טלטלה בשווקי העולם: חסימת מצר הורמוז מייקרת את הנפט ומוחקת טריליונים בבורסות

המסחר בבורסות הפיננסיות בוול סטריט ננעל בירידות חדות וכואבות, כשהמפגע המרכזי שכיבה את השווקים הוא ההסלמה החריפה במזרח התיכון וכניסתו של נתיב האנרגיה הקריטי למשבר חסר תקדים. המדדים המובילים ספגו מכה קשה, כאשר מדד הנאסד"ק צלל באחוזים מפתיעים של 2.2, מגמה שהובילה למחיקת ערכים אדירים מנכסי הטכנולוגיה הגדולים בעולם. הירידות היו רחבות היקף ולא פסחו כמעט על אף סקטור, כאשר משקיעים מוסדיים ופרטיים כאחד נמלטים מנכסים מסוכנים ומחפשים מקלטות בטוחות יותר כמו אגרות חוב ממשלתיות ומטבעות בסיסיים. הבהלה בשווקים נבעה בעיקרה מההבנה כי המצב הגיאופוליטי אינו עניין זמני, אלא משבר מתמשך שעלול לשנות את מאזן הסחר העולמי לתקופה ארוכה. תעודות הסל על המדדים המרכזיים רשמו פערים שליליים חריגים, ונפחי המסחר זינקו בצורה המעידה על לחץ מכירות כבד מצד קרנות הגידור והאלגוריתמים הממוחשבים. השילוב בין אי הוודאות לבין עלייה חדה במחירי הסחורות מציב אתגר עצום בפני מנהלי תיקים, שנאלצים לגבש אסטרטגיות גידור חדשות בזמן שיא.

הזרז המרכזי לסערה הפיננסית הינו שוק האנרגיה העולמי, שחווה זעזוע עמוק בעקבות הפרעה חמורה בתנועת המכליות דרך מצר הורמוז. חסימת המצר יצרה למעשה את שיבוש האספקה החמור ביותר בהיסטוריה של שוק הנפט הגלובלי, והובילה למחסור פיזי מיידי של כ-12 מיליון חביות נפט ביום. מחירו של חבית נפט מסוג ברנט זינק בשיעור דו ספרתי חד של 6 אחוזים, והוא ממשיך לאותת על עליות נוספות ככל שהמתיחות הביטחונית מתעצמת. המחסור הפיזי הזה דוחף את מחירי הברנט בצורה בלתי פוסקת כלפי מעלה, כשהיעד הבא עומד על רף 130 הדולרים לחבית, רמה שלא נראתה מזה שנים רבות. צינורות המעקף בסעודיה ובאיחוד האמירויות המזרח התיכון מספקים מענה חלקי ומצומצם בלבד, ואינם מצליחים לפצות על הירידה הדרמטית בהיקפי הייצוא היומיים. מדינות כמו עיראק וכווית נותקו כמעט לחלוטין מנתיבי הייצוא הימיים שלהן, דבר הגורם להצטברות עצומה של מלאי נפט גולמי בנמלים ולחוסר יכולת לעמוד בהתחייבויות האספקה מול קונים באסיה ובאירופה. מצב זה מכניס את הכלכלה העולמית למצב של הלם אנרגטי, שיכול לדלל את היצע הדלק בתחנות ברחבי הגלובוס תוך זמן קצר מאוד.

השלכות האמברגו על שרשראות האספקה הגלובליות

ההשלכות של שיבוש המסחר הימי אינן מוגבלות רק לעליית מחירי הדלג"ם בתחנות, אלא חודרות בצורה עמוקה לתוך כל שרשראות האספקה הגלובליות. עלות ההובלה הימית מזנקת בשיעורים מטורפים, כאשר חברות הספנות נאלצות לחרוג ממסלולי השיט הרגילים ולשלם פרמיות ביטוח עצומות כדי להכניס כלי שיט לאזורי המתיחות. יותר מ-80 מכליות ענק תקועות כרגע בנקודות עגינה שונות, כשהן מחכות להבהרות ביטחוניות או לתיקונים נרחבים עקב נזקי המלחמה, מצב המייצר צוואר בקבוק חסר תקדים בהעברת מטענים. מדינות המבוססות בכבדות על ייבוא נפט מהמפרץ הפרסי, ובראשן סין, מוצאות עצמן מתמודדות עם מחסור מיידי בחומרי גלם בסיסיים, דבר הפוגע ישירות בפסי הייצור שלהן. העלייה בעלויות האנרגיה מייקרת באופן אוטומטי גם את ייצור הפלסטיק, הדשנים החקלאיים וכמעט כל מוצר תעשייתי אחר, מה שהופך את ההלם הכלכלי לרחב ומקיף. הקונסנזוס בקרב הכלכלנים הבכירים בוול סטריט הוא כי שיבוש ממושך בהיקף כזה יכול לדחוף את הכלכלה הגלובלית להאטה חדה, שתדרוש התערבות מאסיבית של קרנות המטבע הבינלאומיות.

