חיפוש באתר

דולר-שקל: 3.2512 +0.09% (0.00)
יורו-שקל: 3.5719 +0.29% (0.01)
ת"א 125: 3,869.15 +0.01% (0.51)
ת"א 35: 3,978.42 +0.08% (3.02)
ביטקוין: 63,660.5900 -1.81% (-1,176.04)
לירה שטרלינג-שקל: 4.2985 +0.61% (0.03)
ין יפני-שקל: 0.0203 +0.50% (0.00)
פרנק שוויצרי-שקל: 3.8753 +0.47% (0.02)
דולר אוסטרלי-שקל: 2.1909 +0.45% (0.01)
דולר קנדי-שקל: 2.2747 +0.45% (0.01)
דולר ניו זילנדי-שקל: 1.7874 +0.46% (0.01)
דולר הונג קונגי-שקל: 0.4140 +0.35% (0.00)
זלוטי פולני-שקל: 0.8136 +0.59% (0.00)
כתר שוודי-שקל: 0.3169 +0.35% (0.00)
ריאל ברזילאי-שקל: 0.5605 +0.66% (0.00)

תשואות האג"ח ל-30 שנה בשיא מ-2022: וול סטריט נסחפת לירידות והמתח הגלובלי מזליג לשוק הישראלי

הטלטלה בשוק האג"ח העולמי מתחילה לזלוג למניות

אתר כלכלה · 29 בספטמבר, 2026 · schedule 5 דקות קריאה
תשואות האג"ח ל-30 שנה בשיא מ-2022: וול סטריט נסחפת לירידות והמתח הגלובלי מזליג לשוק הישראלי
וול סטריט בירידות: תשואות האג"ח הארוכות מזנקות והמשקיעים נזהרים (אילוסטרציה)

המלווה הארוך באמריקה שולח אות חירום לשווקים כולם

תשואת האג"ח הממשלתי האמריקאי ל-30 שנה זינקה ביום שלישי לרמה הגבוהה ביותר מאז 2022, בסיום מסחר שהעמיד את וול סטריט בירידות נרחבות. מדובר במהלך שנתפס בשווקים כמדד הלחץ האמיתי של המערכת הפיננסית הגלובלית: כאשר תשואת המלווה הארוך ביותר של ארה"ב עולה, עולה גם הקרן של כל תמחור הסיכונים בעולם – החל ממשכנתאות בארה"ב ועד לתשואות הנדרשות מחברות וממשלות בשווקים מתעוררים. בכלי התקשורת הכלכליים בישראל, ובהם כלכליסט, דה-מרקר וגלובס, הגדירו את המהלך כטלטלה ש"מתחילה לזלוג למניות", במילותיו של הפרשן הבכיר של גלובס חזי שטרנליכט, לאחר שבשבועות האחרונים הצטברו סימנים כי הסיבוב הנוכחי של התייקרות האשראי אינו עובר חלק.

הנתון החדש מגיע על רקע שילוב מטריד של גורמים: אינפלציה שמתעקשת לא לחזור ליעד, גירעונות תקציביים עצומים בארה"ב שמחייבים גיוסי חוב הולכים ומתרחבים, ובכירים בפד מאותתים כי ייתכן שיידרש הידוק מוניטרי נוסף. בשווקים מתמחרים כעת הסתברות של כ-64% להעלאת ריבית נוספת כבר בפגישת האוקטובר, ונשיא הפד של ניו יורק צופה אף הוא העלאה נוספת השנה. על רקע זה, החוב העולמי חצה בימים האחרונים את רף 365 טריליון הדולרים, והמכון למימון בינלאומי הזהיר מפני "מעגל קסמים מסוכן" שבו גירעונות מתמשכים והוצאות ריבית עוקפות את ההשקעות בביטחון ובטכנולוגיה.

