משבר כוח האדם בתשתיות: המיליארדים שמושקעים – והפרויקטים שנתקעים

היקפי ההשקעה בתשתיות בישראל זינקו בשנתיים האחרונות לרמות שלא נראו שנים, אך מאחורי הכותרות המרשימות מסתתר צוואר בקבוק משמעותי: מחסור חמור במהנדסים, בקבלני ביצוע ובכוח עבודה מקצועי. חברות תשתיות ותיקות מדווחות על צברי הזמנות חסרי תקדים, בעוד שפרויקטים של מיליארדים מתעכבים בשל מחסור בכוח אדם מיומן.

התופעה באה לידי ביטוי במגוון חברות בולטות בענף. חברת שפיר הנדסה, אחת מקבלניות התשתיות הגדולות במשק, דיווחה ברבעון השני על קפיצה של כ-21% בהכנסות לכ-1.7 מיליארד שקל, בעיקר בזכות התקדמות העבודות על הקו הסגול של הרכבת הקלה בתל אביב. החברה אף ביצעה מהלך משמעותי כאשר מינתה לחברת הנהלה בכירה את יוגב גרדוס, לשעבר ראש אגף התקציבים במשרד האוצר, שימונה לראש חטיבת הכספים והפיתוח העסקי — מהלך הממחיש את הקושי של החברות לגייס בכירים מנוסים מהמגזר הציבורי.

במקביל, חברת אלקטרה סיכמה רבעון חזק עם זינוק של 60% ברווח הנקי ל-109 מיליון שקל, כאשר הצמיחה נתמכה בעלייה חדה במגזרי התשתיות, הנדל״ן והזכיינות בישראל, שקיזזו שחיקה בפעילות בחו״ל. שיכון ובינוי, לעומת זאת, רשמה ירידה של 70% ברווח התפעולי בעקבות ירידה במסירת דירות באירופה ושחיקת הדולר, אך דיווחה על צבר הוצאה קבלנית שיא של 18.5 מיליארד שקל — נתון המעיד על פעילות ענפה למרות הקשיים.

המחסור במהנדסים כאתגר לאומי

בכירי ענף ההנדסה והתשתיות, שהתכנסו לפורום Duns 100, הגדירו את הפער בכוח האדם ההנדסי כאתגר לאומי אסטרטגי שמשפיע ישירות על קידום פרויקטים של דיור, תחבורה ואנרגיה. המחסור בא לידי ביטוי לא רק בקבלני ביצוע, אלא גם בתפקידי מפתח הנדסיים שנדרשים לתכנון, לפיקוח ולניהול פרויקטים מורכבים. ללא תכנון ארוך טווח של הכשרה, קליטה והסדרת תנאי העסקה אטרקטיביים, גם הפרויקטים הגדולים ביותר עלולים להישאר על הנייר.

ההשלכות של המחסור ניכרות גם בדוחות הכספיים של חברות התשתיות. ענקית הבנייה דניה סיבוס סיכמה את 2025 עם הפסד גולמי של 3.6 מיליון שקל במגזר התשתיות, בשל עלייה בתשומות בעקבות המלחמה ומבנה תשלומים נדחים שמכפיל את עלויות המימון. בעשור האחרון נעלמו כ-30% מהחברות בענף התשתיות, חלקן נסגרו ואחרות נמחקו מהמסחר. הריבית הגבוהה ומנגנון תשלום של שוטף פלוס 85 ימים דוחקים את רווחיות הקבלנים לאחוזים בודדים.

חברות תשתיות קורסות — ואחרות חוזרות לבורסה

המשבר בענף מתבטא בשני כיוונים מנוגדים. מצד אחד, חברות ותיקות מתמודדות עם קשיים חמורים: בית המשפט המחוזי בחיפה נתן צו עיכוב הליכים והגנה מפני נושים לשתי חברות בבעלות מהדי אבו מוך, קבלן פיתוח וסלילת כבישים שצבר חובות של יותר מחצי מיליארד שקל. החברה מבצעת פרויקטי תשתית גדולים, בהם הרכבת הקלה וכביש עוקף עפולה. במקרה אחר, השופטת הוציאה צו עיכוב הליכים זמני לחברת אהרונסי הנדסה ותשתיות, שמייחסת את המשבר להשלכות מלחמת חרבות ברזל: עיכובים בפרויקטים, מחסור בכוח אדם וזינוק בעלויות חומרי גלם.

