חיפוש באתר

דולר-שקל: 3.2513 +0.09% (0.00)
יורו-שקל: 3.5719 +0.29% (0.01)
ת"א 125: 3,869.15 +0.01% (0.51)
ת"א 35: 3,978.42 +0.08% (3.02)
ביטקוין: 63,663.2800 -1.81% (-1,173.35)
לירה שטרלינג-שקל: 4.2987 +0.61% (0.03)
ין יפני-שקל: 0.0203 +0.49% (0.00)
פרנק שוויצרי-שקל: 3.8755 +0.48% (0.02)
דולר אוסטרלי-שקל: 2.1911 +0.46% (0.01)
דולר קנדי-שקל: 2.2755 +0.48% (0.01)
דולר ניו זילנדי-שקל: 1.7877 +0.47% (0.01)
דולר הונג קונגי-שקל: 0.4140 +0.37% (0.00)
זלוטי פולני-שקל: 0.8138 +0.61% (0.00)
כתר שוודי-שקל: 0.3170 +0.38% (0.00)
ריאל ברזילאי-שקל: 0.5608 +0.72% (0.00)

עסקת הקוונטום הגדולה בהיסטוריה: אינטל קונה את קלאסיק הישראלית ב־2.3 מיליארד דולר

הרכישה הענקית של סטארט־אפ המחשוב הקוונטי מתל אביב מסמנת כניסה רשמית של ענקיות הטכנולוגיה העולמיות למרוץ הקוונטי — ומזרזת תוכנית לאומית בהיקף 1.5 מיליארד שקל ברשות החדשות

אתר כלכלה · 29 באוקטובר, 2026 · schedule 6 דקות קריאה
עסקת הקוונטום הגדולה בהיסטוריה: אינטל קונה את קלאסיק הישראלית ב־2.3 מיליארד דולר
מעבדת מחשוב קוונטי: עסקת קלאסיק ממקמת את ישראל בליבת המרוץ הקוונטי הגלובלי (אילוסטרציה)

הענקית האמריקאית אינטל הודיעה בימים האחרונים על רכישתה של חברת המחשוב הקוונטי הישראלית קלאסיק (Classiq) בהיקף של כ־2.3 מיליארד דולר — העסקה הגדולה ביותר שנחתמה אי פעם בתחום המחשוב הקוונטי, ואחת העסקאות המרשימות בתולדות ההייטק הישראלי. הידיעה, שפורסמה במקביל בכלכליסט, בדה־מרקר ובגלובס, הפכה תוך שעות לנושא הנצפה ביותר במדורי הטכנולוגיה של הכלכלות הישראליות, והציתה דיון רחב על עתידו של התחום הקוונטי, על מקומה של ישראל בו ועל שיקול הדעת של אינטל עצמה, שנמצאת בשנים האחרונות בעיצומו של מהלך שיקום עסקי מורכב.

מערכת הפעלה למחשב הקוונטי: מה בדיוק קלאסיק מוכרת

קלאסיק, שנוסדה בתל אביב, פיתחה מה שמכונה בשוק "מערכת הפעלה" או שכבת תזמור עבור מחשבים קוונטיים. המחשב הקוונטי, בניגוד למחשב הקלאסי, מבוסס על קיוביטים ודורש כלים תכנותיים שונים לחלוטין — וכאן נכנסת הטכנולוגיה של החברה. מייסד החברה תיאר את הבעיה שהקימה אותה בריאיון לכלכליסט כ"כמעט מביכה": בשעת ההקמה, כמעט אף אחד בעולם לא ידע לדבר עם המחשב הקוונטי, כלומר לתרגם אלגוריתמים לקלט שמכשירים קוונטיים יודעים להריץ. קלאסיק פיתחה מהדר (compiler) ומנוע סינתזה שמאפשרים לחוקרים, לבנקים ולגופים תעשייתיים לתכנת מחשבים קוונטיים של יצרנים שונים מבלי להתעמק בפיזיקה של כל מכונה.

