בועת ה-AI מתגלגלת לוול סטריט ולבחירות: מה קן גריפין, הדיפ פייק ובנק ברקליס מספרים על הכלכלה החדשה
בין אזהרות הבועה של מייסד סיטאדל, גלי הדיפ פייק בתעמולת הבחירות בישראל וקיצוץ 5,000 המשרות בברקליס — טכנולוגיית הבינה המלאכותית משנה בימים אלה את פני שוק ההון ושוק העבודה
שוק הבינה המלאכותית מצוי בימים אלה בצומת מסוכן ומרתק כאחד. מצד אחד, מניות הסקטור נסחרו בשבועות האחרונים בתנודתיות חריגה שמחקה כ-2 טריליון דולר משווי חברות השבבים בארה"ב בשיאי הצניחה, ומצד שני, תשתיות ה-AI ממשיכות למשוך זרמי הון עצומים של מאות מיליארדי דולרים. קן גריפין, מייסד קרן הגידור סיטאדל ואחד המשקיעים המשפיעים בעולם, הצית בימים אלה דיון ציבורי נרחב כאשר קבע כי "כמעט בוודאות" קיימת בועה בתחום הבינה המלאכותית, בהשוואה ישירה לבועת הדוט-קום של סוף שנות התשעים. דבריו הגיעו ברגע שבו וול סטריט מתמודדת עם שאלה קיומית: האם הכסף העצום הזורם לחוות שרתים ושבבים יניב תשואה, או שמא אנחנו עדים להתנפחות שתסתיים בקריסה.
האזהרה של גריפין: עודף שבבים והיעדר תשואה
גריפין פירט את הסיבות לחששותיו באופן שמצא הד לא רק בקרב אנשי שוק ההון אלא גם בתקשורת הכלכלית הישראלית. לדבריו, יותר מ-200 חברות בענף תשתיות ה-AI צברו חובות של מיליארדי דולרים למימון חוות שרתים ורכישת שבבים, ומתקשות כעת לגייס מימון נוסף. הוא הזהיר מפני עודף שבבים בשוק ומהיעדר תשואה על ההשקעות האדירות, בדיוק כפי שקרה בבועת הדוט-קום, שבה חברות אינטרנט רבות קרסו למרות שהטכנולוגיה עצמה הייתה מהפכנית. ברקע לדבריו עומד גל גיוסי חוב במאות מיליארדי דולרים למימון תשתיות AI — מימון שחשוף במיוחד לעליות בשערי הריבית.
עם זאת, גריפין לא נתן את ידו על פסימיות מוחלטת. הוא העריך שהחברות שישרדו את הבועה יובילו את השוק לעשורים קדימה, והתייחס בחרטה גלויה למכירת מניות האמזון שלו בעבר — "הלוואי שהייתי מחזיק במניות אמזון שלי", אמר. המסר הכפול הזה, בועה אמיתית לצד עתיד טכנולוגי מסנק, משקף את הדילמה של משקיעים בכל העולם: לא לפספס את המהפכה, אך גם לא להישרף בשיא האופוריה. מנגד, נשיא בלקסטון ג'ון גריי טען באותו דיון הציבורי כי הביקוש לכוח מחשוב ממשיך לעלות על ההיצע, ומנכ"ל דויטשה בנק אף כינה את התחום "ההזדמנות של המאה" — מחלוקת פתוחה שמפצלת את הקהילה הפיננסית העולמית.
הטלטלה בשווקים: מסיאול ועד וול סטריט
החששות הללו כבר מתומחרים בשווקים. בורסת דרום קוריאה צללה בקרוב ל-4% במסחר אחד הימים, בהובלת ענקיות השבבים סמסונג ו-SK Hynix, במה שהיווה את השבוע הגרוע ביותר בבורסת סיאול מאז 2008. במקביל, הנפקה כושלת של חברת דאטה סנטרים חדשה בסיאול — שצללה ב-32% ביום המסחר הראשון שלה והייתה להנפקה הגרועה בתולדות הבורסה לחברה בגודלה — סימנה שההתלהבות אינה חסינה. גם אילון מאסק הוסיף שמן למדורה כאשר הזהיר כי יותר מ-200 חברות בענף עלולות לקרוס בשל נטל החובות שצברו, דבר שגרם למניות חברות תשתיות ה-AI להיסחר במגמה מעורבת בוול סטריט.
