בחירות האמצע בארה"ב מטלטלות את השווקים: ממס על המיליארדרים ועד מלחמת השבבים
יום אחרי הקלפי: חרדה כלכלית עמוקה, ירידות בשבבים, מרוץ של 115 מיליארד דולר בתחום ה-AI — והצבעה שיכולה לשנות את חוקי המשחק למשקיעים ברחבי העולם
יום הקלפי שמטלטל את וול סטריט
בחירות האמצע בארה"ב, הנערכות בשעות אלה, אינן עוד סקר פוליטי רגיל — הן משאל עם כלכלי על הקנדציה של ממשל טראמפ, כפי שהגדירו זאת בכלכליסט. הבוחרים במדינות ובערים נדרשים להביע עמדה לא רק לגבי הרכב הקונגרס אלא גם לגבי שלל הצעות חוק בעלות השלכות כלכליות ישירות: הטלת מס על מיליארדרים בקליפורניה, שכבר עוררה סערה ציבורית ואיומים על נטישה המונית של עשירי המדינה, וחסימה של הקמת מרכזי נתונים לבינה מלאכותית. השווקים הפיננסיים, בארה"ב ובעולם, נתלים בתוצאות כמדד לכיוון המדיניות התקציבית, הרגולטורית והטכנולוגית של שנתיים הקרובות.
בניתוח שפורסם בכלכליסט נטען כי שוק האג"ח האמריקאי מעדיף ניצחון דמוקרטי וקונגרס תקוע — תרחיש שמגביל את יכולתו של הממשל להעביר קטגוריות נרחבות של הפחתות מס והוצאות שאיות שיגדילו את הגירעון הפדרלי. דפנה מאור, בפרשנותה בדה-מרקר, הצביעה על "חרדה כלכלית עמוקה" כגורם שיכריע את הבחירות: יוקר המחיה, שוק העבודה והגירה הם הנושאים שמעסיקים את הבוחר האמריקאי הממוצע, ולא ההישגים התדמיתיים של הבורסה. הפער בין רשומות שיא במדדי המניות לבין תחושת המיתון בקרב משקי בית הוא הקו השסוע של המערכה הזו — והוא גם מה שמסביר את הדריכות שניכרת בשווקים בימים האחרונים.
השבבים בשפל של חצי שנה, ואסיה מעורבת
בזמן שהמצביעים בארה"ב הלכו לקלפי, השווקים העולמיים שקעו לירידות חדות. מניות השבבים נופלות לשפל של כחצי שנה, והנאסד"ק וה-S&P 500 ננעלו באדום, כך דווח בגלובס. בורסות אירופה נסוגו אף הן, כשפרנקפורט איבדה כאחוז בפתיחת המסחר, והנפט — במקום להישאר בשלווה — טיפס בכשני אחוזים על רקע דיווחים על תקיפה אמריקאית באיראן, שהוגדרה בוושינגטון כ"תקיפה להגנה עצמית" בתגובה לירי על כלי טיס. בבורסת תל אביב נפתח המסחר בירידות של יותר מאחוז, בהובלת מניות הטכנולוגיה, השבבים והנדל"ן, וטבע איבדה 2.2% ערב פרסום דוחותיה הכספיים.
balance פרשנות ביקורתית: הצד השני של המטבע
בעוד שוק האג"ח מברך על קונגרס תקוע כמתן יציבות, יש הזוהרים בו חוסר יכולת קבלת החלטות: תקיעות מחוקקת עלולה לעכב השקעות תשתית קריטיות, לעכש את הפריסה של מרכזי נתונים לבינה מלאכותית ולהותיר שאלות מס פתוחות — מה שעלול לפגוע בצמיחה ארוכת הטווח בענפים אלו.
הדריכות בשווקים אסיה הייתה מעורבת, כך דיווח גם שירות גלובס, אולם המסר הברור הוא שהמשקיעים אינם מוכנים לקחת סיכונים לפני שתוצאות הקלפי יתבהרו. מורגן סטנלי פרסמה בימים אלה הערכה כי התיקון בשוק המניות האמריקאי קרוב לסיום — הערכה שהתקבלה בזהירות מופתית בקרב סוחרים, שנזכרים כי גם ראשי הבנקים המרכזיים החלו לדבר באחרונה על חשש מ"ספקולציה מופרזת" בענף הבינה המלאכותית. מניית אפל, מנגד, סיפקה נתון מרגיע חלקי: בדוח הראשון שלה בתקופת המנכ"ל החדש ג'ון טרנוס היא עקפה את תחזית ההכנסות והרווח, אם כי איכזבה בביצועי האייפד ובסין השאירו סימני שאלה פתוחים.
