סטארק פאוור רוכשת מתחם אנרגיה בארה"ב: הצעד הבולט של החברה הישראלית בשוק העולמי
עסקה בשווי 230 מיליון דולר במיניאפוליס, תחנת כוח בגז ופרויקט אגירה ענק – כך מתעצבת תוכנית ההתרחבות של סטארק פאוור על רקע משבר האנרגיה העולמי והתייקרות הדלקים
ענף האנרגיה הישראלי נרשם השבוע אחד מהימים הסוערים שלו מזה חודשים. סטארק פאוור, חברת האנרגיה המוכרת בבורסה בתל אביב, חתמה על הסכם לרכישת 100% ממתחם אנרגיה השוכן באזור מיניאפוליס שבארה"ב, לפי שווי של 230 מיליון דולר. המתחם כולל תחנת כוח פעילה בהספק 262 מגה-ואט הפועלת על גז, ולצידה פרויקט אגירה מתוכנן בהיקף של 320 מגה-ואט-שעה. להערכת החברה, שני הפרויקטים צפויים להניב יחד רווח תפעולי לפני ריבית, מס ופחת (EBITDA) שנתי של 30 עד 33 מיליון דולר – נתון שהזניק את המניה בקרב המשקיעים המקומיים.
העסקה מגיעה בתקופה שבה שוק האנרגיה העולמי נמצא בטלטלה חדה. מחיר הברנט זינק בכ-5% ביממה האחרונה ומטפס לכ-105.5 דולר לחבית, לאחר דיווחים על ירידה ניכרת בהיקף המכליות העוברות במצר הורמוז ועל גל חדש של תקיפות איראניות באזור. גורמים נוספים שמלחיצים את השוק הם הוריקן פעיל במפרץ מקסיקו והחשש מהסלמה נוספת בעימות מול איראן. במקביל, מנכ"ל ארמקו אמין נאסר הזהיר בימים אלה כי שיקום מלאי הנפט העולמי עשוי לקחת עד שנתיים, לאחר שהמלחמה גרעה כמעט 3 מיליארד חביות מהאספקה העולמית.
מה עומד מאחורי הרכישה האמריקאית של סטארק פאוור
הרכישה של המתחם ליד מיניאפוליס מייצגת עבור סטארק פאוור קפיצת מדרגה אסטרטגית. מדובר בחבילה דואלית שמשלבת הכנסה קיימת מתחנת הכוח הפעילה בגז, יחד עם אופציית צמיחה משמעותית בפרויקט האגירה שעדיין בשלבי תכנון. תחנות כוח בגז נחשבות בארה"ב לנכס מבוקש במיוחד בשנים האחרונות, משום שהן מספקות גמישות תפעולית לרשת החשמל האמריקאית, הנאבקת לשלב היקפים הולכים וגדלים של אנרגיה סולארית ורוחנית בלתי יציבה. פרויקט האגירה המתוכנן, בהיקף של 320 מגה-ואט-שעה, ממקם את החברה בלב המגמה העולמית של בניית מתקני אגירת חשמל סולליים, שהפכו לאחד הפלחים החמים בענף.
quiz האם ידעת ש…
אסדות הגז לווייתן וכריש הושבתו בעבר בשל המלחמה האזורית בנזק שהוערך בכ-600 מיליון שקל, והמשק נאלץ לחזור לפחם ולסולר המזהמים. מנכ"ל ארמקו העריך כי שיקום מלאי הנפט העולמי, שהמלחמה גרעה ממנו כ-3 מיליארד חביות, עשוי להימשך עד שנתיים שלמות.
מנקודת מבט פיננסית, הערכת ה-EBITDA השנתי של 30 עד 33 מיליון דולר מציבה את תשואת העסקה על נכסים בטווח אטרקטיבי יחסית לעסקאות תשתית מקבילות. אם התחזית תתגשם, סטארק פאוור תציב את המתחם כעוגן פעילות מרכזי בארה"ב, ותצטרף לגל של חברות ישראליות בתחום האנרגיה המרחיבות את פעילותן מעבר לים. בין הדוגמאות הבולטות בתקופה האחרונה: אקונרג'י, שהשיגה מימון של 229 מיליון אירו להקמת פרויקט סולארי ואגירה ברומניה, ודוראל, המרחיבה את פרויקט הענק שלה באינדיאנה להיקף של כמעט 2.9 ג'יגה-וואט.