balance פרשנות ביקורתית: הצד השני של המטבע
לא כולם משוכנעים שמדובר בבועה שעומדת להתפוצץ. נשיא בלקסטון ג'ון גריי טוען כי הביקוש לכוח מחשוב ממשיך לעלות על ההיצע, ומנכ"ל דויטשה בנק תיאר את התחום כ"ההזדמנות של המאה". אם התשואות על ההשקעות בתשתיות AI יתממשו, מדובר עשוי להיות שינוי פרודוקטיביות היסטורי ולא בועה פיננסית.
בוול סטריט עצמה מתגברת ההכרה שהסיכונים חורגים ממניות השבבים. דוח של HSBC שנשלח למשקיעים הפרטיים קרא באופן חריג לנטוש את אסטרטגיית "קנה והחזק" במניות ה-AI ולנהל את הסיכונים בטווח הקצר באמצעות פקודות עצירת הפסד הדוקות. התנודתיות החזירה למרכז הבמה את "שיעור הבועה" של וורן באפט מימי הדוט-קום: הסכנה שבהשקעה עיוורת בתעשיות מהפכניות גם כשהטכנולוגיה צודקת. במקביל, משקיעים מצאו מקלט מפתיע בענקיות הפארמה ששברו שיאים, וסקטור התרופות זכה לזינוק של כ-20% בחצי שנה בזכות הנפילה החופשית של מניות הטכנולוגיה.
ארה"ב ואסיה: כלכלות שלמות תלויות ב-AI
הממד המאקרו-כלכלי של הסיפור מקבל תשומת לב גוברת. דוח חדש של בנק אוף אמריקה, שהגיע לידי גלובס, מצביע על התלות הגוברת של כלכלות אסיה בבינה המלאכותית: היצוא מזנק, הצריכה הפרטית מתרחבת, ואפילו מדיניות הריבית בכלכלות האזור מושפעת מהפריחה. כלכלות אסיה מרוויחות בגדול מהפריחה, אך דווקא בשל כך עשויות לשלם את המחיר הכבד ביותר במקרה של האטה בענף. מעניין שסין, שנהנית פחות מהפריחה הנוכחית, עשויה להיות חשופה פחות לסיכונים הישירים של התפכחות השוק.
בארה"ב, ניו יורק טיימס פרסם בימים אלה ניתוח לפיו "נורות האזהרה מהבהבות" והסיכון למשבר פיננסי גדול מכפי שנראה, תוך התייחסות ישירה לגיוסי החוב העצומים למימון תשתיות ה-AI. האקונומיסט פרסם מחקר שמנסה "להרים את מכסה המנוע של ה-AI" ומעניק, לטענתו, סיבה לאופטימיות בתוך הבהלה — כלומר, הפרודוקטיביות האמיתית שהטכנולוגיה מייצרת עשויה להצדיק חלק מההשקעות. זו בדיוק הנקודה שבה ניצבים השווקים: בין נתוני פרודוקטיביות אמיתיים לבין נרטיב שמנפח שוויים מעבר לכל יחס סביר לרווחים.
בישראל: ה-AI נכנס לקלפי ולנייד
בישראל, הדיון הציבורי סביב הבינה המלאכותית קיבל בימים אלה מימד אחר לגמרי — הבחירות לכנסת. גלי הדיפ פייק בתעמולת הבחירות הגיעו לשיא: לפי נתונים שפורסמו בגלובס, חל זינוק חד ורציף שהוביל לשלושה ימי שיא רצופים שבהם זוהו 35 פריטי תוכן מזויף מדי יום, וקהלים חדשים נכנסים לזירת ההשפעה. בכלכליסט דווח כי חברת מוזו הישראלית, המפתחת כלים לזיהוי הונאות ברשת, השיקה שירות AI שיוצע בחינם עד יממה לאחר יום הבחירות, המאפשר למשתמשים להעביר הודעות שקיבלו או צילומי מסך לבדיקה — האם מדובר בהודעה חשודה או בניסיון הונאה — לפני לחיצה על קישור או מסירת פרטים אישיים.
quiz האם ידעת ש…
המשקיעים לקוחות בנק אוף אמריקה משכו בשבוע אחד סכום שיא של 14.8 מיליארד דולר ממניות בודדות, אך במקביל הזרימו כמעט 19 מיליארד דולר לקרנות סל טכנולוגיות. המשמעות: הציבור אינו בורח מה-AI, אלא משנה את דרך החשיפה שלו אליו — ממניות בודדות לקרנות מגוונות ונושאיות.
