חיפוש באתר

דולר-שקל: 3.2537 +0.18% (0.01)
יורו-שקל: 3.5650 -0.01% (0.00)
ת"א 125: 3,869.15 +0.01% (0.51)
ת"א 35: 3,978.42 +0.08% (3.02)
ביטקוין: 64,458.0500 -0.81% (-523.20)
לירה שטרלינג-שקל: 4.2983 +0.19% (0.01)
ין יפני-שקל: 0.0203 +0.35% (0.00)
פרנק שוויצרי-שקל: 3.8736 +0.31% (0.01)
דולר אוסטרלי-שקל: 2.1899 +0.13% (0.00)
דולר קנדי-שקל: 2.2757 +0.21% (0.00)
דולר ניו זילנדי-שקל: 1.7871 +0.29% (0.01)
דולר הונג קונגי-שקל: 0.4148 +0.32% (0.00)
זלוטי פולני-שקל: 0.8123 +0.08% (0.00)
כתר שוודי-שקל: 0.3164 +0.09% (0.00)
ריאל ברזילאי-שקל: 0.5593 -0.16% (0.00)

גל אדום עולמי מכה בשווקים: אסיה צוללת, הנפט מזנק ובורסת ת"א נסחבת בעקבות המתיחות סביב איראן

בורסות אסיה נכנסו לשוק דובי, החוזים על וול סטריט אדומים ומחירי הנפט ממריאים על רקע ההערכות לחידוש הלחימה נגד איראן — ההשפעות הישירות על החוסך הישראלי ועל שוק ההון בתל אביב

אתר כלכלה · 22 באוקטובר, 2026 · schedule 6 דקות קריאה
גל אדום עולמי מכה בשווקים: אסיה צוללת, הנפט מזנק ובורסת ת"א נסחבת בעקבות המתיחות סביב איראן
השווקים באדום: גל הירידות העולמי הגיע גם אל המסחר בתל אביב (אילוסטרציה)

יום מסחר אדום במיוחד נרשם הבוקר בשווקים הגלובליים, כאשר בורסות אסיה צוללות, החוזים על וול סטריט נסחרים בנסיגה ניכרת, ומחירי הנפט ממריאים על רקע התגברות המתיחות הגיאופוליטית סביב איראן. הגל השלילי הגיע במהירות גם אל שוק ההון הישראלי: מדד ת"א 35 יורד בכ-0.9%, כלל המדדים הענפיים נסחרים באדום — למעט ת"א נפט וגז — והדולר מתחזק אל מעל ל-3.10 שקלים. הסיבה המרכזית לטלטלה: דיווחים על פינוי השגרירות האמריקאית בסעודיה, ועל היערכות משותפת של ישראל וארה"ב לתקיפה באיראן בעקבות בחירות האמצע — דיווחים שהדליקו את שוק הסחורות והציתו בהלה בקרב משקיעים ברחבי העולם.

אסיה נכנסת לשוק דובי: שנגחאי ושנזן בצניחה חדה

המסחר בבורסות המזרח נפתח בירידות חדות, כאשר המדדים המובילים בשנגחאי ובשנזן נכנסו באופן רשמי לשוק דובי — מונח המגדיר ירידה מקסימום של המדד של לפחות 20%. הירידות בסין מגיעות בשעה מורכבת במיוחד עבור הכלכלה השנייה בעולם, שמתמודדת כבר חודשים עם משבר בענף הנדל"ן, עם חולשה בשוק הצרכני ועם לחצים על המטבע המקומי. המשקיעים באסיה נרתעים משילוב של גורמים: סיכון גיאופוליטי גובר במזרח התיכון, חשש מהאטה בכלכלה האמריקאית ורווחים שליליים בחברות טכנולוגיה בכירות שדיווחו בימים האחרונים.