וול סטריט באדום, והזרימה אל המניות רק מתחילה

מדדי המניות המובילים בוול סטריט נסגרו ביום שלישי בירידות, ומדד דאו ג'ונס איבד כ-0.6% בעוד ה-S&P 500 ירד ב-0.28%. עבור חוסכים ישראלים, שתיקיהם חשופים בהיקפים ניכרים למדדים האמריקאים דרך קרנות המחקה, קרנות הגמל וביטוחי החיים, מדובר באות אזהרה שכבר התחיל להתגלגל. בבורסת תל אביב נסגר המסחר בנעילה שקטה, אך מאחורי המספרים המרוחים התחבאו מהלכים חדים: מיטב טרייד צנחה ב-3.4% לאחר אירוע אבטחה שחשף מידע של לקוחות, ואלקטרה נדל"ן ממשיכה לספוג לחץ מכירה שהחל בצניחה חדה של 16% ביום המסחר הקודם. בביזפורטל הוגדרה הקריסה באלקטרה כמצב שבו "השוק מחכה לאחים זלקינד" – וזהו סימן לכך שהלחץ המקרו מתווסף לסיכונים ספציפיים בשוק המקומי.

ההערכה הרווחת אצל האנליסטים היא כי המנוע העיקרי למשיכת הכסף מהמניות הוא תחרות ישירה על כיסי המשקיעים: כאשר אג"ח ממשלתי ל-30 שנה מניב בלי סיכון אשראי תשואה שלא נראתה מאז 2022, רבים מהמשקיעים מעדיפים לנעול אותה במקום לשלם מחירים גבוהים עבור מניות מוערכות בשיאים. בכירים בוולס פארגו הזהירו כי 72% מתיקי ההשקעות כבר מוחזקים במניות – רמה היסטורית גבוהה – וכי המשך זינוק התשואות עלול לגרום לתיקון משמעותי. במקביל, גם בארץ נרשמו בימים האחרונים אזהרות דומות ממנהלי תיקים בכירים, שקראו למשקיעים לא להזניח את רכיב האג"ח בתיק בדיוק בנקודה שבה התשואות מציעות לראשונה מזה שנים פיצוי הולם על הסיכון.

balance פרשנות ביקורתית: הצד השני של המטבע

לצד החששות, תשואות גבוהות באג"ח הממשלתי האמריקאי מציעות לחוסכים לראשונה מזה שנים תשואה ריאלית אטרקטיבית בנכסים ללא סיכון אשראי. עבור גופים מוסדיים וקרנות פנסיה בישראל, זינוק התשואות מאפשר לנעול תשואות גבוהות לטווח ארוך, ולשפר את מצבן האקטוארי. השאלה היא אם השוק מתמחר סיכון מוגזם או מתקן עודף אופטימיות.

הפד בין פטיש לסדן

הדילמה שעומדת בפני יו"ר הפד ג'רום פאוול חדה מתמיד. מצד אחד, אנה פולסון, יו"ר הפד היוצאת לגישה מדודה, העריכה בימים האחרונים כי יידרש הידוק מוניטרי נוסף כדי להחזיר את האינפלציה ליעד של 2%. מצד שני, העלאות ריבית נוספות עלולות להעמיק את משבר החוב הציבורי ולהאיץ את הזינוק בתשואות הארוכות, שכבר כעת מקשות על משקי בית ותאגידים למחזר חובות בתנאים נוחים. בעולם שבו הוצאות הריבית של ממשלות המערב כבר עוקפות את ההשקעות בביטחון, השאלה איננה עוד טכנית אלא עקרונית: כמה מרחב תמרון נותר לבנקים המרכזיים בלי להצית משבר אמון בשוק החוב הריבוני.

המתח הזה מקבל ביטוי גם בשווקים אחרים בעולם. בנק ההשקעות האוסטרלי העלה ביום שלישי את הריבית ל-4.6%, שיא של 15 שנים, בפעם הרביעית מתחילת השנה – על רקע אינפלציה עיקשת ולחצי מחירי אנרגיה שנוצרו בעקבות המלחמה במזרח התיכון. שם, בדיוק כמו בארה"ב, עולה החשש כי צעדי הריסון יכניסו את הכלכלה להאטה משמעותית. התפשטות גל ההדוק המוניטרי מעידה כי מדובר בתופעה גלובלית ולא בתקלה אמריקאית בודדת, והדבר מקטין את הסיכוי שהפד תתעלם מהמסגרת הבינלאומית בהחלטותיה הקרובות.

