20 מיליארד דולר שנעלמו ואזהרת הבועה: ה-AI הופך למבחן האמת של השווקים הגלובליים
הפער בין הכנסות הענקיות של חברות הבינה המלאכותית לבין הכסף שזורם בפועל מטלטל את וול סטריט, ומעלה שאלות על עתיד הראלי של המשקיע הישראלי בקרנות החשופות לטכנולוגיה
בשבוע שעבר סגרו מדדי וול סטריט עוד רמות שיא כשה-S&P 500 נסק ב-1.2% והנאסד"ק הוסיף 0.6%, אבל מתחת לפני השטח מתקיים דיון סוער שמטלטל את קהילת ההשקעות הגלובלית ומחלחל גם אל חדרי הניתוח בישראל: האם תעשיית הבינה המלאכותית בונה עתיד כלכלי אמיתי, או שמא מנפחת את הבועה הבאה. שלוש ידיעות מהימים האחרונים יצרו יחד תמונת מצב שהאנליסטים מגדירים כשינוי טון מהותי ביחס השווקים לענף.
20 מיליארד דולר שחשפו את הבלוף
הכותרת שהציתה את הדיון הגלובלי הגיעה מכתבתו של עומר כביר בכלכליסט, לפיה כ-20 מיליארד דולר נעלמו מדיווחי ההכנסות של OpenAI – וחשפו לכאורה את הבלוף של תעשיית ה-AI. מדובר בפער עצום בין הערך הכלכלי שאמור להיווצר בענף לבין הכסף שזורם בפועל לחברות. כשמיליארדי הדולרים האלה לא מופיעים בהכנסות המדווחות, השאלה שנשארת תלויה באוויר: מי משלם באמת על הטכנולוגיה, ומתי.
הנתון הצטרף לאזהרה כבדת משקל של מנכ"ל מיקרוסופט, שקרא להציב "בלם חירום" בהתפתחות הבינה המלאכותית, ולאזהרתו של אגד ההשקעות ריי דליו כי בועת ה-AI "קרובה לפיצוץ". הצטרפות בכירים מהחזית התעשייתית עצמה לקורת הרוח של הפסימיסטים נחשבת נדירה, והיא שדרשה מהמשקיעים להעריך מחדש את מבנה הסיכונים בתיקי הטכנולוגיה שלהם. בשוק הישראלי הדבר התבטא בדיונים ערים בפורומי ההשקעות סביב החשיפה של קופות הגמל והפנסים למניות הטכנולוגיה האמריקאיות.
המנוע שמחזיק את השווקים
אל מול האזהרות, עומדים נתונים מפתיעים שמציירים תמונה דו-פנית. בגלובס פורסם השבוע כי שוקי ההון הישראליים מעריכים כי הגירעון בסוף השנה יעמוד על כ-4% בלבד, במקום יעד 4.9% – והסיבה מפתיעה: הזינוק בייצוא של אנבידיה הוביל לגידול חריג בגביית המסים. במילים אחרות, בום ה-AI ממשיך להזרים מסים לקופת האוצר הישראלי באמצעות רווחי ענק שנצברים בחברות שמפתחות שבבים ותשתיות מחשוב בישראל. בשוק מזהירים עם זאת כי מדובר ב"פלסטר זמני" שלא ימנע לבדו את התייקרות החוב הממשלתי.
balance פרשנות ביקורתית: הצד השני של המטבע
יש הטוענים כי הדיון על בועת ה-AI חוטא לעובדות: עלות אימון והרצת מודלים יורדת משנה לשנה, הביקוש הארגוני נמצא בשלבים מוקדמים, ושילוב ה-AI בתהליכים עסקיים רק מתחיל. לפי גישה זו, דווקא הפאניקה השוקית עשויה לייצר נקודות כניסה אטרקטיביות לחברות אמיתיות עם תזרימי מזומנים מוכחים.
הפרדוקס הזה מקבל ביטוי חד עוד יותר בתחום הקרנות הממונפות, שנבדקו בשורת הרווח של כלכליסט. המסקנה: קרן שנפלה ב-80% בנקודות זמן מסוימות עדיין הניבה תשואה מצטברת של פי שלושה לאורך זמן. המשמעות למשקיע הישראלי ברורה – המכשירים שמנפיחים את החשיפה לטכנולוגיה מעניקים תשואות חריגות כל עוד השוק עולה, אבל הם נחשבים מסוכנים להחזקה לאורך זמן בגלל איפוסים תקופתיים ותנודתיות קיצונית. כשהתמחור של ענף ה-AI עצמו מוטל בספק, המינוף הופך ממנוע רווח למנוע קריסה פוטנציאלי.
