חיפוש באתר

דולר-שקל: 3.2500 +0.05% (0.00)
יורו-שקל: 3.5699 +0.23% (0.01)
ת"א 125: 3,869.15 +0.01% (0.51)
ת"א 35: 3,978.42 +0.08% (3.02)
ביטקוין: 63,858.8400 -1.51% (-977.79)
לירה שטרלינג-שקל: 4.2967 +0.57% (0.02)
ין יפני-שקל: 0.0203 +0.40% (0.00)
פרנק שוויצרי-שקל: 3.8738 +0.44% (0.02)
דולר אוסטרלי-שקל: 2.1906 +0.44% (0.01)
דולר קנדי-שקל: 2.2741 +0.42% (0.01)
דולר ניו זילנדי-שקל: 1.7867 +0.42% (0.01)
דולר הונג קונגי-שקל: 0.4138 +0.31% (0.00)
זלוטי פולני-שקל: 0.8132 +0.54% (0.00)
כתר שוודי-שקל: 0.3167 +0.28% (0.00)
ריאל ברזילאי-שקל: 0.5601 +0.59% (0.00)

השקל מדשדש והבורסה באדום: תוצאות הבחירות מטלטלות את שוקי הכספים, ובעולם מנסים לפענח

אחרי הקלפיות: הדולר מעל 3.12 שקלים, מדד הבנייה קרס ב-9% ובשווקים הבינלאומיים נותרו שאלות פתוחות - מה הצעד הבא של המשקיעים

אתר כלכלה · 28 באוקטובר, 2026 · schedule 5 דקות קריאה
השקל מדשדש והבורסה באדום: תוצאות הבחירות מטלטלות את שוקי הכספים, ובעולם מנסים לפענח
המסכים נצבעו באדום: יום מסחר סוער בבורסה לניירות ערך בתל אביב בעקבות תוצאות הבחירות (אילוסטרציה)

הקלפיות נסגרו, שוק ההון נכנס למצב חירום

יום המחרת של הבחירות לכנסת התשיעי-עשרה הפך לאחד מימי המסחר הסוערים ביותר בבורסה לניירות ערך בתל אביב מזה חודשים. לאחר שספירת יותר מ-85% מהקולות העמידה את גוש נתניהו על 53 מנדטים מול 48 מנדטים לגוש איזנקוט, בטרם חלוקת המעטפות הכפולות, המשקיעים גילו כי אף אחד מהתרחישים שעליהם הימרו אינו מתממש במלואו. התוצאה: מסכים שנצבעו באדום, מדדים שרשמו ירידות חדות ושקל שנדשדש לשיעורים שלא נראו זה זמן רב. כפי שתיארו בכלכליסט, "הקולות נספרו, אי-הוודאות נשארה".

מדד ת"א 35 נסגר בירידה של כ-1.8%, אך הנזק הממוקד היה חמור בהרבה בסקטורים ספציפיים. מדד הבנייה קרס בכ-9% – יום המסחר הגרוע שלו מזה שלוש שנים – ומדד הבנקים איבד כ-5% משוויו. דווקא המגזרים הללו, שנהנו מראלי משמעותי בשבועות שקדמו לבחירות, ספגו את המהלומה הקשה ביותר. בגלובס ציינו כי הירידות החדות של היום מחקו את כל תשואות חודש אוקטובר, במהלך אחד שהותיר משקיעים רבים עם תחושת החמצה כפולה.

השקל תחת לחץ: "פעילות ספקולטיבית נטו"

אחד המהלכים הדרמטיים ביותר של היום רשם שוק המט"ח. הדולר זינק במעל 2% מול השקל וחצה את רף 3.12 השקלים, במהלך שאופיין בגלובס כ"פעילות ספקולטיבית נטו". הנסיגה החדה של השקל אחרי הבחירות משקפת, לפי גורמים בשוק, את החשש מפני ממשלת מיעוט תלויה בהצבעות אד הוק, או לחלופין מפני בחירות חוזרות בטווח הקצר – תרחיש שפעמיו כבר מאיימים על יציבות הכלכלה. קרן דנציגר כתבה בכלכליסט כי "הבחירות הסתיימו, עכשיו השקל מחכה לממשלה" – ניסוח המסכם היטב את מצב ההמתנה שאליו נקלע המטבע הישראלי.

ההתחזקות של הדולר אינה עניין תיאורטי עבור הציבור. יבואנים המשלמים במטבע חוץ עשויים להעביר את עלות ההתייקרות למדפים, ונוסעים לחו"ל מתמודדים עם חופשות שהתייקרו כמעט מעבר ללילה. בנק ישראל, שבשנים האחרונות נמנע בדרך כלל מהתערבות אגרסיבית בשוק המט"ח, יידרש כעת להכריע אם מדובר בתנודתיות חולפת או במגמה שדורשת מענה. בינתיים, תשואות האג"ח הממשלתיות עלו במקביל לירידת המניות, מה שמעיד על תזוזה כללית לכיוון נכסים בטוחים יותר.

balance פרשנות ביקורתית: הצד השני של המטבע

יש הטוענים כי הירידות בבורסה אינן תוצאה ישירה של הרכב הקואליציה הצפוי, אלא בעיקר של התפכחות מציפיות מופרזות שקדמו לבחירות. לדברי אנליסטים, חלק מהמכירות נבעו מניצול הרגע לריאליזציה של רווחים, והערכות שווי נותרו סבירות יחסית בהשוואה לשווקים בעולם.

