מי יאיץ את פרויקטי התשתית? החלל הפתוח באוצר שמטריד את משק התשתיות
פרישת מנהלת חטיבת התשתיות באוצר ופיגור מתמשך בפרויקטים הלאומיים מציבים בפני המשק שאלה מהותית: מי יוביל את התיאום הממשלתי שבלעדיו הפרויקטים נשארים על הנייר
משרד האוצר עומד בפתח שינוי אישי שעשוי להשפיע על קצב ההקמה של פרויקטי התשתית הלאומיים. אושרת דוד דקר, המנהלת את חטיבת תשתיות ופרויקטים במשרד, מתכננת לסיים את תפקידה בסוף השנה, והציבור העסקי נדרש להתמודד עם השאלה מי ימלא את מקומה. המינוי הקרוב אינו פורמלי בלבד: הוא נתפס כהצהרה על כיוון המדיניות בנוגע לליווי הכלכלי, להקצאת המשאבים ולסדרי העדיפויות של פרויקטים בהיקפים של מאות מיליארדי שקלים.
משקל הפרישה בחטיבה הממשלתית
החטיבה באוצר, בהובלתה של דקר, מרכזת את תיאום הפרויקטים הלאומיים בתחומי התחבורה, האנרגיה, המים והתקשורת. עזיבתה יוצרת פער בכוח אדם בכיר וגורמת לגופים עסקיים להעלות חשש מהתארכות תהליכי אישור ומשא ומתן. בסביבת המשק מציינים כי התפקיד דורש הכרה מעמיקה במבנה התקציבי ובשרשרת האישורים הבין-משרדית, ולכן מעבר של שרשרת ידע בין מנהלים עלול להותיר חלל תפעולי גדול. השאלה איזה פרופיל מקצועי ייבחר למחליף היא בגדר עניין אסטרטגי, לא טכני בלבד.
הפיגור שנצבר בפרויקטים לאומיים
הדיון הציבורי בימים האחרונים מצביע על פער בולט בין הצהרות הפיתוח לבין הקצב הביצועי בשטח. תוכניות להרחבת רשתות החשמל, קידום מסילות רכבת חדשות ושדרוג תשתיות המים מתעכבות בשל עיכובים תקציביים, ערעורים רגולטוריים וחוסר תיאום בין משרדי ממשלה. כתבות כלכליות עדכניות מדגישות כי בלי טיפול ממשלתי רציף, סכומים עצומים נותרים מוקצים על הנייר והציבור ממשיך להרגיש את ההשפעה בצריכה היומיומית ובתשלומים. בכירים בענף קוראים להאיץ את הקצב ולהגדיר דירוג עדיפויות ברור.
trending_up שינוי מגמה: מקצוענות שרוצה להישאר מעל לסערות
השפעה משמעותית שצריך להכיר ולהבין את המשמעות שלה.
הצורך בשרשרת פיקוד ברורה
משבר הפיגור בתשתיות אינו מתמצה בחוסר תקציב, אלא בחוסר היררכיה תפעולית. כל רשות פועלת על פי המנדט שלה, ולעיתים נגרמים עיכובים משמעותיים בגלל העדר תיאום בין רשות המים, משרד התשתיות, משרד התחבורה והרשויות המקומיות. הבכירים במשרד האוצר מדגישים כי התמודדות מיטבית דורשת מוקד אחראי אחד שיקבע סדרי עדיפויות, יגייס מימון פרטי וירכז תיאום רוחב. דיון זה מציב את חטיבת התשתיות כגוף שעשוי להיות מורחב, לא רק להיות מחליף את מנהלתה.
הדילמה סביב החברות בזק
במקביל לפרישה הצפויה, נמשך הדיון הציבורי סביב מתן סיוע לחברות בזק העומדות בפני חובות מול נושים. הדיון נוגע לשאלה אם יש להקים מנגנון סיוע ממשלתי או להפעיל את כלי ההסדר הקיימים בבתי המשפט. חברות כמו אהרונסי הנדסה ותשתיות, שהוצא נגדן צו עיכוב הליכים, מדגימות את הלחץ התזרימי שבו נתונות חברות בענף עקב עיכובים בפרויקטים, מחסור בכוח אדם וזינוק בעלויות חומרי הגלם בעקבות המלחמה. ההחלטה על מדיניות סיוע עשויה להשפיע על אמון המשקיעים בענף ועל עלות ההון שלו.
עלות ההון והקשיים של הקבלנים
ענף התשתיות מתמודד עם הכפלה של עלויות המימון בעקבות הריבית הגבוהה ומנגנון תשלום של שוטף פלוס 85 מול המדינה, המקשה על הקבלנים לכסות את הוצאותיהם המיידיות. הרווחיות בענף נדחקת לאחוזים בודדים, ובעשור האחרון נעלמו כ-30% מהחברות בענף התשתיות. דניה סיבוס, אחת החברות הגדולות, סיכמה את 2025 עם הפסד גולמי במגזר התשתיות, והנתונים מעידים כי לחברות קטנות ממנה המשבר עשוי להיות מכת מחדשות. קבלנים מזהירים כי בלי שינוי במבנה התשלומים המדינה עצמה תיתקל בקשיים להוציא את הפרויקטים לפועל בזמן ובתקציב.
