חיפוש באתר

דולר-שקל: 3.2522 +0.12% (0.00)
יורו-שקל: 3.5691 +0.21% (0.01)
ת"א 125: 3,869.15 +0.01% (0.51)
ת"א 35: 3,978.42 +0.08% (3.02)
ביטקוין: 63,654.5800 -2.09% (-1,356.58)
לירה שטרלינג-שקל: 4.3032 +0.72% (0.03)
ין יפני-שקל: 0.0203 +0.59% (0.00)
פרנק שוויצרי-שקל: 3.8784 +0.56% (0.02)
דולר אוסטרלי-שקל: 2.1916 +0.48% (0.01)
דולר קנדי-שקל: 2.2780 +0.59% (0.01)
דולר ניו זילנדי-שקל: 1.7877 +0.47% (0.01)
דולר הונג קונגי-שקל: 0.4146 +0.52% (0.00)
זלוטי פולני-שקל: 0.8139 +0.63% (0.01)
כתר שוודי-שקל: 0.3171 +0.41% (0.00)
ריאל ברזילאי-שקל: 0.5606 +0.68% (0.00)

הדולר נוגע ב-3.2 שקלים, בורסת ברזיל מתמוטטת ו'סערת הקריפטו' מכה בשווקים בערב הבחירות

יום מסחר סוער בשווקים הגלובליים: ניצחון לולה בברזיל מפיל את המדדים, דולר מתחזק על רקע איומי הקריפטו והסנקציות של נתניהו, והנפט נשחק לאחר הצהרות טראמפ על איראן

אתר כלכלה · 26 באוקטובר, 2026 · schedule 5 דקות קריאה
הדולר נוגע ב-3.2 שקלים, בורסת ברזיל מתמוטטת ו'סערת הקריפטו' מכה בשווקים בערב הבחירות
שווקים בטלטלה: יום מסחר סוער ברחבי העולם בערב הבחירות בישראל. (אילוסטרציה)

שבוע פתיחה סוער: שלוש מפולות שסחפו את השווקים בבת אחת

שוקי העולם נכנסו לשבוע במצב של חוסר שקט כמעט חסר תקדים, כששלושה קווי שבר נפגשו בו זמנית: תוצאות דרמטיות בבחירות בברזיל, תנודתיות חדה בשער הדולר-שקל על רקע ערב הבחירות בישראל, ונפילה של מחירי הנפט לאחר הצהרות נוקבות של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ בנוגע לאיראן. בבורסות אסיה נרשמו ירידות בפתיחת המסחר, וגם בבורסת תל אביב הירידות ליוו את פתיחת שבוע ההכרעה הפוליטית, כפי שדווח בכלכליסט ובגלובס בבוקר. המשקיעים מוצאים את עצמם בסיטואציה שבה כל אירוע לבדו היה מספיק כדי להזיז את השווקים, אך הצירוף של שלושתם יוצר תמונת סיכון מורכבת במיוחד למי שמנהל חשיפה לנכסים גלובליים.

המשקיע הישראלי הממוצע, שחשיפתו לשווקים העולמיים גדלה משמעותית בשנים האחרונות באמצעות תעודות סל וקרנות מדד, מוצא את עצמו חשוף ישירות לכל אחד מהלחצים הללו. תעודת הסל הישראלית על המדד הברזילי, למשל, צנחה בכ-20% במסחר הלילה לאחר פרסום תוצאות הבחירות שם, נתון שמעמת חוסכים רבים עם השאלה עד כמה תיקים מגוונים באמת מגנים עליהם בימי משבר. במקביל, סוחרי המט"ח בישראל מתמודדים עם דולר שממשיך לטפס, כשהוא מתקרב לרמה של 3.2 שקלים – רמה שרבים בשוק לא צפו רק חודשים ספורים קודם לכן.

