חיפוש באתר

דולר-שקל: 3.2537 +0.18% (0.01)
יורו-שקל: 3.5650 -0.01% (0.00)
ת"א 125: 3,869.15 +0.01% (0.51)
ת"א 35: 3,978.42 +0.08% (3.02)
ביטקוין: 64,458.0500 -0.81% (-523.20)
לירה שטרלינג-שקל: 4.2983 +0.19% (0.01)
ין יפני-שקל: 0.0203 +0.35% (0.00)
פרנק שוויצרי-שקל: 3.8736 +0.31% (0.01)
דולר אוסטרלי-שקל: 2.1899 +0.13% (0.00)
דולר קנדי-שקל: 2.2757 +0.21% (0.00)
דולר ניו זילנדי-שקל: 1.7871 +0.29% (0.01)
דולר הונג קונגי-שקל: 0.4148 +0.32% (0.00)
זלוטי פולני-שקל: 0.8123 +0.08% (0.00)
כתר שוודי-שקל: 0.3164 +0.09% (0.00)
ריאל ברזילאי-שקל: 0.5593 -0.16% (0.00)

הקרנות הכספיות והתעודות הסחירות שעוברות בשקט: מאחורי הקלעים של שוק פיקדונות של מעל 100 מיליארד שקל

מאבק נסתר על השליטה בשוק הפיקדונות החדש בישראל מציב סוגיות משפטיות ופיננסיות חדשות

אתר כלכלה · 8 בנובמבר, 2026 · schedule 6 דקות קריאה
הקרנות הכספיות והתעודות הסחירות שעוברות בשקט: מאחורי הקלעים של שוק פיקדונות של מעל 100 מיליארד שקל
מתחם העסקים של תל אביב, מרכז פעילות השוק הפיננסי בישראל. (אילוסטרציה)

שוק שצמח בשקט: מאחורי הקלעים של מאה מיליארד שקל

בזמן שתשומת הלב הציבורית מופנית בשבועות האחרונים אל שוק המניות, אל מרוץ הקמת הממשלה ואל תנודות הדולר, מתפתח בצד השני של השוק הפיננסי ענף שלם שקט למחצה שאינו זוכה כמעט לפרסומי: תעודות פיקדון סחירות. על פי תחקיר שפורסם בימים האחרונים בכלכליסט, מאחורי הקרנות הכספיות – הכלי הפופולרי ביותר לחיסכון נזיל בישראל – צמח שוק של יותר מ-100 מיליארד שקל המבוסס על חברות שהוקמו במיוחד לצורך הנפקת אג"ח סחירה המאגדת פיקדונות גדולים המופקדים בבנקים. המבנה הזה מאפשר לקרנות הכספיות לעקוף מגבלות רגולטוריות ולהשיג חשיפה לריביות פיקדון שאחרת היו מוגבלות בהשגתן.

התופעה אינה פסולה מיסודה ואף זכתה להכרה של הרגולטורים, אבל היא מעלה שאלות חמורות לגבי שקיפות, ריכוזיות וסיכון. החוסך הפרטי שמחזיק יחידות בקרן כספית אינו בדרך כלל מודע לעובדה שחלק ניכר מכספו עובר דרך שרשרת תיווך של חברות מתווכות שגוזרות מרווחים בכל שלב. כל תעודה כזו היא בעצם נייר ערך שמחייב תשלום ריבית על פי תנאי הפיקדון, אך מחירה בשוק מושפע גם מהיצע וביקוש, מפעילות סוחרים ומפערי ריבית בין הבנקים – גורמים שיכולים ליצור תנודתיות שלא הייתה קיימת בפיקדון בנקאי רגיל.

מדוע ירידת הריבית דווקא מאיצה את המהלך

במבט ראשון הדבר נראה מפתיע: למה בדיוק כאשר בנק ישראל מוריד את הריבית בשלבים, ותשואות הקרנות הכספיות יורדות בהתאם, מוקמות חברות חדשות לצורך הנפקת תעודות פיקדון? התשובה טמונה בתחרות בין מנהלי הקרנות על כספי הציבור. כאשר הריבית במשק נמוכה, הפער בין תשואה טובה לתשואה בינונית בקרן כספית הופך לגורם המכריע בבחירת החוסכים בין הקרנות. מנהל קרן שמשיג תוספת של עשירית אחוז בודד מושך אליו מיליארדים, ולכן חיפוש דרכים להשיג חשיפה לפיקדונות אטרקטיביים הפך לתחרות מטורפת.

lightbulb טיפ מהמומחה

מומחים בשוק ההון ממליצים למשקיעים פרטיים לבדוק בתשקיפי הקרנות הכספיות את היקף החשיפה לתעודות פיקדון ולאילו בנקים היא מגיעה. קרן שהחזקותיה מרוכזות בתעודות המשקפות פיקדונות בבנק בודד נושאת סיכון ריכוזיות שאינו נראה לעין, וכדאי להעדיף קרנות המפזרות את החזקותיהן בין מספר בנקים ובין סוגי נכסים.

