משבר כוח האדם בתשתיות: מיליארדים זורמים לפרויקטים, אך המבצעים נעלמים
הגידול בהיקפי ההשקעה בתשתיות, בתחבורה ובדיור חושף תהום בין התוכניות על הנייר לבין היכולת להוציאן לפועל, והקבלנים הגדולים סופגים את המכה
הדוחות הכספיים שפרסמו בשבועות האחרונים חברות התשתיות הגדולות בישראל חושפים תמונה כפולה ומורכבת: מצד אחד, הכנסות שיא, צברי הזמנות בהיקפים חסרי תקדים, ורווחים שמזנקים בעשרות אחוזים; מצד שני, מאחורי המספרים מסתתר משבר עמוק שמאיים על עתיד הענף כולו. הפרדוקס ברור: המדינה מזרימה מיליארדים לפרויקטי תשתית, דיור ותחבורה, אך מתעלמת מהצורך לתכנן את כוח האדם שיידרש כדי להוציא את התוכניות לפועל. בלי הכשרה, קליטה ותכנון ארוך טווח, גם הפרויקטים הגדולים ביותר עלולים להישאר על הנייר.
הדוחות חושפים: צמיחה דו-ספרתית לצד סימני אזהרה
אלקטרה, אחת מקבוצות התשתית והבנייה הגדולות במשק, סיכמה רבעון עם הכנסות של כ-4 מיליארד שקל וקפיצה של 60% ברווח הנקי ל-109 מיליון שקל. הצמיחה נתמכה בעלייה חדה במגזרי התשתיות, הנדל"ן והזכיינות בישראל, שקיזזו שחיקה בפעילות בחו"ל. גם שיכון ובינוי הציגה תוצאות מעורבות: הרווח התפעולי קרס ב-70% עקב ירידה במסירת דירות באירופה, אך הרווח הנקי זינק ב-70% ל-241 מיליון שקל בזכות הטבת מס משמעותית. צבר ההוצאה הקבלנית של שיכון ובינוי רשם שיא של 18.5 מיליארד שקל, נתון הממחיש את היקף ההתחייבויות העתידיות.
ג'נריישן, קרן התשתיות המנהלת נכסים במיליארדי שקלים, דיווחה על רווח נקי של 543 מיליון שקל בשנה שעברה לעומת 90 מיליון שקל בלבד ב-2024, זינוק של פי שישה. שיערוך של כמיליארד שקל במחצית הראשונה של השנה הקפיץ עוד יותר את רווחי הקרן, שהכריזה על דיבידנד רבעוני שישי ברציפות בהיקף 25 מיליון שקל. מנרב, שנמחקה מהבורסה לפני חמש שנים, חזרה לשוק המקומי בגיוס של 360 מיליון שקל לפי שווי של 1.56 מיליארד שקל, כפול מזה שבו נמחקה. צבר ההזמנות של מנרב גדל ב-188 מיליון שקל והסתכם ב-5.7 מיליארד שקל.
שפיר מגייסת את ראש אגף התקציבים לשורותיה
אחת ההתפתחויות המעניינות ביותר בשבועות האחרונים היא המינוי של יוגב גרדוס, לשעבר הממונה על התקציבים במשרד האוצר, כחבר הנהלה בכיר בשפיר הנדסה. גרדוס ימונה לראש חטיבת הכספים והפיתוח העסקי, מהלך שמדגיש את הקשר ההדוק בין המגזר הציבורי לענף התשתיות. המינוי מגיע לאחר שפיר פרסמה דוחות רבעון שני חזקים עם זינוק של כ-21% בהכנסות לכ-1.7 מיליארד שקל, כאשר שיפור מיוחד נרשם במגזר הנדל"ן. גם הרכבת הקלה בתל אביב תרמה לתוצאות, כאשר היקפי הביצוע בפרויקט הקו הסגול התקדמו וההכנסות של שפיר עלו ברבעון השלישי ב-15% ל-1.6 מיליארד שקל.
lightbulb טיפ מהמומחה
חברות תשתית המציגות צבר הזמנות גדול, יחס מזומנים חיובי וגיוון גיאוגרפי עשויות להציע ערך גם בתקופת אי-ודאות. שימו לב למנגנון התשלום מול המדינה, לריבית המימון הכבדה, ולהון האנושי הזמין. השקעה במניות תשתית מצריכה סבלנות ארוכת טווח.