הדרמה בברזיל: לולה מנצח, בולסונרו מסרב להכיר, והבורסה צוללת

האירוע הגלובלי המרעיש ביותר של היממה האחרונה התרחש בברזיל, שם נשיא המדינה לולה דה סילבה השיג ניצחון מפתיע בבחירות וזכה בכהונה רביעית, בעוד יריבו ז'איר בולסונרו מסרב להכיר בתוצאות. תגובת השווקים לא איחרה לבוא: בורסת ברזיל צללה מיד לאחר פרסום התוצאות, והריאל הברזילאי נחלש בחדות. עבור המשקיעים הישראליים, ששמו מופיע לכאורה רחוק מזירת סאו פאולו, המשמעות הייתה מיידית – תעודות הסל שעוקבות אחר המדדים הברזיליים איבדו כ-20% מערכן במסחר הלילה, כפי שדיווח ביזפורטל.

balance פרשנות ביקורתית: הצד השני של המטבע

לצד ההזעקה סביב תוכנית הקריפטו של נתניהו, יש הטוענים כי תנודתיות שער הדולר לפני בחירות היא תופעה שגרתית בשווקים, וכי ההיסטוריה מלמדת שהבורסה אף עלתה ממוצע של כ-16% בשנה שאחרי מערכות בחירות. השאלה היא אם הפעם הסיכונים המשפטיים והסנקציוניים שונים באופן מהותי.

למה השוק פחד דווקא מניצחון של לולה?

הפרדוקס בתגובת השוק הוא שניצחונו של לולה, מנהיג שמאל שכיהן כבר שתי כהונות קודמות, נתפס בקרב מנהלי תיקים רבים כסיכון תקציבי. משקיעים חוששים מהרחבת הוצאות המדינה, מהגדלת הגירעון ומלחצים פוליטיים על הבנק המרכזי הברזילאי להוריד את הריבית, שהיא מהגבוהות בעולם המערבי. סירובו של בולסונרו להכיר בהפסד מוסיף שכבת אי-ודאות נוספת, משום שמשבר פוליטי ממושך סביב לגיטימציית התוצאות עלול להקפיא החלטות כלכליות ולערער את אמון המשקיעים הזרים באחת מכלכלות הענק של העולם המתפתח. התרחיש הזה מזכיר לשווקים את הפרקים הקודמים של אי-יציבות פוליטית בברזיל, והם מתמחרים אותו מיד בתשואות הנדרשות מאג"ח הממשלה ובשער המטבע.

הדולר בקו האש: מה מסתתר מאחורי ההתחזקות מול השקל

בזירה המקומית-גלובלית, הדולר המשיך לטפס מול השקל והתקרב לרמה של 3.2 שקלים, כשבמסחר הרציף נרשם שער של כ-3.11 שקלים ומגמת התחזקות עולה. בדיווחי כלכליסט ודה מרקר הודגש כי ההתחזקות באה בעקבות שני גורמים עיקריים: ראשית, ההצהרות של בנימין נתניהו על כוונה לעקוף סנקציות אפשריות באמצעות מטבעות דיגיטליים, שעוררו סערה בקרב כלכלנים בכירים שהזהירו מ"נזק אדיר ובלתי הפיך" לכלכלה הישראלית; שנית, חוסר הוודאות הטבעי שמלווה ערב בחירות בהכרעה צמודה. בג'יי.פי מורגן ציינו כי "המבחן האמיתי יחל ביום שאחרי הקלפי", משפט שמסכם את הגישה הזהירה של הבנקים הגלובליים הגדולים כלפי השקל בימים אלו.

ההיסטוריה מלמדת: איך מתנהגת הבורסה בבוקר שאחרי הבחירות?

