הכאוס במצר הורמוז: כיצד משבר הנפט העולמי מכה ישירות בכיס הישראלי ומייקר את הדלק

מצר הורמוז: פקק התנועה הגלובלי שמייקר את העולם כולו

הסלמת המתיחות הביטחונית במזרח התיכון מטלטלת בימים אלו את שוקי האנרגיה העולמיים בעוצמה שלא נראתה מאז משברי הנפט של שנות השבעים. האזור ההתכנסות הקריטי, מצר הורמוז, הופך לזירת מתיחות מרכזית המאיימת לחסום לחלוטין את מעבר הסחורות החיוני ביותר לכלכלה הגלובלית. מדובר בנקודת מעבר ימית צרה שדרכה זורמים מדי יום כ-20% מכלל הנפט הגולמי הנצרך בעולם, נתון שהופך כל שיבוש בה לאסון לוגיסטי בקנה מידה עולמי. חברות הספנות הגדולות כבר החלו להסיט חלק מהמטענים שלהן לנתיבים חלופיים, ארוכים ויקרים בהרבה, מה שמוסיף עלויות כבדות על שרשרת האספקה העולמית ומזין את האינפלציה במדינות רבות.

המצב הנוכחי יצר גירעון יומי מוערך של כ-12 מיליון חביות נפט גולמי, זעזוע היצע שמותיר את השווקים בחרדה מתמדת. ברגעים אלו, פועלות חברות האנרגיה הבינלאומיות בניסיון נואש לאתר נפט חלופי ממאגרים אחרים בעולם, אך יכולתן להזרים נפט בנפחים כה גדולים בהתראה קצרה מוגבלת ביותר. ההלם ההיצעי דוחף את מחירי הסחורות לרמות שיא חדשות, כאשר חבית נפט מסוג ברנט מתקרבת במהירות לרף ה-130 דולר, טריטוריה שנחשבה בלתי נתפסת עד לפני מספר שבועות. אי הוודאות הגיאופוליטית מתורגמת היישר לעלויות ביטוח ימי שעלו בעשרות אחוזים, ופוגעות קשות ברווחיות של חברות הספנות ובמחיר הסופי של המוצרים על המדפים.

הפן האנושי והמסחרי של המשבר ניכר גם בסיפורים הבודדים שמגיעים מהשטח. חברה יוונית גדולה הצליחה להעביר ארבע ספינות דרך המצר ברגע האחרון, תוך סיכון עצמי עצום ותשלום פרמיות גבוהות, מה שמדגים את הנחישות לשמור על זרימת הסחר גם במחיר של סיכון ממשי. עם זאת, מדובר בחריג ולא בכלל, שכן רוב הצי העולמי מעדיף להמתין בנמלים בטוחים עד להתבהרות התמונה הביטחונית. משרדי ממשלה ברחבי הגלובוס נערכים כעת לתרחיש של מחסור חמור, כאשר מדינות בדרום-מזרח אסיה ובאירופה, התלויות במידה רבה בנפט המזרח-תיכוני, צפויות לספוג את המכה הכלכלית הקשה ביותר בשל מחסור ביכולת ייצור עצמי או רזרבות אסטרטגיות מספקות.

ייקור חסר תקדים: כך ייראו מחירי הדלק בישראל

ההד המקומי של הסערה הגלובלית מגיע במהירות אל תחנות התדלוק בישראל, כאשר הצפי הוא לקפיצה חדה ובלתי נעימה במחירי הדלק בעדכון הקרוב. על פי הערכות השוק, מחיר הליטר בנזין מסוג 95 אוקטן צפוי לזנק ביותר מ-12%, מהלך שיקרב אותו לרף הפסיכולוגי והכלכלי הכואב של 8 שקלים לליטר. מדובר בזינוק שיפגע באופן ישיר וקשה בכיסו של כל נהג ישראלי, בין אם מדובר בנהג פרטי הנוסע לעבודתו מדי יום ובין אם מדובר בבעלי עסקים המסתמכים על ציי רכב לצורכי הפצה ולוגיסטיקה. נוסחת המחיר הממשלתית, המשקללת את מחירי הנפט בשווקי העולם יחד עם שער הדולר-שקל, מתרגמת באופן מכני את העלייה החדה ב'פלאטס' למחיר מדף גבוה יותר, ללא יכולת לרכך את המכה עבור הצרכן הסופי.

