חיפוש באתר

דולר-שקל: 3.2545 +0.21% (0.01)
יורו-שקל: 3.5668 +0.04% (0.00)
ת"א 125: 3,869.15 +0.01% (0.51)
ת"א 35: 3,978.42 +0.08% (3.02)
ביטקוין: 64,335.4800 -0.99% (-645.77)
לירה שטרלינג-שקל: 4.2972 +0.17% (0.01)
ין יפני-שקל: 0.0203 +0.30% (0.00)
פרנק שוויצרי-שקל: 3.8732 +0.30% (0.01)
דולר אוסטרלי-שקל: 2.1885 +0.07% (0.00)
דולר קנדי-שקל: 2.2749 +0.18% (0.00)
דולר ניו זילנדי-שקל: 1.7870 +0.28% (0.00)
דולר הונג קונגי-שקל: 0.4146 +0.26% (0.00)
זלוטי פולני-שקל: 0.8121 +0.05% (0.00)
כתר שוודי-שקל: 0.3163 +0.06% (0.00)
ריאל ברזילאי-שקל: 0.5593 -0.16% (0.00)

התור לחשמל מתנפח, הקבלנים קורסים והמטרו מועבר לחברות זרות: שלושת המשברים שמעצבים את ענף התשתיות הישראלי

בין דרישות ענק של חוות שרתים לרשות החשמל, בין סחבת בהעברת 600 מיליון שקל לשיקום תשתיות הצפון ובין מכרז מטרו שמגיע לידיים זרות – ענף התשתיות נמצא בנקודת מפנה כלכלית

אתר כלכלה · 14 באוקטובר, 2026 · schedule 5 דקות קריאה
התור לחשמל מתנפח, הקבלנים קורסים והמטרו מועבר לחברות זרות: שלושת המשברים שמעצבים את ענף התשתיות הישראלי
ענף התשתיות בנקודת מפנה: דרישות חשמל חסרות תקדים, פרויקטי ענק וקבלנים מקומיים תחת לחץ (אילוסטרציה)

ענף התשתיות הישראלי נמצא כעת בשלוש זירות משבר מקבילות, וכל אחת מהן נוגעת באופן ישיר בכיסו של הצרכן הישראלי. בימים האחרונים מתבהר תמונה שבה הביקוש לחשמל מצד חוות שרתים מזנק לגבהים חסרי תקדים, כספי שיקום תשתיות הצפון נתקעים במסדרונות האוצר, והקבלנות המקומית – שאמורה להוציא לפועל את פרויקטי הענק – ממשיכה להישחק עד לקריסה. יחד, שלוש הזירות מציירות תמונה של משק שמשקיע מיליארדים בתשתיות אך מתקשה לתרגם אותן לקידום בפועל.

הכותרת החמה ביותר בימים האחרונים בזירת התשתיות נוגעת לחשמל: על פי נתונים שהוצגו בפורומים מקצועיים ופורסמו בביזפורטל, 27 אלף מגה-וואט מבקשות כעת חוות השרתים להתחבר לרשת החשמל הארצית. מדובר בתור שנבנה בתכנון המקורי מול היקף קטן פי שלושה, והרשות הלאומית לחשמל צפויה להחליט בדצמבר מי מבין המבקשים יזכה בהקצאה. שמונה פרויקטים לבדם מבקשים 5,581 מגה-וואט, מפת אישורים מסודרת טרם פורסמה, וההערכה בשוק היא כי רבע מהבקשות בלבד יאושרו בסופו של תהליך.

התור לחשמל: ההימור במיליארדי דולרים של חוות השרתים

מאחורי המספרים מסתתרת תופעה כלכלית עולמית. מחקר שנחשף השבוע בכלכליסט מלמד כי ההשקעה בדאטה סנטרס ותשתיות בינה מלאכותית בארה"ב תעמוד על 10.3 טריליון דולר בין השנים הקרובות – סכום שבממוצע שנתי מייצג 3.6% מהתוצר האמריקאי, יותר מכל תשתית הרכבת והחשמל של ארה"ב יחד. חמש ענקיות הטכנולוגיה הגדולות צפויות להוציא 4.2 טריליון דולר בארבע שנים, בעיקר במימון הלוואות. הגל הזה מגיע גם לישראל, והגופים המוסדיים המקומיים – מגדל, מור, מיטב וכלל – כבר השקיעו בחברת EdgeConneX האמריקאית, המפעילה יותר מ-90 חוות שרתים עבור חברות הענן וה-AI הגדולות בעולם.

