מי יאיץ את מיזמי התשתית של ישראל? באוצר מחפשים מחליף לדוד דקר בעיצומו של גל הנפקות בענף
עזיבת מנהלת חטיבת התשתיות באוצר, הנפקת ברזאני ופיגור בפרויקטי הענק מציבים את ניהול מערך התשתיות הלאומי בפני מבחן משמעותי
עזיבה באוצר בשיאה של תקופה קריטית לתשתיות
אושרת דוד דקר, מנהלת חטיבת תשתיות ופרויקטים במשרד האוצר, תפרוש מתפקידה בסוף השנה – כך דווח בכלכליסט. דוד דקר עמדה בראש החטיבה האחראית על גיבוש וקידום פרויקטי התשתית המרכזיים במשק, מתחבורה ועד מים ואנרגיה, ונחשבה לאחת הדמויות המשפיעות במערך הפיתוח הלאומי. עזיבתה מגיעה ברגע שבו המשק מתמודד עם פער גובר בין התוכניות הגדולות שעל הנייר לבין היכולת להוציאן לפועל בשטח, והשאלה שמעסיקה את הענף היא מי יחליף אותה והאם המחליף יישא איתו את אותו משקל פוליטי ומקצועי.
לצד הידיעה על העזיבה, פרסם כלכליסט קריאה גלויה תחת הכותרת "דרוש: בכיר באוצר שיאיץ מיזמי תשתית", שבה תוארו הקשיים המבניים המוטלים לפתחו של הממונה הבא. הכתבה ציינה כי מי שיחליף את דוד דקר יידרש להתמודד עם פיגור ארוך בפרויקטי תשתית רחבי היקף – פיגור שנבנה בשנים והתעמק בעקבות המלחמה, גיוס המילואים, שיבושים בשרשראות האספקה והקפאות תקציביות חוזרות ונשנות. בענף עצמו מדברים על חוסר רציפות מקצועית כגורם מרכזי לעיכובים, כאשר כל חילופי גברי בתפקידים בכירים מלווים בתקופת הסתגלות ממושכת שבה פרויקטים נוטים להתעכב.
בין פקידות מקצועית לאי ודאות פוליטית
העזיבה מגיעה בתקופה של רגיעה פוליטית עדינה לאחר הבחירות, כאשר עצם ההרכב של הממשלה הבאה וסדרי העדיפויות שלה עוד אינם ברורים לחלוטין. בכלכליסט פורסם בימים האחרונים גם מאמר מערכת בשם "אי ודאות פוליטית? צריך לפתח חסינות לתשתיות", שבו נטען כי תשתיות המדינה נבנות לעשורים קדימה ולכן חייבים לחלץ את התכנון לטווח הארוך ממחזורי הבחירות ולבנות "חסינות תשתיתית". לפי הגישה הזו, עזיבתם של בכירים מקצועיים כמו דוד דקר היא ביטוי נוסף לשבריריות של מערך התכנון הלאומי, שאינו מגובה במוסדות עמידים דיים.
balance פרשנות ביקורתית: הצד השני של המטבע
מבקרים טוענים כי הסערה סביב עזיבת דוד דקר משקפת תלות יתר בפקידים בודדים במקום במוסדות מקצועיים יציבים. פרויקטי תשתית לאומיים נבנים לעשורים, ולכן אין להם להיות תלויים בכישוריה האישיים של אישיות אחת. לפי גישה זו, האחריות על הפיגור מוטלת על מערכת שלמה ולא על עזיבה נקודתית של בכירה.
במקביל, בכנס תשתית לאומיות של כלכליסט ובנק לאומי שהתקיים בשבועות האחרונים, הזהירה עדי חכמון, שותפה מייסדת ב-Energy nGrid, מפני זינוק חד בביקוש לחשמל בשל התרחבות השימוש בבינה מלאכותית וחישמול התחבורה. אליאב פולק, מנהל ההשקעות הראשי בקרן ג'נריישן קפיטל, הוסיף באותו כנס כי "אי אפשר לקיים משק חשמל מודרני בלי שדרה חזקה של תחנות גז". הצהרות אלה מדגישות כי האתגר העומד בפני המחליף באוצר אינו רק מנהלתי אלא אסטרטגי לכל דבר: משק האנרגיה הישראלי נדרש להכפיל את יכולות הייצור וההולכה שלו בתוך שני עשורים, ולדברי חכמון, "מה שבנינו במאה שנה נצטרך לבנות פי 1.5 תוך 25 שנה".