quiz האם ידעת ש…
למרות התקציבים העצומים המוקצים לפרויקטי תשתית לאומיים, רבים מהם נשארים בפועל על הנייר בשל מחסור בכוח אדם מיומן ובעיות תיאום בין משרדי ממשלה. כך למשל עלויות המימון של חברות התשתית הוכפלו במהלך השנים האחרונות, מה שהקשה על קבלנים והביא לפרישת חברות מהזירה הציבורית
החשיבה החדשה: חסינות תשתיתית
בכנסים מקצועיים שהתקיימו בימים האחרונים עולה קריאה לחלץ את התכנון לטווח הארוך ממחזורי הבחירות ולבנות מנגנון של חסינות תשתיתית, שיבטיח המשכיות בין ממשלות. הרעיון הוא לקבע מסגרות תקציביות ורגולטוריות יציבות לפרויקטים קריטיים, כך ששינוי פוליטי לא יעצור מיזם שנמצא בעיצומו. בזמן שהמערכת הפוליטית סוערת אחרי הבחירות, תשתיות המדינה נבנות לעשורים קדימה, והכלכלנים מזהירים כי העדר המשכיות עלול לעלות למשק הרבה מעבר לעיכוב בהשלמת הפרויקטים עצמם.
כוח האדם: החוליה החלשה
עוד נושא שנמצא במרכז השיח הוא הפער בין המיליארדים המוקצים לתשתיות לבין היכולת לגייס ולהכשיר כוח אדם מקצועי. ישראל משקיעה משאבים אדירים בדיור, בתחבורה ובתשתיות לאומיות, אך אינה מתכננת באופן שיטתי את המהנדסים, הקבלנים והמנהלים שיידרשו להוצאת התוכניות לפועל. בלי הכשרה מסודרת, קליטת עובדים חדשים ותכנון ארוך טווח, גם הפרויקטים הגדולים ביותר עלולים להישאר על הנייר. ענף הבנייה והתשתיות קורא לממשלה לקבוע תוכנית לאומית להכשרת כוח אדם מקצועי.
ההשפעה על הציבור והצרכן
הפיגור בפרויקטי התשתית נוגע לצרכן הישראלי באופן ישיר: חשמל יציב יותר, מים באיכות גבוהה, תחבורה ציבורית יעילה ותשתיות תקשורת אמינות. כאשר פרויקטים נשארים מאחור, הציבור משלם את המחיר באמצעות תעריפים מוגדלים, שירותים פחות יעילים ופחות אמון במערכות המדינה. משרד התקשורת למשל מציע לחייב את חברות הסלולר ברציפות קליטה בכבישים ובמסילות הרכבת, מהלך שמשקף את הלחץ הציבורי לשפר את איכות התשתיות היומיומיות. החיבור בין מדיניות תשתיות לחיי היום-יום הופך את הדיון המוסדי באוצר לרלוונטי לכל אזרח.
לאן פני הענף פונות מכאן
בשוק העסקי מתחילים להיערך לתרחיש שבו חטיבת התשתיות באוצר תעבור מינויים ואולי גם שינוי מבני. חברות כמו שפיר הנדסה, אלקטרה, מנרב ודוראל ממשיכות לקדם פרויקטים גדולים ולבחון הנפקות וגיוסי הון, והן מצפות לשותף ממשלתי יציב ומקצועי. עולה גם צורך בחשיבה מחודשת על מנגנון התשלומים מול המדינה, על רגולציה מקלה יותר ועל הגדלת ההשתתפות הפרטית בפרויקטים. אופן ההתמודדות עם פרישת המנהלת ובחירת המחליף ישמשו מדד לרצינות המערכת הציבורית בהובלת התשתיות הלאומיות בשנים הקרובות.
<!– wp:calcala/dictionary {"title":"מילון מונחים כלכליים רלוונטיים", "icon":"menu_book", "selectedTerms":[{"title":"שוטף פלוס 85","definition":"מנגנון תשלום בפרויקטי מועוד בנושא
שאלות נפוצות (FAQ)
-
החטיבה מרכזת את הליווי הכלכלי והתקציבי של פרויקטי תשתית לאומיים. עזיבה של המנהלת עלולה להשהות קידום מיזמים, לפגוע ברציפות המגעים עם שרים ורשויות ולהגדיל את הפער בין נדרש למתוכנן בתחומי החשמל, המים, התחבורה והתקשורת
-
כאשר רשויות פועלות ללא תיאום מיטבי, פרויקטים נשארים בשלבי עיכוב ומימון מתעכב. רגולציה ברורה והיררכיה תפעולית מקצרת את זמני ההקמה, מקטינה סיכוני מימון ומעודדת השקעות פרטיות גדולות יותר בפרויקטים לאומיים
-
חברות בזק נושאות חובות פיננסיים מול גופים שונים. כאשר הן עומדות בפני קשיים תזרימיים, הממשלה נדרשת להחליט אם להתערב ולספק סיוע. ההחלטה משפיעה על אמון המשקיעים בענף ועל סדרי העדיפויות של התקציב הלאומי
-
כן. חוסר במהנדסים, בקבלנים ובכוח אדם מיומן מקשה על הוצאה לפועל של פרויקטים מתוכננים. עלות הגיוס עולה, לוחות הזמנים מתארכים ועלויות המימון מתייקרות, וכך נפגעת היכולת להוציא מיזמים לפועל בזמן