הנפט מזנק ואקלים ההשקעה מתהפך

בשוק הסחורות, התגובה הייתה מיידית וכמעט אוטומטית: מחירי הברנט מחזיקים מעמד סביב 109 דולר לחבית, לאחר שנתונים שהתפרסמו בארה"ב הראו כי מלאי הנפט התכווץ בקצב הגבוה פי ארבעה מהצפוי. בנוסף, הנשיא טראמפ הורה על שחרור 315 אלף חביות סולר ממאגר החירום הלאומי, צעד שמעיד על החשש הגובר בבית הלבן מפני זינוק משמעותי במחירי הדלקים. עבור המשקיעים, המשמעות היא כי אקלים ההשקעות שהתרגל לתשואות שנתיות גבוהות במניות הטכנולוגיה עומד בפני מבחן אמיתי, כאשר חוסר הוודאות הגיאופוליטית מכתיב עכשיו את הקצב.

balance פרשנות ביקורתית: הצד השני של המטבע

על אף התמונה האדומה, חשוב לזכור כי מחירי נפט גבוהים משמשים דווקא כר פורייה ליצואניות הגז והאנרגיה הישראליות, והתחזקות הדולר מגדילה את שווי הנכסים הבינלאומיים בתיקי החוסכים הישראלים. היסטורית, ירידות חדות הנובעות מחששות גיאופוליטיים נוטות להתמלא במהירות יחסית, ברגע שהערכות הסיכון מתייצבות מחדש.

וול סטריט באדום: דוחות מעורבים וזהירות גוברת

החוזים העתידיים על מדדי וול סטריט נסחרים בירידות של כ-1.7% על מדד הנאסד"ק, לאחר שהיום המסחר הקודם ננעל בתמונה מעורבת. מטא דיווחה על הכנסות שעקפו את התחזיות — 64.6 מיליארד דולר — והמניה מקפצת אחרי הסגירה, אך סמנכ"לית הכספים של החברה הזהירה כי ההשקעות האגרסיביות בתחום הבינה המלאכותית יימשכו ועלויות המחשוב יעלו. יבמ לעומת זאת הכתה את התחזיות בתחומי התוכנה והענן, אך המניה מאבדת כ-4.5%, וטסלה עברה לירידות לאחר שאילון מאסק האכזיב את המשקיעים. אף שחברה ענקית אחרת, טסלה, רשמה רבעון מנצח מבחינת ההכנסות, השוק מתמקד כעת בסיכונים ולא בהזדמנויות.

בנקים מרכזיים מזהירים: "כמעט בוודאות" בועת AI

מעבר לדוחות הכספיים, נשמעות בימים אלה גם אזהרות מפתיעות מצמרת הפיננסים העולמית. קן גריפין, מייסד קרן הגידור סיטאדל ואחד המשקיעים המשפיעים בוול סטריט, אמר בימים אלה כי "כמעט בוודאות" אנחנו נמצאים בתוך בועת בינה מלאכותית. דברים דומים נשמעים מגורמים נוספים בשוק, והם מצטרפים לתנודתיות הגוברת במניות הטכנולוגיה הגדולות. בגולדמן זאקס, מנגד, פרסמו אנליסטים רשימת מניות מומלצות עבור משקיעים שמעוניינים דווקא לצמצם את החשיפה לתחום ה-AI — סימן נוסף לכך שהקרנות הגדולות מתחילות להתכונן לתיקון אפשרי בתחום שהוביל את השווקים בשנים האחרונות.

בורסת ת"א נסחבת בעקבות הגל העולמי

גם המסחר בתל אביב נפתח הבוקר במגמה שלילית, כאשר מדד ת"א 35 משיל כ-0.9% ומדד ת"א 125 יורד בכ-1%. מניות הטכנולוגיה מובילות את הירידות, בהתאם לשדרכן הטבעי אל הנאסד"ק, ונובה מאבדת כ-3.5% בבוקר המסחר. גם בזן נחלשת בכ-3.5% על רקע מקומי — זימון הנהלתה לשימוע על ידי עיריית חיפה והחשש מפגיעה מהותית בפעילות — והטנק נסחרת בבולטות לשלילה. מעניין לציין כי מדד ת"א נפט וגז הוא המדד הענפי היחיד שנסחר בעליות, בהתאמה מושלמת לזינוק במחירי הסחורות — תזכורת לכך שגם בימים אדומים יש מנצחות מקומיות.