המחסור במהנדסים: אתגר לאומי אסטרטגי
בכירי ענף ההנדסה והתשתיות שנשאו דברים לקראת פורום Duns 100 הצביעו על המחסור במהנדסים כאתגר לאומי אסטרטגי שמשפיע ישירות על קידום ומימוש תוכניות התשתיות הלאומיות. הפער בכוח האדם ההנדסי מאיים על פרויקטים רבים, ובכלל זה הקמת המטרו שעתידה להימשך עוד עשור, פרויקט הרכבת הקלה, מסילות הרכבת החדשות, ופרויקטי תחבורה ציבורית נוספים. המחסור אינו רק במהנדסים בכירים, אלא גם בטכנאים, מפעילי ציוד כבד, ועובדי בניין מיומנים.
איל צפריר מתאר בכלכליסט תמונה חמורה של ענף שמשקיע מיליארדים אך מתעלם מהצורך לתכנן את כוח האדם שיידרש. גם מיכאל וקנין מצביע על כך שהמלחמה גרמה לעיכובים משמעותיים של פרויקטים חיוניים, מחסור חמור בכוח אדם והיעדר ציוד, אך המדינה מסרבת להכיר באחריותה למצב ואף מפנה אצבע מאשימה לקבלנים וקונסת אותם בשל האיחורים שנגרמו להם.
קריסות בענף: המחיר של מנגנון תשלום בעייתי
בעשור האחרון נעלמו כ-30% מהחברות בענף התשתיות, והמגמה נמשכת. דניה סיבוס סיכמה את 2025 עם הפסד גולמי של 3.6 מיליון שקל במגזר התשתיות בשל עלייה בתשומות בעקבות המלחמה, ומבנה התשלומים הנדחים שמכפיל את עלויות המימון. הריבית הגבוהה ומנגנון תשלום של 'שוטף פלוס 85' דוחקים את רווחיות הקבלנים בתחום התשתיות לאחוזים בודדים. חלק מהחברות נאבקות על הישרדות, ואחרות נסגרות.
המקרה של אהרונסי הנדסה ותשתיות, שקיבלה צו עיכוב הליכים זמני ומינוי שני מנהלי הסדר, ממחיש את המצוקה. החברה המשפחתית, הפועלת מאז 1988 בעבודות עפר ותשתיות במפעלים ומרכזי מסחר, מייחסת את המשבר להשלכות מלחמת חרבות ברזל: עיכובים בפרויקטים, מחסור בכוח אדם וזינוק בעלויות חומרי גלם. גם קבלן תשתיות מהצפון בבעלות מהדי אבו מוך, שצבר חובות של יותר מחצי מיליארד שקל, קיבל צו עיכוב הליכים והגנה מפני נושים. החברה מבצעת פרויקטי תשתית גדולים, ובהם הרכבת הקלה וכביש עוקף עפולה.
balance פרשנות ביקורתית: הצד השני של המטבע
המדינה ממשיכה להאשים קבלנים באיחורים שנגרמו בין היתר בשל המלחמה, במקום להכיר באחריותה למחסור בכוח אדם ולמנגנוני תשלום בעייתיים. הקריסות בענף הן תוצאה ישירה של הזנחה מתמשכת, ולא רק תוצאה של ניהול כושל בחברות.
תשתיות תקשורת: רכבת ישראל בלי אינטרנט
במקביל למשבר התשתיות הפיזיות, משרד התקשורת מציע לחייב את חברות הסלולר ברציפות קליטה בכבישים ובמסילות, כך שבכל מקטע של 20 ק"מ לא יצטברו יותר מ-200 מטר ללא כיסוי. המהלך מגיע לאחר שנים שבהן נוסעי הרכבת סובלים מניתוק מתמשך. במקביל, משרד התקשורת מתכוון להחמיר את הרף לשיחות חסומות או נופלות מ-2% ל-1% בכל שעה, צעד שיגביר את הלחץ על חברות הסלולר להשקיע בתשתיות קליטה. המהלך מדגיש את הפער בין הציפיות מחברות התקשורת לבין היכולת התקציבית לעמוד בדרישות הרגולטוריות החדשות.
השקעות מוסדיות בתשתיות: הזדמנות שמלווה באי-ודאות
מגדל, מור, מיטב וכלל השקיעו בחברת EdgeConneX, המפעילה יותר מ-90 חוות שרתים עבור חברות הענן וה-AI הגדולות בעולם, בעסקה המהווה הימור של מיליארד דולר. ההשקעה משקפת את המגמה הגלובלית של הזרמת כספים מוסדיים לתשתיות דיגיטליות, אך גם את האתגר הרגולטורי בישראל. משה ברקת וגיא לקן מצביעים על כך שהרחבת ההשקעות הפטורות ממס בתשתיות ובנדל"ן היא צעד בכיוון הנכון, אך היא מותירה אי-ודאות רגולטורית שממשיכה להרתיע מוסדיים מהשקעה ישירה באפיקים שנחשבים בעולם לחלק משמעותי מתיקי ההשקעות.
