חיפוש באתר

דולר-שקל: 3.2515 +0.10% (0.00)
יורו-שקל: 3.5733 +0.33% (0.01)
ת"א 125: 3,869.15 +0.01% (0.51)
ת"א 35: 3,978.42 +0.08% (3.02)
ביטקוין: 63,747.4700 -1.90% (-1,233.33)
לירה שטרלינג-שקל: 4.3007 +0.66% (0.03)
ין יפני-שקל: 0.0203 +0.54% (0.00)
פרנק שוויצרי-שקל: 3.8780 +0.54% (0.02)
דולר אוסטרלי-שקל: 2.1914 +0.47% (0.01)
דולר קנדי-שקל: 2.2765 +0.53% (0.01)
דולר ניו זילנדי-שקל: 1.7882 +0.50% (0.01)
דולר הונג קונגי-שקל: 0.4141 +0.39% (0.00)
זלוטי פולני-שקל: 0.8139 +0.63% (0.01)
כתר שוודי-שקל: 0.3171 +0.41% (0.00)
ריאל ברזילאי-שקל: 0.5606 +0.68% (0.00)

מחלוקת תקציבית מול ביטחון חיוני: כך פספסה ישראל את עסקת 12 מסוקי האפאצ'י

ישראל החמיצה את המועד האחרון לרכישת 12 מסוקי אפאצ'י מארה"ב לאחר שלא נמצא מקור תקציבי, וזאת למרות שלוש ארכות אמריקאיות. כעת מרחפת סכנה גם לעסקאות מטוסי התדלוק ומסוקי התובלה, ובמערכת הביטחון מאשימים את האוצר

אתר כלכלה · 8 באוקטובר, 2026 · schedule 6 דקות קריאה
מחלוקת תקציבית מול ביטחון חיוני: כך פספסה ישראל את עסקת 12 מסוקי האפאצ'י
מסוק אפאצ'י AH-64: העסקה המיוחלת לרכישת 12 מסוקים נפלה בשל מחלוקת תקציבית בין האוצר לביטחון (אילוסטרציה)

עסקה שלא יצאה לפועל בשל כיס סגור

ישראל החמיצה את המועד האחרון למימוש עסקת רכישת 12 מסוקי קרב מדגם אפאצ'י מארצות הברית, וזאת לאחר שלא אותר מקור תקציבי למימוש העסקה, כך דווח בימים אלה בבלעדיות בכלכליסט. ההחמצה בוצעה חרף שלוש ארכות שהעניקה ממשלת ארה"ב לישראל לצורך השלמת ההליכים, ומדובר באחד מהמקרים החריגים ביותר בעשור האחרון שבהם עסקה ביטחונית מרכזית בין שתי המדינות נופלת עקב סיבה אדמיניסטרטיבית-תקציבית בלבד ולא על רקע מדיני או מבצעי. במערכת הביטחון מגיבים בכעס יוצא דופן, ומאשימים ישירות את משרד האוצר בכך שמנע הזרמת תקציב להשלמת ההליך, בעוד שבאוצר מדגישים כי חובות הרכש הביטחוני נגרמים כתוצאה מפערים מבניים בין גודל תקציב הביטחון לבין יכולת הקצאת הסיוע האמריקני.

העסקה שנפלה לא נחשבת בגדר אירוע מבודד. לפי הדיווח, כעת נמצאות בסכנה ממשית גם עסקאות לרכישת מטוסי תדלוק אווירי ומסוקי תובלה, שנועדו להוות חלק מרכזי מתוכנית הבניין הכוח של צה"ל לשנים הקרובות. מדובר ביכולות שהוגדרו קריטיות במסמכי תכנון העל של הצבא בעקבות הלקחים מהמלחמה שפרצה ב-7 באוקטובר, ובמיוחד הצורך בהגברת עוצמת האש האווירית ובהארכת טווחי הפעולה של מטוסי הקרב מעבר לזירה המקומית. גורמים במשרד הביטחון הזהירו כי כשל בעסקה אחת עלול לשמש תקדים שיפגע במשא ומתן על שורה של עסקאות המונחות על שולחן הפנטגון, וכי אמינותה של ישראל כלקוחה אמינה ותקציבית מול תעשיות הביטחון האמריקניות נפגעת לאור החמצות חוזרות ונשנות של מועדים.

