מו"מ איראן קורס, נפט חוזר – ווול סטריט מתמודדת עם פרדוקס הבינה המלאכותית

תהום פעורה בפקיסטן: סוף הסיבוב הראשון של מו"מ איראן

השיחות בין ארה"ב לאיראן שהתקיימו בפקיסטן הסתיימו בלא כלום, כאשר שני הצדדים יוצאים עם נרטיבים סותרים ומתוסכלים. בכירים אמריקאיים מסרו כי איראן לא קיבלה את התנאים שהוצגו בפניה, בעוד הצד האיראני טען כי טבעי שלא יושג הסכם בסבב משא ומתן בודד. התפתחות זו מחזירה את המתיחות הגאופוליטית לנקודת המוצא, ומשאירה את השווקים הפיננסיים הגלובליים במצב של חוסר ודאות מוגבר. גורמים בשוק ההון הישראלי ציינו כי ההבדלים בין העמדות נותרו עמוקים מדי מכדי לאפשר פריצת דרך, וכי הסיכוי להסכם מיידי נמוך. השפעת הדבר על שוק האנרגיה העולמי הייתה מיידית, כאשר מחירי הנפט חזרו לעלות לאחר הירידות החדות שתועדו בימים שקדמו לשיחות.

הכישלון במו"מ משקף את המורכבות המבנית של הסכסוך, שאינו נובע רק מהמחלוקת סביב תוכנית הגרעין האיראנית אלא גם משורה של אינטרסים אסטרטגיים מנוגדים. ארה"ב מבקשת להבטיח פירוק מלא של התשתית הגרעינית, בעוד איראן דורשת הכרה בזכויותיה להעשרת אורניום והסרת סנקציות מקיפה. המשלחות עזבו את פקיסטן ללא תאריך לסבב שיחות נוסף, ועל פי ההערכות המקצועיות יעבור זמן מה עד שהצדדים ישובו לשולחן המשא ומתן. בינתיים, השווקים הגלובליים מתכוננים לתקופה של תנודתיות מוגברת, כאשר משקיעים מנסים להעריך את ההשלכות הכלכליות של המשך המתיחות על מחירי האנרגיה ועל שרשראות אספקה בינלאומיות.

נפט במסלול עלייה מחודש אחרי צניחה היסטורית

שוק הנפט הגלובלי מציג תנודתיות חסרת תקדים בימים האחרונים, לאחר שרשם בשבוע שעבר את הירידה השבועית החדה ביותר מאז שנת 2020 עם צניחה של 13 אחוזים. הירידה הזו הגיעה בעקבות ההודעה על הפסקת האש והתקוות לפתרון דיפלומטי, אך עם קריסת המו"מ בפקיסטן המגמה התהפכה על פיה. משקיעים בשווקי הסחורות מתמודדים עם סביבה שבה האותות מתחלפים במהירות, וקשה לזהות כיוון ברור. המלחמה עם איראן שינתה את כללי המשחק בשוק האנרגיה העולמי, וגם אם יושג הסכם בשלב מאוחר יותר, הצלקות על שרשראות האספקה ועל מבנה המחירים צפויות להישאר לטווח ארוך.

ההשפעה על הצרכן הישראלי אינה מוגבלת לשוק האנרגיה הגלובלי בלבד. מחירי הדלק בישראל, שכבר נמצאים ברמות גבוהות, חשופים לעליות נוספות אם המתיחות תימשך. גם מחירי הגז הטבעי, שמשפיעים ישירות על חשבונות החשמל של משקי הבית, רגישים להתפתחויות בזירה הגאופוליטית. חתימת מזכר ההבנות בין ניו-מד ושותפותיה למכירת כל הגז ממאגר אפרודיטה למצרים מוסיפה שכבה נוספת של מורכבות למשוואת האנרגיה האזורית. העסקה, שעלותה הכספית טרם פורסמה במלואה, עשויה להשפיע על עתיד ייצוא הגז הישראלי ועל ההכנסות ממשק הגז הים תיכוני.

האינפלציה האמריקאית קופצת לשיא של שנתיים

ההשפעה העקיפה של המתיחות הגאופוליטית התבררה בנתוני האינפלציה האחרונים שפורסמו בארה"ב, שהראו קפיצה חדה במדד המחירים לצרכן. במרץ עמדה האינפלציה על 3.3 אחוזים בשנה, השיעור הגבוה ביותר מזה שנתיים, כאשר מחירי האנרגיה היו מרכיב מרכזי בעלייה. הנתונים מציבים דילמה מורכבת בפני הבנק הפדרלי האמריקני, שנאלץ לאזן בין הצורך להיאבק באינפלציה לבין החשש מפגיעה בצמיחה הכלכלית. מנכ"ל ג'יי פי מורגן אמר בימים האחרונים כי המלחמות באיראן ובאוקראינה ישנו את פני הכלכלה העולמית לעשורים, וכי המשקיעים צריכים להתכונן לתקופה ארוכה של חוסר יציבות מאקרו-כלכלית.

