מאבק השליטה על רשת 13 והמהפכה המשפטית: השלכות כלכליות על שוק התקשורת

המהפך ברשת 13: בחירתו של בלווטניק וסוף עידן ה"הייטקיסטים"

החלטתו של המיליארדר לן בלווטניק להעדיף את הצעתו של איש העסקים פטריק דרהי לרכישת רשת 13 על פני קבוצת המשקיעים המקומית בראשות אביב רפפורט מסמנת נקודת מפנה משמעותית בעתידו של אחד מערוצי הטלוויזיה המסחריים המרכזיים בישראל. לאחר חודשים ארוכים של מגעים והתלבטויות, בהם הועלו טיעונים לטובת שמירת הערוץ בידיים ישראליות כדי לשמור על גיוון בשוק התקשורת, נראה כי השיקולים הכלכליים העסקיים של בלווטניק גברו על השיקולים האידאולוגיים. דרהי, השולט כבר בחברת התקשורת HOT, מציע מחיר גבוה יותר ובעיקר יציבות פיננסית שעשויה לאפשר לרשת 13 לצאת ממעגל ההפסדים המתמיד בו היא נמצאת. קבוצת ה"הייטקיסטים", שניסתה לגייס הון באמצעות מכרז פרטי, נאלצה להודות בתבוסה לאור העדפתו של בעל השליטה המכהן לעסקה המובנת מראש עם השחקן הגדול בשוק. מהלך זה מעמיד את הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו ואת רשות התחרות בפני דילמה רגולטורית מורכבת, שכן אישור המיזוג בין דרהי לבין רשת 13 יביא למצב בו הוא יחזיק בשני כלי תקשורת מתחרים בעלי חשיבות אסטרטגית. החשש המרכזי בקרב הגורמים המקצועיים והכלכלנים נוגע ליצירת מונופול דה-פקטו שיפגע בתחרות, יעלה עלויות למפרסמים ובסופו של דבר יגרום לנזק לצרכן הישראלי. העסקה, שערכה המשוער מדבר על מאות מיליוני שקלים, עומדת כעת בפני בדיקה קפדנית שתבחן האם איחוד הכוחות המתוכנן משרת את האינטרס הציבורי או שהוא נועד לשרת את האינטרסים העסקיים של הטייקון הבינלאומי.

האתגר הרגולטורי: האם דרהי יוכל לממש את החזון העסקי?

למרות ההסכמה העקרונית בין בלווטניק לדרהי, הדרך לסגירת העסקה עדיין ארוכה וסלולה במכשולים רגולטוריים שונים, כאשר הגורם המרכזי שיקבע את גורלה הוא רשות התחרות בראשותה של מיכל הלפרן. בשנים האחרונות, רשות התחרות נקטה קו תקיף יחסית כלפי רכישות גדולות בשוק שנועדו לצמצם את מספר השחקנים ולרכז כוח כלכלי בידיים מעטות, ונראה כי העסקה הנוכחית עומדת בסתירה ישירה לעקרונות הבסיסיים של חוק התחרות. שר התקשורת, שלמה קרעי, הביע בעבר תמיכה במהלכים שמטרתם לחזק את הערוצים המסחריים מול התאגיד הציבורי, אך גם הוא נדרש לשקול את ההשלכות של רכישת ערוץ מתחרה על ידי בעלים שכבר מחזיקים בנכס משמעותי אחר בתחום התשתיות והתוכן. הירידה בהכנסות הפרסום בערוצי הטלוויזיה המסחריים, יחד עם המעבר ההמוני לצפייה דיגיטלית, הפכה את הבעלות בערוץ טלוויזיה לעסק פחות אטרקטיבי מבחינה כלכלית, ורק בעל הון עם יכולות אינטגרציה אנכית כמו דרהי יכול להפיק ממנו ערך. עבור דרהי, הרכישה אינה עסקה עומדת בפני עצמה אלא חלק ממהלך אסטרטגי רחב יותר לנצל את התשתיות הקיימות של HOT לצורך הפצת תכנים ושירותים באופן יעיל יותר, תוך צמצום עלויות תפעול. עם זאת, סוגיית הריכוזיות בשוק התקשורת הינה בעלת רגישות ציבורית גבוהה, וכל החלטה לאשר את המיזוג תצטרך להתמודד עם ביקורת ציבורית עזה וייתכן שאף עתירות לבג"ץ שיעכבו או יבטלו את התהליך. הגורמים המקצועיים במשרד התקשורת ובאוצר צופים בדאגה ממצב שבו שחקן אחד יחזיק במקורות התוכן ובצינורות ההפצה גם יחד, מצב שעלול לפגוע באיכות השירות ובגיוון הדעות.

