עסקאות הענק בענף התשתיות: אלומה רוכשת את OPC והבורסה מתמודדת עם גל התארגנויות חדש
בעוד קרן התשתיות אלומה חותמת על עסקת אנרגיה של 272 מיליון שקל, קבוצת משקיעים מתקרבת להשלמת רכישת החזקות חברת החשמל ב-IBC, ומתחילת השבוע הבורסה נפתחת בירידות
עסקת אלומה-OPC: מהלך אסטרטגי בשוק האנרגיה
קרן התשתיות אלומה חתמה בימים האחרונים על עסקה לרכישת חברת OPC, הפעילה בתחום האנרגיה, תמורת היקף של כ-272 מיליון שקל. העסקה, שפורסמה לראשונה בבוקר יום שני באתרי הכלכלה המובילים ובהם ערוץ 10 וגלובס, מהווה המשך ישיר לאסטרטגיה שאלומה מקדמת מאז כניסתה לשוק ההון: הרחבת החשיפה למגזר האנרגיה והתשתיות המניבות באמצעות רכישות ממוקדות. הקרן, הנסחרת בבורסה לניירות ערך בתל אביב, ריכזה בשנים האחרונות תיק נכסים הכולל חברות בתחומי התחבורה, האנרגיה והתקשורת.
המהלך לרכישת OPC אינו מבודד. רק בחודשים האחרונים דיווח כלכליסט כי אלומה השלימה רכישה של חברה בת של או.פי.סי, והצטרפה להסכם הלוואה המירה עם חברת גרין מיקס בהיקף של עד 55 מיליון שקל. ההתרחבות המתמדת של הקרן מציבה אותה בחזית השינוי שעובר על ענף התשתיות הישראלי, שבו קרנות תשתית מוסדיות הופכות בהדרגה לשחקניות מרכזיות לצד החברות הקבלניות המסורתיות. מודל ההשקעה של אלומה, המשלב נכסים מניבים בתחומי התחבורה והאנרגיה, זוכה לעדנה מחודשת מצד המשקיעים המחפשים תזרימי מזומנים יציבים בסביבת ריבית משתנה.
עם זאת, העסקה עם OPC מגיעה ברקע של שינוי במודל התגמול של הקרן. בחודש אוגוסט פרסם גלובס כי אלומה מתכננת לשנות את מודל התגמול שלה ולוותר על תגמול הנובע משיערוכים חשבונאיים, מהלך שנועד להתאים את התגמול לניהולים לביצועים מבצעיים בפועל ולא לתנודתיות חשבונאית. במקביל, הקרן ביקשה להאריך את ההסכם עם חברת הניהול שתוקפו עמד לפוג בנובמבר, הכריזה על חלוקת דיבידנד ראשונה ויצאה למהלך של רכישה עצמית של מניותיה. הצירוף של מדיניות דיבידנד אקטיבית לצד רכישות עסקיות מהירות מצביע על אסטרטגיה דואלית: פיזור ערך למשקיעים לצד הגדלת ההיקף העסקי.
הפניקס, קרן נוי וגיל שרון מתקרבים ל-IBC
המהלך המדובר השני בענף מתרחש בזירת הולכת החשמל. ביזפורטל דיווח כי קבוצת משקיעים בהובלת חברת הפניקס, קרן נוי וגיל שרון חתמה על מזכר עקרונות לרכישת 30% ממניות חברת הולכת החשמל IBC, וכן את יתרת הלוואת הבעלים שחברת החשמל מחזיקה בה. סך השווי של המניות והלוואת הבעלים עומד על כ-370 מיליון שקל, סכום המגלם שווי דומה לעסקת הרכישה המקורית שבוצעה בסוף שנת 2025. מדובר במהלך בעל משמעות מבנית בשוק החשמל הישראלי, שכן IBC היא נדבך מרכזי במערכת הולכת החשמל הארצית.
balance פרשנות ביקורתית: הצד השני של המטבע
העברת נכסי תשתית אסטרטגיים לידי גופים פרטיים עשויה לשפר את היעילות התפעולית, אך היא גם מעלה שאלות לגבי ריכוזיות בשוק האנרגיה והתלות ההולכת וגוברת בגופים מוסדיים. מבקרים טוענים כי השליטה בנכסים קריטיים כמו רשת החשמל הארצית אמורה להישאר בהסדרה ממשלתית הדוקה, גם כאשר הבעלות מתפזרת.