החשיפה הישירה של הצרכן הישראלי ל-AI לא מסתכמת בתעמולה. גם בתחום הפיננסים הפרטיים הטכנולוגיה מתחילה לעצב את ההחלטות של הציבור: חברת FINQ הישראלית בנתה מערכת שמדרגת מסלולי פנסיה וגמל אך ורק על פי ניתוח אלגוריתמי של רמת הסיכון האמיתית, ולא על פי העמלות שמקבל הסוכן. "המטרה היא להפוך את ההחלטה הפנסיונית מ'מי מכר לך' להחלטה שמבוססת על נתונים", אמר דן סולומון, אנליסט מחקר בכיר בחברה. זו דוגמה לכך שהבינה המלאכותית כבר אינה סיפור של וול סטריט בלבד, אלא כלי שמגיע לארנק של החוסך הישראלי הממוצע.
שוק העבודה: ה-AI כבר נושך
השפעת הטכנולוגיה על שוק העבודה הפכה בימים אלה מתחזית תיאורטית לעובדה מודיעינית. בנק ברקליס הודיע כי יקצץ כ-5,000 משרות, כ-5% מכוח העבודה שלו, לאחר שכבר ביטל כ-1,000 משרות, כשאת יתר הקיצוצים הוא צפוי להשלים עד סוף השנה. נכון, הרווח ברבעון השלישי עלה ב-12% ל-2.3 מיליארד ליש"ט, אך החמיץ את תחזיות האנליסטים על רקע חולשה במסחר באג"ח — והבנק בחר להתייעל בדיוק בתקופה שבה סוכני AI מבצעים משימות שדרשו בעבר כוח אדם. בכירי ברקליס הדגישו כי הטכנולוגיה מאפשרת לבנק לספק את אותם שירותים עם פחות עובדים.
ההתפתחות הזו רלוונטית מאוד גם למערכת הבנקאית הישראלית. בנק הפועלים זכה בימים אלה בפרס Agents at Work לשנת 2026 במסגרת תחרות ה-AI Success Frontrunner Awards הבינלאומית של חברת Dataiku, לצד Morgan Stanley וענקיות בינלאומיות, על יישום סוכני בינה מלאכותית בפעילות הבנקאות. הפרס מעיד על כך שהבנקים בישראל נמצאים בחזית האימוץ הגלובלי — מה שמצד אחד משפר יעילות ושירות, ומצד שני מעלה את השאלה שאף אחד בסקטור לא אוהב לענות עליה: כמה כוח אדם יידרש בבנקאות הישראלית בעשור הקרוב.
החיסכון הישראלי על שולחן המשחק
עבור החוסך הישראלי, כל הכותרות הללו מצטרפות לשאלה מעשית אחת: כמה מהחיסכון חשוף לסיפור הזה. לפי ניתוח שפורסם בגלובס, החשיפה למניות במסלול הכללי בקרנות ההשתלמות זינקה ב-15 השנים האחרונות לכ-52%, ומגמה דומה נרשמת בקרנות הפנסיה — כך שהחשיפה העקיפה של הציבור למניות ה-AI היא הגבוהה אי פעם. במקביל, לקוחות בנק אוף אמריקה משכו בשבוע אחד סכום שיא של 14.8 מיליארד דולר ממניות בודדות, אך הזרימו כמעט 19 מיליארד דולר לקרנות סל טכנולוגיות — ושנת המסחר הנוכחית מסתמנת כשנת שיא להנפקת קרנות סל נושאיות הממוקדות בתתי-סקטורים של ה-AI. הציבור, במילים אחרות, לא בורח מהסיפור — אלא משנה את דרך החשיפה שלו אליו.