כאן נכנסות לתמונה החברות המתווכות. חברה כזו מפקידה סכומים גדולים בבנק בתנאים מועדפים, מנפיקה תעודה סחירה המשקפת את הפיקדון, ומוכרת אותה לקרנות הכספיות בתוספת מרווח. הקרנות מצידן משלמות למשקיעים בתעודות תשואה נמוכה מהריבית שהפיקדון מניב, וההפרש – הקופון – נשאר בידי המתווכות. מי שמממן את השרשרת הזאת בסופו של דבר הוא החוסך הפרטי שמקבל בסוף החודש תלוש תשואה ואינו יודע לאיזה בנק, לאילו תנאים ולאיזה מרווחי תיווך הכסף שלו נחשף בדרך.

מי מפקח על השוק החדש?

הרגולציה בתחום מפוזרת בין רשות ניירות ערך, שמפקחת על הנפקות התעודות ועל הגילוי הנדרש מהקרנות, לבין בנק ישראל, שמפקח על הבנקים המחזיקים בפיקדונות. אך המבנה המורכב יוצר אזורים אפורים: חברות התיווך אינן בנקים ואינן קרנות, והחשיפה של החוסכים אליהן מתקבלת בעקיפין בלבד. מקורבים בשוק ההון מספרים כי חלק מהקרנות מגלות בתשקיפים היקף חשיפה כולל לנכסים, אך לא תמיד פירוט מספיק לגבי זהות הבנקים המחזיקים בפיקדונות הבסיסיים. זו בדיוק הנקודה שממנה צומחת הביקורת הרגולטורית והציבורית על השוק החדש.

הבנקים ומאבק הכוחות מאחורי הקלעים

מעבר להיבט הפיננסי, התופעה משקפת מאבק כוחות רחב יותר בין הבנקים לגופים המוסדיים על שוק הפקדות הציבור. בעבר, כשהריבית הייתה גבוהה, הבנקים משכו אליהם הפקדות של יחידים בפרסומים רחבים, אך כעת הפקדות הקרנות הכספיות הפכו למקור מימון מרכזי וזול יחסית עבורם. תעודות הפיקדון מאפשרות לבנקים לגייס כסף יציב בשוק ההון, אך במחיר של תלות גוברת בגופים מתווכים שמחזיקים בכוח מיקוח משמעותי. אינטרס נוסף של הבנקים הוא למנוע את העברת הכספים מהפקדות ישירות של לקוחות לקרנות כספיות, ולכן הם נהנים מהמבנה המתווך ששומר על ההפקדות במערכת הבנקאית בכל מקרה.

balance פרשנות ביקורתית: הצד השני של המטבע

מנגד, יש הטוענים כי המהלך אינו פגום במהותו אלא תוצר טבעי של שוק יעיל. הבנקים זקוקים למימון, הקרנות זקוקות לתשואה, והתיווך הסחיר דווקא מגדיל את השקיפות והנזילות לעומת פיקדונות אטומים. לדבריהם, הסיכון מנוהל היטב על ידי דירוג אשראי והגבלות תיק, והביקורת נובעת בעיקר מהתנגדות גופים שמפסידים מהתחרות החדשה בשוק הפיקדונות.

הסיכון שמסתתר בפירוט הקטן

הסיכון המרכזי במבנה הזה אינו בקריסת בנק או בתשואה שלילית חד פעמית, אלא בצירוף של מספר גורמים שיכולים להתלכד בשעת משבר. אם יתרחש אירוע נזילות באחד הבנקים המחזיקים בפיקדונות הבסיסיים, או אם משקיעים גדולים ירצו למכור בעת ובעונה אחת את תעודות הפיקדון, הסוחרים המתווכים עשויים להרחיב את מרווחי המסחר בצורה חדה. במצב כזה, קרן כספית שנתפסת על ידי הציבור כמקבילה בטוחה לפיקדון בנקאי עלולה לרשום הפסד או נזילות מוגבלת בדיוק ברגע שבו החוסכים היו זקוקים לכספם. זהו בדיוק התרחיש שהרגולטורים חוששים ממנו, ומכאן גם הלחץ הגובר להחמיר את כללי הגילוי ואת ההגבלות על החשיפה של הקרנות לנכסים אלה.