ההשלכות של ייקור דלק בסדר גודל שכזה חורגות הרבה מעבר לעלות הנסיעה היומית. מדובר באבן דומינו כלכלית הפוגעת בכל ענף אפשרי, החל מעלייה מיידית בעלויות ההובלה של מוצרי מזון וצריכה, וכלה בהתייקרות חשמל ושירותים בסיסיים. עבור המשק הישראלי, שכבר נמצא במצב של לחץ אינפלציוני מתמשך ומתמודד עם עליית שיעורי הריבית שפוגעת בהחזרי המשכנתאות, הוספת מרכיב דלקי יקר עלולה להצית מחדש את להבות האינפלציה ולאלץ את בנק ישראל לשמור על מדיניות מוניטרית מצמצמת לזמן ארוך יותר מהצפוי. החברות הציבוריות בבורסה, ובמיוחד אלו העוסקות בלוגיסטיקה, תחבורה ושיווק דלק, נמצאות תחת לחץ ניכר, שכן הן נאלצות להתמודד עם עליית עלויות פתאומית מחד, ועם חוסר יכולת להעביר את מלוא העלויות לצרכן באופן מידי מאידך.

הדילמה באוצר: סבסוד זמני מול פגיעה בגירעון

בעוד הצרכנים צופים בחרדה בתצוגות המחיר בתחנות, במשרד האוצר מתנהל דיון סועי ולוחץ בנוגע לאפשרות של התערבות ממשלתית במחירי האנרגיה. הכלי העיקרי העומד לרשות הממשלה הוא הפחתה זמנית של מס הבלו המוטל על כל ליטר דלק, מהלך שיאפשר לספוג חלק מהזעזוע ולמנוע את העברתו המלאה לצרכן. עם זאת, החלטה מעין זו אינה פשוטה כלל ועיקר, שכן היא כרוכה בוויתור על הכנסות מדינה של מאות מיליוני שקלים בחודש, ויקושה את התקציב המדיני שכבר סובל מגירעון תופח עקב הוצאות הביטחון הכבדות של החודשים האחרונים. גורמים באגף התקציבים מזהירים כי פתיחת 'ברז' הסבסוד עלולה ליצור תלות של השוק המקומי בתמיכה ממשלתית, מצב שיהיה קשה לסגת ממנו גם כאשר המשבר יירגע.

ברקע הדיונים הכלכליים, קיימת גם ביקורת ציבורית נוקבת הטוענת כי הממשלה חייבת להגן על אזרחיה ברגעי חירום כלכלי ולא להותיר אותם חשופים לחלוטין לגחמות השוק העולמי. השוואות נעשות למדינות שונות בעולם, כמו אוסטרליה שהכריזה לאחרונה על הסדרי נסיעה חינם בתחבורה הציבורית על מנת להקל על האזרחים, דבר המגביר את הלחץ הפוליטי על קברניטי המשק הישראלי לפעול באופן אקטיבי. עם זאת, האוצר נותן משקל רב לדעתם של גורמי מקצוע החוששים כי הפחתת המיסוי על הדלק תספק רק מענה זמני וחלקי, ובסופו של דבר תפגע ביציבות המאקרו-כלכלית ארוכת הטווח של מדינת ישראל על ידי הגדלת החוב הלאומי, שגם כך נמצא ברמות גבוהות במיוחד ביחס לתוצר.