המפרץ מוסיף ענן לאופק
הטילים שמאיימים על החזון הכלכלי של סעודיה
למשבר האמון ב-AI הצטרף השבוע גורם גיאו-פוליטי כבד. התקיפה של החות'ים על נמל התעופה בסעודיה, שבה נהרגו 12 בני אדם, הובילה לביטול טיסות לריאד ולחשש ממשי לגבי קיום כנס ענק ההשקעות המתוכנן בממלכה – שבו אמורים להשתתף ראשי תעשיית הנפט העולמית. דורון פסקין כתב בכלכליסט פרשנות חריפה בנושא, וטען כי הטילים של החות'ים מאיימים לא רק על תוכניות פיתוח מקומיות אלא על החזון הכלכלי של סעודיה כולה. טראמפ עצמו הודה כי "ייתכן שארה"ב תצטרך להצטרף לתקיפות נגד החות'ים", הצהרה שהעלתה את פרמיית הסיכון של מחירי הנפט בשווקים הגלובליים.
ההשפעה על הצרכן הישראלי אינה תיאורטית. עלייה במחירי הנפט מתורגמת לתעריפי דלק גבוהים בתחנות התדלוק, להתייקרות של מוצרים מיובאים שנשענים על ימי ושילוח אווירי, וללחץ על האינפלציה המקומית – כשההסתכלות לעבר הבחירות בישראל מחדדת את הרגישות הפוליטית של כל זינוק ביוקר המחיה. בנוסף, עיכובים אפשריים בשדות התעופה של המפרץ משפיעים ישירות על קווי הטיסה העמוסים ביותר של ישראלים, בתקופה שבה תעשיית התיירות והתעופה עוד מתמודדת עם השעיית הפעילות של פליי דובאי, שהוארכה עד סוף אוקטובר.
סין, החוב והמרחב הפיסקלי שמצטמצם
מזרחה מהמפרץ, נרשמת מגמה נוספת שעשויה להשפיע על הכלכלה הגלובלית: כפי שדווח בביזפורטל, החוב הציבורי של סין סוגר על בייג'ינג, ומותיר לה פחות מרחב לתמרץ את הכלכלה במקרה של האטה. כלכלה סינית חלשה מכבידה על הביקוש העולמי לסחורות, משפיעה על שרשראות האספקה שמהן נהנות גם חברות הטכנולוגיה הישראליות, ומחלישה את אחד המנועים המרכזיים של הצמיחה העולמית. השילוב של חוב סיני, נפט גיאו-פוליטי ו-AI מנופח יוצר את אותו משטר שוק מתוח שהאנליסטים מכנים "שוק על חבל דק".
trending_up שינוי מגמה
השפעה משמעותית שצריך להכיר ולהבין את המשמעות שלה.
במקביל, השוק האמריקאי עצמו ממתין במתח לנתוני מדד המחירים לצרכן שיפורסמו באמצע השבוע, שצפויים להצביע על האצה באינפלציה. אם המספרים יאשרו את החשש, שערי הריבית האמריקאית עשויים להתייקר – ובתרחיש כזה מניות הצמיחה של ענף ה-AI, המתומחרות בריביות תשואה גבוהות מהעתיד, הן הראשונות שישלמו את המחיר. בביזפורטל הדגישו כי גם תשואות האג"ח הגבוהות ממשיכות לרחף מעל השוק, ומעמידות אתגר אמיתי בפני התמחור של המניות הטכנולוגיות.
ההד הישראלי: מס ההייטק, הבנקים והמנוף
בישראל, השאלה של עתיד ענף ה-AI אינה עיונית בלבד. האוצר נמצא בעיצומו של דיון על מתן הטבות מס חריגות ליזמי ההייטק, בניסיון לעצור את גל ההגירה לחוץ לארץ – המלצה על פטור מלא ממס רווחי הון שנבחנת בימים אלה. אלא שאם תעשיית ה-AI תכנס לתיקון שווקים חד, ערכן של אופציות הענק הניתנות ליזמים – שבהן נוגעים גם בנק לאומי ואספייר – ייפגע ישירות. נתון מדאיג נוסף שפורסם בדה-מרקר: נרשמה קריסה במספר הסטודנטים במדעי המחשב, סימן שהשוק הצעיר כבר מצנן ציפיות לגבי ענף הטכנולוגיה.
מהצד השני של המשוואה עומד המשק הבנקאי. האנליסט אסא ששון כתב בדה-מרקר כי "הבחירות ישנו את מחיר הסיכון שבו השוק מתמחר את הבנקים" – והבנקים הישראליים, שהרוויחו השבוע עם נתוני הגבייה החריגים, נחשבים למקור הגנה יחסי מפני תיקון בטכנולוגיה. כך נוצרת תמונת שוק דו-קוטבית: מצד אחד מניות טכנולוגיה שהמחיר שלהן נגרר אחרי הפוטנציאל של ה-AI, ומצד שני סקטורים פיננסיים וריאליים שמהווים עוגן. בנוסף, המפעלים שעומדים מאחורי התשתיות – חברות האגירה, האנרגיה והדאטה סנטרס – ממשיכים להציג ביקוש אמיתי: כלמוביל וג'י סיטי הכריזו השבוע על השקעות במערכות אגירת אנרגיה בישראל ובבולגריה, בהיקף של עשרות מיליוני יורו.
