הריבית ביפן מזנקת לשיא של 31 שנה: וול סטריט מתמודדת עם הסחרור היפני וג'יימי דיימון מזהיר
בנק יפן העלה את הריבית ל-1.25% בהחלטה שטלטלה את השווקים הגלובליים, הין מאבד גובה, והמשקיעים נזכרים במשבר הצ'יליאני של אוגוסט 2024
ההחלטה שטלטלה את אסיה והגיעה עד וול סטריט
בנק יפן העלה את הריבית ב-0.25% נקודות אחוז, לרמה של 1.25% – הגבוהה ביותר מאז 1995, כך דיווחו כלכליסט, גלובס וביזפורטל בשעות האחרונות. ההחלטה, שהגיעה לאחר תקופה ממושכת שבה העדיף הבנק המרכזי היפני לנוע בזהירות רבה, שיקפה לפי הערכות האנליסטים את הצורך להתמודד עם לחצי אינפלציה מתמשכים במשק היפני, בעיקר במחירי המזון והאנרגיה. אולם בניגוד למהלכים מקבילים במערב, שבהם העלאת ריבית נתפסת לעיתים כסימן לכלכלה חזקה, הפעם השוק קיבל את הידיעה בתערובת של התרגשות וחשש. הסיבה מוכרת היטב למי שעקב אחר הסחרור הגלובלי של אוגוסט 2024 – כל תזוזה משמעותית בריבית היפנית מטלטלת לא רק את בורסת טוקיו, אלא את כל מערכת השווקים הגלובלית.
הרקע לכך טמון בארכיטקטורה הפיננסית העולמית שנבנתה בשנים שבהן הריבית ביפן נותרה אפסית או שלילית. תאגידים, קרנות גידור ומשקיעים מוסדיים יפניים לוו ביין זול והשקיעו את הכסף בנכסים מניבים בארה"ב ובאירופה, מאג"ח ממשלתיות ועד מניות טכנולוגיה. עסקאות סחרור אלה, המכונות בז'רגון השוק קארי טרייד, עבדו כל עוד הפער בין הריבית היפנית לריביות בשאר העולם נותר רחב. כעת, כשבנק יפן ממשיך להרים את הריבית בהדרגה אך בהתמדה, הפער מתכווץ – והשאלה שמטרידה את הסוחרים היא כמה מהכסף הזה יחזר הביתה, ובאיזה קצב.
ג'יימי דיימון מזהיר: "זה לא נגמר"
בזמן שהשווקים ניסו לעכל את ההחלטה, נשמע בבוקר גם האזעקה של אחד הקולות המשפיעים בוול סטריט. ג'יימי דיימון, מנכ"ל JP מורגן ואחד הבנקאים הבולטים בעולם, הזהיר כי התהליך המוניטרי היפני עוד לא הסתיים, וכי השווקים עשויים להתמודד עם זעזועים נוספים בדרך – כך דיווח שירות גלובס. ההתייחסות של דיימון נוגעת לליבת החשש: בניגוד להעלאות ריבית בארה"ב, שבהן השוק יודע לתמחר את ההשפעה המקומית, העלאות ריבית ביפן פועלות דרך ערוצים גלובליים בלתי נראים – עמדות מימון, חוזים עתידיים ונגזרות – שקשה למדוד מראש את עומקן. דווקא מה שאינו נראה הוא מה שמפחיד.
balance פרשנות ביקורתית: הצד השני של המטבע
יש הטוענים כי ההצפה של הזעם בשווקים מוגזמת. הריבית ביפן, גם ב-1.25%, נותרה הנמוכה ביותר בקרב הכלכלות המפותחות, ועדיין אינה גבוהה באופן משמעותי מעל האינפלציה היפנית. משמעות הדבר היא שהמדיניות המוניטרית ביפן נותרה מרחיבה בפועל, וכי עסקאות הסחרור עשויות להמשיך להתקיים כל עוד הפער בין הריבית היפנית לריביות בארה"ב ובאירופה נותר רחב.
לא בכדי בכיר בשוק ההון הישראלי הזהיר הבוקר, בריאיון לכלכליסט, כי אימוץ המלצות ועדת שמחון בתחום הפנסיה עלול לפתוח פתח למשבר בסגנון הצ'יליאני – הכינוי שהודבק לסחרור של אוגוסט 2024, כשהנאסד"ק איבד אחוזים רבים ביום סחר בודד. המסר המרכזי: מי שמעריך שמה שמתרחש בטוקיו נשאר בטוקיו, פשוט לא למד את השיעור של 2024. ההדדיות בין שוק האג"ח היפני – הגדול בעולם – לשווקי ההון במערב היא עמוקה, וכל תזוזה בתשואות בטוקיו משפיעה על זרימות ההון אל ומן ארה"ב.