הרקע לעסקה קשור להפרטה ההדרגתית של מערכת החשמל בישראל. חברת החשמל העבירה בשנים האחרונות את פעילות ההולכה לחברת הבת IBC, כחלק מהרפורמה במשק החשמל שמטרתה להפריד בין הפקה, הולכה וחלוקה. המהלך הנוכחי, שבו גופים מוסדיים ופרטיים נכנסים להחזקות בחברת ההולכה, משלים שלב נוסף בתהליך זה. עבור הפניקס וקרן נוי, שתיהן מנהלות תיקי השקעות ענק בתחומי האנרגיה והתשתיות, המהלך מייצג חשיפה נוספת לנכס רגולטורי עם תזרים מזומנים יציב יחסית וביקוש גובר לחשמל בעקבות התפשטות פרויקטי מרכזי הנתונים וה-AI בישראל.
הביקוש לחשמל מרקיע שחקים: הקשר לדאטה סנטרס ו-AI
אחד הגורמים המניעים את העניין הגובר בנכסי תשתית אנרגיה הוא הביקוש המטאורי לחשמל בעקבות התפתחות תעשיית הבינה המלאכותית. ביזפורטל חשף בחודשים האחרונים כי כ-27 אלף מגה-וואט מבקשות חוות שרתים חיבור לרשת החשמל בישראל, כמות שמטילה עומס עצום על הרשת הארצית ומחייבת השקעות משמעותיות בהולכה ובהפצה. רשות החשמל צפויה להכריע בחודשים הקרובים מי מהמבקשות תקבל אישור חיבור, החלטה שתשפיע ישירות על השווי של נכסי הולכה וחלוקה כמו IBC.
בכירים בענף מציינים כי כל יזם שמבקש להקים חוות שרתים נדרש כיום גם להקים תחנת משנה ייעודית, דבר שמחייב השקעות נרחבות בתשתיות חשמל מקבילות לפרויקטי המחשוב עצמם. מדובר במגמה גלובלית. מחקר שפורסם בכלכליסט מצא כי ההוצאה על תשתיות AI בארה"ב צפויה לעמוד על 10.3 טריליון דולר בין השנים 2025 עד 2032, סכום שמעיד על היקף ההשקעות העצום בתחום. ההשפעה על השוק הישראלי מורגשת גם בעסקאות ההתארגנויות, שכן נכסי תשתית אנרגיה נתפסים כיום כשער לתמיכה בתעשיית ה-AI המקומית.
מה אומרים הנתונים על כיוון הענף
פתיחת השבוע בבורסה: אלקטרה נדל"ן מאבדת קרקע
בבורסה לניירות ערך בתל אביב, פתיחת השבוע ביום שני בבוקר התאפיינה בירידות כלליות, כאשר אלקטרה נדל"ן איבדה כ-5% משווייה בפתיחת המסחר. ירידה זו מצטרפת לתמונה מורכבת של ענף התשתיות והנדל"ן בישראל, שבו חברות מסוימות רושמות צמיחה מרשימה בזכות פרויקטי מגה-תשתיות וחוות שרתים, בעוד אחרות מתמודדות עם שחיקת מרווחים, עלויות מימון גבוהות ולחצים בתחום הנדל"ן המסחרי. באלקטרה, למשל, דווח באוגוסט על זינוק של 60% ברווח הרבעוני ל-109 מיליון שקל, בזכות זכייה במגה-פרויקטים, אך הפעילות בחו"ל נשחקה.
quiz האם ידעת ש…
קרן אלומה, שהוקמה במתכונתה הנוכחית כקרן תשתיות הנסחרת בבורסה בתל אביב, הרוויחה בתקופה האחרונה תשואות משמעותיות מפעילותה בתחום התחבורה והאנרגיה, וחילקה שורה של דיבידנדים רבעוניים רצופים לבעלי מניותיה תוך שהיא ממשיכה להרחיב את תיק ההחזקות שלה בענף.
הענף בצומת דרכים: הזדמנויות מול סיכוני ריכוזיות
ברמה המבנית, ענף התשתיות הישראלי נמצא בנקודת מפנה. מחד, קרנות תשתית מוסדיות כמו קרן נוי, אלומה, קיסטון וג'נריישן מגדילות באופן עקבי את תיקי ההשקעות שלהן, נכנסות לפרויקטים חדשים ומנהלות תיקי נכסים שהולכים ומתרחבים. מאידך, קבלני תשתיות מסורתיים מתמודדים עם אתגרים מורכבים. דותן לוי, כתב התשתיות של כלכליסט, חשף כי בעשור האחרון נעלמו כ-30% מחברות התשתיות בענף, בשל ריבית גבוהה, מנגנון תשלום שוטף פלוס 85 שמכביד על תזרים המזומנים וחריגות בתשומות בעקבות המלחמה. במקביל, בית המשפט המחוזי בחיפה אישר את התוכנית להפעלת חברת התשתיות א.מ.צ, בעוד שחברות נוספות נמצאות בהליכי עיכוב הליכים.