גל הנפקות בענף: מברזאני ועד אוליצקי
בעוד האוצר מחפש מחליף, שוק ההון עורך מבחן עצמאי לערך של ענף התשתיות. חברת התשתיות של יוסי ברזאני ודיין בר פרסמה טיוטת תשקיף לקראת הנפקה של 30% ממניותיה, לפי שווי מוערך של עד 3 מיליארד שקל, כאשר כשליש מהגיוס – כ-330 מיליון שקל – יחולק כדיבידנד לבעלי המניות ומיועד לסייע להם להחזיר חובות לחברה. עלות התגמול השנתית של השניים צפויה לזנק מ-4.9 ל-8.4 מיליון שקל, והחברה צופה שהכנסותיה יחצו השנה את רף מיליארד השקלים. בדה מרקר דווח כי האחים בר וברזאני נכנסים לבורסה בשווי של 3.25 מיליארד שקל, ובגלובס דווח בימים האחרונים כי החברה חתכה את מחיר ההנפקה ב-20% בשלבים מתקדמים של התהליך – סימן לכך שגם ענף מבוקש כמו תשתיות פוגש בשוק ההון ריאליות של תמחור.
ברזאני אינה היחידה. כלכליסט דיווח גם על קבוצת התשתיות אוליצקי, המתכננת הנפקה של 200 מיליון שקל לפי שווי של 800 מיליון שקל, 23 שנה לאחר שנמחקה מהמסחר. בין לקוחות הקבוצה נמנים נתיבי ישראל, רשות שדות התעופה, משרד הביטחון, נתיבי איילון, רכבת ישראל ורשות הנמלים – רשימה הממחישה עד כמה הפעילות בענף מבוססת על הזמנות מהמגזר הציבורי, ולפיכך רגישה כל כך לקצב הקידום הממשלתי. ההנפקות הללו מהוות מבחן כפול: הן משקפות את הביקוש של המשקיעים לחשיפה לענף, והן משמשות מקור מימון חלופי לפרויקטים בתקופה שבה עלויות האשראי גבוהות.
quiz האם ידעת ש…
ברזאני, החברת התשתיות הפרטית הגדולה בישראל, מתכננת להנפיק בהנפקת 30% ממניותיה לפי שווי של עד 3.25 מיליארד שקל. מתוך הסכום, כשליש מוקדש לדיבידנד לבעלי המניות, וזאת לצד צפי שהכנסות החברה יחצו השנה לראשונה את רף מיליארד השקלים השנתי.
הקבלנים בשוליים: עלויות מימון ורווחיות שנמסת
מאחורי ההנפקות המרשימות מסתתר משבר שקט בקרב קבלני התשתיות הקטנים והבינוניים. כתבה של דותן לוי בכלכליסט חשפה כי ריבית גבוהה לצד מנגנון תשלום של "שוטף פלוס 85" מכפילים את עלויות המימון של הקבלנים בחסות המדינה ודוחקים את הרווחיות לאחוזים בודדים. לפי הדיווח, בעשור האחרון נעלמו כ-30% מהחברות בענף. גם ענקיות לא חסינות: דניה סיבוס סיכמה את 2025 עם הפסד גולמי של 3.6 מיליון שקל במגזר התשתיות, בשל עלייה בתשומות בעקבות המלחמה ומבנה התשלומים הנדחים, וכפי שנכתב שם, לחברות קטנות ממנה זו עשויה להיות מכת מחץ. בבית המשפט המחוזי אף מונו לאחרונה שני מנהלי הסדר לחברת אהרונסי הנדסה ותשתיות, החייבת 33 מיליון שקל, שמייחסת את המשבר להשלכות המלחמה.
השלכות לצרכן: כך הפיגור מגיע למחירים
הפיגור בתשתיות אינו עניין של פקידים בלבד, אלא בעל השפעה ישירה על הצרכן הישראלי. עיכובים בפרויקטי תחבורה מתבטאים בעומסי תנועה ובעלויות ניידות גבוהות, קצב ההקמה של תחנות כוח וקווי הולכה משפיע על תעריפי החשמל, ופיגור ברשתות המים והביוב מתבטא בכל חורף בהצפות בערים המרכזיות – כפי שדווח בדה מרקר בכתבה "כל רשות לעצמה: בלי טיפול ממשלתי, ההצפות יכו בכל חורף". במקביל, כשלים בפרויקטי סיבים אופטיים ותשתיות תקשורת מייקרים שירותים דיגיטליים ומעכבים את התחרות בשוק הסלולר והאינטרנט. ההשקעה הציבורית בתשתיות, שעליה נמנים מיליארדים בתקציב, לא תממש את ערכה אם תיתקע בשלבי התכנון והרכש.