עסקת הענק של מארוול ולומנטום: סימן ההיכר של עידן ה-AI
בעוד הפוליטיקה תופסת את הכותרות, עסקת ענק בתחום הבינה המלאכותית הכתה גלים בוול סטריט: מארוול טכנולוג'י רוכשת את לומנטום תמורת 115 מיליארד דולר, כך דיווחה ליטל סמט בכלכליסט. מדובר באחת מעסקאות הסמיקונדקטורים הגדולות בהיסטוריה, והיא משקפת את המרוץ העצים של ענקיות החומרה להשתלט על שרשרת האספקה של תשתיות ה-AI — במיוחד תחום האופטיקה והחיבוריות המהירה בין מרכזי נתונים. עבור המשקיעים, המשמעות כפולה: מצד אחד אישור נוסף של הביקוש האדיר לחומרת בינה מלאכותית, ומצד שני סימן שהערכות השווי בענף הגיעו לרמות שמחייבות קונסולידציה אגרסיבית כדי להצדיק אותן.
העניין הוא שהעסקה נחתמת דווקא ברגע שבו הציבור האמריקאי נדרש להכריע האם לחסום הקמה של מרכזי נתונים חדשים במשאלי עם מקומיים. הקונטרסט בין הרצון של תאגידי הענק להרחיב את התשתית לבין ההתנגדות הציבורית — על רקע צריכת החשמל העצומה של מרכזי הנתונים — הוא אחד הסדקים המסתמנים בסיפור הצמיחה של ה-AI. בישראל השאלה אינה תיאורטית: לפי כתבת המוסף של כלכליסט, כ-20% מהחשמל בישראל עשויים להיות מנוצלים לבינה מלאכותית, מה שמעלה חשש שהמדינה בדרך ל"פקק אנרגטי". חברות ישראליות רבות, החל מחברות השבבים וכלה בספקיות ההוזלה של ה-AI שהפכו בשנה האחרונה ל"מכרה הזהב" של ההייטק המקומי, תלויות ישירות בהמשך ההשקעה הגלובלית בתשתיות אלו.
quiz האם ידעת ש…
עסקת רכישת לומנטום בידי מארוול, המסתכמת ב-115 מיליארד דולר, נחשבת לאחת העסקאות הגדולות בהיסטוריה של ענף הסמיקונדקטורים — ומשקפת את קצב הקונסולידציה המהיר בתחום האופטיקה והחומרה של בינה מלאכותית, שבו פעילות גם חברות ישראליות רבות.
הדולר ממשיך לזנק — והשקל נושא את הקצף
בעוד המשקיעים בורחים לנכסים בטוחים, הדולר חצה את רף ה-3.15 שקלים והיורו מתמסחר בסביבת 3.53–3.54 שקלים, כך עדכנו כלכליסט וגלובס. זהו אינו עוד תנודת יום: ההתחזקות המתמשכת של הדולר מול השקל משפיעה ישירות על כיסו של הצרכן הישראלי — מהיבוא ועד לעלות השהייה במשכנתאות צמודות חלקית למט"ח — וכן על רווחיות של חברות ישראליות המרוויחות בדולרים, דוגמת חברות השבבים וההייטק. לצד זאת, שוק האג"ח המקומי ממשיך לפענח את השלכות המשא-ומתן על התקציב: לפי חישוב שפרסם שלמה טייטלבאום בכלכליסט, תקציב המשכי לכל 2027 עלול ליצור מחסור של 80 מיליארד שקל בקופת האוצר — נתון שמזרים חשש לסוחרי האג"ח הממשלתיות.