מה זה אומר לחוסך הפרטי

עבור החוסך הישראלי הממוצע, שהפקיד את כספו בקרן כספית כדי להרוויח ריבית בטוחה יחסית, הסיפור הזה עשוי להישמע רחוק. אך ההשפעה מוחשית בכמה מישורים. ראשית, התשואה שמציעות הקרנות משקפת בחלקה את המרווחים שנגזרים בשרשרת התיווך, כך שהחוסך מקבל פחות מהריבית שהכסף שלו מניב בפועל. שנית, ההתפתחות מסמנת שהשוק מתחיל להתנהג באופן דינמי יותר, כאשר הפערים בין קרנות מתרחבים והבחירה ביניהן דורשת הבנה מעמיקה של תמהיל הנכסים. שלישית, בשעת משבר, דווקא הקרנות שמתהדרות בתשואות הגבוהות ביותר עשויות להיות אלה שחשופות ביותר לסיכוני נזילות וריכוזיות.

בשבועות הקרובים צפויים דיונים ברשות ניירות ערך ובבנק ישראל לגבי האסדרה של תעודות הפיקדון, בדומה לדיונים שהתנהלו בעבר סביב מכשירים פיננסיים חדשים אחרים. נקודת המוצא של הרגולטורים ברורה: הם אינם מעוניינים לחסום חדשנות פיננסית שמועילה למשק, אך הם גם אינם יכולים להרשות לעצמם שוק של מאה מיליארד שקל שמבוסס על שרשרת תיווך לא שקופה מספיק, במיוחד כאשר מדובר בכספי ציבור שנתפסים בעיני הציבור כחלופה בטוחה לפיקדון בנקאי.

menu_book מילון מונחים כלכליים רלוונטיים

תעודת פיקדון סחירה:
נייר ערך הנסחר בבורסה ומשקף פיקדון בנקאי, המאפשר למשקיעים לקבל חשיפה לריבית הפיקדון באמצעות נייר ערך נזיל.
קרן כספית:
קרן נאמנות המשקיעה בנכסים נזילים ובעלי סיכון נמוך, כגון מאזני בנקאיים ותעודות פיקדון, ומעניקה לחוסכים תשואה הדומה לריבית במשק.
ריכוזיות נושים:
היקף החשיפה של תיק השקעות לנושה בודד או למספר קטן של נושים, היוצרת סיכון מוגבר במקרה של קריסת אחד מהנושים.

שאלות נפוצות (FAQ)

  • תעודות פיקדון סחירות הן ניירות ערך המאגדות בתוכן פיקדונות גדולים שהופקדו בבנקים, כאשר חברות מיוחדות לצורך זה מנפיקות אותן כאג"ח סחירה בבורסה. כך מתאפשר למשקיעים, כולל קרנות הכספיות, להיחשף לפיקדונות בנקאיים באמצעות נייר ערך נזיל ולקבל את הריבית המוסכמת על הפיקדון.

  • ירידת הריבית מפחיתה את התשואה בקרנות הכספיות וגורמת למנהליהן לחפש תשואות נוספות. תעודות הפיקדון מציעות בדרך כלל תשואה גבוהה ממנה יכולה קרן כספית רגילה להשיג על פיקדון בנקאי ישיר, ולכן חברות חדשות מוקמות דווקא כדי לנפק תעודות שמשקפות פיקדונות כאלה.

  • הסיכון אינו זהה לסיכון במניות, אך הוא אינו אפס. התעודות חושפות את החוסכים לריכוזיות נושים בבנקים מסוימים, לנזילות תלוית סוחרים מתווכים ולעקיפת הגבלות רגולטוריות שנועדו לשמור על תמהיל הקרנות. במקרה של משבר בבנק ספציפי או בשוק התעודות, החשיפה עלולה להתברר כגדולה משהיה בפיקדון ישיר.

  • המרוויחות המרכזיות הן החברות המתווכות שמנפיקות וסוחרות בתעודות וגוזרות מרווחים מהפער בין ריבית הפיקדון לריבית המשולמת למשקיעים. גם הבנקים נהנים ממקור מימון יציב, ומנהלי הקרנות הכספיות משפרים תשואה מול המתחרים - כאשר העלות הפוטנציאלית נופלת בסופו של דבר על החוסך הפרטי.

מה דעתך על הכתבה?

דירוג הקוראים עוזר לנו להשתפר ולהביא לכם את התוכן הטוב ביותר.

תודה על הדירוג!