הפער המבני בין תקציב הביטחון לסיוע האמריקני

כסף שחייב להישאר בחו"ל

אחד המקורות המרכזיים לתקציב הרכש של צה"ל מול ארה"ב הוא הסיוע האמריקני השנתי, המגיע לכ-3.8 מיליארד דולר בשנה במסגרת מזכר ההבנות בין שתי המדינות. ההיקף הזה נקבע ב-2016 ותקף עד אמצע העשור הנוכחי, אולם מאז פרוץ המלחמה דרישות הרכש של צה"ל קפצו בעשרות אחוזים, בעוד שמסגרת הסיוע נותרה כמעט בלי שינוי. התוצאה היא פער מתרחב בין כמות הכסף שניתן להוציא בארה"ב לבין היקף העסקאות שתוכננו, ובמציאות כזו כל עסקה חדשה מחייבת הכרעה על חשבון עסקה אחרת או איתור תקציב מקומי משלים. דווקא בתקופה שבה הגירעון התקציבי בישראל נמצא במגמת התרחבות ומשרד האוצר מנהל מאבק להצמדת תקרות תקציביות, הסיכוי לאישור תוספות משמעותיות לרכש הביטחוני מהכסף המקומי הולך ופוחת.

balance פרשנות ביקורתית: הצד השני של המטבע

האוצר יטען כי לא ניתן לאשר הזרמת תקציבים משלימים במצב שבו הגירעון גדל והצריך הציבורי עולה. מנגד, דווקא עסקת מסוקי קרב מוגדרת כצורך מבצעי בעל עדיפות עליונה, והחמצתה עשויה לעלות למדינה יותר מכל חיסכון תקציבי נקודתי. המציאות מלמדת כי עסקאות חימוש אינן מחכות להסדרים ביורוקרטיים, ואינפלציית החימוש העולמית הופכת את הדחייה ליקרה במיוחד.

הבעיה מחמירה בשל תופעה עולמית של אינפלציה בתחום החימוש. מאז פרוץ מלחמת אוקראינה, וביתר שאת לאחר המתיחות האחרונה סביב הזירה האיראנית — כפי שמשתקף מההוראה האמריקנית להשלים הכנות לחידוש לחימה באיראן שדווחה השבוע — תורי ההמתנה למערכות נשק אמריקניות התארכו דרמטית, ומחירי הייצור זינקו. במצב זה כל שנת המתנה נוספת בין חתימת הסכם לבין ביצועו עולה למדינה לא רק במחיר גבוה יותר אלא גם בפגיעה ביכולת המבצעית בטווח הקצר. גורמים בכירים במערכת הביטחון העריכו באחרונה כי ההחמצה הנוכחית עשויה להוביל להיעדר מסוקי הקרב החדשים משורות חיל האוויר במשך שנים, שכן כרגע אין תוכנית חלופית מגובשת למימוש צורך זה ממקור אחר.

המסגרת הפוליטית: בחירות ומשבר תקציבי

מי ישלם את המחיר המבצעי

המשבר התקציבי סביב העסקה אינו מתרחש בחלל ריק. ישראל נמצאת בעיצומו של מהלך בחירות, והקצאות תקציב חדשות הפכו למטבע פוליטי מהסוג הרגיש ביותר. משרד האוצר סירב לפי הדיווחים להעמיד תקציב מקומי משלים לעסקת האפאצ'י, בטענה כי את הצורך יש לממן מתוך הסיוע האמריקני הקיים או מתוך סדרי עדיפויות פנימיים בתוך משרד הביטחון, שהוא בעל התקציב הגדול ביותר במשק. במערכת הביטחון מסרבים לקבל את הטענה וטוענים כי הסדרי עדיפויות נקבעו בהתאם לתכנון הרב-שנתי שאושר בדרגים הפוליטיים, וכי דווקא האוצר הוא שהתנער מהתחייבויות שכבר גובשו והובילו למצב שבו צה"ל מוצא את עצמו בעיצומה של מערכה ביטחונית רחבה בלי כלים שהוגדרו כחובה.