ברקע לכל אלה, קרן KKR שברה שיא של עצמה וגייסה 19.2 מיליארד דולר לקרן תשתיות חדשה שתשקיע בנכסים בעיקר בצפון אמריקה ובמערב אירופה. מדובר בסכום הגיוס הגבוה ביותר לקרן של KKR, שכבר מנהלת נכסי תשתיות בסכום של 120 מיליארד דולר. הגיוס ממחיש את המשיכה הגלובלית של אפיק התשתיות, גם כשהמשקיעים הישראלים מתמודדים עם אתגרים ייחודיים בשוק המקומי. השאלה המרכזית שנותרה פתוחה היא האם המדינה תצליח לגשר על הפער בין ההזדמנויות העצומות בענף לבין המחסור המתמשך בכוח אדם מקצועי שמסוגל לממש אותן.
אישים בולטים בכתבה
יוגב גרדוס, לשעבר הממונה על התקציבים במשרד האוצר, מונה לראש חטיבת הכספים והפיתוח העסקי בשפיר הנדסה. איציק לארי מונה ליו"ר מפעל הפיס. ליאור מנצר, מנהל סקטור מימון פרויקטים ותשתיות לאומיות בבנק הפועלים במשך 30 שנה, התפטר מתפקידו. שחף גלעד ימלא את מקומו. נבות בר, מנכ"ל ומייסד קרן קיסטון, מוביל את ההנפקה המתוכננת של אגד ב-2027 ומעלה את יעד ההון העצמי ל-2030 ל-6 מיליארד שקל. יוסי אלמלם, מנכ"ל רימון, מכר 5% ממניות החברה ב-200 מיליון שקל בעקבות זינוק של 130% במחיר המניה.
מניות וחברות רלוונטיות בכתבה
הכתבה מתייחסת לחברות התשתיות הבולטות הנסחרות בבורסה בתל אביב, ובהן שפיר הנדסה, אלקטרה, שיכון ובינוי, ג'נריישן קפיטל, מנרב, קיסטון, רימון, אוליצקי, אהרונסי הנדסה, דניה סיבוס, וכן לחברה האמריקאית EdgeConneX שבה השקיעו הגופים המוסדיים הישראליים. כמו כן, מוזכרות מניות בנק הפועלים בהקשר לעזיבתו של מנצר, ומניות חברות הסלולר בהקשר לרגולציה החדשה של משרד התקשורת.
עוד בנושא
שאלות נפוצות (FAQ)
-
המשבר נובע מפער חריף בין היקפי ההשקעה ההולכים וגדלים בפרויקטי תשתית, דיור ותחבורה, לבין היכולת המצומצמת של הענף לבצעם. המחסור במהנדסים, בקבלנים ובכוח אדם מקצועי גורם לעיכובים, לעלייה בעלויות, ולקריסתן של חברות תשתית, גדולות וקטנות כאחד.
-
שפיר הנדסה צירפה להנהלתה את יוגב גרדוס, לשעבר הממונה על התקציבים באוצר, אלקטרה דיווחה על זינוק של 60% ברווח הנקי ל-109 מיליון שקל, ג'נריישן הציגה קפיצה ברווח בשל השיערוך במיליארד שקל, ומנרב חזרה לבורסה בגיוס של 360 מיליון שקל לפי שווי של 1.56 מיליארד שקל.
-
שילוב של ריבית גבוהה, מנגנון תשלום של 'שוטף פלוס 85' שדוחה את התקבולים, עלייה חדה במחירי חומרי גלם, ומחסור בכוח אדם מכפיל את עלויות המימון של הקבלנים. בעשור האחרון נעלמו כ-30% מהחברות בענף, והמגמה נמשכת גם בחברות הגדולות.
-
הפער בכוח האדם ההנדסי מאיים על קידום ומימוש תוכניות התשתיות הלאומיות, כולל פרויקט המטרו שעתיד להימשך עוד עשור, הרכבת הקלה ומסילות הרכבת. בכירי הענף מגדירים זאת כ'אתגר לאומי אסטרטגי' המחייב הכשרה, קליטה ותכנון ארוך טווח של המדינה.
