדירות למערכת הביטחון יבואו על חשבון האזרחים. עם זאת, ההצבעה עברה, וכעת נדרשות מחלקות התקציב להספיק לגלם את הקיצוץ בסדרי עדיפויות של שורת משרדים מרכזיים.

כך יחולק הקיצוץ בין המשרדים

במסגרת ההחלטה שאושרה היום, יקוצצו 4.9% מהתקציב השנתי של 2026 של כל אחד ממשרדי הממשלה האזרחיים. הסכום מיועד לרכש ביטחוני שלא פורט, וייגזר בעיקר מתקציבי משרד התחבורה, המשרד לביטחון לאומי ומשרד החינוך — שלושה משרדים שבהם מרוכזת חלק ניכר מההוצאה הציבורית השוטפת. מדובר במהלך שיכול להשפיע ישירות על תשתיות תחבורה, תוכניות חינוך ושירותי רווחה שכבר כעת פועלים תחת לחצים תקציביים. עוד לפני ההחלטה, בשבוע שעבר, אושרו מהלכים תקציביים נוספים שהראו את כיוון הרוח: הממשלה נאלצה להיערך לגירעון מתרחב ולמימון צרכי ביטחון הולכים וגדלים על רקע המתחים הביטחוניים בזירה האזורית.

lightbulb טיפ מהמומחה

מומחי מיסוי ותקציב ממליצים לשכירים ולעצמאים לבדוק כעת אילו הטבות וזיכויי מס עומדים לרשותם לפני סוף השנה. קיצוצים בתקציבי רווחה ובריאות עלולים להוביל להתייקרויות עקיפות בשירותים ציבוריים, ולכן תכנון פיננסי אישי מקדים יכול להגן על הכיס בפני עלויות בלתי צפויות.

המבקרים של הקיצוץ מדגישים כי מדובר בקיצוץ רוחבי — כלומר, קיצוץ אחיד על פני כל המשרדים בלי התחשבות באיכות ההוצאה או ביעילותה — מה שעלול לפגוע בתוכניות מבצעיות קריטיות. גם בקרב פקידי אוצר בכירים נשמעו בימים האחרונים הסתייגויות, בטענה כי התוספות לביטחון יבואו על חשבון שירותים אזרחיים. במקביל, מסתמן כי ההחלטה לא נגמרה: דיווחים בכלי התקשורת הכלכליים מצביעים על כך שההחלטה עשויה לבוטל כבר בחודש הבא, אם יימצא מקור מימון חלופי לרכש הביטחוני — סבירות שמעלה שאלות לגבי רמת ההכרעה התקציבית במערכת השלטונית בסמוך לבחירות.

פורום הכלכלנים: נזק מאקרו לכל תושב

בד בבד עם אישור ההחלטה, התפרסמה היום הערכת מצב חריפה של פורום הכלכלנים — מסגרת הכוללת עשרות כלכלנים בכירים, אנשי אקדמיה ובכירים לשעבר בשירות הציבורי — אשר התריעה כי הטרור היהודי והפגיעה בתדמית ישראל בחו"ל מובילים לנזק כלכלי שישפיע על כל המשק. לפי הפורום, על רקע הסנקציות של מערב אירופה נגד תוצרת מההתנחלויות ואירועי האלימות האחרונים, עלולה הכלכלה הישראלית להיפגע משמעותית — בין היתר דרך פגיעה ביצוא, בהשקעות זרות ובדירוג האשראי. כלכלנים בכירים הוסיפו והזהירו כי הסנקציות עלולות להסלים, וכי איש מקבלי ההחלטות לא מתייחס לאזהרות ברצינות הראויה.

balance פרשנות ביקורתית: הצד השני של המטבע

מנגד, יש הטוענים כי מדובר בקיצוץ טכני ובירוקרטי שנועד לאזן גירעון, וכי מערכת הביטחון זקוקה למשאבים נוספים על רקע איומים אזוריים. תומכי ההחלטה מדגישים כי נתוני הצמיחה והאינפלציה במשק טובים מהצפוי, וכי השוק הפיננסי המקומי הגיב באופטימיות עד כה, מה שמקטין לטענתם את הסיכון הכלכלי האמיתי.

התלות הגוברת בארה"ב וסיכוני הרכש

הרכש הביטחוני עומד גם הוא בצומת עדין. כתבות שפורסמו בימים האחרונים בעיתוני הכלכלה מציירות תמונה של מתח גובר בין ישראל לממשל האמריקאי, בין השאר על רקע המדיניות בגדה. בכירים במערכת הביטחון מזהירים כי במצב של התדרדרות נוספת, ישראל עלולה למצוא את עצמה עם מגבלות חסרות תקדים על הסיוע האמריקאי, וכי הדיונים על הסכם סיוע עתידי תקועים. המשמעות הכלכלית של התרחיש הזה חמורה: התלות הישראלית בחימוש אמריקאי בסכנה ממשית, וההשקעה הנוספת של 2.6 מיליארד שקל ברכש מקומי מתממשת על רקע של אי־ודאות בינלאומית הולכת ומתגברת.

