בורסת תל אביב באדום: מס רווחי היתר והמלחמה מטלטלים את המסחר; הדולר ברף 3.17 שקלים
מדד ת"א 35 איבד כ-2% ומדד הבנקים צנח בכ-4% בעקבות אישור חוק ההסדרים; ריבית בנק ישראל נותרה ללא שינוי על רקע תחזיות הצמיחה המאכזבות
בורסת תל אביב באדום: המלחמה ותקציב 2026 מטלטלים את השווקים
המסחר בבורסת תל אביב התאפיין באווירה פסימית ובירידות חדות ורחבות, כאשר המשקיעים מגיבים בחריפות לשילוב הקטלני של הסלמה ביטחונית בחזית האיראנית ואישור תקציב המדינה המתיש לשנת 2026. מדד ת"א 35, המייצג את החברות הגדולות והמובילות במשק, איבד למעלה משני אחוזים מערכו, כשהוא נסחר מתחת לכל הממוצעים הניידים המרכזיים שלו. הירידות לא פסחו על אף סקטור מרכזי, אך הן היו בולטות במיוחד בשוק ההון המקומי, המנסה לתמחר סיכונים גאופוליטיים חסרי תקדים בשילוב עם שינויים פיסקאליים משמעותיים. מחזורי המסחר היו גבוהים במיוחד, דבר המעיד על עוצמת המכירות והבהלה הקלה שאחזה בחלק מהמשקיעים הפרטיים והמוסדיים כאחד.
העומק בשוק האג"ח הממשלתי והקונצרני היה נתון אף הוא בלחץ כבד, כאשר התשואות על אגרות החוב הממשלתיות השקליות והצמודות עלו באופן חד. עלייה בתשואות אג"ח ממשלתיות משקפת פקפוק גובר ביכולת של הממשלה לעמוד ביעדי הגירעון, או לחלופין דרישה לפרמיית סיכון גבוהה יותר מצד המשקיעים. חברות רבות ניצלו את ההקלות שניתנו בתקופת המלחמה לגיוס חוב, מה שהוביל לזינוק של מאה אחוז בגיוסי האג"ח במהלך השנה האחרונה. עם זאת, בימים אלו, המשקיעים מגלים סלקטיביות רבה יותר, מתמקדים באיכות האשראי ומסרבים לקבל תשואות נמוכות ביחס לסיכון הגלום בשוק ישראל, במיוחד לאור המצב הביטחוני המתפתח.
מס רווחי היתר על הבנקים: חוק ההסדרים מכה במניות
הסקטור הבנקאי ספג את המכה הקשה ביותר במהלך יום המסחר, כאשר מדד הבנקים צנח בקרוב לארבעה אחוזים. הצניחה החדה נבעה בעיקרה מאישורו של חוק ההסדרים הכלכליים לשנת 2026, אשר כלל לראשונה הטלת מס חד-פעמי ומופחת על רווחי יתר של הבנקים. על פי הערכות בשוק, בנק הפועלים ובנק לאומי ייאלצו לשלם כל אחד מעל 950 מיליון שקלים לקופת המדינה במסגרת חוק זה. המהלך נתפס כצעד פופוליסטי שנועד לממן את עלויות המלחמה העצומות, אך הוא משלם מחיר כבד מבחינת אמון המשקיעים ביציבות המשפטית והרגולטורית במשק הישראלי.