עבור אינטל, שהכנסותיה המרכזיות נשענות על מעבדים קלאסיים ועל תשתיות מחשוב לבינה מלאכותית, הרכישה משמעותית אסטרטגית: היא מקנה לה שליטה בשכבת התוכנה שמחברת בין מערכות מחשוב קלאסיות — שאינטל היא שחקנית מרכזית בהן — לבין המעבדים הקוונטיים שהענקיות השונות מפתחות. כפי שניתחו בדה־מרקר, הכיוון של אינטל הוא לא בהכרח לבנות את המחשב הקוונטי עצמו, אלא לשבת על צוואר הבקבוק של התזמור והתכנות — עמדה שעשויה להניב הכנסות חוזרות כשהתחום יבשיל.

balance פרשנות ביקורתית: הצד השני של המטבע

מיזוגי העבר של אינטל, דוגמת הרכישות הגדולות בתחום השבבים והאבטחה, הסתיימו במקרים רבים במחיקות שווי עצומות ובפיצול פעילויות. עסקת קלאסיק מתומחרת על תחום שההכנסות המסחריות שלו עדיין זעירות, ומבקרים תוהים האם אינטל, שמתמודדת עם קשיים תפעוליים, תצליח לנצל את הרכישה ולא תזרוק את הכסף לפח.

מה מחפשת אינטל בעסקה הזו

כלכליסט הקדיש לשאלה כתבה שלמה תחת הכותרת "מה מחפשת אינטל ברכישת קלאסיק". התשובה שמתגבשת מהניתוחים היא משולש: ראשית, מרוץ ישיר מול אנבידיה, אמזון, גוגל ומיקרוסופט, שכולן השקיעו בתחום הקוונטי בשנה האחרונה. שנית, רצון להפוך את אינטל לשחקן תשתיתי בעידן ה"מחשוב ההיברידי", שבו מעבדים קלאסיים וקוונטיים עובדים יחד. ושלישית, הגיוס של כוח אדם ישראלי נדיר בתחום — צוות שקלאסיק בנתה במשך שנים. ניר מינרבי, מנכ"ל החברה ואחד ממייסדיה, אמר לגלובס כי "השוק שלנו הוא הבטחה ענקית אך לא לבעלי לב חלש", וחשף כי החברה שקלה לפני העסקה הנפקה בניו יורק או מיזוג עם חברת ספאק, עד שהגיעו הפניות שהובילו לעסקה עם אינטל.

אב ובן מרוויחים 200 מיליון דולר — והעובדים?

מאחורי העסקה מסתתר גם סיפור אנושי שמסעיר את השוק: לפי חשיפה של גלובס, אב ובנו מקרב מייסדי החברה עתידים לקבל ממנה כ־200 מיליון דולר. הפרסום עורר דיון על חלוקת התמורות באקזיטים ישראליים גדולים — כמה מהשווי נופל לכיסי המייסדים והמשקיעים המובילים, וכמה מגיע לעובדים שמחזיקים באופציות. השאלה נוגעת לנקודה רגישה בתעשייה המקומית, שבה פערי התגמול בין בכירים לעובדים בחברות צעירות נמצאים בעוגן של דיון ציבורי מתמשך, במיוחד לאור יוזמות במשרד האוצר לשינוי מודל מיסוי האופציות לעובדי הייטק — יוזמה שכפי שחשפו גלובס וכלכליסט נתקלת בהתנגדות בכירים באוצר, שטענו כי "הדבר האחרון שצריך עכשיו זה להכביד על ההייטקיסטים".

למה משקיעי הקוונטום לא התרשמו

מעניין שהעסקה לא זכתה לתגובה מחמיאה בוול סטריט. גלובס פרסם ניתוח תחת הכותרת "למה משקיעי הקוונטום לא התרשמו?", שבו נטען כי השוק מתייחס בעוינות מסוימת לרכישות ענק בתחום שהכנסותיו המסחריות עדיין מוקדמות מאוד. עמרי זרחוביץ' מדה־מרקר תהה בפרשנות שלו האם "הפעם אינטל לא תזרוק כסף לפח", בהתייחסו להיסטוריה של החברה: מיזוגים גדולים קודמים של אינטל — בין היתר בתחומי התוכנה והאבטחה — נחשבו במקרים רבים לכישלונות שהובילו למחיקות שווי. לנוכח זאת, עובדת העובדה שמניית אינטל לא זינקה בעקבות ההודעה, וכי משקיעים רבים מעדיפים להמתין לראיות לכך שהתחום הקוונטי יפיק הכנסות מוכחות. בשוק ציינו גם כי מיד לאחר ההודעה חלו תנועות חזקות במניות חברות קוונטיים ציבוריות, אך אלו לא הקרינו באופן חד־משמעי על אינטל עצמה, שנסחרת בשנים אחרונות תחת לחץ מתמיד של משקיעים להוכחת רווחיות.