ברקע, מתקיים דיון ציבורי ותקשורתי מתלהט על המחיר הכלכלי המצטבר של המלחמה, שלפי נתונים שפורסמו לאחרונה עמד על למעלה מ-420 מיליארד שקל עד כה בהוצאות ישירות ועקיפות. פרופ' עו"ד עומדים כבר על תקציבים לשיקום הצפון, לפיצויי הנפגעים ולהגברת ההוצאות הביטחוניות השוטפות. בתוך תמונה כלכלית כזו, כל עסקת חימוש חדשה נדרשת לעמוד במבחן עדיפות נוקשה, והעובדה שעסקת מסוקי קרב ממונעת ממומשה על רקע של מחלוקת אדמיניסטרטיבית ולא מסיבות צבאיות מציתה ביקורת חריפה משני הצדדים. יש הסבורים כי הדבר משקף מקרה מבחן ליכולתה של המערכת הממשלתית לנהל תקציב ביטחוני חכם בתקופת משבר, והסיכון כי עוד עסקאות ייפלו תוך חודשים הולך וגובר.

lightbulb טיפ מהמומחה

למשקיעים ולעוקבים אחר שוק ההון, עסקאות ביטחון מהוות אינדיקטור למגמות בתעשייה הביטחונית המקומית. כאשר עסקת רכש ממשלתית נפלת, כדאי לעקוב אחר מניות תעשיות ביטחוניות ישראליות כמו אלביט, רפאל ואיי.אר.איי, משום שתקצוב מקומי עודף עשוי להיות מופנה להגדלת רכש מתוצרת ישראל כחלופה לייבוא חימוש מחו"ל.

האוצר מול הביטחון: משחק על שקלים ועל חיים

מאחורי הכותרות מסתתר מאבק ארוך שנים בין משרד האוצר למשרד הביטחון על סדרי העדיפות התקציביים בעת מלחמה. בעוד שהאוצר מנסה להראות כי אין מרווח תקציבי לכל הוצאה עלייה, במיוחד כאשר חובות מלחמה מסתכמים במאות מיליארדים, במערכת הביטחון טוענים כי כל שקל שנחסך ברכש ביטחוני עלול להסתיים בפגיעה ביכולת צה"ל להתמודד עם איומים מתרקמים בזירות שונות. במצב הזה, כל עסקה נשארת מושהית וחשופה לסיכון של החמצת מועדים, והעובדה שהעסקה הנוכחית נפלה בגלל איתור מקור תקציבי ולא על רקע של שיקול מבצעי מעוררת תהיות קשות על תפקודן של מנגנוני קבלת ההחלטות הממשלתיים בתחום הביטחוני. גורמים במשרד האוצר מתגוננים ומציינים כי במצב שבו הוצאות הביטחון מנוהלות ללא רסן תקציבי, המשק כולו עלול לשלם מחיר כבד בדמות עליית ריבית, פגיעה בדירוג האשראי ואובדן אמון משקיעים.

בין השורות, מתרחש מאבק על היקף הרכש הביטחוני ועל מי ישלם את המחיר שלו. בכירים במערכת הביטחון טוענים כי הגורם הכלכלי לא רק נמנע מהקצאת תקציבים אלא גם יוצר תדמית שישראל נמצאת במצב של חוסר יכולת לספק את הצרכים המבצעיים שלה עצמה. בכירים בשוק הביטחוני בישראל ציינו כי המצב עשוי להוביל דווקא לעניין מוגבר בהעדפת רכש מתוצרת מקומית, במיוחד כשמדובר ביכולות שניתן לייצר בתעשיות הביטחוניות המקומיות. עם זאת, יש תחומים שבהם התלות בחימוש אמריקני נותרה קריטית, כגון מטוסי תדלוק אווירי ומסוקי תובלה, שאין לישראל יכולת ייצור מקומית לצרכים אלה, ומכאן החשיבות העצומה של מימוש עסקאות אלה במסגרת ההסכמים מול ארה"ב.