השקל מסרב לרקוד לפי הכללים: 3.06 שקלים לדולר

בעוד הדולר מתחזק ברחבי העולם מול סל מטבעות רחב, השקל נוהג בהפוך: שער הדולר מול השקל נסחר סביב 3.06 שקלים, לאחר שהמטבע הישראלי אף התחזק במהלך היום. הפער בין המגמה הגלובלית למגמה המקומית מסביר את עצמו במקורות ההיצע והביקוש למט"ח במשק: גיוסי ענק של חברות ישראליות בחו"ל, ריבית ישראלית שנותרה גבוהה יחסית ויתרות מט"ח איתנות של בנק ישראל. אבל לחוזקת השקל יש מחיר – והוא משולם בעיקר על ידי היצואניות והחברות הדואליות הנסחרות בתל אביב, שהכנסותיהן בדולרים מתורגמות לפחות שקלים בדוחות הכספיים.

עבור הצרכן הישראלי, המשמעות המיידית של חוזקת השקל היא הקלה יחסית במחירי מוצרים מיובאים – אך היא אינה מגינה עליו מפני זעזוע אחר שמתחולל בדיוק בימים אלו: מחיר הדלק יזנק באמצע השבוע ל-8.27 שקלים לליטר, שיא כל הזמנים, בעקבות הצטברות עליות במחירי הנפט העולמי על רקע המתיחות סביב מצר הורמוז. בעוד שבכירים במשרד האוצר, ובראשם שר האוצר בצלאל סמוטריץ', פועלים לבלום חצי שקל מההתייקרות באמצעות סבסוד נוסף, בכירי הכלכלנים מזהירים כי העלייה במחירי הדלק היא רק "טעימה קטנה" מהעלות האמיתית של המצב הביטחוני-כלכלי האזורי.

quiz האם ידעת ש…

בדוח חדש של המכון למימון בינלאומי עולה כי החוב העולמי חצה את רף 365 טריליון הדולרים, לאחר זינוק של כ-10 טריליון דולר במחצית הראשונה של השנה בלבד. במדינות המפותחות ההוצאות על ריבית החוב כבר עוקפות את ההשקעות בביטחון ובבינה המלאכותית גם יחד.

הנפט, הורמוז והשוק הישראלי

שוק הנפט העולמי נשאר כאן גורם המתווך המרכזי בין המתיחות הגיאופוליטית במזרח התיכון לבין אינפלציה גלובלית מתגמרת. חבית הברנט נסחרת בימים האחרונים בטווח של מעל 105 דולר, לאחר שהצעות איראניות לפתיחת מצר הורמוז נדחו על ידי הבית הלבן, והחשש לסגירת עורק הסחר הקריטי משאיר את הפרמיה הגיאופוליטית בשיא. לישראל, שנמצאת בלב המזרח התיכון הסוער, השפעת משתנה הנפט כפולה: מצד אחד היא מנוע אינפלציוני ישיר שמתווסף ללחץ על הריבית המקומית, ומצד שני היא גורם לכך שכל אינדיקציה להרגעה בזירה מתורגמת מיידית לירידות במחירי האנרגיה – ולתנודתיות חדה במדדים המקומיים.

במקביל, התמונה הגלובלית אינה חד-גונית. בין ארה"ב לסין מתגבשת הפסקת אש מסחרית מורחבת, שכוללת קיצוץ מכסים בהיקף 30 מיליארד דולר והארכת ההסכם הזמני עד ינואר 2027 – מהלך שנועד להוריד את ענן אי-הוודאות המסחרי שהעיק על שרשרות האספקה. אלא שהרגעה זו מציבה בפני משקיעים תמונה מסוכסכת: מצד אחד הקלות סחר בין שתי המעצמות, ומצד שני עליית תשואות חדה באג"ח הממשלתי, שמסמנת שהכוחות המוניטריים והפיסקליים פועלים בכיוונים מתנגשים. בדיוק הפער הזה בין הכותרות החיוביות במסחר לבין האות האדום בשוק החוב הוא שמסביר את הזהירות הרבה שהתגלתה השבוע בכל שווקי המניות.