הסיכונים הכלכליים במודל המימון של דרהי

אחד ההיבטים המדאיגים ביותר מבחינה כלכלית בעסקה המוצעת הוא אופי המימון של פטריק דרהי, הידוע בשימוש הנרחב בחוב תאגידי למימון הרכישות שלו ברחבי העולם. דרהי בנה את האימפריה העסקית שלו, Altice, באמצעות רכישות ממונפות שבהן העמיס חובות עצומים על החברות שרכש, ומבקרים חוששים כי הוא ינסה להחיל מודל דומה גם בישראל. רכישת רשת 13 במחיר גבוה, תוך הנחת חוב משמעותי על חשבונות הערוץ, עלולה להוביל ללחצים עסקיים כבדים שיאלצו את ההנהלה החדשה לבצע קיצוצים נרחבים בתקציבי האפיון וההפקה, ובמיוחד באגף החדשות היקר. היסטוריה של התקשורת העולמית מלאה בדוגמאות לחברות שקרסו או נמכרו בשברים פיקדונות לאחר שלא עמדו בתשלומי הריבית העצומים שנדרשו מהן, והציבור הישראלי עלול לגלות כי הערוץ שהוא רגיל אליו עובר שינוי פנים דרמטי. הבנקים והמוסדיים הפיננסיים בישראל צופים בחששנית את ההתפתחויות, שכן חשיפה לחוב עצום בשוק התקשורת עלולה ליצור תחרות לא הוגנת מול שחקנים אחרים שמממנים את פעילותם באמצעות הון עצמי יציב יותר. הרגולטורים יצטרכו לבחון לא רק את השלכות העסקה על התחרות בשוק, אלא גם את היציבות הפיננסית של הישות הממוזגת ואת היכולת שלה לעמוד בהתחייבויותיה לאורך זמן מבלי לפגוע באיכות השירות הציבורי. האתגר הוא לאו דווקא למנוע את המכירה, אלא להבטיח שהתכלית העסקית לא תבוא על חשבון האינטרס הלאומי והצורך בתקשורת חזקה ובריאה.

המתקפה המשפטית על חוק השידורים ותפקיד הייעוץ המשפטי

במקביל למהלכים המסחריים ברשת 13, מתנהל מאבק משפטי וציבורי ער סביב הצעת חוק השידורים החדשה של שר התקשורת שלמה קרעי, שנועדה לשנות את פני השוק הרגולטורי כולו. היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, הגישה בימים האחרונים חוות דעת נוקבת וחריפה נגד החוק המוצע, בה הגדירה אותו כ"מקרה קיצוני וחריג" שמצדיק התערבות של בית המשפט הגבוה לצדק. החוק, שמטרתו המוצהרת היא לשבור את המונופולים ולהגדיל את הגיוון, נתפס על ידי המשפטנים הבכירים במערכת כניסיון מסוכן לרסן את עצמאות גופי השידור ולהעניק לשר התקשורת כוחות כמעט דיקטטוריים בניהול השוק. עיקר הביקורת מתמקד בסעיפים המאפשרים לשר להתערב ישירות בתוכן השידורים, לשנות את תנאי הרישיונות באופן שרירותי ולהקים גופים חדשים שיהיו כפופים לו ישירות. ההתנגדות הנחרצת של היועצת המשפטית משקפת חשש עמוק במערכת המשפטית מפני פגיעה בעקרונות היסוד של הדמוקרטיה הישראלית ובמיוחד בחופש הביטוי והעיתונות. המהלך התקשורתי של פרסום חוות הדעת, זמן קצר לפני הדיונים הצפויים בבג"ץ על העתירות נגד החוק, נועד להציב מחסום בפני הממשלה ולמנוע ממנה להניע את החקיקה במהירות. מבחינה כלכלית, אי-הוודאות המשפטית הנוצרת סביב החוק משתקת את השוק, כאשר משקיעים ובעלי עניין מיהרים להקפיא תוכניות השקעה ופיתוח עד אשר יתבהר הנוף החקיקתי והרגולטורי. התערבות היועץ המשפטי מוסיפה שכבה נוספת של בירוקרטיה ולחץ על שר התקשורת, שנאלץ להתמודד עכשיו לא רק עם האופוזיציה והתקשורת, אלא גם עם המערכת המשפטית של המדינה.

