הדולר שובר את רף שלושת השקלים ומניות הביטחון קורסות: המשק מתמודד עם שני זעזועים במקביל

שער הדולר שבר את רף שלושת השקלים ונחת לקידומת 2, באירוע שלא נראה מאז 1995. היחלשות המטבע האמריקאי מול השקל הישראלי מגיעה לשיאים היסטוריים, כאשר במהלך היממה האחרונה נרשמו תנודות חריגות בשוק המטבעות. הדולר צלל מתחת לרף הסמלי של 2.99 שקלים ואף הגיע לשער של 2.98 שקלים, מה שמסמן את הפעם הראשונה מזה יותר משלושה עשורים שבה המטבע האמריקאי נסחר מתחת לקידומת 3. המהלך מעורר דיון נרחב בקרב כלכלנים, משקיעים ואנשי שוק ההון, שמנסים לפענח את הכוחות שמניעים את התחזקות השקל ואת השלכותיה על המשק הישראלי. הגורמים המבניים שעומדים מאחורי המגמה כוללים את היחלשות הדולר בעולם, הפסקת האש שהוכרזה בלבנון, וזרמי ההשקעות הזרים שממשיכים להיכנס לישראל למרות חוסר הוודאות הגיאופוליטית. השער הנוכחי מייצג ירידה של עשרות אחוזים מהשיאים שנרשמו בתחילת המלחמה, כאשר הדולר נסחר מעל 4 שקלים, והוא משקף שינוי מהותי בתפיסת הסיכון של משקיעים בינלאומיים כלפי המשק הישראלי.

בנק ישראל בוחר שלא להתערב במסחר

הדיון המרכזי בשוק ההון סובב סביב הסיבה שבגללה בנק ישראל אינו נוקט בצעדים למניעת המשך היחלשות הדולר. כלי התקשורת הכלכליים מדווחים כי הנגידה והממשלה בוחרים שלא להתערב בשוק המטבעות, בניגוד לציפיות של חלק מהמשקיעים בשוק. הטענה המרכזית של הגורמים התומכים במדיניות הנוכחית היא שמדובר בהתאמה טבעית של שער החליפין למציאות הכלכלית החדשה, שבה הסיכון הגיאופוליטי פחת באופן משמעותי. מנגד, קולות בשוק טוענים כי ההתעלמות מהמגמה עלולה ליצור סיכון מערכתי, במיוחד עבור המגזר היצואני שנפגע קשות משחיקת ההכנסות והרווחיות. שורת הרווח של מגזרים שלמים במשק משתנה בעקבות ירידת הדולריות, כאשר יצואנים מאבדים נתח משמעותי מהכנסותיהם בעוד יבואנים וצרכנים נהנים מירידה במחירי הייבוא. ההערכות בשוק הן שבנק ישראל לא יתערב בטווח הקרוב, מה שאומר שהדולר עלול להמשיך במגמת היחלשות כל עוד הגורמים המבניים תומכים בהתחזקות השקל.

הפריצה כלפי מטה ותגובתיות השוק

אנליסטים בשוק ההון מאמינים כי הפריצה של הדולר מתחת לרף שלושת השקלים עשויה לייצר תגובה חדה בקרב סוחרים מוסדיים. מדובר ברמה פסיכולוגית משמעותית שיכולה להביא לגל של המרות מטבע נוספות, כאשר משקיעים מנסים להגן על עצמם מפני המשך היחלשות הדולר. בפועל, הדולר כבר חזר לנסוק מעל 3 שקלים במהלך מסחר הערב, מה שמעיד על תגובתיות גבוהה בשוק ועל חוסר ודאות לגבי המשך המגמה. ההשפעה על חברות ישראליות שמרוויחות במטבע חוץ תהיה משמעותית, במיוחד במגזרי הטכנולוגיה והתעשייה, שבהם חלק גדול מההכנסות מגיע מחוץ לישראל. במקביל, היחלשות הדולר משפיעה ישירות על ערך ההשקעות של ישראלים בשווקים הבינלאומיים, כאשר חוסכים ב-S&P 500 חטפו מכה כפולה של ירידה בשווי הנכסים במונחי דולר והפסד נוסף מהמרת הרווחים חזרה לשקלים. הדינמיקה הזו מייצרת מצב חריג שבו הצרכן הישראלי נהנה מכוח קנייה מוגבר, אך המשקיע הממוסד נאלץ להתמודד עם הפסדים נומינליים שאינם קשורים לביצועים האמיתיים של הנכסים.