quiz האם ידעת ש…

בנק ישראל חושף פער עצום בין נתוני הצמיחה על הנייר למציאות: נכון לעדכון האחרון, הפער בין הצמיחה הנמדדת לזו הנמדדת בניכוי פעילות ייצור חוץ שנסמכת על פיתוח ישראלי עומד על כ-2.2% מהתוצר — כך שמוצר שפותח כאן אך מיוצר בטייוואן מנפח את התוצר הישראלי מבלי שהכסף באמת מגיע לכיסם של משקי הבית בארץ.

הדולר מתחזק והשקל מאבד גובה

שער הדולר מול השקל מתחזק הבוקר בכ-0.44% אל מעל ל-3.10 שקלים, והיורו מתחזק בכ-0.54% אל 3.49 שקלים. ההתחזקות של המטבע האמריקאי משקפת את המעבר הקלאסי של משקיעים אל נכסים בטוחים בתקופות של אי-ודאות, אך גם את הביקוש העולמי המתמשך לדולר על רקע ציפיות לריבית אמריקאית שתישאר גבוהה יחסית. עבור החוסך הישראלי, המשמעות מורכבת: מצד אחד, קרנות הפנס והגמל עם חשיפה משמעותית לחו"ל נהנות מתרגום חיובי של הנכסים הדולריים לשקלים; מצד שני, שקל חלש מייקר יבוא, טיסות ורכישות בחו"ל, ומוסיף לחץ אינפלציוני עדין על ידי בנק ישראל — שהשאיר אתמול את הריבית על 3.25% וצופה רק הורדת ריבית אחת בשנה הקרובה.

אפקט אנבידיה מטשטש את התמונה של הכלכלה הישראלית

מאחורי התנודתיות היומית מסתתרת תמונה מטושטשת למדי של הכלכלה המקומית. בנק ישראל חשף לאחרונה כי קיים פער של כ-2.2% מהתוצר בין הצמיחה הנמדדת — 5.6% על הנייר — לבין הצמיחה בניכוי פעילות ייצור שמתבצע בחו"ל על בסיס פיתוח ישראלי, שעומדת על 3.4% בלבד. מדובר בפנומנון שמקורו בענקיות השבבים הקשורות לבינה המלאכותית: מוצר שפותח בישראל, מיוצר בטייוואן ונמכר בארה"ב מנפח את התוצר הישראלי, מבלי שהרווחים בהכרח מגיעים אל משקי הבית. המשמעות מבחינת המשקיעים: יש לקרוא את נתוני הצמיחה בזהירות, שכן הרגישות של התוצר המקומי למחזור הבינה המלאכותית העולמי — כזה שנמצא כעת במרכזה של הטלטלה — גבוהה משחשבו.

טראמפ: "ארה"ב אינה מנהלת משא-ומתן עם איראן"

ברקע הפיננסי, נשמעים הבוקר גם רמזים ביטחוניים שעשויים לקבוע את פני השווקים בשבועות הקרובים. הנשיא טראמפ הצהיר הבוקר כי ארה"ב אינה מנהלת משא-ומתן עם איראן, וכי "איראן מנסה שוב לפתח פצצות מוות". דיווחים בארה"ב על גיבוש תוכניות תקיפה משותפות עם ישראל לאחר בחירות האמצע, לצד פינוי השגרירות בסעודיה, משמשים כנגן הרקע לכל הערכת סיכונים בשווקים. היסטורית, מחירי הנפט מגיבים בחדות לתסריטים מסוג זה, וזינוק נוסף בחבית עלול להזרים אינפלציה נוספת לכלכלות המערב — ולשנות את החישוב של הבנקים המרכזיים בנוגע לקצב הורדות הריבית.