דו"חות שפרסמו הבנקים העלו כי המס יירשם כהוצאה משמעותית בדו"חות הכספיים שלהם לשנת 2026, מה שצפוי לפגוע באופן ישיר ברווח הנקי ובתשואה על ההון. בנק דיסקונט ובנק מזרחי טפחות דיווחו אף הם על השלכות המס, אם כי בסכומים נמוכים יותר באופן יחסי. המשקיעים המוסדיים, המחזיקים בחלק ניכר ממניות הבנקים, הביעו תסכול עמוק מהחלטת משרד האוצר, בטענה שמדובר בהפקעה למעשה של כספי ציבור ומשקיעים, הפוגעת ביכולת של הבנקים לחלק דיבידנדים ולגייס הון עצמי בעתיד.
lightbulb טיפ מהמומחה
בתקופות של פיחות מהיר במטבע המקומי ואי-ודאות גאופוליטית, מומלץ למשקיעים לבחון חשיפה לנכסים מגנים כגון מניות בעלות חשיפה גבוהה לייצוא, המרוויחות מהחלשות המטבע, או נכסים צמודי דולר. עם זאת, יש לנהוג משנה זהירות יתרה ולהימנע ממינוף יתר.
השפעת המס על דירוג האשראי והחלוקה למשקיעים
ההשלכות של מס רווחי היתר חורגות מעבר לפגיעה החד-פעמית בשורה התחתונה של הבנקים, ונוגעות גם לסיכוני המדינה הכרוכים בהשקעה בישראל. חברות דירוג האשראי הבינלאומיות מנטרות מקרוב את ההתפתחויות הפיסקאליות בישראל, ושינויים חד-צדדיים במיסוי עלולים להשפיע לרעה על הדירוג הסוביירני. מלבד זאת, הפגיעה בדיבידנדים שמסוגלים הבנקים לחלק משפיעה באופן ישיר על קרנות הפנסיה וההשתלמות של הציבור הישראלי, אשר מחזיקות במניות הבנקים כחלק אינטגרלי מהאפיק המנייתי בתיקי ההשקעות שלהן, מה שהופך את המס הזה לפגיעה עקיפה בחסכונות הפרטיים של אזרחי ישראל.
הדולר פורץ את רף ה-3.17 שקלים: השקל מאבד קרקע
שוק המט"ח המקומי חווה תנודתיות אלימה, כאשר הדולר האמריקאי פרץ כלפי מעלה ונסחר באזור ה-3.17 שקלים לדולר. ההחלשות של המטבע הישראלי נובעת ממספר גורמים מרכזיים, ובראשם הגידול המשמעותי שנרשם בתקציב הביטחוני, אשר תוספת של 30 מיליארד שקלים הוקצתה לו באופן חריג. היקף ההוצאה הממשלתית המתוכננת, העומד על 699 מיליארד שקלים, יצר חששות כבדים מהתרחבות הגירעון הלאומי מעבר ליעדים שנקבעו, דבר המלחיץ את המשקיעים הזרים וגורם להם להימנע מהשקעות בשקלים.
בנוסף ללחצים הפיסקאליים, המצב הביטחוני המתפתח בחזית האיראנית מכביד על המטבע. העדר וודאות לגבי משך הלחימה והשלכותיה הכלכליות מובילים ליציאת הון מהמדינה ולעלייה בביקוש לנכסי מקלט, ובראשם הדולר והיורו. גם מחירי הנפט הממשיכים לזנק ולהתייקר, עם חציית רף ה-100 דולר לחבית נפט מסוג WTI, מוסיפים ללחץ האינפלציוני הצפוי במשק, מה שמקשה עוד יותר על בנק ישראל בהחלטות המוניטריות שלו. נגיד בנק ישראל, פרופסור אמיר ירון, התייחס לכך בראיון וציין כי תקציב זה עלול לדחות את תהליך הורדת הריבית.
ריבית בנק ישראל נותרה על 4%: הנגיד מסביר
ועד המוניטרי של בנק ישראל קיבל את ההחלטה הצפויה להשאיר את הריבית הבסיסית במשק ללא שינוי, על רמתה של 4 אחוזים. ההחלטה התקבלה פה אחד על רקע המשך הלחימה והסיכונים הגבוהים להתפתחות אינפלציה מחודשת בחודשים הקרובים. הבנק המרכזי מצא עצמו תחום בין הפטיש לסדן: מחד, ישנו צורך לתמוך בפעילות הכלכלית שנפגעה קשות מהמלחמה ולהוריד את הריבית כדי לעודד השקעות וצריכה; ומאידך, עליית מחירי האנרגיה, פיחות השקל והוצאות הממשלה מאיימים להצית את המדדים ולהחזיר את האינפלציה למרכז הבמה הכלכלית.