מה עושה המשקיע הישראלי עם התמונה הזאת

למשקיע הפרטי בישראל, המחזיק באופן טיפוסי את חסכונותיו בקופות גמל, קרנות השתלמות ופוליסות חיסכון, ההשפעה של זינוק התשואות האמריקאי מגיעה דרך שני ערוצים עיקריים. הראשון הוא ירידת שווי רכיב המניות בתיק, שכן המדדים בוול סטריט משקלים גבוהים בתיקים המקומיים גם בגלל החשיפה הגלובלית וגם בגלל הזיקה של מדד ת"א לחברות דואליות שמתומחרות בהשפעת השווקים הזרים. השני הוא הזדמנות: קרנות האג"ח בישראל, שספגו בשנים הקודמות ביקורת על תשואות דלות, מוצאות את עצמן כעת בנקודת פתיחה משופרת, כשתשואות גבוהות בכניסה מגדילות את הסיכוי לתשואות אטרקטיביות בטווח הבינוני.

בגלובס פרסמו בימים אלו מנהלי השקעות בכירים שכינו את הרמה הנוכחית של תשואות האג"ח כ"שיא של כמעט 20 שנה" מבחינת הפיצוי על הסיכון, והמליצו בשלב זה לבחון הוספת רכיב אג"ח ארוך באופן מדורג ולא בפעימה אחת – שכן אם התשואות ימשיכו לעלות, עדיין יהיה איפה להשתפר. במקביל, הם מזהירים מפני המלכודת ההפוכה: קרנות שמציגות עצמן כ"מנצחות את השוק" באמצעות ניהול אקטיבי אגרסיבי של משך החיוב, מהלך שחושף את החוסך לתנודתיות חדה במיוחד בסביבת ריבית משתנה.

בשבוע הקרוב ייבחנו השווקים מול שני אירועי מבחן: החלטות והצהרות של בכירי הפד בכנסים כלכליים, ופרסומי דוחות אינפלציה ומובילויות בכלכלות הגדולות. אם התשואה הארוכה תתייצב, ייתכן שהמניות יצליחו לספוג את הזעזוע בלי תיקון עמוק; אם היא תמשיך לטפס, העדפת המזומנים והאג"ח על פני מניות עשויה להתחזק. לשוק הישראלי, שהתרגל בחודשים האחרונים להתפתחות עצמאית יחסית בזכות שער דולר נוח, רווחי תאגידים וזרימות השקעה מקומיות, השאלה הפתוחה היא עד כמה יימשך הניתוק בין השקל לדולר – ומה קורה ביום שבו השניים יתחילו לנוע באותו כיוון.

שאלות נפוצות (FAQ)

  • העלייה נובעת מציפיות להעלאות ריבית נוספות מצד הפד על רקע אינפלציה עיקשת, גירעונות תקציביים גדולים והצורך בגיוסי חוב עצומים מצד ממשלת ארה"ב, שמעלים את פרמיית הסיכון למשקיעים באג"ח ארוכה.

  • עליית תשואות האג"ח העולמיות מתייקרת את עלויות האשראי בשווקים, עלולה להוריד את שווי הקרנות והתיקים החשופים לאג"ח ארוכה, ומפעילה לחץ על שוק המניות - כולל תיקי הפנסיה והגמל של ציבור החוסכים בישראל.

  • חוזקת השקל נובעת מהיצע מט"ח גבוה, פעילות גיוסים של חברות ישראליות בחו"ל וביקוש לשקל, בצירוף ריבית גבוהה יחסית בישראל - והדבר עשוי להמשיך להכביד על רווחיות היצואניות.

  • בשווקים מתמחרים כיום הסתברות של כ-64% להעלאת ריבית נוספת מהפד כבר באוקטובר, וכל עוד התשואות במגמת עלייה יישאר שוק המניות תחת לחץ, אם כי סבבי דוחות עסקים עשויים לייצב את המגמה.

מה דעתך על הכתבה?

דירוג הקוראים עוזר לנו להשתפר ולהביא לכם את התוכן הטוב ביותר.

תודה על הדירוג!