משבר האנרגיה המתפתח מציב את הבנקים המרכזיים בעולם, ובראשם הבנק הפדרלי האמריקאי, בפני דילמה מורכבת במיוחד, שכן הם נדרשים לאזן בין תמיכה בצמיחה לבין מלחמה באינפלציה המאיימת להתפרץ מחדש. בדו"ח האחרון של הפד כבר ניתנה אזהרה ברורה כי המלחמה באיראן והזינוק במחירי האנרגיה צפויים לדחוף את שיעורי האינפלציה כלפי מעלה, מה שיעכב את התוכניות להורדת הריבית שהיו צפויות להקל על המשק. השווקים, שעוד לפני כמה חודשים תמחרו ריבית נמוכה יותר, מתאימים עצמם כעת למציאות חדשה של מחיר כסף יקר לתקופה ארוכה ובלתי צפויה. חברות ההשקעות הגדולות מעלות תרחישים שליליים שבהם הריבית במשק האמריקאי תישאר גבוהה במשך כל השנה הקרובה, דבר המכביד מאוד על חברות הטכנולוגיה והסטארט-אפים הזקוקים למימון זול כדי לשמור על שוויין. בפועל, הסביבה המאקרו-כלכלית הזו יוצרת פקק על גיוסי ההון בוול סטריט, ומשאירה חברות רבות עם קושת תזרים מטריית המדינה ועליות הריבית. בעקבות המשבר, מנגנוני ההגנה על מחירי הדירות נחלשים, ומתחילה להיווצר מגמה של ירידות מחירים ריאליות, בעיקר באזורי הביקוש הגבוה ובפרויקטים שאינם זוכים לפטורים מיוחדים.

ביקוש קונה מתמתן: כמה המלחמה משפיעה על היקפי העסקאות

היקף העסקאות בשוק המגורים הישראלי חווה ירידה חדה, כאשר הסתבכות הליכי המימון, לצד חוסר הוודאות הביטחוני והכלכלי, מרתיעים רוכשים פוטנציאליים מלחתום על עסקאות בהיקפים שהיו מקובלים בשנים שלפני המשבר. המתווה לחלוקת הלנ"ת, שנועד לסייע לעצמאיים ובעלי עסקים שנפגעו מהמצב, מניע גל רישומים אדיר, אך אינו מספיק כדי להסביר את העלייה הזו כביכול בפעילות הנדלנית, שכן מדובר בעסקאות המחזיקות כספים באוויר ולא ברכישות של נכסים חדשים. להערכת גורמים מקצועיים, חוסר הבהירות באשר למשך המלחמה והשלכותיה על שוק התעסוקה המקומי משתק את החלטות הרכישה הגדולות, ובמיוחד את אלה של משקיעים, שתרמו בעבר חלק ניכר מנפח הפעילות בשוק. בנוסף, ישנם דיווחים על חריגות גדולות בלוחות הזמנים של פרויקטים בפריסה ארצית, עקב מחסור בכוח אדם, בעיקר בענפי הבנייה והמסגרות, כאשר חלק מהעובדים מגויסים למילואים וחלקם נמנעים מלהגיע לאתרים באזורים מאוימים.

האטה במכירות ומבט לאזורי הפריפריה

מגמת ההאטה בשוק המגורים אינה מוגבלת רק לאזורי הביקוש הגבוה, אלא חודרת גם לערי הפריפריה, שבהן נרשמה בשנים האחרונות צמיחה מואצת בביקושים ובמחירים. עיריות וקבלנים באזורי הפריפריה מדווחים על ירידה חדה במספר הביקורים בדירות הדוגמא ובפניות לרכישת נכסים, כאשר המלחמה והמצב הכלכלי המורכב מובילים לשיתוק יחסי של הפעילות. נתוני משרדי התיווך מראים כי בעלי דירות המעוניינים למכור את נכסיהם נאלצים להפחית מהמחיר הדרוש כדי למשוך רוכשים, ובמקרים מסוימים ניכרת ירידה ממוצעת של אחוזים בודדים עד דו-ספרתית, תלוי במיקום הנכס ובחריגות האפשריות. מצב זה של סטגנציה וירידות מחירים משפיע במיוחד על פרויקטים שאינם נהנים מהטבות מס או מענקים ממשלתיים, ומותיר קבלנים רבים עם מלאי דירות לא מאוכלסות שאינן נמכרות.