האגירה – הפלח החם של הענף
בחירתה של סטארק פאוור בפרויקט אגירה אינה מקרית. בימים אלה מקדמת המועצה הארצית לתכנון ולבנייה בישראל שינוי בתוכנית המתאר הארצית שיקל על הקמת מתקני אגירת חשמל ביותר מיקומים, ובין היתר יאפשר אגירה לצד מתקנים סולאריים במאגרים ובבריכות דגים ויפשט הליכי רישוי באזורי תעשייה. ההיגיון הכלכלי מוכר: הזינוק בצריכת החשמל בעקבות חוות השרתים ומהפכת הבינה המלאכותית יוצר ביקוש אדיר לפתרונות אגירה, גם בישראל וגם בארה"ב. חברות שמחזיקות ביכולת אגירה משמעותית יכולות למכור חשמל בשעות השיא במחירים גבוהים ולהרוויח גם משירותי ויסות לרשת – מודל הכנסות כפול שהשוק מתמחר בפרמיה.
הורמוז בוער: הנפט מזנק והצרכן הישראלי משלם
בעוד חברות האנרגיה הישראליות נחגגות בשוק ההון, הצרכן המקומי ממשיך לספוג את מכות המשבר העולמי. זינוק של 5% במחיר הנפט ביממה אחת, על רקע ירידה בתנועת המכליות בהורמוז ותקיפות חוזרות של איראן, מחזיק מחירי הדלק בישראל בקו תלול. בחודשים האחרונים רשם מחיר הבנזין בישראל שיא של כל הזמנים – 8.27 שקלים לליטר, ובעקבות הלחץ הציבורי הפעילה המדינה צו הפחתה זמני על מס הבלו, שהוריד את מחיר הליטר ל-7.77 שקלים. אולם הקלה זו מוגבלת בזמן, וברקע מתחזקת ההערכה בענף כי ההשפעה האינפלציונית של משבר האנרגיה אינה חד-פעמית אלא תתגלגל למחירי תובלה, סחורות ומזון.
balance פרשנות ביקורתית: הצד השני של המטבע
מאחורי הרכישה האמריקאית של סטארק פאוור מסתתרת שאלה שקטה אך מהותית: האם השקעה בתחנת כוח גז בחו"ל, גם אם רווחית, משרתת את המשק המקומי שסובל ממחסור בייצור חשמל עצמי? המבקרים טוענים כי ההון הישראלי מעדיף תשואות מהירות בחו"ל על פני המאבק בצווארי הבקבוק הרגולטוריים בארץ, והצרכן הישראלי עלול להישאר עם רשת צפופה ומחירי חשמל עולים.
המצב הגיאופוליטי מוסיף שכבת אי-ודאות נוספת. איראן חזרה לתקוף מכליות במצר הורמוז דווקא בתקופה שבה הנפט חזר לזרום בהיקפים גדלים, ומדינות G7 הסכימו לשחרר 100 מיליון חביות מהמאגרים האסטרטגיים בניסיון לרסן את המחירים. אופ"ק+ מצידו החליט להשאיר את התפוקה ללא שינוי, למרות השוק ההדוק והסלמה במזרח התיכון – החלטה שפורשת כאות לכך שהקרטל אינו ממהר להציל את הצרכנים. עיראק, בת זכותו של כוחה הצבאי-לוגיסטי, החלה להעביר בעצמה מטעני נפט דרך המצר, כולל הפלגה ראשונה מסוגה זה עשרות שנים, בניסיון לקבל מחיר טוב יותר מהקונים.
השפעת המשבר על שוק ההון המקומי
שוק ההון בתל אביב מגיב בחיוב מובהק למניית האנרגיה הישראליות. ניו מד רשמה בימים אלה רבעון חזק עם רווח של 117 מיליון דולר, והודיעה על יציאה לסקר גז ראשון בישראל מזה שנים, תוך חזרה לחפש נפט מתחת למאגר לווייתן. תמר פטרוליום הכפילה את הכנסותיה על רקע הרחבת יכולת ההפקה במאגר תמר, עם הכנסות רבעוניות של 87 מיליון דולר. גם דיסקונט קפיטל הודיעה על השקעה של 93 מיליון שקל בחברות אלומה ואלומנרג'י העוסקות בתחום. לעומת זאת, מניות האנרגיה המתחדשת נסחרות בדיכאון ניכר, והגופים המוסדיים מחזיקים בהפסדים של מאות מיליוני שקלים – פער שמדגיש את הפיצול בשוק בין מי שמרוויחים ממחירי הדלקים הגבוהים למי שנפגעים ממנו.