מה בדיוק הפיל את הבורסה? השוק חלוק

בשוק ההון נרשמת מחלוקת גלויה בנוגע לסיבות האמיתיות למכירות. תיאור אחד, שהוצג בדה-מרקר תחת הכותרת "האופוריה שנעלמה", גורס כי המשקיעים פשוט הלכו לישון עם ניצחון של גוש השינוי במדגמים והתעוררו לאי-ודאות מוחלטת – כלומר, מדובר בתיקון של ציפיות מופרזות ולא בבהלה ערכית. תיאור שני רואה בירידות ביטוי לחשש אמיתי מפני שיתוק פוליטי ממושך. "כל התרחישים מותירים אותנו באי-ודאות מוחלטת למשך חצי שנה לפחות. השוק לא מתעניין בימין או בשמאל, אלא רק ביציבות פוליטית", אמר בכיר בשוק ההון לדה-מרקר.

ירון פרידמן, אסטרטג השקעות בכיר בבנק לאומי, הזהיר במפורש מפני תגובות חפוזות: "ברוב המכריע של המקרים תגובות אמוציונליות מתבררות כטעות". גם חזי שטרנליכט, הפרשן הוותיק של גלובס, פרסם תחת הכותרת "בפאניקה, ולמנהלי ההשקעות יש עצה אחת מרכזית" המלצה דומה למשקיע הפרטי – לא למהר למכור בשפל. יחד עם זאת, אבנר חדד הציג בגלובס תרחיש שבו דווקא כדאי לחזור לשוק, מה שממחיש כי בקרב הגורמים המקצועיים יש הרואים בירידות הזדמנות קנייה ולא סימן לקריסה ממושכת.

בעולם מנסים לפענח: "זה הולך להיות מכוער"

תשומת הלב הבינלאומית לבחירות בישראל הגיעה לשיאים חריגים. בעולם נאבקים להבין מה יקרה כעת בישראל, כתב אסף אוני מברלין בגלובס, בכותרת שנשאה אופי כמעט אישי: "זה הולך להיות מכוער". סוכנויות הידיעות הגדולות, עיתוני הכלכלה המובילים וקרנות הגידור עקבו אחר ספירת הקולות בזמן אמת, כאשר השאלה המרכזית שעסקה אותן הייתה לא בהכרח הרכב הממשלה אלא יכולתה של ישראל לנהל מדיניות כלכלית עקבית בתקופה שבה היא מתמודדת במקביל עם מתיחות ביטחונית מול איראן.

הדאגה הבינלאומית אינה מופשטת. דווקא ביום שבו נספרו הקולות בישראל, דיווח בכלכליסט חשף כי ברקע המלחמה באיראן, ענקיות המזון העולמיות מודיעות שוב על עליית מחירים – גל יוקר שמכה גם במדפים הישראליים. במקביל, שירות גלובס דיווח כי ארה"ב מעבירה למדינות המפרץ הודעה לפיה עליהן "להיערך למערכה קצרה ועצימה באיראן". שילוב של חוסר ודאות פוליטית פנימית עם מתיחות גיאו-פוליטית אזורית הוא בדיוק המתכון שמטילי המחירים בשווקים הבינלאומיים מתמחים בו, והשקל – שהוא במידה רבה מדד לרגשות החוץ כלפי המשק הישראלי – משמש את הסייסמוגרף המדויק ביותר לכך.

quiz האם ידעת ש…

הפדיונות בקניונים ביום הבחירות צנחו ב-18% בהשוואה לבחירות הקודמות, מה שמעיד על זהירות צרכנית. במקביל, 91% מקרנות האג"ח בחו"ל הפסידו השנה, מה שמדגיש כי גם נכסים נחשבים לסולידיים אינם חסינים בתקופות של תנודתיות גלובלית.

ומה עם וול סטריט? המתנה להפד ולדו"חות הענקיות

בניגוד לסערה בתל אביב, וול סטריט נותרה יחסית רגועה. מדד S&P 500 נסחר בעליות מתונות של כ-0.2%, והנאסד"ק כמעט שלא זז. השווקים האמריקאים היו שקועים בהמתנה להחלטת הריבית של הבנק הפדרלי, שצפויה הערב, ולדו"חות הכספיים של מיקרוסופט ואלפבית, שאמורים להעיד על עוצמת הצמיחה בענף הבינה המלאכותית. דפנה מאור כתבה בדה-מרקר כי "הדרמה האמיתית" של החלטת הריבית האמריקאית מתרחשת דווקא במקום אחר – בהיערכות השווקים למה שיבוא אחריה.