למרות המתח, יש שמזכירים בשוק כי ההיסטוריה מציגה תמונה פחות פסימית מזו שמשתקפת בשערים. ניתוחים שפורסמו בגלובס ובביזפורטל הראו כי בורסת תל אביב עלתה בממוצע כ-16% בשנה שלאחר מערכות בחירות, וכי ימי הפתיחה שלאחר ההכרעה מאופיינים בתנודה חדה אך לרוב בהתאוששות מהירה. מנגד, הפעם השווקים מתמודדים עם גורם שלא היה קיים במערכות בחירות קודמות – איום מפורש בדבר סנקציות על מערכת הבנקאות הישראלית וניסיונות לעקיפתן, נושא שעורר בימים האחרונים גל פרסומים, ראיונות ופרשנויות בכל כלי התקשורת הכלכליים, החל מ"האינטרסנטים" של דה מרקר ועד מאמרי דעה בכלכליסט שכותרתם "בלוקצ'יין נגד סנקציות? החזון מבשר רעות לכלכלת ישראל".

quiz האם ידעת ש…

בורסת סאו פאולו היא אחת מהגדולות בעולם המתעורר, ונתוני תעודות הסל הישראליות על ברזיל מלמדים כי ביום אחד לאחר הבחירות שם נמחקו כ-20% מערך הנכס, הדגמה חדה לכך שאירועים פוליטיים במדינות רחוקות משפיעים ישירות גם על חיסכון הפנסיה של ישראלים.

הנפט מאבד גובה: טראמפ, איראן והחוזים שיורדים

החזית השלישית נפתחה בשוק האנרגיה. לאחר שנשיא ארה"ב דונלד טראמפ הצהיר כי "או שנחסל את איראן או שנגיע לעסקה", חוזי הנפט ירדו בכ-1% במסחר, ובהמשך אף איבדו כ-2% נוספים. התנועה עשויה להיראות מנוגדת לאינטואיציה – הסלמה במזרח התיכון אמורה בדרך כלל להעלות מחירים – אך היא משקפת את ההערכה בשוק כי הסיכוי להסדרה דיפלומטית שתשחרר היצע נפט גדול יותר גבר. עבור הצרכן הישראלי, ירידת מחירי הנפט היא חדשות מתונות-טובות בלבד: עלויות הדלק בפרימיום מושפעות ממדיניות מיסוי ומרגולציה לא פחות מאשר משערי החוזים בניו יורק ובלונדון, ותחזיות שפורסמו בימים האחרונים מצביעות על התייקרות של החשמל, המים והדלק לאחר הבחירות, בין אם מדובר בהעלאות מתוכננות של הרשות לשירותים ציבוריים ובין אם בהתייקרויות עקיפות בשרשרת האספקה.

ספייס איקס וגיוס הענק: כסף זורם לבינה המלאכותית גם בימי סערה

דווקא על רקע הירידות, חדשות אחת מהלילה הזכירה לשווקים כי הכסף הגדול ממשיך לזרום לחזית הטכנולוגיה. אילון מאסק הודיע כי ספייס איקס גייסה כ-40 מיליארד דולר במטרה לרכוש שבבי בינה מלאכותית, גיוס שנמנה עם הגדולים בהיסטוריה של חברות פרטיות. הצעד משתלב במרוץ העולמי על תשתיות ה-AI, מרוץ שבמסגרתו הצהיר מנכ"ל פלנטיר כי "רק שלוש מדינות רלוונטיות – ארה"ב, סין וישראל". במקביל, מייסד קרן סיטאדל קן גריפין העלה גל חדש של שאלות כשקבע כי "כמעט בוודאות יש בועה בתחום ה-AI", אמירה שמתנגשת עם התזה של טראמפ, שניצל את ראיון מנכ"ל פלנטיר כדי למנף את נושא ה-AI בקמפיין לקראת בחירות האמצע בארה"ב.

אזהרת הבועה של גריפין – והמשמעות לחוסך הישראלי

ההצהרה של גריפין אינה עוד דעת מומחה בים הפרשנויות. כשאחד ממנהלי ההשקעות המצליחים בעולם מדבר על בועה, מנהלי תיקים וקרנות פנסים ברחבי העולם, ובכללן הגופים המוסדיים בישראל, נדרשים לבחון מחדש את רמות החשיפה שלהם למניות הטכנולוגיה האמריקאיות, שמהוות נתח גדול מהדמיון של קרנות המדד שבהן מושקעים כספי הפנסיה של ישראלים. בשוק הישראלי עצמו ניכר כי גם כאן התעורר ויכוח דומה: החשיפה הנרחבת של גופי הפנסיה וקרנות הנאמנות למניות אמריקאיות מרכזיות, שחלקן נסחרות במכפילים חריגים, נמצאת בלב הדיון הציבורי-כלכלי, והיא מקבלת תוקף נוסף בשבוע שבו השווקים מזכירים לכולם כמה מהר ניתן לאבד ערך.