quiz האם ידעת ש…

המייסדים תיארו את הבעיה שקלאסיק נוסדה לפתור כ"כמעט מביכה": בשעת הקמת החברה כמעט אף אחד בעולם לא ידע לתכנת מחשב קוונטי. לפי פרסומים בגלובס, אב ובנו מקרב מייסדי החברה צפויים לקבל כ־200 מיליון דולר מהעסקה, בעוד שאלת חלקם של העובדים הרגילים עוררה דיון ציבורי.

רשות החדשות מזרזת תוכנית לאומית של 1.5 מיליארד שקל

העסקה הזרימה רוח גבית גם לפעילות הממשלתית בתחום. לפי חשיפה בלעדית של גלובס, בעקבות רכישת קלאסיק מאיצה רשות החדשות את התוכנית הלאומית לקידום המחשוב הקוונטי, בהיקף השקעה של כ־1.5 מיליארד שקל. התוכנית נועדה לבנות יכולות מקומיות בחומרה, בתוכנה ובמחקר קוונטי, ולחזק את הריבונות הטכנולוגית של ישראל בתחום שנחשב אסטרטגי לא פחות מהסייבר. עובדה זו מעלה שאלה מעניינת: האם העסקה של אינטל דווקא מחלישה את התשתית המקומית, בכך שהיא מוציאה מהשוק הישראלי את החברה המובילה בתחום — או שמא מחזקת אותו, משום שהיא מאותתת ליזמים ולמשקיעים שהקוונטי הוא תחום ששווה להיכנס אליו, ושיציאה ממנו יכולה להגיע במחירים של מיליארדים.

העסקה נופלת גם על רקע שנה יוצאת דופן לאקזיטים ישראליים. לפי ניתוח של גלובס, ארבע עסקאות ענק נחתמו בתחום הסייבר הישראלי בלבד, בסכום מצטבר של יותר מ־71 מיליארד דולר, האחרונה שבהן מכירת ורוניס לחברת Proofpoint. אליהן נוספו בימים האחרונים גיוס של אפווינד לפי שווי של 3.8 מיליארד דולר תוך ויתור על הצעת רכש של דאטה דוג, ומכירת חברת השבבים ניוריאליטי הישראלית לחברה של ג'ף בזוס בכ־200 מיליון דולר. לפי הערכות שהובאו בתקשורת הכלכלית, "תור הזהב של הטכנולוגיה הישראלית עוד לפנינו", ושוק המיזוגים והרכישות נמצא בשיא פעילותו מזה שנים.

ההקשר הרחב: ירידות בוול סטריט ומסחר סוער בדוחות

ההודעה על עסקת קלאסיק הגיעה בשבוע סוער במיוחד לוול סטריט, שפיכך עיצב גם את הקבלה שלה בשוק ההון. מיקרוסופט ניפצה את תחזיות הרווח עם הכנסות ענן שזינקו בכ־50%, ומנייתה מזנקת אחרי המסחר, בעוד אלפאבית — חברת האם של גוגל — פיספסה את תחזית הרווח ומנייתה צוללת, מה שהוביל לכתבות על "היום הגרוע בתולדות גוגל" ואובדן שווי של מאות מיליארדי דולרים. פאלו אלטו נטוורקס, שבין היתר רכשה בעבר את חברת Koi Security מקרן Team8 הישראלית, נופלת במסחר. בתוך רעש זה, עסקת הקוונטום הישראלית בולטת כאיום־הזדמנות: היא משקפת את ההשקעה הענקית שענקיות הטכנולוגיה עושות בתחומי העתיד — קוונטי, בינה מלאכותית ותשתיות מחשוב — יחד עם החשש הגובר שההשקעות הללו מתומחרות בפרמיות שהשוק מתחיל לקרוא בהן בעוינות.