אלא שההתלהבות נתקלת בצוואר בקבוק מובהק: רשת החשמל. כפי שסיכם סמנכ"ל הכספים של חברת התשתיות אפקון בראיון לביזפורטל, "כל יזם שרוצה להקים חוות שרתים נדרש גם להקים תחנת משנה" – דרישה שמייקרת כל פרויקט ומקשה על כניסת שחקנים חדשים. הוויכוח על יעד ההקצאה לחוות השרתים פתוח בין המועצה הלאומית לכלכלה לרשות החשמל, ובעוד שבאירלנד התחום כבר צורך 23% מהחשמל במדינה, בישראל אושרו עד כה כעשירית מהבקשות. עבור הצרכן, השאלה היא מי יישא בעלות שדרוג הרשת – חברות החשמל הפרטיות, משקי הבית, או שתי הקבוצות יחד.

quiz האם ידעת ש…

היקף הבקשות של חוות השרתים לחיבור לרשת החשמל בישראל – 27 אלף מגה-וואט – משתווה לכמעט פי שלושה מכל כושר הייצור המותקן במשק ישראלי כיום. באירלנד תחום מרכזי הנתונים כבר צורך 23% מהחשמל במדינה, בעוד שבישראל אושרו עד כה רק כעשירית מהבקשות המוגשות.

"אמון המשקיעים התערער": סימני שאלה מעל ההימור הגלובלי

בימים האחרונים נרשמו בעולם גם סימנים מדאיגים. ניו יורק טיימס דיווח על גל של דחיית הנפקות בענף התשתיות ל-AI בארה"ב בנימוק כי "אמון המשקיעים התערער", וחברת CoreWeave – שחובה מגיע ל-35.6 מיליארד דולר – מגייסת עוד 3 מיליארד דולר נוספים לכיסוי הפעילות. במקביל, מלאמבדא מעלה הילוך עם גיוס של עד 4 מיליארד דולר לפני הנפקה. המשמעות עבור ישראל ברורה: אם הבועה העולמית בדאטה סנטרס תתפוצץ, ההשקעות של המוסדיים הישראליים בחוות שרתים אמריקאיות והתוכניות להקמת מרכזי נתונים מקומיים – שבהן מתכננת להיכנס למשל קבוצת מר עם צבר הזמנות של כמעט מיליארד שקל – עשויות למצוא את עצמן בסיכון ערכי משמעותי.

זירה שנייה שעולה בימים אלה לכותרות היא הסחבת בשיקום תשתיות הצפון. מעקב של גלובס אחר תוכניות השיקום חושף כי למרות התוכנית הענקה שהוכרזה, החלק המיועד לתשתיות – 600 מיליון שקל – נותר על הנייר. רק בשבוע שעבר הגיעה פעימה ראשונה של תקציב, וזאת בעקבות זעקתו הציבורית של מנכ"ל נתיבי ישראל, שהזהיר כי התשתיות בצפון – כבישים, גשרים ומערכות מים – אינן משוקמות בקצב הנדרש לביטחון התושבים ולכלכלה המקומית.

600 מיליון שקל לשיקום הצפון: הסחבת שמחכה לאסון הבא

הפער בין ההכרזות לביצוע אינו תופעה חדשה, אך בצפון הוא מקבל ממד קיומי. יישובי הצפון, שנפגעו קשות במלחמת חרבות ברזל ובמערכה שהובילה לפינוי עשרות אלפי תושבים, דורשים תשתיות כבישים, ניקוז ואנרגיה משוקמות כתנאי לשיקום כלכלי אמיתי. עיכוב של חודשים בהעברת תקציבים מתורגם ישירות לעיכוב במכרזים, לעיכוב במסירת עבודות לקבלנים ולשרשרת של פגיעה בתעסוקה המקומית. גורמים בענף מעריכים כי כל רבעון של דחייה מייקר את הפרויקטים באחוזים, בשל עליית מחירי התשומות והחומרים.

