חיפוש באתר

דולר-שקל: 3.2553 +0.23% (0.01)
יורו-שקל: 3.5652 -0.00% (0.00)
ת"א 125: 3,869.15 +0.01% (0.51)
ת"א 35: 3,978.42 +0.08% (3.02)
ביטקוין: 64,635.7100 +0.23% (145.40)
לירה שטרלינג-שקל: 4.3002 +0.24% (0.01)
ין יפני-שקל: 0.0204 +0.49% (0.00)
פרנק שוויצרי-שקל: 3.8754 +0.35% (0.01)
דולר אוסטרלי-שקל: 2.1901 +0.14% (0.00)
דולר קנדי-שקל: 2.2767 +0.26% (0.01)
דולר ניו זילנדי-שקל: 1.7876 +0.31% (0.01)
דולר הונג קונגי-שקל: 0.4151 +0.39% (0.00)
זלוטי פולני-שקל: 0.8123 +0.07% (0.00)
כתר שוודי-שקל: 0.3164 +0.09% (0.00)
ריאל ברזילאי-שקל: 0.5617 +0.27% (0.00)

מטרו ב-65 מיליארד שקל, דאטה סנטרס ששותים חשמל וההתפלה הגדולה בעולם: יום גורלי לתשתיות בישראל

בין מכרז המטרו הענק שמושך ענקיות מהודו, ארה"ב וסין, ובין פרויקט התפלה בעמק חפר ומשבר הקיבולת ברשת החשמל - ענף התשתיות מתמודד עם שינוי של ממש

אתר כלכלה · 1 באוקטובר, 2026 · schedule 6 דקות קריאה
מטרו ב-65 מיליארד שקל, דאטה סנטרס ששותים חשמל וההתפלה הגדולה בעולם: יום גורלי לתשתיות בישראל
פרויקטי ענק בתשתיות מתקדמים במקביל: מטרו, חשמל ומים נמצאים בלב הסיפור הכלכלי (אילוסטרציה)

הממשלה, משרדי הממשלה ושוק ההון מצויים בימים אלה בשיאו של גל החלטות ומהלכים בענף התשתיות, שמשנה את פניו בקצב חסר תקדים. במרכז עומד מכרז המטרו בהיקף של כ-65 מיליארד שקל, שלפי דיווחים עדכניים מושך אליו חברות חפירה ובנייה מהודו, ארה"ב וסין, שמבקשות לחפור את המטרו הישראלי. יחד עם זאת, במקביל לתנופה התחבורתית, מתחדד משבר אחר לגמרי: תשתיות החשמל של המשק לא מוכנות לביקוש המטאורי של מרכזי הנתונים, ובמקביל אגף החשב הכללי ורשות המים פרסמו את שלב המיון המוקדם להקמת מתקן ההתפלה הגדול בעולם בעמק חפר. שלושת הסיפורים האלה מציירים יחד תמונה של משק שמנסה להדביק פערים שנים של סחבת יצרו.

הכותרת הגדולה בשעות האחרונות בכלי התקשורת הכלכליים היא הידיעה כי במכרז של 65 מיליארד שקל, חברות מהודו, ארה"ב וסין יחפרו את המטרו הישראלי. זהו אחד המכרזים הגדולים בתולדות המשק הישראלי, והוא נפתח לראשונה בהיקף כזה לקבוצות בינלאומיות שמביאות עימן מונחי דעה טכנולוגיים של מכונות קידוח מתקדמות, ניסיון בחפירת מנהרות בערים צפופות ויכולות מימון עצומות. ההשתתפות של חברות סיניות והודיות מעלה במקביל שאלות רגולטוריות וביטחוניות סביב רגישות הפרויקט, שכן המנהרות ייכרו מתחת לליבה הכלכלית של גוש דן, אזור שמרכז את מוקדי הממשל, הבנקאות וההייטק של ישראל.

המטרו יוצא מהנייר אל האדמה

רשת המטרו של גוש דן נמצאת בשלבי תכנון מתקדמים זה זמן מה, ולאחרונה אף אושרה להפקדה תוכנית תפעולית חדשה לרשת, הכוללת כ-150 קילומטרים של קווים ו-110 תחנות. התוכנית כוללת בין היתר שיפור הממשק בין קווי M2 ו-M3 באזור כפר גנים, ומטרתה לאפשר גמישות תפעולית, תגבור שירותים ומענה למצבים משתנים בשטח. עבור נתיבי ישראל, שאחראית על הקמת הפרויקט, מדובר במעבר משלב התכנון וההפקדה אל שלב הביצוע הפיזי – ושם מתחילות הבעיות האמיתיות: מחסור במהנדסים, מחסור בקבלני משנה ומחסור בכוח עבודה מיומן.