מה כל זה אומר לישראלי שמחזיק תיק השקעות

הצירוף של בחירות בברזיל, ערב בחירות בישראל, סערה סביב תוכנית הקריפטו הממשלתית ותנודות בנפט מדגיש את העובדה שהתיק המגוון של החוסך הישראלי נמצא בליבה של רעידות גלובליות. מי שמחזיק תעודות סל על שווקים מתעוררים חווה ישירות את צניחת המדדים הברזיליים, מי שמושקע בקרנות שקליות מוגנות רואה את הדולר מטפס, ומי שחשוף למדדי טכנולוגיה עוקב בדריכות אחרי אזהרות הבועה. בזמן שהשווקים מחכים לתוצאות הבחירות בישראל ולהערכת השוק את התמחור הפוליטי-כלכלי של היום שאחרי, ההנחיה שעולה מרוב הפרשנים הכלכליים בימים אלו היא לא לבצע מהלכים פאניים בשערי חירום, אלא לבחון את מבנה התיק לאור הסיכונים החדשים שהסערה הזו חשפה.

menu_book מילון מונחים כלכליים רלוונטיים

תעודת סל:
נייר ערך נסחר העוקב אחר מדד, מטבע או סל נכסים, המאפשר למשקיע הקטן חשיפה מגוונת לשוק מסוים, למשל למדד המניות הברזילאי.
שווקים מתעוררים:
כלכלות מתפתחות כמו ברזיל, הודו וטורקיה, המתאפיינות בפוטנציאל צמיחה גבוה אך גם בתנודתיות חדה וברגישות גבוהה לאירועים פוליטיים.
סנקציות פיננסיות:
הגבלות כלכליות שמטילות מדינות או ארגונים בינלאומיים על מערכת בנקאית או גופים במדינה, העלולות לנתק אותה משווקי העולם, מסחר בדולר ומערכות תשלומים.
חוזים עתידיים על נפט:
חוזים המחייבים קנייה או מכירה של נפט במחיר קבוע בתאריך עתידי, ומשמשים מדד מרכזי למחיר הנפט העולמי ולציפיות השוק מההיצע והביקוש.

שאלות נפוצות (FAQ)

  • המשקיעים מתמחרים חוסר ודאות פוליטית וכלכלית סביב תוצאות הבחירות, כולל התוכנית של נתניהו לעקוף סנקציות אפשריות באמצעות קריפטו, שגרמה לבכירים כלכלנים להזהיר מנזק בלתי הפיך לכלכלה הישראלית. בג'יי.פי מורגן ציינו כי המבחן האמיתי לשקל יחל ביום שאחרי הקלפי.

  • תעודות סל ישראליות שעוקבות אחר המדדים הברזיליים צנחו כ-20% במסחר הלילה, ולכן חוסכים ישראלים שמחזיקים תיקים מגוונים או קרנות מדד מתעוררות עלולים לראות השפעה על התשואות שלהם. בורסת סאו פאולו צללה מיד לאחר פרסום התוצאות.

  • ירידה של כ-1%-2% במחירי הנפט עשויה לרסן במקצת את עלויות הדלק והאנרגיה, אך ההשפעה על המחירים בפרימיום מוגבלת, במיוחד לאור התייקרויות צפויות בחשמל, מים ודלק לאחר הבחירות, כפי שפרסמו כלי הכלכלה בימים האחרונים.

מה דעתך על הכתבה?

דירוג הקוראים עוזר לנו להשתפר ולהביא לכם את התוכן הטוב ביותר.

תודה על הדירוג!