המשמעות הכלכלית של השינויים הללו ניכרת גם במנגנוני הגיוס בשוק ההון. חברות תשתית ישראליות כמו מנרב, שחזרה לבורסה לאחר חמש שנים בהיקף גיוס של 360 מיליון שקל לפי שווי של 1.56 מיליארד שקל, ואוליצקי, שהחלה בהליכי הנפקה, מעידות על עניין גובר של המשקיעים בענף. בד בבב, נרשם גל של דחיית הנפקות בענף התשתיות הקשורות ל-AI, כפי שדווח בניו יורק טיימס ובהארץ, מה שמעיד על קשיים בהערכות שווי בתחום זה.
ברמה האזורית, ענף התשתיות מתמודד גם עם אתגרים ביישום תוכניות התחדשות. גלובס חשף כי למרות תוכנית הענק לשיקום הצפון בעקבות המלחמה, החלק המיועד לתשתיות בהיקף של 600 מיליון שקל נתקל בסחבת בירוקרטית. מנכ"ל נתיבי ישראל קרא בשבועות האחרונים להאיץ את הפעימות, ורק בשבוע שעבר הגיעה פעימה ראשונה. במקביל, פרויקטי תשתית גדולים כמו מסילת מנשה, שדה התעופה בצקל ומתקן ההתפלה בעמק חפר, שיספק כ-400 מיליון מטר קוב מים בשנה, מתקדמים לאיטם.
מהמהלכים הללו עולה תמונה של ענף שבו קרנות התשתית והגופים המוסדיים תופסים בהדרגה את מקומם של השחקנים הקבלניים המסורתיים, ונכסי תשתית אסטרטגיים כמו רשת ההולכה הארצית, מתקני ההתפלה וחוות השרתים הופכים למוקדי משיכה של הון מוסדי מקומי ובינלאומי. עבור המשקיע הפרטי, הנחשף לענף באמצעות קרנות תשתית הנסחרות בבורסה כמו אלומה וג'נריישן, או באמצעות מניות של חברות ביצוע כמו אלקטרה ואפקון, מדובר בתקופה שבה הגיוון בין מודלי ההשקעה השונים בענף הופך חשוב מתמיד.
menu_book מילון מונחים כלכליים רלוונטיים
- IBC:
- חברת הולכת החשמל הארצית של ישראל, האחראית על העברת החשמל מתחנות הכוח למרכזי הצריכה ברשת ההולכה הארצית.
- PPP (שותפות ציבורית-פרטית):
- מודל מימון של פרויקטי תשתית שבו המגזר הפרטי מקים ומתפעל נכס תשתית בתמורה לזכויות הכנסה מהמגזר הציבורי לתקופה ארוכה.
- קרן תשתיות:
- כלי השקעה המרכז נכסי תשתית מניבים כגון כבישים, רשתות חשמל, נמלים ומתקני מים, המחלק דיבידנדים מתזרימי המזומנים של הנכסים.
- דאטה סנטר (חוות שרתים):
- מתקן פיזי המאחסן שרתים ומערכות מחשוב לעיבוד ואחסון נתונים, הדורש חיבורי חשמל ותקשורת בעוצמה גבוהה, במיוחד עבור יישומי בינה מלאכותית.
שאלות נפוצות (FAQ)
-
קרן התשתיות אלומה חתמה על עסקה לרכישת חברת OPC, המתמחה בתחום האנרגיה, תמורת כ-272 מיליון שקל. העסקה משתלבת באסטרטגיה של אלומה להרחבת פעילותה במגזר האנרגיה והתשתיות.
-
הקבוצה מובלת על ידי חברת הפניקס, קרן נוי וגיל שרון. הם חתמו על מזכר עקרונות לרכישת 30% ממניות IBC ויתרת הלוואת הבעלים של חברת החשמל, בסך כולל של כ-370 מיליון שקל.
-
בין המניות המושפעות: אלומה (שממשיכה את אסטרטגיית הרכישות), אלקטרה (שאיבדה כ-5% בפתיחת השבוע), וכן חברות תשתית נוספות כמו אפקון ואלקטרה נדל"ן שנסחרות בבורסה בתל אביב.
-
IBC היא חברת הולכת-החשמל הארצית, האחראית על העברת החשמל ברשת ההולכה הארצית מתחנות הכוח למרכזי הצריכה. היא מהווה נדבך קריטי במערכת האנרגיה הישראלית ורכישת החזקות בה על ידי גורמים פרטיים משנה את הריכוזיות בשוק.