מה צריך לקרות עכשיו
בענף מצפים כי מינוי המחליף יבוצע במהירות ובשקיפות, וכי הממונה החדש יישא בסמכות אמיתית לקצר את שרשראות האישורים מול משרדי הממשלה השונים. בכנסים מקצועיים עולה קריאה להקים גוף קבוע לקידום פרויקטים שיהיה חסין יחסית לחילופי שרים ולמשברים פוליטיים, במודל הדומה לרשויות תכנון מקצועיות במדינות מפותחות. עד אז, ענף התשתיות ימשיך לפעול בשני קצוות במקביל: מצד אחד, חברות גדולות שנהנות מביקוש עולה בשוק ההון, ומצד שני, קבלנים קטנים הנאבקים על הישרדות מול עלויות מימון ותשלומים ממשלתיים מתעכבים.
הסקטור הפרטי ממלא את החלל
גורם מרכזי נוסף בדיון הוא כניסתם של גופים פיננסיים בינלאומיים לתחום התשתיות. קרן KKR גייסה לאחרונה 19.2 מיליארד דולר לקרן תשתיות חדשה שתשקיע בצפון אמריקה ובמערב אירופה – סכום שיא לקרן של הבית, שכבר מנהלת נכסי תשתיות בהיקף של 120 מיליארד דולר. בישראל, קרן התשתיות ג'נריישן קפיטל רשמה עלייה של 110% בתזרימים מההשקעות וזינוק של 480% ברווח לפני מס, והיא מקדמת עסקה לרכישת שיכון ובינוי אנרגיה, לצד דיבידנד רבעוני שישי ברציפות בהיקף 25 מיליון שקל. שיכון ובינוי עצמה זכתה במכרז ענק בארה"ב להקמת גשר בפנסילבניה בהיקף 1.3 מיליארד דולר, כאשר חלקה בפרויקט צפוי לעמוד על כמיליארד דולר ולהתבצע על פני 11 שנים.
הנתונים הללו מציירים תמונה של ענף במעבר: הביקוש הגלובלי לתשתיות – בין אם לצרכי אנרגיה, תחבורה או מרכזי נתונים לבינה מלאכותית – יוצר לחץ השקעתי חסר תקדים, ומדינות שיצליחו לספק מסגרת רגולטורית יציבה ייהנו מזרימת הון משמעותית. ישראל, עם זאת, עומדת בפני שאלה קריטית: האם תצליח להתחרות על ההון הזה עם מערך פקידותי שבו תפקידים מרכזיים מתפנים ללא יורש ברור, ועם ענף קבלני שנשחק בשוליים. בכלכליסט כתבו אף על כך שישראל משקיעה מיליארדים בתשתיות, בדיור ובתחבורה, אך אינה מתכננת את כוח האדם שיידרש כדי להוציא את התוכניות לפועל – ובלי הכשרה, קליטה ותכנון ארוך טווח, גם הפרויקטים הגדולים ביותר עלולים להישאר על הנייר.
menu_book מילון מונחים כלכליים רלוונטיים
- שוטף פלוס 85:
- מנגנון תשלום ממשלתי לקבלנים שבו 85% מהעבודות שבוצעו משולמות במועדן, ואת היתרה מקבל הקבלן רק לאחר אישור סופי – מנגנון שמייקר את עלויות המימון של הקבלן.
- תשקיף:
- מסמך רשמי המוגש לרשות ניירות ערך בטרם הנפקה לציבור, ובו פירוט הכספים, הסיכונים, הבעלים והצפי הפיננסי של החברה.
- שותפות ציבורית (PPP):
- מודל שבו המגזר הפרטי מממן, מקים ומתפעל פרויקט תשתית ציבורי תמורת תשלום מהמדינה לאורך שנים, ובכך מעביר את הסיכון התפעולי ליזם.
- עיכוב הליכים:
- הליך משפטי שבו בית המשפט מגן על חברה במצוקה כלכלית מפני נושים, ומאפשר לה להמשיך לפעול תוך גיבוש הסדר חוב.
שאלות נפוצות (FAQ)
-
עד כה לא התפרסם יורש או יורשת, והשאלה מי ימונה לתפקיד נמצאת בלב מהדיון הציבורי סביב המשך קידום פרויקטי התשתית.
-
בשל שווי ההנפקה הגבוה - עד 3.25 מיליארד שקל - וכן בשל המהלך לחלוקת דיבידנד משמעותי לבעלי המניות טרם ההנפקה.
-
בין הגורמים: אי ודאות פוליטית, קשיי כוח אדם, עלויות מימון גבוהות ושרשרת אספקה לקויה לאחר המלחמה.
-
הביקוש הגובר, בין היתר בשל בינה מלאכותית וחישמול תחבורה, מחייב פיתוח מואץ של תחנות כוח ורשתות הולכה.