חילופי משמרת אנרגטיים: מים סוף כמוצא חירום

במקביל למשבר החמור, ניכרים בשטח מאמצים תכליתיים של המעצמות האזוריות לעקוף את התלות במצר הורמוז הפגיע, ולהסיט את מרבצי הענק שלהן לנתיבי ים חלופיים בטוחים יותר. סעודיה, היצואנית הגדולה בעולם, עושה שימוש אינטנסיבי בצינור הנפט האסטרטגי 'פטרוליין' המזרים נפט גולמי משדותיה שבמפרץ הפרסי אל עבר נמל ינבוע שלחוף הים האדום. מהלך זה מאפשר לה להמשיך ולספק נפט ללקוחותיה באירופה ובאמריקה מבלי להעביר את המכליות באזורי הסכסוך. בדומה לכך, איחוד האמירויות מגבירה באופן ניכר את השימוש בקו צינור 'חבשאן-פוג'יירה' שלה, המוביל את הנפט ישירות אל חופי ים עומאן ומשם לעולם, במטרה להבטיח את רציפות האספקה ולהרגיע את הלחצים בשווקים הבינלאומיים.

עם זאת, חשוב להבין כי המעבר לתשתיות יבשתיות אלו מספק מענה חלקי בלבד למשבר ההיצע הגלובלי. קיבולת ההזרמה המרבית של הצינורות הללו היא מוגבלת באופן טכני והנדסי, ואינה יכולה להחליף באופן מלא את הנפח העצום של מיליוני חביות הנפט שעוברות בכל יום במכליות הענק דרך מצר הורמוז. מצב זה משאיר מדינות כמו עיראק, כווית וקטאר, אשר חסרות תשתיות עקיפה מתאימות ופועלות כמעט באופן בלעדי דרך נתיבי המים המסוכנים, בעמדת נחיתות קשה ובסיכון כלכלי גבוה. הפער הזה בין המדינות שיכולות לעקוף את המצר לבין אלו שלא, מייצר מפלס חדש של אי-שוויון אנרגטי שמשנה את המאזן הגיאופוליטי באזור כולו.

השווקים הפיננסיים: בין מלכודת האינפלציה לפחד ממיתון עמוק

הזעזועים החריגים בשוקי האנרגיה מותירים את המשקיעים בוול סטריט ובבורסות העולם במצב של אי-ודאות מוחלטת, כאשר המסחר מתאפיין בתנודתיות חריגה ובירידות שערים חדות במגזרים הרגישים למחירי הסחורות. מדדי המניות המרכזיים, ובראשם ה-S&P 500 והנאסד"ק, רושמים ימים אדומים, כאשר המשקיעים ממהרים לממש רווחים ולצאת מנכסים מסוכנים לטובת אפיקי השקעה בטוחים יותר כמו מטבעות מפתח וזהב. מניותיהן של חברות התעופה, התחבורה והייצור הכבד נלחצות בעוצמה כלפי מטה בשל ההערכות לגבי עלייה חדה בהוצאות התפעול, בעוד שמניות חברות האנרגיה והגז הטבעי מהוות את אחד האיים הירוקים הבודדים בים האדום של המסחר, ומנסות להפיק תועלת ממחירי הסחורות הגבוהים.

הדילמה המרכזית המעסיקה כעת את האנליסטים ואת ראשי הבנקים המרכזיים נעוצה בסימן השאלה האם הזינוק במחירי האנרגיה יוביל להאצה מחודשת של האינפלציה הגלובלית או שמא הוא יפעל כמכבש המוחץ את הביקוש ויוביל את הכלכלה העולמית למיתון עמוק. עלייה חדה במחירי הנפט פועלת באופן הדומה למס נסתר המוטל על הצרכנים והעסקים, ומצמצמת באופן מיידי את ההכנסה הפנויה שלהם לצריכת מוצרים ושירותים אחרים. במידה והמשבר יימשך, הרשויות המוניטריות בעולם עלולות למצוא עצמן תקועות בין הפטיש לסדן, נאלצות לבחור בין העלאת ריביות נוספת כדי להילחם ביוקר המחיה המתגבר, לבין הורדת ריבית כדי לעודד צמיחה כלכלית בתקופה של האטה חמורה, ובכך להכניס את השווקים למצב של שיתוק מוחלט.