הין, דולר ושקל: מפת המטבעות ביום ההחלטה
מעניין הדבר שבשעות שלאחר ההחלטה, הין דווקא נחלש מול הדולר, כך דיווח כלכליסט – תופעה שנראית כמנוגדת לאינטואיציה אך מוכרת היטב לחקר שוקי המט"ח. ההיגיון פשוט למדי: בנק יפן העלה ריבית כשהפדרל ריזרב האמריקאי עדיין מחזיק בריבית גבוהה בהרבה, כך שפער התשואות לטובת הדולר נותר על כנו. במקביל, שער הדולר מול השקל התייצב בסביבות 3.03 שקלים, שער שנחשב חזק יחסית לישראל ומשקף את המשך זרימת ההשקעות הזרות והיציבות היחסית של המשק המקומי. עבור הצרכן הישראלי, המשמעות היא שיבואנים נהנים כרגע מדולר זול יחסית – תנאי שמסייע לבלימת האינפלציה המקומית, גם אם במחיר של פגיעה ביצואנים.
בבורסות אסיה עצמן התמונה הייתה דו-צדדית. הניקיי היפני התחזק בכ-1.5% והקוספי הקוריאני זינק ב-2.6%, לפי דיווח מעקב שוטף של כלכליסט, במהלך שנתפס כמפתיע על רקע העלאת הריבית. ההסבר הנפוץ בקרב אנליסטים: שוקי אסיה מתמחרים בשלב זה את האופטימיות סביב מחזור ה-AI והחלת הריבית היפנית מתוך מסגרת צפויה, מבלי לראות בה איום מיידי. אולם הוול סטריט עצמה נסגרה ביום הקודם בתמונה מפוצלת – הנאסד"ק נסק בכ-1.7% בהובלת סקטור הבינה המלאכותית, בעוד הדאו ג'ונס נחלש, והנפט צנח בכ-3% לאחר שהחששות מהאטה בביקוש הגלובלי חזרו לשחק.
quiz האם ידעת ש…
הריבית ביפן נותרה על 0% במשך למעלה משני עשורים רצופים, ורק במרץ 2024 בנק יפן סיים רשמית את עידן הריבית השלילית. המהלך היום רשם את הרמה הגבוהה ביותר מאז 1995, תקופה שבה היין היה עדיין מטבע מוקפד מול הדולר ושוק האג"ח היפני נחשב לגדול בעולם.
מסחר בצל המימון היפני: למה ה-AI כל כך תלוי בטוקיו
כדי להבין את עוצמת ההשפעה של הריבית היפנית על שוק הטכנולוגיה האמריקאי, יש להבין מי מממן את מהפכת ה-AI. חברות הענק – מאנבידיה ועד מיקרוסופט – גייסו בשנים האחרונות הלוואות עתק במטבעות שונים, וכספים יפניים זולים היו חלק משמעותי מהמאגר. כפי שדיווח ביזפורטל בימים האחרונים, קרוזו גייסה 3.9 מיליארד דולר בהנפקה שבה אף אנבידיה נכנסה כמשקיעה, ואלמט זינקה ב-33% על רקע השקעה של 450 מיליון דולר מהפנטגון – ההתלהבות סביב הסקטור היא בשיאה, והיא ניזונה מסביבת מימון זול. העלאת ריבית בטוקיו מעלה בהדרגה את מחיר הכסף הזה, והשאלה היא באיזה שלב ההתייקרות תתחיל להוריד את קורת הגג מעל ההשקעות הענקיות בתשתיות ה-AI.
במקביל, המסחר הגלובלי מתנהל בימים אלה גם תחת עומס גיאופוליטי כבד. הברנט נסחר מעל 108 דולר לחבית לאחר שצינור הנפט הסעודי שעוקף את מצר הורמוז נותר מושבת, וביזפורטל דיווח כי הפגיעה מתחילה ללחוץ על שוקי האנרגיה באירופה. שילוב של אנרגיה יקרה, מדיניות מוניטרית מתהדקת ביפן ושאלות פתוחות סביב מחזור הריבית בארה"ב יוצר סביבת סחר עצבנית – כזו שבה כל נתון מקרו, קטן ככל שיהיה, יכול להפוך לגורם משמעותי בתנועות השערים.
מה הסיפור של היפנים עם האינפלציה
בנק יפן, לזכותו, עובד לפי שיטה מדורגת וזהירה: העלאות של 0.25% בכל פעם, בקצב שמאפשר לכלכלה לספוג את השינוי. אולם הבעיה היא שהאינפלציה היפנית, שהייתה במשך עשרות שנים בגדר חלום רחוק לבנקאים מרכזיים שנאבקו בדפלציה, הפכה עתה לאתגר אמיתי. מחירי האורז, האנרגיה והמזון המיובא זינקו, ומשכורות העובדים – שעלו בשנים האחרונות לראשונה מזה דור – עדיין אינן מפצות במלואן על העלייה ביוקר המחיה. בנק יפן נמצא אפוא במצב של סכנה כפולה: מצד אחד הוא נדרש להיאבק באינפלציה, ומצד שני הוא חייב להימנע מחנק ההתאוששות העדינה שהמשק היפני רשם לאחרונה.
