קרב העליונות על רשת 13: מהלך הבלעדיות של פטריק דרהי מול מכשולי הרגולציה

שוק התקשורת הישראלי חווה רעידת אדמה כלכלית בעקבות ההחלטה הדרמטית של לן בלווטניק, מבעלי רשת 13, לדחות את הצעתם של קבוצת המשקיעים המקומית, המכונים "ההייטקיסטים", ולבחור בהצעתו של איל התקשורת הצרפתי-ישראלי פטריק דרהי. מהלך זה, המסתמן מזה מספר ימים וקיבל תוקף רשמי בשעות האחרונות, מעמיד את תעשיית התקשורת המסחרית בפני עידן חדש של ריכוזיות עצומה, בו מספר מצומצם של גורמים יחזיקו בנכסים משמעותיים גם בתשתיות הפיזיות וגם בתוכן המשודר. דחיית ההצעה הישראלית, על אף שהבטיחה שמירה על הבעלות המקומית על אמצעי התקשורת, משקפת את העדפתו של בלווטניק לרווחיות המיידית וליציבות הפיננסית שמציע דרהי, תוך התעלמות מהחששות הרגולטוריים הכרוכים באיחוד כוחות עסקיים כה גדולים. ההחלטה מגיעה בנקודת זמן רגישה במיוחד, כאשר השוק המקומי סופג עלייה בעלויות המחיה ומתמודד עם אי-ודאות פוליטית, כך שהאפשרות של מונופול תקשורתי חדש מעוררת חששות כבדים בקרב גורמים כלכליים וצרכנים כאחד לגבי השלכותיה על מחירי השירותים ועל איכות התוכן המוצע לציבור.

הגיון הכלכלי מאחורי העסקה: אסטרטגיית האינטגרציה של דרהי

בבחינת העסקה דרך עדשת המיקרו-כלכלה, הבחירה בדרהי נראית כהמשך ישיר של האסטרטגיה שלו להקים אימפריה תקשורתית אנכית בישראל, המשלבת את כל שלבי שרשרת הערך – מהתשתית ועד למסך הצרכן. דרהי, השולט כבר בחברת HOT ומחזיק במניות שליטה משמעותיות בסלקום ובפרטנר, מבקש לרכוש את רשת 13 כדי להבטיח לעצמו גם את התוכן המסחרי המוביל בשעות הפריים-טיים. יצירת סינרגיה בין ספקית האינטרנט הגדולה ובין ערוץ הטלוויזיה המסחרי מאפשרת לדרהי להציע חבילות שילוב (Triple Play ו-Quad Play) אטרקטיביות יותר, להפחית עלויות שיווק והפצה, ולנצל את נתוני הצריכה של לקוחות הסלולר והאינטרנט כדי לכוון את התוכן של רשת 13 בצורה מדויקת יותר. עבור בלווטניק ועבור הבנקים המממנים את העסקה, ההצעה של דרהי, המגיעה ככל הנראה כסכום מזומן משמעותית יותר מזו של המשקיעים הישראלים, מהווה יציאה נקייה ובטוחה מהשקעה שאפיינה את אי-הוודאות בשוק התקשורת הישראלי בשנים האחרונות. עם זאת, הלוגיקה העסקית הזו, המתמקדת ביעילות וברווחים, מתנגשת ישירות עם האינטרס הציבורי בשמירה על תחרות, ומעמידה את רשות התחרות בפני דילמה מורכבת לגבי האופן שבו יש לאזן בין הצורך לאפשר לעסקים לצמוח ולבין החשש שצמיחה זו תבוא על חשבון הצרכן.

התנגדות ועד העובדים והחשש מפני פיטורים המוניים

אחד הגורמים הבולטים ביותר המתנגדים למהלך הוא ועד עובדי רשת 13, אשר פרסם הודעה חריפה בשעות האחרונות בה הגדיר את העסקה המתגבשת כ"בלתי חוקית" והביע חשש עמוק מפני שינויים מבניים שיבואו על חשבון מאות משפחות של עובדי הערוץ. העובדים חוששים כי כניסתו של דרהי, הידוע בנטייתו להתייעלויות ולקיצוצים, תוביל לסגירת מחלקות, למיזוג מערכות החדשות עם גופים אחרים בבעלותו, ולאובדן מקומות עבודה בתחום העיתונות וההפקה שכבר נמצא תחת לחץ כבד. בסביבה התקשורתית בישראל רווחת התחושה כי איחוד כוחות בין רשת 13 לבין HOT יכול להוביל להפחתת תקציבי התוכן, שכן הבעלים החדש ירצה למקסם את הרווחים מהפצת התוכן באמצעות הפלטפורמות שלו, במקום להשקיע בהפקות יקרות ומקוריות. המאבק של העובדים אינו רק על שמירת מקומות עבודה, אלא גם על שמירת עצמאות מערכת החדשות ומניעת הפיכתה לשלוחה תקשורתית של תאגיד ענק, המעוניין יותר בקידום האינטרסים העסקיים שלו ופחות בסיקור אובייקטיבי וביקורתי. ההתנגדות החריפה מצד העובדים מצטרפת לביקורת הציבורית הגוברת ומשקפת את החרדה הרחבה מפני כך שהריכוזיות בשוק התקשורת תוביל לירידה באיכות הדמוקרטית ובמגוון הדעות המוצגות לציבור הרחב.