על רקע זה, ההשקעות המוסדיות בישראל ממשיכות לנוע בין שני קטבים: מחד, קרנות ניהול נרשמו פדיונות חריגים בחודש החולף, לפי ניתוח שהתפרסם בגלובס; מאידך, המשקיע הפרטי הישראלי ממשיך לשאול היכן הכסף הפנוי "הולך" — נדל"ן או שוק ההון. תשואה יוצאת דופן של 130% שרשמה קרן שהשקיעה בחשמל ובמים — תחומי תשתית שנהנים ישירות מגל ההשקעות במרכזי הנתונים — מדגימה שהכסף החכם כבר מצא את דרכו לתחומים שעליהם יכריעו, בין היתר, גם תוצאות הקלפי האמריקאיות.
מה מחפש שוק האג"ח בתוצאות — ומה מפחיד את המניות
התרחיש ששוק האג"ח מקווה לו הוא פשרה: ניצחון דמוקרטי בלפחות אחד משני בתי הקונגרס, שיביא ל"קונגרס תקוע" ויגביל העברת חקיקה כלכלית נרחבת. בתרחיש זה, התשואות על אג"ח הממשלה האמריקאית עשויות להתייצב, והחשש מהחרגת גירעון נוספת מתמתן. לעומת זאת, ניצחון מוחלט של הרפובליקנים עשוי להצית מחדש את החשש מהוצאות מוגברות ומלחצים אינפלציוניים — מה שידחוף את התשואות כלפי מעלה ויכביד על מניות הצמיחה, ובראשן דווקא מניות השבבים והטכנולוגיה שכבר נמצאות בתיקון חד. תרחיש ניצחון דמוקרטי מלא, מנגד, עלול להצית חשש מהעלאות מס על תאגידים ועל ההון — אך ההיסטוריה מלמדת שהשווקים נטו להתמודד עם תרחיש זה בשקט יחסי, בייחוד כאשר הוא מגיע עם יציבות תקציבית.
בשורה התחתונה של יום המסחר, ההשקעה הגלובלית נמצאת בנקודת מפנה עדינה: עסקת מארוול-לומנטום ודוחות רבעון חזקים של חברות תשתית ואנרגיה — כמו זו של פלנטיר, שהכנסותיה זינקו בכמעט 100% ברבעון ליותר מ-2 מיליארד דולר — מלמדות שהצמיחה בעולם הבינה המלאכותית לא נעצרה. אך בד בבד, אנתרופיק שהפסדיה חצו את רף ה-100 מיליארד דולר, והחששות מ"בועת ה-AI" מקבלים מימד ריאלי יותר. תוצאות בחירות האמצע, בשילוב עם מדיניות הרגולציה והמיסוי שתיגזר מהן, יקבעו אם גל ההשקעות בתשתיות הדיגיטליות ימשיך לספק דלק לשווקים — או שהעומס הפוליטי והאנרגטי יהפוך את התיקון הנוכחי למשהו ארוך הרבה יותר.
עוד בנושא
שאלות נפוצות (FAQ)
-
תוצאות הבחירות משפיעות על שערי הדולר, על מניות הטכנולוגיה האמריקאיות הנסחרות בבורסת ת"א, ועל תזרימי ההשקעות לקרנות הפנסיה והנאמנות הישראליות. קונגרס תקוע נתפס כתרחיש מאוזן שמייצב את השווקים, בעוד שינוי דרסטי עלול להגביר את התנודתיות.
-
הצעת החוק המקומית קובעת מס חד-פעמי על עשירי קליפורניה, ועוררה איומים על נטישה המונית של המדינה. אם תתקבל, היא עשויה להשפיע על מיקומי מטה של חברות טכנולוגיה, גיוסי עובדים ועל זרימת ההון בענף ההייטק האמריקאי — שלו קשורות חברות ישראליות רבות.
-
מניות השבבים נמצאות בשפל של כחצי שנה לאחר גל של רווחים עצום בתחום ה-AI, והמשקיעים נוקטים בזהירות לקראת הדוחות הראשונים בתקופת טרנוס ולקראת תוצאות הבחירות. גם עסקת הענק של מארוול בלומנטום עוררה שאלות לגבי הערכות שווי בענף.
-
קונגרס תקוע הוא מצב שבו שתי המפלגות מתחלקות בשליטה בשני בתי המחוקקים, מה שמקשה על אישור רפורמות מס והוצאות דרסטיות. שוק האג"ח רואה בו יציבות תקציבית ומניעת החרגות שאיות שיגדילו את הגירעון וילחצו על התשואות.