עבור המשקיע הישראלי, ההשלכות מגיעות דרך כמה ערוצים. תיקי ההשקעות הגלובליים של המשקיעים המקומיים, בעיקר באמצעות קרנות סל על מדדי ארה"ב ויפן, חשופים לתנודתיות שתיווצר אם יתפתח סחרור נוסף. המשמעות עבור חוסכי הפנסיה והגמל – שמסתמכים על רווחי שוק ההון הגלובלי – היא שתנודתיות בטוקיו היא לא עניין תיאורטי אלא סיכון ממשי בתיק. העובדה שמדד ת"א 35 נסגר בעליות משמעותיות בימים האחרונים, בעקבות עסקת הענק בין אלטשולר שחם לווישור ומנועי צמיחה מקומיים, אינה מנטרלת את החשיפה הגלובלית של החוסך הישראלי – אלא רק מדגישה את הפער בין הבורסה המקומית, שנסחרת בלוגיקה משלה, לבין השווקים הגלובליים, שנשלטים כרגע על ידי כוחות מאקרו וגיאופוליטיים.
הדרך קדימה: מה על השוק לעכל
בשבועות הקרובים תתמקד התשומה בשני מסלולים מקבילים. הראשון – קצב ההתייקרות ביפן והאם בנק יפן ימשיך להעלות ריבית בטווח הקרוב, כפי שרמז בהצהרותיו. השני – תגובת שוק האג"ח האמריקאי והשפעתן של זרימות ההון היפניות על התשואות בוול סטריט. אם נזכור את המהלך שקדם לסחרור של 2024 – עליית ריבית יפנית פתאומית בשילוב נתוני תעסוקה מאכזבים בארה"ב – נבין מדוע השוק ער לכל תזוזה. ההבדל הפעם: העלאת הריבית הייתה צפויה ומתומחרת מראש חלקית, והשווקים מנוסים יותר. אולם ניסיון העבר מלמד שדווקא בשוקי המימון המורכבים, הפתעות מגיעות מהמקומות שנראים הכי שלווים.
menu_book מילון מונחים כלכליים רלוונטיים
- עסקאות סחרור (קארי טרייד):
- אסטרטגיית השקעה שבה מלווים כסף במדינה עם ריבית נמוכה (כמו יפן) ומשקיעים אותו בנכסים מניבים יותר במדינות עם ריבית גבוהה, תוך נטילת סיכון מטבעי.
- נורמליזציה מוניטרית:
- תהליך הדרגתי שבו בנק מרכזי מחזיר את הריבית ואת המדיניות המוניטרית לרמות תקינות לאחר תקופה של ריבית אפסית או שלילית והזרמות כספים חריגות.
- פער תשואות:
- ההפרש בין הריבית או התשואה בשתי מדינות או בשני נכסים, שמשפיע ישירות על זרימות הון ועל שערי החליפין בין מטבעות.
- תנודתיות:
- מידת השינוי במחירי נכס פיננסי לאורך זמן. תנודתיות גבוהה מעידה על סיכון גדול יותר בהחזקת הנכס.
שאלות נפוצות (FAQ)
-
ההעלאה ל-1.25% נועדה להתמודד עם לחצי אינפלציה מתמשכים במשק היפני, כולל עליית מחירי המזון והאנרגיה, ומהווה המשך ישיר לתהליך הנורמליזציה המוניטרית שהחל לאחר שנים ארוכות של מדיניות ריבית אפסית.
-
העלאת הריבית היפנית מעלה את עלויות המימון ביפן ועלולה לעודד החזר כספים הביתה של הון יפני שהושקע בחו"ל, בעיקר באג"ח אמריקאיות. תרחיש זה עלול ללחוץ על התשואות בארה"ב וליצור תנודתיות בשווקי המניות, בדומה לסחרור של אוגוסט 2024.
-
מדובר בסחרור החד שהתרחש באוגוסט 2024, כאשר העלאת ריבית ביפנית ונתוני אינפלציה מאכזבים בארה"ב גרמו להתמוטטות עסקאות הסחרור ביפן ולנפילות חדות בשווקים הגלובליים. בכירים בשוק ההון הישראלי מזהירים כי תרחיש דומה עלול לחזור.
-
המשקיע הישראלי חשוף לשווקים הגלובליים דרך קרנות סל וקרנות מחקות זרות. תנודתיות ביפן משפיעה על שווי התיקים, והתחזקות הין עשויה להשפיע על שער הדולר-שקל דרך תנועות בשוק הדולר העולמי. כמו כן, שער הדולר נסחר בסביבות 3.03 שקלים ומושפע ממגמות המט"ח הגלובליות.