המכשול הרגולטורי: חוק הריכוזיות ועמדת רשות התחרות

ברקע ההתלהבות העסקית מהעסקה, מתנשא מכשול משמעותי בדמותו של חוק הריכוזיות בשוק התקשורת, שנועד במקור למנוע בדיוק את הסיטואציה שבה גוף אחד מחזיק בתשתית ובתוכן במקביל. על פי החוק הקיים, נאסר על בעלי ערוץ טלוויזיה מסחרי להחזיק ביותר מאחוז מסוים מחברת תשתית, כגון חברת כבלים או לוויין, מה שמציב מכשול ישיר בפני תוכניתו של דרהי לשלב את רשת 13 בתוך הקונגלומרט שלו. רשות התחרות, אשר עדיין לא קיבלה הודעה רשמית על העסקה, הבהירה בתקשורת כי היא עוקבת בדאגה אחר ההתפתחויות ושוקלת את צעדיה בזהירות, תוך הדגשת החשש מפני פגיעה בתחרות ובצרכן. מנכ"לית רשות התחרות, מיכל הלפרין, ציינה בעבר כי הרשות תבחן כל מיזוג או רכישה בענף זה במשקפיים של הגנה על הצרכן, וכי היא תהיה מוכנה להתנגד לכל עסקה שתיראה לה כמסכנת את המבנה התחרותי בשוק. עם זאת, השאלה המרכזית שעולה בשיח הציבורי היא האם הרשות תוכל לעמוד בלחצים הפוליטיים והכלכליים הכבדים שיגיעו מצד דרהי ומצד משרד התקשורת, שיעוניין לבטל את החסמים הרגולטוריים כדי לאפשר את העסקה. המאבק הצפוי בין הרגולטורים לבין התאגידים הוא שיאמר הרבה על עוצמתם של המוסדות הממלכתיים בישראל בעידן של ענקיות עסקיות בעלות השפעה עצומה.

הכנסייה הפוליטית: רפורמת השידורים של שר התקשורת

אל תוך המשוואה המורכבת נכנס בימים אלו גורם נוסף ומשמעותי – שר התקשורת, שלמה קרעי, המקדם בכנסת חוק רפורמה מקיף בתחום השידורים. על פי פרסומים אחרונים, הרפורמה של קרעי עוסקת בין היתר בשינוי אופן ההסדרה של ערוצי הטלוויזיה המסחריים, ועשויה להתיר מחדש את החזקת הצלב בין תשתית לתוכן, במה שמפורש בשוק כמהלך המיועד לסלול את הדרך עבור אילי הון כמו דרהי לרכוש גופי תקשורת. מתנגדי הרפורמה טוענים כי היא מנסה לעקוף את המלצות הייעוץ המשפטי ואת עקרונות השמירה על התחרות, וכי היא מונעת משיקולים פוליטיים של רצון להחליש את התקשורת הממוסדת ולחזק את התקשורת התומכת בקו הממשלה. הזיקה בין הצעת החוק לבין עסקת רשת 13 היא ברורה לעין, ורבים בשוק מפרשים את התזמון של קידום החקיקה כניסיון ליצור עובדות בשטח לפני שרשות התחרות תספיק להביע את התנגדותה. אם הרפורמה אכן תעבור בכנסת בשבועות הקרובים, היא תשנה את כללי המשחק ותסיר את הסנקציות הפליליות הקיימות כיום על הפרת חוק הריכוזיות, מה שיהפוך את הרכישה של רשת 13 על ידי דרהי מעסקה בעייתית לעסקה חוקית ואף מעודדת. המהלך החקיקתי מציב את ישראל במבחן דמוקרטי, שבו האיזון בין חופש העיסקים לבין שמירת על האינטרס הציבורי מונח על כף המאזניים.

השלכות כלכליות על השוק המקומי והצרכן הישראלי

מעבר למאבקי הכוח הפוליטיים והרגולטוריים, יש לבחון את ההשלכות הכלכליות הישירות של אפשרית רכישת רשת 13 על ידי דרהי על הצרכן הישראלי הממוצע. באופן תיאורטי, איחוד של ספקיות תשתית ותוכן יכול להביא ליתרונות מסוימים, כגון הנחות במחירי החבילות המשולבות ושיפור באיכות השירות עקב אינטגרציה טכנולוגית טובה יותר בין הפלטפורמות השונות. עם זאת, הניסיון העולמי והמקומי מלמד כי ריכוזיות בשווקים אלו מובילה לרוב לעלייה מתונה במחירים לאורך זמן, שכן החברה המאוחדת נהנית מכוח שוק משמעותי ומיתרון במיקום שמאפשרים לה לתמחר מעלה את השירותים. כמו כן, ייתכן ויראו פחות תחרות על משדרים ספורטיביים או על זכויות שידור של תוכן זר יוקרתי, מה שיביא למצב בו הצרכן יאלץ לרכוש את השירותים מספק אחד בלבד כדי לצפות בתכנים הפופולריים ביותר. שוק הפרסום בישראל, המשמש כמנוע הצמיחה העיקרי של התקשורת המסחרית, עלול אף הוא להיפגע, שכן הפחתה במספר השחקנים בשוק תביא לעלייה במחירי הפרסום, מה שיעביר את העלות לבסוף לכיס הצרכן במחיר המוצרים. הבנקים ומשקיעי החוץ צופים בדאגה את ההתפתחויות, שכן אי-ודאות רגולטורית גבוהה עלולה להרתיע השקעות עתידיות בתחום ולהקפיא את המגזר בשנים הקרובות עד להתבהרות המצב המשפטי והעסקי.