בעומק הסיפור של המכרז מסתתרת גם בעיה מבנית שנחשפה בשבועות האחרונים בכלי התקשורת הכלכליים: ישראל משקיעה מיליארדים בתשתיות, בדיור ובתחבורה, אך אינה מתכננת את כוח האדם שיידרש כדי להוציא את התוכניות לפועל. דיון ציבורי מתגלגל מצביע על כך שבלי הכשרה, קליטה ותכנון ארוך טווח, גם הפרויקטים הגדולים ביותר עלולים להישאר על הנייר. בקרב בכירי ענף ההנדסה נשמע באחרונה כי "המחסור במהנדסים הוא אתגר לאומי אסטרטגי", וכי הפער בכוח האדם ההנדסי משפיע ישירות על קידום ומימוש תוכניות התשתיות הלאומיות. החשש הוא שהמכרזים ייחתמו, אך הביצוע בשטח יתעכב בשנים.

balance פרשנות ביקורתית: הצד השני של המטבע

מאחורי המספרים המרשימים של מכרז המטרו וההתפלה מסתתרות שאלות קשות: מי יבטיח את ההוגנות בתחרות מול ענקיות מדינתיות סיניות והודיות, ומי ישלם את המחיר אם חריגות תקציב יתגלו באמצע הדרך. היסטורית, פרויקטי ענק בישראל חרגו באופן קבוע מהלוחות זמן ומהתקציבים, והציבור משלם את העלות.

מיזוג עולמי של יכולות ואתגרי פיקוח

הכניסה של חברות בינלאומיות לשוק הישראלי היא חרב פיפיות. מצד אחד, היא מכניסה תחרות שעשויה להוריד מחירים ולהקטין את תלות המשק בקבוצה מצומצמת של קבלנים מקומיים, שמתמודדים בשנים האחרונות עם קשיים מימון קשים. מצד שני, מדובר בפרויקט שמחייב פיקוח מקצועי מחמיר, שכן פערי איכות ותפעול בין קבלנים זרים ומקומיים עלולים לייקר את הפרויקט בטווח הארוך. בדומה לניסיון של פרויקטים קודמים, חריגות תקציב ועיכובים הם כמעט ודאות סטטיסטית, והשאלה היא כמה ייקר ישלם הציבור על הפאר של רשת מטרו בינלאומית.

הצמא החדש: דאטה סנטרס ורשת החשמל

בעוד שהמטרו מייצג את ההשקעה הפיזית המסורתית, הסיפור החם ביותר בתשתיות כרגע הוא החשמל. לפי נתונים שפורסמו לאחרונה, חוות שרתים ומרכזי נתונים מבקשים חיבור של כ-27 אלף מגה-ואט לרשת החשמל, ורשות החשמל צפויה להכריע בדצמבר מי מקבלת. המספר הזה חורג בהרבה מכושר הייצור הכולל של המשק הישראלי, ומעיד על כך שהביקוש לחשמל מצד ענף ה-AI חורג בהרבה מההערכות שהיו קיימות עד לאחרונה. כלכליסט חשף מחקר חדש לפיו ההוצאה על AI בארה"ב גבוהה יותר מכל תשתית הרכבת והחשמל יחד, וכי ההשקעה בדאטה סנטרס ותשתיות AI תעמוד על 10.3 טריליון דולר בין 2025 ל-2032 – סכום שמייצג בממוצע שנתי 3.6% מהתמ"ג האמריקאי.

ההשלכות על ישראל הן ישירות. חברות ישראליות כמו אפקון, שהעלתה באחרונה את דירוג האשראי שלה וראתה את מנייתה עולה, נמצאות בלב המהפך הזה, ומדווחות על צבר הזמנות של כ-2.5 מיליארד שקל בתחומי ה-EPC, האנרגיה והדאטה סנטרים. באפקון אומרים כי "כל יזם שרוצה להקים חוות שרתים נדרש גם להקים תחנת משנה" – נתון שממחיש כיצד שרשרת הערך של ה-AI מגלגלת השקעות ענק בתשתיות חשמל. גם קבוצת מר, שהשלימה באחרונה מהפך עסקי ופיננסי, מציגה צבר הזמנות של כמעט מיליארד שקל ונכנסה לנישת מרכזי הנתונים הקטנים עבור AI. זהו שינוי מגמה של ממש במאזן של ענף התשתיות, שהיה ממוקד עד כה בכבישים, במסילות ובמבנים.