הסחבת בצפון משקפת בעיה מבנית רחבה יותר בניהול תשתיות בישראל: הפער בין תקצוב לביצוע. מאמר עמדה שפורסם לאחרונה בכלכליסט תחת הכותרת "התשתית תקום, השאלה היא אם הציבור יהיה שותף להחלטות" מדגיש כי הפער בין פרויקטים לאומיים לבין הציבור המושפע מהם יוצר התנגדויות, עיכובים סטטוטוריים ובסופו של דבר גם פגיעה כלכלית. בנוסף, כתבה עוקבת של כלכליסט הצביעה על בעיה שאינה מדוברת מספיק: ישראל משקיעה מיליארדים בתשתיות, בדיור ובתחבורה, אך אינה מתכננת את כוח האדם שיידרש להקימן – מהנדסים, מתכננים ומבצעים. "המחסור במהנדסים הוא אתגר לאומי אסטרטגי", הגדירו זאת בכירי הענף בפורום Duns 100.

מטרו, מחלפים ודרכים: הכסף יוצא, החפירה עוברת לידיים זרות

במקביל, מגזין TheMarker חשף כי במכרז הענק של 65 מיליארד שקל לחפירת המטרו הישראלי יתמודדו חברות מהודו, ארה"ב וסין – בלי קבלן ישראלי מוביל בין המתמודדות המרכזיות. זהו ביטוי חד נוסף להידרדרות של הקבלנות המקומית. לפי ניתוח של דותן לוי בכלכליסט, ריבית גבוהה ומנגנון תשלום של "שוטף פלוס 85" מול המדינה מכפילים את עלויות המימון של קבלני התשתיות ודוחקים את הרווחיות לאחוזים בודדים. בעשור האחרון נעלמו כ-30% מהחברות בענף, ובשבועות האחרונים התרבו ההודעות על קריסות: חברת י.ק.ר בראשי קרסה עם חובות של 28 מיליון שקל, חברת אהרונסי הנדסה ותשתיות שחייבת 33 מיליון שקל נכנסה לצו עיכוב הליכים, וקבלן תשתיות מהצפון עם חובות של יותר מחצי מיליארד שקל קיבל הגנה מפני נושים. גם ענקית הבנייה דניה סיבוס סיכמה את השנה עם הפסד גולמי במגזר התשתיות – נזק קל בכנף עבורה, אך כפי שנכתב שם, לחברות קטנות ממנה זו עשויה להיות מכת מחץ.

ההשפעה על הצרכן מגיעה גם מכיוון התחבורה. המועצה הארצית לתכנון ובנייה אישרה להפקדה את מחלף אלכסנדר ואת שדרוג כביש 553 – מהלך שייצור ציר רוחב חדש בין כביש 6 למרכז השרון וייתן לקדימה-צורן, תל מונד, טירה ויישובי הסביבה גישה טובה הרבה יותר לרשת הארצית. בביזפורטל העריכו כי מעבר לקיצור הנסיעה, מדובר בתשתית שיכולה לשחרר תוכניות בנייה שנתקעו במשך שנים ולהשפיע בהמשך גם על מחירי הדירות באזור. במקביל, במטרופולין תל אביב מתגלה כי הנתיב המהיר באיילון ריק – בעוד האוטובוסים תקועים בפקק עם המכוניות – וסמי פרץ ב-TheMarker ניתח את "הטעות ההיסטורית שהפכה את גוש דן לגיהנום תחבורתי" ל-25 שנה.

שוק ההון מגיב: הנפקות, מיזוגים וקרנות תשתיות

בשוק ההון מתרחשת במקביל התמודדות מעניינת של חברות התשתיות עם המצב. אוליצקי, 23 שנה לאחר שנמחקה מהמסחר, מנסה לגייס 200 מיליון שקל לפי שווי של 800 מיליון שקל, עם לקוחות שכוללים את נתיבי ישראל, רשות שדות התעופה, רכבת ישראל ורשות הנמלים. מנרב, שנמחקה מהבורסה לפני חמש שנים, השלימה הנפקת חזרה של 360 מיליון שקל לפי שווי של 1.56 מיליארד שקל. אלקטרה סיכמה רבעון עם זינוק של 60% ברווח הנקי ל-109 מיליון שקל, ושפיר הגדילה הכנסות ב-15% ל-1.6 מיליארד שקל בזכות קידום הקו הסגול. קרן התשתיות ג'נריישן רשמה זינוק של 480% ברווח לפני מס וממשיכה במהלך לרכישת שיכון ובינוי אנרגיה, בעוד קרן אלומה משנה את מודל התגמול שלה ומתכננת חלוקת דיבידנד ראשונה. קבוצת משקיעים בהובלת הפניקס, קרן נוי וגיל שרון חתמה על מזכר עקרונות לרכישת 30% ממניות IBC מידי חברת החשמל תמורת כ-370 מיליון שקל.