מניות הביטחון בצלילה חופשית אחרי הפסקת האש

במקביל לדרמה בשוק המטבעות, מניות הביטחוניות בבורסת תל אביב סופגות לחצים חריגים. בששת הימים האחרונים נרשם רצף ירידות של מעל 12 אחוזים במדד המניות הביטחוניות, מה שמהווה את רצף הירידות הארוך ביותר מאז השקת המדד. הקטף חל בעקבות ההכרזה על הפסקת אש בת עשרה ימים בין ישראל ללבנון, שהוכרזה על ידי נשיא ארה"ב דונלד טראמפ. ההכרזה הסירה את פרמיית הסיכון הגיאופוליטית שהייתה צמודה למניות הביטחוניות לאורך חודשי הלחימה, והמשקיעים מיהרו לממש רווחים שנצברו במהלך תקופת המלחמה. חברות כמו דוראל אנרגיה נחתכו ב-7.2 אחוז, משק אנרגיה ירדה ב-6.4 אחוז, ואזורים איבדה 5.5 אחוז משווי השוק שלה. המסחר במניות הביטחוניות עבר מעליות חדות במחצית הראשונה של יום המסחר לירידות תלולות בשעות אחר הצהריים, מה שמעיד על חוסר יציבות מבנית ועל חשש מפני תיקון נרחב יותר. חברות ביטחוניות קטנות יותר סופגות ירידות חמורות יותר, כאשר אירודרום קבוצה צנחה ב-14 אחוז ומאסיבית איבדה קרוב ל-12 אחוז מערכה.

פרמיית המלחמה התרוקנה והשאלה מה עכשיו

השאלה המרכזית שעולה בפני משקיעים היא אם הירידות במניות הביטחוניות מהוות תיקון טכני בריא אחרי עליות חריגות, או שמדובר בשינוי מגמה מהותי שיאריך זמן רב. מניות כמו אלביט מערכות, שעלתה ב-44 אחוז בשנה האחרונה, נהנו מפרמיית מלחמה משמעותית ששיקפה את הציפיות להגדלת התקציבים הביטחוניים ולהזמנות חדשות. עם זאת, הפסקת האש מעלה ספקות לגבי המשך הזרמת ההזמנות בהיקפים ששווקו על ידי החברות והאנליסטים בחודשים האחרונים. הנתונים מראים כי חלק מהמשקיעים המוסדיים כבר התחילו להפחית את חשיפתם למגזר הביטחוני, בעוד שמשקיעים פרטיים נותרו חשופים לירידות בצורה חמורה יותר. בפורומים המקצועיים ישנם ויכוחים חריפים בין אלה שרואים בירידות הזדמנות רכישה לטווח הארוך, לבין אלה שטוענים שהפרמיית המלחמה התרוקנה לחלוטין ושהמניות עדיין יקרות ביחס לערכן הכלכלי. חברות כמו אלביט, שנסחרה בשיא של 264 אלף שקל, עדיין מציגות מכפילי רווח גבוהים ביחס להיסטוריה, מה שמעיד על כך שחלק מהפרמייה עדיין לא התרוקנה.

וול סטריט קובעת שיאים מול תל אביב שננעלת בירידות

הניגוד בין שוקי המניות בארה"ב לבין בורסת תל אביב בולט במיוחד בימים אלה. מדדי וול סטריט ננעלו בשיאים חדשים בעקבות הפסקת האש, כאשר ה-S&P 500 והנאסד"ק קפצו בעוד הדאו ג'ונס נסוג במעט. המשקיעים האמריקאים פירשו את הפסקת האש כאות חיובי להפחתת מתחים גיאופוליטיים גלובליים, מה שהוביל לזרימת הון לשווקי המניות. בבלומברג דווח כי ארה"ב ואיראן שוקלות להאריך את הפסקת האש לשבועיים, מה שמוסיף לאופטימיות בוול סטריט. לעומת זאת, בורסת תל אביב ננעלה בירידות חדות, כאשר מדד ת"א 35 איבד כ-1.1 אחוז ומדד הבנקים צנח ב-2.3 אחוז. מדד הביטוח נחלש בקרוב ל-3 אחוזים, ומניית דמרי נפלה בעקבות חששות לגבי יכולתה להיכנס למדדים המובילים. הפער בין השווקים משקף את המורכבות של המציאות הישראלית, שבה הפסקת האש פועלת בשני כיוונים מנוגדים: מצד אחד היא מפחיתה את הסיכון הביטחוני, ומצד שני היא פוגעת ישירות במניות שהרוויחו מהמלחמה. מחירי הנפט נמצאים בירידות בעקבות הפסקת האש, דבר שמשפיע לרעה על מדד האנרגיה המקומי ועל חברות כמו דלק קבוצה שירדה ב-5.3 אחוז. בסקטור הנדל"ן, מגה אור דווחה על רכישת קרקע של מפעל אליאנס לשעבר בחדרה תמורת מיליארד שקל לצורך הקמת חוות שרתים, ומנייתה זינקה ב-7 אחוז בניגוד למגמה השלילית הכללית בבורסה.