החשש מהמשך המשבר הנדלני מקרין גם על שוק השכירות, שבו ממשיכות להתבטא השלכות המלחמה והמחסור בכוח אדם. עליית מחירי השכירות, שהואצה בתקופה שלפני המלחמה, ממשיכה להכביד על משקי הבית, ובמיוחד על צעירים ומשפחות המתקשות לעמוד בעלויות הגבוהות. במקביל, חלק מהשוכרים הזרים שעזבו את הארץ בתחילת המלחמה עדיין לא שבו, דבר המותיר חלל פנוי בשכירויות היוקרה באזורי המרכז. המצב יוצר שני פנים לשוק השכירות: באזורי הביקוש הגבוה עדיין נשמרים מחירים נוקשים, בעוד באזורי הפריפריה ובערים המאוימות ישירות ניכרות ירידות מחירים ומחסור בשוכרים. גורמי ממשל מנסים לתת מענה למצב באמצעות הגדלת תקציבי הדיור הציבורי וסיוע למשפחות שנפגעו מהמלחמה, אך הסיוע אינו מצליח לייצב את השוק בצורה מלאה.

נקודת מבט מנתוני הרישום: האם מדובר בעסקאות אמיתיות?

גל הרישומים האחרון עורר ויכוח מקצועי חריף בשאלה האם מדובר בעסקאות נדלניות אמיתיות או בתופעה הנובעת מנסיבות מיוחדות של משבר ומימוש זכויות. נתונים מתוך מאגרי רשם המקרקעין חושפים כי חלק ניכר מהיקף הרישומים הם של עסקאות "אוויר", כלומר חתימה על חוזים טרם ביצוע הפרויקט או עסקאות שממתינות לסיום הליכי ההלוואה ומתן אשראי. במקרים רבים, עסקאות אלו אינן מגיעות לידי מימוש, בעיקר בשל הקושי של הרוכשים לעמוד בתנאי הבנקים ובקריטריונים הנוקשים שנקבעו בעקבות המלחמה והסיכונים הגוברים בשוק. גורמי נדל"ן טוענים כי הנתונים הרשמיים עלולים להטעות את הציבור וליצור תמונת מצב חיובית מדי, בעוד בפועל מדובר בפעילות מוגבלת וברמת סיכון גבוהה. מנגד, יש הסבורים כי גם עסקאות מסוג זה משקפות ביקוש פוטנציאלי שעלול להתממש כאשר המצב יתייצב והמשק יחזור לשגרה יחסית.

ההשפעה של המתווה הממשלתי לטיפול במשבר המשכנתאות והאשראי מהדהדת בכל רחבי השוק הפיננסי, ומושכת תשומת לב מיוחדת של המוסדיים וקרנות הנדל"ן. ההחלטה לאפשר הקפאת הליכי פינוי והוצאה לפועל של משכנתאות בעקבות המלחמה מצילה זמנית חברות ומשקי בית, אך בה בעת מייצרת חוסר וודאות באשר להמשך ההחזרים ויכולת ההחזר של הלווים. דו"חות החברות המוסדיות חושפים עלייה בהפרשות להוצאות אשראי, המשקפות את החשש מפני הסתבכות חלק מהלווים ועלייה באיחורים בתשלומי המשכנתא. בנק ישראל עוקב מקרוב אחר ההתפתחויות ומנסה לאזן בין הצורך לספק נזילות למשק ולבין שמירה על יציבות המערכת הפיננסית, אך המשך המלחמה והסלמתה מעמידים את המערכת בלחץ מתמשך ומורכב.

מבט לעתיד: התאוששות או המשך שפל?

השאלה המרכזית המעסיקה את השוק היא כיצד ייראה מצב הנדל"ן ברגע שהמלחמה תסתיים או תיכנס להפוגה משמעותית. בעוד יש המעריכים כי תהיה התאוששות מהירה, כפי שאירע לאחר מבצעים צבאיים קודמים, אחרים סבורים כי המשבר הנוכחי שונה בתכלית בשל היקפו, השלכותיו על הכלכלה הגלובלית וממדי הפגיעה בתעסוקה ובאשראי. הקושי לחזות את משך המלחמה והשלכותיה מקשה על משקיעים ויזמים לתכנן צעדים עתידיים, ומשאיר את השוק במצב של המתנה וחוסר וודאות. נראה כי בטווח הקצר ימשיך השוק לסבול מתנודתיות ומירידות מחירים, במיוחד באזורים המושפעים ישירות מהלחימה, ואילו בטווח הארוך יותר יהיו המחירים תלויים ביכולת של המשק לחזור למסלול צמיחה ובהתאוששות שוק התעסוקה.

לסיכום, שוק הנדל"ן בישראל חווה זעזוע עמוק בעקבות המלחמה, וההשלכות ניכרות בכל רבדי השוק, מהפרויקטים הגדולים במרכז ועד לדירות המגורים בפריפריה. המשבר מעלה שאלות קשות באשר ליכולת של המשק לשמור על יציבות כלכלית, ומחייב את כל הגורמים המעורבים – הממשלה, הבנקים, המוסדיים והציבור – לפעול באחריות ובזהירות. בסופו של דבר, גורל השוק ייקבע בידי התפתחות האירועים הביטחוניים והיכולת של המשק להתאושש מהמשבר, והוא יישאר תחת מעקב צמוד של כל הגורמים הכלכליים והפיננסיים בארץ.