עליית האינפלציה בארה"ב משפיעה ישירות על המשקיע הישראלי במספר מישורים. ראשית, היא מגבירה את הסבירות שהבנק הפדרלי ישמור על ריביות גבוהות לתקופה ארוכה יותר מהצפוי, מה שמשפיע על זרימת הון לשווקים המתעוררים ועל עלויות המימון הגלובליות. שנית, היא מחזקת את הדולר מול מטבעות עיקריים, דבר שיש לו השלכות על ייצוא הישראלי ועל ערך השקל. שלישית, היא מעוררת חששות לגבי עליית מחירים במגזרים נוספים מעבר לאנרגיה, כולל מזון ותחבורה, שעלולים להגיע גם לשוק הישראלי בשל הקשרים המסחריים ההדוקים עם הכלכלה האמריקאית. גם האינפלציה האירופית מזנקת, כאשר מחירי האנרגיה דוחפים את המדדים מעל היעד שקבע הבנק המרכזי האירופי.

וול סטריט חצויה: שיאים חדשים מול מפולת במניות התוכנה

השבוע האחרון הציג בוול סטריט תמונה פרדוקסלית שקשה לפענח אפילו למשקיעים המנוסים. מחד גיסא, מדדי S&P 500 ונאסד"ק רשמו את השבוע הטוב ביותר שלהם מאז נובמבר, עם עליות משמעותיות שהונעו בעיקר על ידי האופטימיות סביב הפסקת האש. מאידך גיסא, מניות התוכנה והסייבר נפלו בצורה חדה, כאשר חברות כמו פאלו אלטו הובילו את הירידות. הסיבה למפולת אינה קשורה לגאופוליטיקה אלא לחששות מהפרעה טכנולוגית: מודלי בינה מלאכותית חדשים, כמו אלה שפיתחה אנתרופיק, מעוררים חשש שתוכנות ליבה קיימות ידחקו ויוחלפו. בית ההשקעות UBS הביע במפורש חשש שחברות כמו סרוויס-נאו נמצאות בסכנה ממשית.

הפיצול בין המדדים הרחבים לבין סקטור התוכנה משקף מתח עמוק בשוק ההון האמריקני. משקיעים מנסים להעריך אם מדובר בתיקון בריא במניות שעלו מאוד בשנים האחרונות, או בתחילתה של מגמה מבנית שתשנה את חלוקת הערך בסקטור הטכנולוגי. פאלנטיר, למשל, חוותה ירידות חדות בעקבות התקדמות המתחרה אנתרופיק, ואף התערבות של טראמפ לא הצליחה לייצב את מחיר המניה. המצב מזכיר את הדינמיקה שנצפתה בעבר במעברים טכנולוגיים משמעותיים, שבהם חברות מובילות בשוק מאבדות ערך במהירות כאשר טכנולוגיה חדשה הופכת את המודל העסקי שלהן למיושן. עבור המשקיע הישראלי, שחשוף באופן משמעותי למניות טכנולוגיה אמריקאיות דרך קרנות הפנסיה ותעודות הסל, התפתחות זו מחייבת מעקב צמוד ושקלול מחדש של החשיפה לסקטור.

קרנות הגידור הישראליות עוברות מבחן מציאות

המתיחות הגאופוליטית והתנודתיות בשווקים הגלובליים הציבו את קרנות הגידור הישראליות במבחן אמיתי בחודשים האחרונים. מבדיקת גלובס עולה כי הקרנות הגדולות הצליחו לבלום את הזעזועים של חודש מרץ, אך בסיכום הרבעון הראשון חלק גדול מהן לא הכה את השוק. בצמרת טבלאות התשואות נמצאו קרנות כמו ספרה, חצבים ונוקד, שהציגו תשואה של כ-20 אחוזים ברבעון. עם זאת, ההישגים הללו צריכים להיבחן בהקשר של סביבת שוק שהפכה את הנכסים המסורתיים לפחות אטרקטיביים. הראל Multi-Strategy מובילה את טבלת קרנות הגידוד בנאמנות, מה שמעיד על הביקוש הגובר למוצרים שיכולים להגן על ההון בתנאי חוסר ודאות.

המלחמה עם איראן חשפה את היתרונות ואת המגבלות של תעשיית הגידור הישראלית. מחד גיסא, הקרנות הוכיחו יכולת לייצר תשואות חיוביות בסביבה שלילית, מה שמעיד על איכות הניהול ועל התאמת האסטרטגיות. מאידך גיסא, חלק מהקרנות נאלצו להתמודד עם תנאי שוק קיצוניים שלא נראו בעבר, כולל סגירות ממושכות של שווקים, עליות חדות בפרמיות הסיכון וחוסר נזילות בנכסים מסוימים. המשקיעים המוסדיים בישראל, שהגדילו משמעותית את ההקצאה לקרנות גידור בשנים האחרונות, נמצאים עתה בנקודת החלטה: האם להמשיך להגדיל את החשיפה לנכסים אלה, או לשוב לנכסים מסורתיים בהנחה שהסביבה הגאופוליטית תירגע. התשובה תלויה במידה רבה בהתפתחויות הצפויות בזירה הבינלאומית וביכולת של הקרנות לשמור על ביצועים חיוביים גם אם המתיחות תימשך.