הקרב על גלי צה"ל: בג"ץ מציין על פגמים מהותיים

עוד חזית מרכזית בה נלחמת הממשלה כעת היא ההחלטה לסגור את תחנת הרדיו גלי צה"ל, שאושרה על ידי שר הביטחון ישראל כ"ץ במסגרת ועדה שמינה. בג"ץ הגיב בימים האחרונים לעתירות שהוגשו נגד הסגירה, והבהיר בחדות כי התהליך שהוביל להחלטה סבל מפגמים מהותיים ומשמעותיים שמערערים את תוקפה. השופטים ציינו כי יש לבצע "ייבוש על" מלא של ההליך, מה שמשמעותו היא שעל המדינה לשוב ולבחון את ההחלטה בצורה מסודרת ויסודית, תוך מתן זכות שמיעה הוגנת לצדדים הנוגעים בדבר. ההחלטה לסגור את התחנה הצבאית הוותיקה נתפסה על ידי רבים כמהלך פוליטי שנועד לפנות מקום בשוק הפרסום וההשפעה לערוצים המסחריים התומכים בקואליציה, אך בג"ץ סירב לקבל את הטיעונים הביטחוניים שהוצגו לצדקת הסגירה. מבחינה כלכלית, המשך קיומה של גלי צה"ל מהווה גורם מתחרה חזק בשוק הפרסום הרדיופוני, והשארתה במצבה עלולה למנוע מהערוצים המסחריים להגדיל את נתחי השוק שלהם גם לאחר סגירתה המתוכננה של תאגיד השידור הציבורי. המהלך המשפטי מטיל צל כבד על התוכניות של שר הביטחון ושר התקשורת, ומקשה על הקואליציה לקדם את סדר היום הרפורמי שלה בתחום התקשורת. ארגוני העובדים והעיתונאים, שניהלו מאבק ציבורי נואש נגד הסגירה, רואים בהחלטת בג"ץ ניצחון זמני אך משמעותי, המונע הפגיעה במוסד תקשורתי שנחשב לאחד האמינים והמשפיעים בישראל. המשבר המתמשך סביב גלי צה"ל מדגיש את החיכוך הבלתי פוסק בין הרשות המבצעת, ששואפת לשנות את כללי המשחק, לבין הרשות השופטת, ששומרת על שלמותם של הליכים מנהליים ועקרונות דמוקרטיים.

תמונת מצב כלכלית: אי-ודאות וחששות מהשקעה בשוק

הצטברות האירועים הדרמטיים בשוק התקשורת הישראלי – המהלך לרכישת רשת 13, המאבק סביב חוק השידורים והמלחמה המשפטית על גלי צה"ל – יוצרים תמונת מצב כלכלית של אי-ודאות חמורה. משקיעים מוסדיים ובעלי הון פרטיים מהססים להיכנס לענף בשלב זה, כאשר הסיכון הרגולטורי נחשב לגבוה מדי ולא ניתן לחישוב באופן אמין. חברות התקשורת המסחריות נמצאות במצב של חיכה, כשהן נאלצות לנהל משא ומתן עם מפרסמים ולקוחות תוך כדי אי-בהירות לגבי התחרות העתידית והכללים שינהגו בשוק. הבנקים, המממנים חלק ניכר מהפעילות העסקית בתחום, מבטאים דאגה מפני הירידה בערך הנכסים ומהאפשרות של מפחת פתאומי בתזרימי המזומנים של החברות שנמצאות במרכז הסערה. התחרות על משאבי הפרסום, שגם כך הצטמצמה בשנים האחרונות עקב המעבר לרשתות החברתיות, מחריפה עוד יותר כאשר יש חשש מפני מהלכים ממשלתיים שיעדיפו ערוצים מסוימים על פני אחרים. האווירה הפוליטית הטעונה משפיעה ישירות על ההחלטות העסקיות, כאשר חברות מעדיפות להימנע מעיסוקים שעלולים להתפרש כתמיכה פוליטית או כהתנגדות לשלטון, מה שפוגע בחופש השוק. כלכלנים מזהירים כי המשך המצב הקיים עלול להוביל לירידה באיכות התוכן, לפיטורים במערכות החדשות ולפגיעה ביכולת של התקשורת המסחרית למלא את תפקידה ככלי ביקורת ופיקוח על השלטון. לאור זאת, רבים בשוק קוראים ליציבות ולבהירות רגולטורית, שתאפשר לעסקים לתכנן את עתידם לטווח ארוך ללא הפחד מהתערבויות פתאומיות או שינויים דרמטיים בחוקי המשחק.