הדרך קדימה: מה מחכה לשוק ההון בימים הקרובים

בשבועות הקרובים יתמקדו המשקיעים בשני מוקדים עיקריים: התפתחויות הביטחוניות בגזרה האיראנית, שיקבעו את מחירי הנפט ואת רמת הסיכון בשווקים, ורצף דוחות הרווחים של ענקיות הטכנולוגיה בוול סטריט, שימדדו את עוצמת הסחר העולמי ואת עלויות ההשקעה בבינה המלאכותית. בישראל, בנק ישראל צופה צמיחה מרשימה של 7.5% בשנה הבאה, אך ההשקעות המקומיות תלויות במידה רבה בתחושת היציבות. עבור החוסך הישראלי, המסר המרכזי מהיום הוא כי פיזור תיק ההשקעות — בין אזורים גיאוגרפיים, בין מניות לאג"ח ובין חשיפה לסחורות — הוא כלי ההגנה היעיל ביותר מפני ימים אדומים שכאלה, שכן גם ביום שבו כמעט כל המדדים יורדים, יש מדד אחד ישראלי שמטפס בזכות הנפט.

menu_book מילון מונחים כלכליים רלוונטיים

שוק דובי:
מצב שוק שבו מחירי הנכסים יורדים באופן מתמשך והסנטימנט בקרב המשקיעים שלילי. מוגדר לרוב כירידה של 20% ומעלה משיא המדד.
חוזים עתידיים (פיוצ'רס):
חוזים פיננסיים לרכישה או מכירה של נכס במחיר קבוע בתאריך עתיד. נסחרים גם מחוץ לשעות המסחר ומשמשים כמחוון מוקדם לפתיחת השווקים.
נכס בטוח:
נכס שמשקיעים נוטים לרכוש בתקופות של אי-ודאות, כמו הדולר, הזהב ואגרות חוב ממשלתיות של מדינות מפותחות, בשל יציבותם היחסית.
לחץ אינפלציוני:
גורם המניע עלייה ברמת המחירים במשק, כגון עלייה במחירי האנרגיה, התחזקות מטבע זר או גידול בביקוש המקומי.

שאלות נפוצות (FAQ)

  • הירידות בשנגחאי ושנזן נובעות מסנטימנט שלילי עולמי על רקע דיווחים על היערכות אמריקאית-ישראלית לחידוש הלחימה נגד איראן לאחר בחירות האמצע בארה"ב, וכן מפינוי השגרירות האמריקאית בסעודיה. המתיחות הגיאופוליטית מעלה את מחירי הנפט ומגדילה את חוסר הוודאות, מה שמניע משקיעים למכור מניות ולעבור לנכסים בטוחים.

  • מחירי הברנט המחזיקים סביב 109 דולר לחבית מתגלגלים למחירי הדלק בתחנות, לעלויות הובלה וליוקר של מוצרים מיובאים. בנוסף, אנרגיה יקרה מזינה לחצים אינפלציוניים, דבר שעלול להשפיע על החלטות הריבית של בנק ישראל ובעקיפין גם על עלויות המשכנתא והאשראי.

  • התחזקות הדולר מגדילה את שווי החשיפה המט"חית בקרנות הפנס וקופות הגמל המושקעות בחו"ל, ומשפרת את התשואות בשקלים של מי שמחזיק נכסים דולריים. מנגד, היא מייקרת יבוא וטיסות לחו"ל. ליצואניות הישראליות ההתחזקות דווקא משפרת את התחרותיות שלהן בשווקים הבינלאומיים.

  • מדד ת"א 35 ירד בכ-0.9% כאשר כמעט כל המדדים הענפיים נסחרים באדום ומניות הטכנולוגיה מובילות את הירידות. מדובר בתזוזה מתונה יחסית לירידות באסיה, אך היא משקפת את התלות של שוק ההון הישראלי במחזוריות הגלובלית ואת הרגישות המיוחדת של המשקיעים המקומיים למתיחות ביטחונית בגזרה.

מה דעתך על הכתבה?

דירוג הקוראים עוזר לנו להשתפר ולהביא לכם את התוכן הטוב ביותר.

תודה על הדירוג!