השאלה שנותרת פתוחה עבור המשקיע הישראלי אינה האם להיחשף ל-AI, אלא כיצד. הפרדוקס שחשפה בדיקת הקרנות הממונפות מלמד כי גם כלי השקעה שנראה קטסטרופלי בטווחים קצרים יכול להניב תשואות מרשימות לטווח ארוך – אך התנאי לכך הוא שהנכס הבסיסי עצמו, כלומר הטכנולוגיה, ימשיך לייצר ערך כלכלי אמיתי. אם הדיווחים על 20 מיליארד הדולרים החסרים יתגלו כקצה הקרחון, הטווח הארוך הזה עצמו עלול להתפרק. בינתיים, השווקים בוחרים לרוץ קדימה – וההיסטוריה מלמדת כי דווקא הריצות האלה, כשהן נגררות אחרי אמון מנופח, הן שמציבות את הרגע הבא על סף ההחלטה.
בעלי תיקי השקעות וחוסכים בקרנות הפנס צריכים להבין כי חשיפתם לענף אינה עוברת רק דרך המניות שהם קונים ישירות. קרנות המדד הרחבות, קרנות הנאמנות וקופות הגמל מחזיקות כולן נתחים משמעותיים במניות הטכנולוגיה האמריקאיות. כפי שהראו הנתונים שפורסמו, כ-78% מהמניות באמריקה כלל ירדו בתקופה האחרונה בעוד שה-S&P 500 כמעט לא זז – כלומר, ביצועי המדד נשענים כמעט כולם על חמישה-שישה גרעינים טכנולוגיים. כשריכוז כזה נפגש עם חולשה אמיתית בתזרימי המזומנים של הענף, החשיפה העקיפה של הציבור דווקא גבוהה משחשב.
menu_book מילון מונחים כלכליים רלוונטיים
- קרן ממונפת (Leveraged ETF):
- קרן סל המשתמשת במינוף פיננסי כדי להגדיל את החשיפה היומית למדד הבסיס. מחייבת איפוס יומי של המינוף, מה שהופך אותה למסוכנת להחזקה ארוכת טווח למרות תשואות חריגות בתקופות עלייה.
- פרמיית סיכון:
- התשואה הנוספת שדורשים משקיעים בתמורה לנטילת סיכון בנכס מסוים. הסלמה גיאו-פוליטית, כמו במפרץ, מעלה את פרמיית הסיכון ומייקרת את האשראי ואת מחירי האנרגיה.
- בועת שווקים:
- מצב שבו מחירי נכסים עולים מעל לשווי הכלכלי ההוגן שלהם על בסיס רווחים ותזרימי מזומנים אמיתיים, ועלולים להתרסק בחדות ברגע שהאמון מתפוגג.
עוד בנושא
שאלות נפוצות (FAQ)
-
מדובר בפער עצום בין ההתחייבויות והפעילות הכלכלית המדווחת של ענקית ה-AI לבין ההכנסות שזורמות בפועל. הפער מעורר חששות כי חלק מהערך הכלכלי של תעשיית ה-AI מבוסס על הערכות שווי מנופחות ולא על הכנסות אמיתיות, והוא מתדלק את הדיון על בועה בענף.
-
דליו מזהיר מתיקון שווקים חד בשל פערים בין שווי החברות לרווחיותן, אך אנליסטים אחרים טוענים כי הביקוש האמיתי לתשתיות AI, לשבבים ולמרכזי נתונים נשען על צמיחה מוחשית. בפועל, מניות איכותיות עם תזרים מזומנים אמיתי עשויות להחזיק מעמד גם בתיקון.
-
התקיפות על שדות התעופה בסעודיה והחשש מהסלמה מכבידים על מחירי הנפט ומעלים את פרמיית הסיכון של נכסים באזור. למשקיע הישראלי זה מתבטא בעליות במחירי הדלק ובאינפלציה מיובאת, וכן ברגישות של מניות נתב"ג, חברות התעופה והביטחוניות לכל הסלמה.
-
בדיקה של כלכליסט הראתה כי קרנות ממונפות החשופות למדדי הטכנולוגיה הפיקו תשואות חריגות לאורך זמן למרות נפילות נקודתיות של עד 80%. אלא אם התיקון ב-AI יימשך, המינוף שהניב את הרווחים עלול להגדיל באותה מידה את ההפסדים של החוסכים הישראלים.