בין הנעים למכוער בשווקים העולמיים בלטה מניית SK היינקס הדרום-קוריאנית, שמזנקת בכ-10% על רקע ציפיות להתאוששות בשוק הזיכרונות, בעוד אנפייז נופלת. גם שוק הקריפטו ממשיך לספק כותרות: פולימרקט, פלטפורמת ההימורים החזויים, קרסה פעמיים בתוך שלושה ימים – כשל טכנולוגי שמעלה שאלות קשות על יציבות התשתיות הפיננסיות המבוזרות, במיוחד לנוכח העובדה שהפלטפורמה שימשה להימורים המוניים בדיוק על תוצאות הבחירות בישראל.

הצרכן הישראלי בין הקלפי לקופת המרכולים

ההשפעה של יום הבחירות על הכיס הישראלי ניכרת כבר כעת. נתון שפורסם בכלכליסט הראה כי הפדיונות בקניונים ביום הבחירות צנחו ב-18% בהשוואה לבחירות הקודמות – אינדיקציה לזהירות צרכנית שמתגבשת בציבור. על רקע זה, מתקררת גם התחזית להמשך השנה: גורמים במשק מזהירים כי התחבורה הציבורית תתייקר בינואר בעקבות מהלכי האוצר, וענקיות המזון העולמיות כאמור מעלות מחירים. משק בית ישראלי ממוצע מוצא את עצמו בשנים האחרונות בחזית של התייקרויות עודפות, ואי-הוודאות הפוליטית החדשה אינה צפויה להקל על כך.

בהקשר זה ראוי לציין גם את הנתון שהתפרסם בדה-מרקר על 1.6 מיליון חשבונות ו-4.3 מיליארד שקל עמלות בנקאיות, הממחיש עד כמה הציבור משלם מחיר גבוה עבור שירותים פיננסיים בסיסיים – נושא שצפוי לעלות על סדר היום של כל ממשלה שתקום. יתרה מזו, בדיקה שפורסמה בכלכליסט גילתה כי 91% מקרנות האג"ח בחו"ל הפסידו השנה – נתון שמאתגר את ההנחה הרווחת לפיה העברת כספי פנסיה לחו"ל מהווה חוסן גלובלי, ומעמיד את המשקיע הישראלי הקטן בפני החלטות קשות דווקא ברגע של תנודתיות מקומית.

לאן צועד המשק מכאן?

אדריאן פילוט תיארה בכלכליסט את המצב הנוכחי כ"תקופת המתנה מסוכנת" שאליה נכנס המשק הישראלי. המשמעות בפועל היא שבשבועות הקרובים יידרשו שחקני המשק – מהבנקים המרכזיים ועד משקי הבית – לפעול בסביבה שבה הכיוון הפוליטי לוט בערפל. סמי פרץ שאל בדה-מרקר את השאלה שעל הפרק: הבורסה לא אוהבת את תוצאות הבחירות, אבל לאן הולכים מכאן? התשובה עדיין אינה ברורה, והיא תלויה בשיחות הקואליציה, בהחלטות הפד ובהתפתחויות הביטחוניות – שלושה משתנים שאף אחד מהם אינו בשליטת המשקיע הישראלי.

מה שכן ברור הוא שהתקדים שנרשם היום – ירידות חדות במניות, התחזקות הדולר ועליית תשואות האג"ח ביום אחד – משקף מחיר אמיתי של אי-ודאות פוליטית. הציבור הישראלי, שמנהל בעצמו חשבון כיס צמוד, מוזמן לעקוב אחר ההתפתחויות בשוק ההון לא רק כסקרנות אלא כאינדיקטור ישיר למחיר שישלם בקופת המרכולים, בטיסה לחו"ל ובתיק הפנסיה שלו.

שאלות נפוצות (FAQ)

  • השקל נחלש בעקבות חוסר הוודאות הפוליטית שנוצרה. המשקיעים חוששים משיתוק פוליטי ומממשלת מיעוט, מה שמוביל למכירת שקלים ולהתחזקות הדולר מעל 3.12 שקלים.

  • מדד הבנייה קרס בכ-9% ביום הגרוע מזה שלוש שנים, מדד הבנקים נפל בכ-5%, ומדד ת"א 35 נסגר בירידה של כ-1.8%. הירידות מחקו את כל תשואות חודש אוקטובר.

  • גורמים בכירים בשוק ההון מזהירים מפני תגובות אמוציונליות. ירון פרידמן מבנק לאומי ציין כי ברוב המכריע של המקרים תגובות אמוציונליות מתבררות כטעות, ומומלץ לשמור על אסטרטגיה ארוכת טווח.

  • לפי גורמי שוק, הבורסה אינה מתעניינת בימין או בשמאל אלא ביציבות פוליטית. הקמת ממשלה יציבה, או לחלופין חזית מדיניות כלכלית ברורה, עשויים להחזיר את האמון של המשקיעים.

מה דעתך על הכתבה?

דירוג הקוראים עוזר לנו להשתפר ולהביא לכם את התוכן הטוב ביותר.

תודה על הדירוג!