מה העסקה אומרת על ההייטק הישראלי

מעבר למספרים, העסקה ממחישה את התפקיד שממשיכה למלא ישראל בחזיתות הטכנולוגיה הגלובליות. בכירים בתעשייה שדיברו בכנסים בשבועות האחרונים — כמו בפאנל המשקיעות של גלובס — הדגישו כי "יש משהו מיוחד בטאלנט הישראלי", אך גם הזהירו שלא כל חברה ששמה נושא את האותיות AI תהיה חברה טובה. ההיסטוריה של קלאסיק — חברה שנוסדה לפתור בעיה שבזמנה נשמעה אקדמית כמעט מביכה, ונמכרה שנים אחר כך במיליארדים — משמשת כעת בשוק כסיפור רפרנס לגבי הסבלנות שנדרשת ממשקיעים בטכנולוגיות עומק. במקביל, התרחשות זו מצטרפת לדיון הציבורי על עזיבתם של רופאים, מדענים והייטקיסטים את ישראל, שעליו הזהירו דוחות שפורסמו בדה־מרקר, ועל הצורך לשמר בארץ את הגרעין הקשה של הידע הטכנולוגי שממנו צומחות עסקאות כאלה.

נותר לראות כיצד יתפתח המהלך: האם אינטל תשאיר את צוות קלאסיק בישראל ותהפוך אותו למרכז פיתוח קוונטי של ממש, או שהפעילות תתגבש סביב המטות של החברה בארצות הברית. מה שברור הוא שהעסקה משנה את תמונת המצב בתחום — היא מציבה רף תמחור חדש לחברות קוונטיות, מעלה את ההערכות לשווי של הסטארט־אפים הישראליים בתחום, ומעמידה את רשות החדשות ואת הממשלה בפני החלטות על אופן המימוש של התוכנית הלאומית. בשוק ההון הישראלי עוקבים בעניין גם אחר המשמעות לקרנות ההון סיכון המקומיות, שחלקן — כמו Team8 שגייסה לאחרונה 365 מיליון דולר לקרן חדשה — מזרימות כעת הון חדש לחברות צעירות בתחומי תשתיות תוכנה ובינה מלאכותית, ורואות בעסקת קלאסיק אינדיקציה לכך שהביקוש של הענקיות הבינלאומיות לטכנולוגיה ישראלית אינו עומד להירגע בקרוב.

menu_book מילון מונחים כלכליים רלוונטיים

אקזיט:
מכירת חברת הזנק לחברה גדולה או הנפקתה בבורסה, שבה מממשים המייסדים, העובדים והמשקיעים את אחזקותיהם.
מחשוב קוונטי:
פרדיגמת מחשוב המבוססת על עקרונות מכניקת הקוונטים, המאפשרת פתרון בעיות חישוביות מסוימות הרבה מעבר ליכולתם של מחשבים קלאסיים.
מיזוג ורכישה (Mu0026amp;A):
עסקה שבה חברה רוכשת חברה אחרת או מתמזגת עמה, לרוב במטרה להרחיב יכולות טכנולוגיות או נתח שוק.
פרמיית תמחור:
הפער שבין מחיר הרכישה של חברה לבין הערך הכלכלי הנוכחי של עסקיה, המשקף ציפיות לצמיחה עתידית בתחום פעילותה.

שאלות נפוצות (FAQ)

  • קלאסיק היא סטארט־אפ ישראלי מתל אביב שפיתח מערכת הפעלה וכלי תכנות עבור מחשבים קוונטיים. אינטל רוכשת אותה כדי להיכנס למרוץ הקוונטי ולבנות שכבת תוכנה ותזמור שתחבר בין החומרה שלה לבין מחשבים קוונטיים של יצרנים שונים.

  • לפי ניתוחים שפורסמו בגלובס, משקיעי הקוונטום לא התרשמו במיוחד מהעסקה, בין היתר משום שהיא מתומחרת בפרמיה גבוהה על תחום שהכנסותיו המסחריות עדיין מוקדמות מאוד, ובשל ההיסטוריה של מיזוגים גדולים כושלים של אינטל בעבר.

  • זו תוכנית ממשלתית בהובלת רשות החדשות בהיקף של כ־1.5 מיליארד שקל, שנועדה לקדם יכולות מחשוב קוונטי מקומיות — מחקר, חומרה, תוכנה והכשרת כוח אדם. לאחר רכישת קלאסיק דווח כי הרשות מאיצה את הוצאתה לפועל.

  • לפי פרסומים בגלובס, המנכ

מה דעתך על הכתבה?

דירוג הקוראים עוזר לנו להשתפר ולהביא לכם את התוכן הטוב ביותר.

תודה על הדירוג!