ההשלכות על שוק הביטחון המקומי

הזדמנות לתעשיות הביטחוניות הישראליות

כשל בעסקת רכש ביטחונית ממשלתית עשוי להיות מתורגם על ידי שוק ההון כאיתות שלילי, אך בפועל ישנם גורמים שרואים בכך גם הזדמנות לתעשיות הביטחוניות המקומיות. כאשר עסקה ממשלתית לרכש אמריקני נפלת, משרד הביטחון עשוי לפנות לחלופות מקומיות, והדבר עשוי לתמוך בחברות כמו אלביט מערכות, רפאל, איי.אר.איי ומטריקס. בתי ההשקעות בישראל מנתחים בימים אלה את ההשפעות האפשריות על מדדי הביטחון ועל מניות בודדות בענף, כאשר חברות שמציעות פתרונות אוויריים, מל"טים ומערכות הגנה עשויות לזכות בנתח גדול מהרכש שיחליף את הכלים האמריקניים. עם זאת, ישנה גם עמדה שסבורה כי הפערים בין עלות תעשיות מקומיות לבין עלות הרכש האמריקני עשויים למנוע החלפה פשוטה, וכי החמצה של עסקת רכש ביטחונית עם ארה"ב עלולה לפגוע גם בסטטוס של ישראל כלקוחה בעלת עדיפות מול מתחרים בינלאומיים.

בהתחשב בכך שהמערכה הביטחונית הנוכחית ממשיכה ומצריכה רמות גבוהות של כוננות, ההשלכות של ביטול עסקה ביטחונית אינן מתמצות במישור התקציבי בלבד. הן משפיעות על יכולת ההרתעה של המדינה, על מוכנות הכוח האווירי ועל יכולת התמרון בזירות מרובות. כלל הגורמים מסכימים כי במצב שבו משק החימוש העולמי נתון בשיא של ביקושים ובשיא של אינפלציה, כל דחייה נוספת של עסקאות עשויה לעלות לישראל ביוקר רב בשנים הקרובות. בשלב זה טרם הוכרז רשמית כי העסקה בוטלה סופית, אך הערכות במערכת הביטחון הן כי היא נפלה לכל דבר ומטרה, וכי עתיד עסקאות התדלוק והתובלה תלוי כעת בהכרעה פוליטית ותקציבית שטרם נראה שתגיע בקרוב.

"}

שאלות נפוצות (FAQ)

  • העסקה נפלה לאחר שישראל לא הצליחה לאתר מקור תקציבי לרכישה, וזאת למרות שלוש ארכות שארה"ב העניקה למימוש המועד. במערכת הביטחון מאשימים את משרד האוצר בגרימת המחלוקת התקציבית שמנעה את מימוש העסקה בזמן.

  • בעקבות כשל עסקת האפאצ'י, נמצאות כעת בסיכון גם עסקאות לרכישת מטוסי תדלוק אווירי ומסוקי תובלה, מאחר שהחוסר בהסדרת מקורות מימון משפיע על כל מעטפת תוכניות הרכש הביטחוניות מול ארה"ב.

  • ביטול עסקה כזו כרוך בהחמצת מתן סיוע אמריקני שאינו חוזר לשימוש בהיעדר עסקה חלופית, בפגיעה ביכולות צה"ל בטווח הבינוני ובעלויות גבוהות יותר בעתיד עקב אינפלציה במחירי חימוש ותורי המתנה ארוכים אצל היצרנים.

  • תקציב הביטחון הוגדל מאז המלחמה אך חלק ניכר ממנו מוגדר כהוצאה שלא ניתן להשתמש בה בארץ, כך שהרכש מארה"ב תלוי בתמיכה האמריקנית. במצב שבו התמיכה אינה עומדת בהיקפי הרכש המתוכננים והאוצר אינו מזרים תקציב מקומי משלים, נוצר פער שמסכן עסקאות מרכזיות.

מה דעתך על הכתבה?

דירוג הקוראים עוזר לנו להשתפר ולהביא לכם את התוכן הטוב ביותר.

תודה על הדירוג!