בזירת האנרגיה המתחדשת, דוראל מרחיבה את פרויקט "הדרי שאן" – הפרויקט הסולארי הגדול בישראל – בהשקעה של עד מיליארד שקל, בטכנולוגיה אגרו-וולטאית שמשלבת ייצור חשמל מעל שדות חקליים על פני 1,700 דונם בשטחי 11 קיבוצים בעמק המעיינות. שלב ב' בלבד צפוי להניב לחברה הכנסות שנתיות של כ-150 מיליון שקל. אולם גם כאן יש סימני זהירות: ההשקעות העולמיות באנרגיה נקייה צנחו ב-17% במחצית הראשונה של השנה, ובביזפורטל ניתחו את השינוי בגל הצניחה – שמתרכז בסין אך מורגש גם בארה"ב ובאירופה.

המשמעות לצרכן: חשמל, מחירי דירות ופקקים

עבור הציבור הרחב, שלוש הזירות מתמזגות לתמונה אחת. עלות שדרוג רשת החשמל עבור 27 אלף המגה-וואט של הבקשות תשתקף בוודאות בתעריפי החשמל, במידה רבה יותר או פחות בהתאם להחלטות רשות החשמל בדצמבר. עיכוב בשיקום תשתיות הצפון מייקר את הפרויקטים ומעכב את חזרת הכלכלה המקומית לפעילות מלאה. והיחלשות הקבלנות הישראלית פירושה פחות תחרות במכרזים – ומכאן מחירים גבוהים יותר למדינה על כל קילומטר כביש ומנהרה. חוסר תיאום בין משרדי הממשלה בנושא אינטרנט ברכבת ובכבישים, שעליו הודיע משרד התקשורת על רגולציה חדשה המחייבת רציפות קליטה של סלולר, מדגים את הפער בין צרכים אמיתיים של אזרחים לבין עמידה בהם.

השאלה שמעסיקה כעת את אנשי הענף היא האם המדינה תצליח להפוך את גל ההשקעות – מהמטרו ועד חוות השרתים – לתוצר מדיד, או שהיא תישאר שווה על הנייר, כפי שקרה ל-600 מיליון השקל של הצפון. ההחלטה של רשות החשמל בדצמבר על הקצאות הדאטה סנטרס תשמש ככל הנראה מדד ראשון לתשובה – ותקבע האם ישראל מתקדמת להיות מרכז AI אזורי, או ממשיכה להתמודד עם צווארי בקבוק של חשמל, תכנון וכוח אדם.

שאלות נפוצות (FAQ)

  • לפי נתוני רשות החשמל, 27 אלף מגה-וואט מבקשות חוות השרתים להתחבר לרשת – פי שלושה מגודל התור שמולו נבנו התוכניות המקוריות. הרשות צפויה להחליט בדצמבר אילו פרויקטים יאושרו, וההערכה היא כי רבע מהבקשות יאושרו.

  • למרות תוכנית הענק לשיקום הצפון, החלק המיועד לתשתיות – 600 מיליון שקל – נותר על הנייר. רק בשבועות האחרונים הגיעה פעימה ראשונה של תקציב בעקבות זעקת מנכ"ל נתיבי ישראל, בשל סחבת בירוקרטית ומחסור באישורי תקציב.

  • מכרז הענק של 65 מיליארד שקל לחפירת המטרו הישראלי הוגש על ידי חברות מהודו, ארה"ב וסין – ולא על ידי קבלנים ישראלים, ביטוי נוסף להיחלשות הקבלנות המקומית בפרויקטי תשתית ענק.

  • ריבית גבוהה, מנגנון תשלום של שוטף פלוס 85 מול המדינה וזינוק בעלויות תשומות מכפילים את עלויות המימון ודוחקים את הרווחיות לאחוזים בודדים. בעשור האחרון נעלמו כ-30% מהחברות בענף, ובשבועות האחרונים נרשמו הליכי עיכוב הליכים לקבלנים עם חובות של עשרות ואף מאות מיליוני שקלים.

מה דעתך על הכתבה?

דירוג הקוראים עוזר לנו להשתפר ולהביא לכם את התוכן הטוב ביותר.

תודה על הדירוג!