אבל מאחורי הפוטנציאל הכלכלי מסתתרת בעיה ממשלתית חמורה. לפי פרסומים אחרונים, מדינת ישראל רוצה להוביל בתחום ה-AI, אך עדיין לא העריכה כמה חשמל היא תצטרך לשם כך. רשות החשמל נדרשת כעת להכריע בשאלה מי מקבל חיבור, וההחלטה צפויה להשפיע על מי יישאר במשחק ומי יישאר מחוץ לשוק. המשמעות הפרקטית היא שהציבור הישראלי עשוי למצוא את עצמו בשנים הקרובות משלם עבור עלויות הרחבה של רשת ההולכה והחלוקה, שמושפעות מהדרישות של מרכזי הנתונים, גם אם הוא עצמו אינו משתמש ב-AI באופן יומיומי.

trending_up שינוי מגמה

השפעה משמעותית שצריך להכיר ולהבין את המשמעות שלה.

עליית מחירי הנחושת וחומרי הגלם

לביקוש העולמי לתשתיות AI יש גם השפעה על מחירי חומרי הגלם. נחושת, שהיא מרכיב מרכזי בכבלים, ברשתות חשמל ובתחנות משנה, נמצאת בזינוק עקב שיבושי אספקה בצ'ילה, מלאי הדוק וביקוש גובר מצד מרכזי נתונים ורשתות חשמל. עבור חברות התשתיות הישראליות המשמעות היא שחריגות התקציב שהיו מוכרות עד כה מתגלגלות כעת לתחומים חדשים, והעלות של הקמת תחנת משנה, כבל הולכה או מערכות קירור בדאטה סנטר עולה מדי חודש. קבלנים שחתמו על חוזי מחיר קבוע לפני הזינוק מוצאים את עצמם בשולי רווחיות דקים מתמיד, בעוד שהלקוחות הסופיים – ובסופו של דבר הציבור – סופגים את ההשלכות.

מים, חוף וקרקע: ההתפלה הגדולה בעולם

בזמן שהדיון הציבורי מתמקד במטרו ובחשמל, אגף החשב הכללי במשרד האוצר ורשות המים פרסמו את שלב המיון המוקדם להקמת מתקן ההתפלה הגדול בעולם בעמק חפר. המתקן צפוי לספק 400 מיליון מטר מעוקב מים בשנה, המהווים כ-40% מצריכת המים הביתית והתעשייתית בישראל, ויכלול אפשרות להקמת תחנת כוח עצמאית בגז. זהו פרויקט אסטרטגי שמקדים את עצמו לצרכים של עשורים, במיוחד לאור הביקוש הגובר למים בדרום הארץ ובתעשייה, ובעקבות עסקאות כמו זו של BlueGen להקמת מתקן התפלה באילת עבור מקורות בהיקף 425 מיליון שקל.

הערכת השוק היא כי המכרז ימשוך קונסורציומים בינלאומיים של חברות התפלה, יזמי אנרגיה וגופי מימון חוץ-ממשלתיים. גם בישראל, הגופים המוסדיים – מגדל, מור, מיטב וכלל – הפגינו באחרונה נכונות להשקיע בתשתיות חוות שרתים בארה"ב דרך חברת EdgeConneX, וכן להשתתף בעסקאות בתחום התפלה והאנרגיה המקומית. הקרנות המוסדיות מזהות בתשתיות נכס ארוך טווח עם תזרים יציב והגנה חלקית מפני אינפלציה, והביקוש שלהן למכרזים גדולים צפוי להתגבר. עבור הציבור, השאלה המרכזית היא כמה תעלה קוב המים המותפל בעתיד, ומי יישא בסיכון אם תחנת הכוח בעמק חפר לא תוכנן נכון מול רשת החשמל העמוסה.