השווקים מתרשמים פחות מהאזהרות

מעניין כי עד כה, שוק ההון הישראלי ממשיך להתנהל באופטימיות יחסית. מדד ת"א 35 רשם עליות משמעותיות בשבוע החולף, והנתונים המאקרו־כלכליים שהתפרסמו בשבוע שעבר ציירו תמונה טובה מהצפוי: האינפלציה השנתית עמדה על 1.6% בספטמבר, הצמיחה ברבעון השני עודכנה כלפי מעלה ל־15.4%, וקרן המטבע הבינלאומית העלתה את תחזית הצמיחה לישראל ל־4.5% — הגבוהה ב־OECD. שכר העובדים הממוצע עלה ב־4%, והדולר מתנהל סביב רמות של כ־3.09 שקלים. למרות זאת, הכלכלנים מזהירים כי תשתית זו עדינה, וכי המשך העמסת ההוצאה הביטחונית על תקציבי משרדים אזרחיים עלול להוביל לחיכוך מתמשך בצמיחה וללחצים אינפלציוניים נוספים בהמשך.

מה קורה עם התקציב האזרחי

הקיצוץ הרוחבי מצטרף לשורה של מהלכים תקציביים שהתקבלו לאחרונה, שכולם מצביעים על הידוק תקציבי אגרסיבי בזירה האזרחית. בתקשורת הכלכלית עולה כי ישראל מגיעה לקלפיות כאשר מעמד הביניים נמצא תחת לחץ מוגבר — מחירי הדיור בירידה קלה, אך משכנתאות בהיקף מצומצם, יוקר מחיה גבוה ותחושת פער בין ההשקעה בביטחון לבין שירותים ציבוריים. אם הקיצוץ ימומש, יתכן כי הפער הזה יתעצם — עם השלכות פוליטיות וכלכליות כבר בטווח הקצר.

בשבועות הקרובים, המיקוד הולך להיות על שני סימני שאלה: האם אכן יימצא מקור מימון חלופי שיאפשר ביטול הקיצוץ הרוחבי, והאם תתרחש הסלמה בזירה האזורית שתגדיל עוד יותר את הביקוש לרכש ביטחוני. עד להתבהרות, נותר חסר תקדים שהתקציב המדינה לשנת 2026 מתנהל במצב של חוסר יציבות פוליטית עם הליכה לבחירות, והחשש בקרב כלכלנים הוא כי כל שינוי בתמונה הביטחונית או הבינלאומית יערער את התקציב ויחשוף את המשק לסיכונים שקיימים כבר כעת בשקט מאחורי המספרים.

menu_book מילון מונחים כלכליים רלוונטיים

קיצוץ רוחבי:
קיצוץ אחיד בתקציבי כל משרדי הממשלה, ללא הבחנה בין הוצאות יעילות לבלתי יעילות, בדרך כלל כדי ליצור מקור מימון מהיר לצרכים אחרים.
רכש ביטחוני:
רכישת מערכות נשק, אמצעי לחימה ותשתיות ביטחוניות על ידי משרד הביטחון, שבמקרה הזה ממומנת בחלקה מקיצוצים בתקציבי המשרדים האזרחיים.
דירוג אשראי:
הערכה שגופי דירוג בינלאומיים נותנים ליכולתה של מדינה לעמוד בהתחייבויותיה. קיצוצים בהוצאה אזרחית והעלאת ההוצאה הביטחונית עשויים להשפיע על הדירוג.
אינפלציה:
קצב עליית מחירים כולל במשק. בספטמבר עמדה האינפלציה השנתית בישראל על 1.6%, נמוכה מיעד המשק, אך הכלכלנים מזהירים כי לחצים תקציביים עלולים להגביר אותה.

שאלות נפוצות (FAQ)

  • הממשלה אישרה קיצוץ רוחבי בסך 2.6 מיליארד שקל, שיועבר בעיקרו לרכש ביטחוני. הקיצוץ יבוצע בשיעור של 4.9% מהתקציב השנתי של 2026 של משרדי הממשלה האזרחיים.

  • הקיצוץ יחול על תקציבי משרד החינוך, הבריאות, הרווחה והתחבורה, וכן על משרדי אזרחיים נוספים, בעיקר דרך תקציבי משרד התחבורה, המשרד לביטחון לאומי ומשרד החינוך.

  • לא בהכרח. גורמים באוצר אומרים כי הם עדיין מאמינים שיימצא מקור תקציבי שיאזן את הקיצוץ. בכלי התקשורת הכלכליים דווח כי ייתכן שההחלטה תבוטל כבר בחודש הבא.

  • פורום הכלכלנים, הכולל עשרות כלכלנים בכירים ובכירים לשעבר בשירות הציבורי, הזהיר כי הגדלת ההוצאה הביטחונית על חשבון תקציבים אזרחיים וסנקציות פוטנציאליות עלולים לפגוע בצמיחה, באינפלציה ובדירוג האשראי של ישראל.

מה דעתך על הכתבה?

דירוג הקוראים עוזר לנו להשתפר ולהביא לכם את התוכן הטוב ביותר.

תודה על הדירוג!