מנהלי השקעות מזהירים כי "קשה לדעת אם אנחנו רוכבים על הגל או קונים בשיא", ואופיר סרדם, סמנכ"ל ההשקעות בסלע מבית ספרה, תיאר את השוק האמריקאי ככזה ש"מראה סימנים של קזינו", תוך שהוא מציין כי "מדד הפחד כבר הרים דגל אדום". עם זאת, הוא עדיין אינו רואה סיכון מערכתי שיגרום לשוק להתרסק. גם בהקשר הישראלי, המשקיעים נערכים להשפעת הבחירות על הבורסה בתל אביב, במקביל להחלטת הריבית האמריקאית ולדוחות של שלוש מתוך "שבע המופלאות" — שבוע מסחר שעשוי לקבוע אם ההתאוששות במניות ה-AI היא ריבאונד או בועה בדרך לפיצוץ.
menu_book מילון מונחים כלכליים רלוונטיים
- בועה פיננסית:
- מצב שבו מחירי נכסים עולים בחדות מעבר לערכן הכלכלי האמיתי, מונעים מאופוריה ומציפיות יתר. כאשר הבועה מתפוצצת, המחירים צונחים במהירות ומשקיעים סופגים הפסדים משמעותיים, כפי שאירע בבועת הדוט-קום.
- דיפ פייק (Deepfake):
- תוכן מדומיין — וידאו, אודיו או תמונה — הנוצר באמצעות בינה מלאכותית ומזויף באופן שקשה לזהות. בתעמולת בחירות משמש הדיפ פייק להפצת מידע כוזב על מועמדים והשפעה על דעת הקהל.
- פקודת עצירת הפסד (Stop Loss):
- הוראת מסחר המורה למכור נייר ערך באופן אוטומטי כאשר מחירו יורד לרמה מוגדרת מראש, במטרה להגביל הפסדים בתנודתיות גבוהה, כפי שהמליץ HSBC במניות ה-AI.
- קרן סל נושאית (Thematic ETF):
- קרן סל הממוקדת בתתי-סקטורים או מגמות טכנולוגיות ספציפיות, כמו בינה מלאכותית או שבבים. קרנים אלה מציעות חשיפה ממוקדת לנושא חם, אך גם ריכוז סיכונים גבוה יותר מקרן מדד רחבה.
עוד בנושא
שאלות נפוצות (FAQ)
-
מייסד קרן הגידור סיטאדל טוען שכמעט בוודאות קיימת בועה בתחום ה-AI, בשל עודף שבבים, גיוסי חוב במאות מיליארדי דולרים למימון תשתיות, והיעדר תשואה על ההשקעות העצומות. עם זאת, הוא מעריך שהחברות שישרדו את הבועה יובילו את השוק בעשורים הקרובים, בדומה לאמזון לאחר הדוט-קום.
-
ניתן להשתמש בכלים מבוססי בינה מלאכותית המזהים תוכן מזויף, כמו השירות החינמי שהשיקה חברת מוזו הישראלית, המאפשר להעביר הודעות ווטסאפ או צילומי מסך לבדיקה לפני לחיצה על קישור או מסירת פרטים אישיים. בנוסף, מומלץ לאמת כל תוכן פוליטי מול מקורות רשמיים של המפלגות.
-
בנק ברקליס הודיע על קיצוץ כ-5,000 משרות, כ-5% מכוח העבודה, לאחר שכבר ביטל כ-1,000 משרות. הרווח ברבעון השלישי עלה ב-12%, אך דווקא חולשה במסחר באג"ח החמיצה את התחזיות. סוכני AI משנים את מבנה העלויות בבנקאות, וההתייעלות הטכנולוגית מהווה גורם מרכזי בקיצוצים.
-
החשיפה למניות במסלול הכללי בקרנות ההשתלמות זינקה לכ-52% ב-15 השנים האחרונות, ומגמה דומה נרשמת בפנסיה. כאשר כ-2 טריליון דולר נמחקו משווי חברות השבבים האמריקאיות בתקופה אחרונה, ירידה מתמשכת במניות ה-AI עשויה לפגוע ישירות בערך החיסכון הפנסיוני של ישראלים רבים.