balance פרשנות ביקורתית: הצד השני של המטבע
הטלת מס חד-פעמי על רווחי הבנקים, אמנם מסייעת למדינה לממן את הוצאות המלחמה בטווח הקצר, אך היא מעוררת ביקורת חריפה בקרב משקיעים מוסדיים. החשש הוא שמהלך זה פוגע באמינות הממשלה ועלול להקשות על גיוס הון עתידי ועל צמיחת האשראי במשק.
לצד הודעת הריבית, פרסם בנק ישראל תחזית מאקרו-כלכלית מעודכנת, אשר מצביעה על ירידה משמעותית בתחזית הצמיחה לשנת 2026. בעוד שלפני המלחמה צפתה המערכת הכלכלית צמיחה תוססת של 5.2 אחוזים, כעת צפוי התוצר המקומי הגולמי לצמוח בקושי של 3.8 אחוזים בלבד. האוצר ובנק ישראל מסבירים כי האטה זו נובעת מהשבתת חלקים נרחבים מהמשק, משיבושים בשרשראות האספקה ומירידה חדה בפעילות התיירותית והצריכה הפרטית. הנגיד הדגיש כי התקציב המאושר, המכיל הוצאות אזרחיות גבוהות, רק מגביר את הקושי להוריד את הריבית במועד.
תחזית הצמיחה והאינפלציה בצל הקרבות
התמונה המצטיירת מתוך דו"חות הכלכלן הראשי באוצר ונתוני בנק ישראל מעלה חששות כבדים לגבי המשך התנהלות המשק הישראלי. הכלכלן הראשי עדכן כי ההערכות המקוריות התבססו על תרחיש של לחימה קצרה וממוקדת, אולם ההסלמה האחרונה וההתמשכות של העימות מחייבים חישוב מחדש של הנזקים. הגירעון התקציבי צפוי לחרוג באופן משמעותי מהיעד שהוצב, וייתכן שיגיע לרמות המצריכות גיוסי חוב מסיביים בחו"ל. מצב זה מגביר את הלחץ על שוק ההון, שכן המשקיעים דורשים תשואות גבוהות יותר על הסיכון הלאומי, מה שמסביר את הירידות במחירי אגרות החוב ואת התייקרות עלות האשראי לעסקים ולצרכנים.
השפעות סקטוריאליות: תיירות ונדל"ן בלב הסערה
הסעיפים הרגישים ביותר למצב הביטחוני הם ענפי התיירות והנדל"ן, אשר חשים באופן מיידי את תוצאות המלחמה. רשת מלונות פתאל, הגדולה בישראל, דיווחה כי נאלצה לסגור כמחצית מהמלונות שלה בארץ מאז תחילת המבצע הצבאי. הרווח התפעולי של הרשת בישראל ספג מכה קשה, אם כי החברה מנסה לאזן זאת באמצעות התרחבות אגרסיבית באירופה. פתאל צופה כי בשנת 2029 חלק ניכר מההכנסות שלה יגיעו מהפעילות ביבשת, מה שמציב אותה בעמדה אסטרטגית טובה יותר ביחס למתחרותיה הממוקדות רק בשוק המקומי. עם זאת, בטווח הקצר, סגירת המלונות וביטול ההזמנות פוגעים קשות בתזרימי המזומנים של החברה ומעלים חששות לגבי יכולת ההחזר של הלוואותיה.