צפון הארץ מחכה לתשתיות

בניגוד לתנופה המרשימה במרכז, הצפון ממשיך להתמודד עם סחבת תקציבית שמעכבת את ההשקעה בתשתיות. למרות תוכנית הענק לשיקום הצפון, החלק המיועד לתשתיות בהיקף 600 מיליון שקל נשאר על הנייר, ורק בשבוע שעבר הגיעה פעימה ראשונה בעקבות זעקת מנכ"ל נתיבי ישראל. בענף הקבלנות עצמו מתרחש משבר שקט: חברות תשתיות מהצפון נקלעו לקשיים כלכליים וקיבלו צווי עיכוב הליכים, כאשר החברות מייחסות את המשבר להשלכות מלחמת חרבות ברזל – עיכובים בפרויקטים, מחסור בכוח אדם וזינוק בעלויות חומרי גלם. במקביל, עלויות המימון של קבלני התשתיות הוכפלו בחסות המדינה, בשל הריבית הגבוהה ומנגנון תשלום של שוטף פלוס 85 שדוחק את הרווחיות לאחוזים בודדים. בעשור האחרון נעלמו כ-30% מהחברות בענף.

ברקע לכל אלה, מתנהל גם דיון ציבורי חד על תפקידו של הציבור בהחלטות התשתיות. במאמרי דעה בכלי התקשורת נשמעת הטענה כי התשתית תקום בכל מקרה, אך השאלה היא אם הציבור יהיה שותף להחלטות, או שהן יתקבלו מאחורי דלתיים סגורות של ועדות תכנון וקבלנים בינלאומיים. כאשר פרויקטים בהיקף של עשרות ומאות מיליארדי שקלים מוקצים במכרזים סגורים, הציבור נותר ברובו בחושך לגבי התנאים, הלוחות הזמנים ומבני העלויות שילוו אותו בשנים הקרובות. בין המטרו שמתחיל לחפור, מרכזי הנתונים שממתינים לחשמל, וההתפלה הגדולה בעולם – ענף התשתיות בישראל נמצא ברגע הגדול שלו, והדרך שבה יוצא לפועל תקבע את דמות המשק לשנים רבות קדימה.

menu_book מילון מונחים כלכליים רלוונטיים

PPP (שותפות ציבורית-פרטית):
מודל מימון שבו המגזר הפרטי משתתף בהקמה ובהפעלה של פרויקט תשתית ציבורי תמורת תזרים הכנסות או תשלומים ממשלתיים לאורך שנים.
שוטף פלוס 85:
מנגנון תשלום קבלני שבו הקבלן מקבל את תשלומיו רק 85 ימים לאחר הוצאת החשבון, מה שמייקר משמעותית את עלויות המימון שלו.
EPC:
מודל חוזה שבו חברה אחת אחראית על כל שרשרת הביצוע של פרויקט: הנדסה (Engineering), רכש (Procurement) ובנייה (Construction).
מגה-ואט (MW):
יחידת מדידה של עוצמת הספק חשמלי, המשמשת להערכת הביקוש וההיצע ברשת החשמל הלאומית.

שאלות נפוצות (FAQ)

  • היקף המכרז, כ-65 מיליארד שקל, הוא מהגדולים בתולדות המשק. חברות חפירה מהודו, ארה"ב וסין מבקשות להיכנס לשוק הישראלי משום שהפרויקט מציע פעילות ארוכת טווח, יציבות חוזית ומימון ממשלתי מובטח, גם בתקופה של חוסר ודאות גיאו-פוליטית.

  • לפי נתונים שפורסמו לאחרונה, חוות שרתים ומרכזי נתונים מבקשים חיבור של כ-27 אלף מגה-ואט לרשת החשמל - היקף שגובר בהרבה על כושר הייצור הקיים במשק. רשות החשמל צפויה להכריע בהקצאות בקרוב, וההחלטה תשפיע על סדרי העדיפויות של ההשקעה בתשתיות האנרגיה.

  • אגף החשב הכללי ורשות המים פרסמו את שלב המיון המוקדם להקמת מתקן ההתפלה הגדול בעולם, שיספק 400 מיליון מטר מעוקב בשנה - כ-40% מצריכת המים הביתית והתעשייתית בישראל - עם אפשרות להקמת תחנת כוח עצמאית בגז.

  • למרות תוכנית הענק לשיקום הצפון, החלק המיועד לתשתיות בהיקף 600 מיליון שקל נשאר על הנייר עקב סחבת תקציבית וויכוחים בין משרדי ממשלה. רק לאחר זעקת מנכ"ל נתיבי ישראל הגיעה פעימת תקצוב ראשונה.

מה דעתך על הכתבה?

דירוג הקוראים עוזר לנו להשתפר ולהביא לכם את התוכן הטוב ביותר.

תודה על הדירוג!