העסקה של סטארק פאוור משתלבת אפוא בתמונה רחבה: חברות אנרגיה ישראליות ממנפות מומחיות תשתיתית שנצברה בעשור האחרון ומייצאות אותה לשווקים רוויי ביקוש. אך במקביל, המשק המקומי מתמודד עם אתגרים פנימיים דחופים – מכרזי הגז החדשים שטרם הניבו תחרות של ממש מול שברון המחזיקה בלווייתן ובתמר, עצירת קבלת הבקשות לחיבור חוות שרתים חדשות לרשת החשמל, והחשש כי עליית מחירי החשמל והדלקים תמשיך להאיץ את האינפלציה המקומית.
מה צופן ההמשך לענף ולמשקיעים
לקראת ההשלמה הצפויה של העסקה בארה"ב, תידרש סטארק פאוור להתמודד עם אתגרי מימון, רגולציה אמריקאית ותחרות עזה מצד שחקנים מקומיים ותאגידים בינלאומיים. עבור המשקיעים, העסקה מהווה מבחן ליכולתה של החברה להוציא לפועל פרויקטים מורכבים מחוץ לישראל, ולהעביר את התחזיות התפעוליות לתוצאות בפועל. עבור הצרכן הישראלי, השאלה הדחופה יותר נשארת מתי תיפסק הקלת הבלו ומה יהיה מחיר הליטר לאחריה – במיוחד אם מצר הורמוז ימשיך להיות נקודת תורפה של הכלכלה העולמית.
menu_book מילון מונחים כלכליים רלוונטיים
- EBITDA:
- רווח תפעולי לפני ריבית, מס ופחת – מדד נפוץ להערכת רווחיות תפעולית של חברות תשתית ואנרגיה, המשחרר את הרווח מהשפעות מימון וחשבונאות.
- מגה-ואט-שעה (MWh):
- יחידת מדידה של כמות אנרגיה חשמלית. פרויקט אגירה בהיקף 320 מגה-ואט-שעה יכול לספק 320 מגה-ואט במשך שעה אחת, או הספק נמוך יותר לתקופה ארוכה יותר.
- מס הבלו:
- מס מיוחד המוטל על מחיר הדלק בישראל. בתקופות של זינוק חד במחירי הנפט נוהגת המדינה להפחיתו זמנית כדי לרסן את עליית מחיר הליטר לצרכן.
- מצר הורמוז:
- נתיב ימי אסטרטגי בין המפרץ הפרסי לאוקיינוס ההודי, דרכו עוברת כחמישית מאספקת הנפט העולמית. חסימתו או שיבושיו משפיעים ישירות על מחירי האנרגיה בעולם.
עוד בנושא
שאלות נפוצות (FAQ)
-
סטארק פאוור חתמה על הסכם לרכישת 100% ממתחם אנרגיה ליד מיניאפוליס, הכולל תחנת כוח פעילה בגז בהספק של 262 מגה-ואט ופרויקט אגירה מתוכנן של 320 מגה-ואט-שעה. החברה מעריכה כי הפרויקטים יניבו EBITDA שנתי של 30 עד 33 מיליון דולר.
-
מחיר הברנט טיפס לכ-105.5 דולר לחבית לאחר ירידה חדה בהיקף המכליות העוברות במצר הורמוז, גל חדש של תקיפות איראניות על מכליות באזור, הוריקן במפרץ מקסיקו והחשש מהסלמה נוספת מול איראן.
-
המשבר העלה את מחירי הדלק בישראל לשיאי כל הזמנים בחודשים האחרונים, ואף הוביל את המדינה להפחית זמנית את מס הבלו – מהלך שהביא את מחיר הדלק ל-7.77 שקלים לליטר, אך תוקפו מוגבל בזמן והצרכן עלול לשלם את המחיר בהמשך.
-
הזינוק בצריכת החשמל בעקבות חוות השרתים ומהפכת הבינה המלאכותית, יחד עם העלייה בייצור חשמל ממקורות מתחדשים, מייצרים ביקוש אדיר לפתרונות אגירה המאזנים את רשת החשמל ומקנים למפעילים הכנסות יציבות לאורך שנים.