שוק הנדל"ן הישראלי חווה אף הוא תקופה סוערת, כאשר חברות הבנייה מדווחות על האטה חדה במכירות הדירות החדשות. הירידה במכירות נובעת משילוב של חוסר וודאות כלכלית, קושי בהשגת משכנתאות בריבית הגבוהה, והעדר כוח אדם מספק באתרי הבנייה עקב גיוס המילואים הנרחב. גם חברות הייזום למגורים חשופות לסיכונים, כאשר הציפייה היא שהמלחמה תוביל לעלייה במחירי הדיור בעקבות היצע נמוך, אך במקביל תפגע בביקוש וביכולת הרכישה של הציבור. בנוסף, חברות כמו אדמה נאלצות להתמודד עם פגיעות ישירות במפעלים שלהן, כפי שקרה בנאות חובב, מה שמוביל להפסקות ייצור ולנזקים תפעוליים.
שווקי העולם והנפט: ברנט מתקרב ל-112 דולר
התסיסה בשוק הישראלי משתקפת גם בשווקים הגלובליים, אם כי בעוצמה פחותה. בוול סטריט נרשמה מגמה מעורבת, כאשר המדדים המרכזיים מנסים להתאושש מהירידות החדות שנרשמו בסוף השבוע שעבר. מנגד, שוק הסחורות ממשיך לייקר בצורה דרמטית, ובראשו מחירי הנפט. חבית נפט מסוג ברנט נסחרת באזור ה-112 דולרים, רמה שלא נראתה מזה מספר שנים. הזינוק במחירי האנרגיה נובע מהחשש הכבד מפני סגירתו של מצר הורמוז על ידי איראן, מהלך שישתק את תנועת הספנות העולמית ויגרום למשבר אספקה חריף.
המשקיעים הגלובליים, ובראשם קרנות הגידור והפנסיה הגדולות, מגלים סקפטיות רבה כלפי הצהרות המנהיגים הפוליטיים בדבר סיום קרוב של הסכסוך. הם מתמחרים תרחיש של מלחמה ממושכת, אשר תוביל להאטה כלכלית עולמית ולפגיעה ברווחי התאגידים. המשקיע הישראלי-אמריקאי ביל אקמן, שנחשב לאחד המשקיעים המשפיעים בעולם, אמנם זיהה הזדמנויות קנייה בשוק הישראלי, אך עמדתו נחשבת למיעוט בקרב הממסד הפיננסי, המעדיף לנקוט גישה זהירה ולהמתין לרגע שבו יתבהרו התמונה המדינית והשלכותיה על המסחר הבינלאומי ותשואות האג"ח.
שאלות נפוצות (FAQ)
-
מדד הבנקים צנח בעקבות אישור חוק ההסדרים בכנסת, אשר כולל הטלת מס רווחי יתר חד-פעמי על הבנקים. המס מחייב את הבנקים הגדולים, ובראשם הפועלים ולאומי, לשלם קרוב למיליארד שקל כל אחד, מה שפגע ישירות ברווחיות הצפויה ובתשואות ההון שלהם.
-
בנק ישראל הודיע על השארת הריבית ללא שינוי ברמה של 4 אחוזים. החלטה זו, שנבעה מחשש להתפרצות אינפלציה בשל המלחמה ועליית מחירי האנרגיה, צמצמה את הסיכויים להורדת ריבית מהירה שהיתה עשויה לתמוך בשוק המניות ובמחירי האג"ח.
-
ההחלשות של השקל מול הדולר נבעה משילוב של גורמים: אי-הוודאות הביטחונית הגוברת בעקבות הלחימה, תחזית הצמיחה המאכזבת של האוצר ובנק ישראל, והתרחבות הגירעון בתקציב המדינה לטובת הוצאות ביטחוניות.
-
המתיחות במזרח התיכון הובילה לזינוק חד במחירי הנפט, כאשר חבית ברנט נסחרת מעל 112 דולרים. בשווקים הגלובליים, וול סטריט מגלה התנהגות מעורבת, אך סקטור האנרגיה מתחזק בעוד סקטור הטכנולוגיה סופג מכות על רקע חששות מהאטה כלכלית.