מצד שני, גל חדש של חברות תשתיות שואף לחזור לבורסה המקומית. חברת מנרב, שנמחקה מהמסחר לפני חמש שנים, השלימה הנפקה לפי שווי של 1.56 מיליארד שקל לאחר שעברה לרווח ב-2025 עם רווח תפעולי של 69 מיליון שקל, צמיחה של 13.5% בהכנסות וצבר הזמנות שגדל ב-188 מיליון שקל ל-5.7 מיליארד שקל. גם קבוצת אוליצקי, שנמחקה לפני 23 שנה, מתכננת הנפקה במאי לפי שווי של 800 מיליון שקל. בין לקוחותיה: נתיבי ישראל, רשות שדות התעופה, משרד הביטחון, נתיבי איילון, רכבת ישראל ורשות הנמלים.

המימון המוסדי: אלטרנטיבה לכשל המימון הבנקאי

הקושי של קבלני התשתיות לגייס מימון בנקאי בתנאים סבירים מעלה את חשיבותם של הגופים המוסדיים כמקור מימון חלופי. קרן ג׳נריישן, אחת מקרנות התשתיות הבולטות בשוק, דיווחה על רווח נקי של 543 מיליון שקל בשנה שעברה, לעומת 90 מיליון שקל בלבד ב-2024, והודיעה כי בכוונתה להכפיל את הנכסים שברשותה עד 2030. הקרן, שמתכננת רכישה של שיכון ובינוי אנרגיה, חילקה דיבידנד רבעוני שישי ברציפות בהיקף 25 מיליון שקל, וחברת התחבורה שלה בון תור קפצה בשווי ל-1.55 מיליארד שקל.

במקביל, המגמה הגלובלית של השקעות מוסדיות בתשתיות בינה מלאכותית מגיעה גם לישראל. גופים מוסדיים מקומיים, בהם מגדל, מור, מיטב וכלל, השקיעו בחברת EdgeConneX האמריקאית, המפעילה יותר מ-90 חוות שרתים עבור חברות הענן וה-AI הגדולות בעולם. המהלך משקף את האמון בפעילות תשתיות הענן כאפיק השקעה יציב, גם אם הסיכונים בענף ה-AI מוגדרים כגבוהים. ענקיות הטכנולוגיה צפויות להשקיע כ-660 מיליארד דולר השנה בתשתיות בינה מלאכותית, סכום שמאתגר אפילו את יצרניות המזומנים הגדולות בעולם.

הצעד הבא: תכנון ארוך טווח או המשך המשבר

בעוד שהביקוש לתשתיות רק הולך וגדל, הצלע החלשה במשוואה נותרה כוח האדם המקצועי. קרן תשתיות בינלאומית כמו KKR שברה שיא כאשר גייסה 19.2 מיליארד דולר לקרן תשתיות חדשה, בעיקר להשקעות בצפון אמריקה ובמערב אירופה, אך בישראל המצב שונה: רשות המסים הרחיבה את ההשקעות הפטורות ממס בתשתיות, אך חוסר ודאות רגולטורית ממשיך להרתיע מוסדיים מהשקעה ישירה באפיקים שנחשבים בעולם לחלק משמעותי מתיקי ההשקעות של המוסדיים. הפתרון, לדעת מומחים, עובר דרך כללים ברורים להבחנה בין השקעה פסיבית לעסקית, לצד תכנון ארוך טווח של כוח האדם ההנדסי.

הצלבת הנתונים מצביעה על פרדוקס: המשק הישראלי מציג נתוני מאקרו מרשימים עם שווקים שמפגינים חוסן יוצא דופן, אך מאחורי החזית המשגשגת מסתתרת מציאות של יוקר מחיה מזנק, פקקים אינסופיים ומגמת ירידה ברמת החיים. חברות תשתיות שמנהלות צברי הזמנות של מיליארדי שקלים לא מצליחות לתרגם את הביקוש לרווח, קבלנים קורסים, ומהנדסים מבוקשים הופכים למשאב אסטרטגי. בלי הכשרה מקצועית, קליטת עובדים זרים מיומנים ורגולציה ברורה, המיליארדים שמוזרמים לתשתיות ימשיכו להיתקע בצוואר הבקבוק של כוח האדם — והצמיחה הכלכלית תישאר תלויה בין שמיים לארץ.