בורסת תל אביב תחת מתקפה: הבנקים צוללים, הדולר מזנק והנגיד מזהיר מפני האטה כלכלית

סופה בבורסת תל אביב: מדד הבנקים צולל לקראת סגירת הרבעון

המסחר בבורסת תל אביב נפתח ביום ראשון תחת ענן כבד של חוסר ודאות, כשכלל המדדים המרכזיים ננעלו בירידות חדות ומשמעותיות. מדד תל אביב 35, המייצג את החברות בעלות שווי השוק הגבוה ביותר במשק, סיים את יום המסחר בירידה של כמעט שני אחוזים, ואיבד את המומנטום החיובי שאפיין את התקופה שקדמה להסלמה הביטחונית. הירידות החריפות ביותר נרשמו במגזרים הפיננסיים, אשר ספגו מכה כפולה הן בשל חששות מהאטה כלכלית עמוקה והן בעקבות החלטות רגולטוריות ומיסויות חדשות. מדד הבנקים צנח בקרוב לארבעה אחוזים, ואילו מדד הביטוח והפיננסים איבד כ-3.5 אחוזים מערכו. הסחיפה במחירי המניות באה לידי ביטוי גם במחזורי מסחר גבוהים במיוחד, שהעידו על פעילות מכירות אינטנסיבית מצד משקיעים מוסדיים ופרטיים כאחד, אשר ביקשו להפחית את החשיפה שלהם לשוק הישראלי.

הלחץ המכריע על מגזר הבנקאות והביטוח נבע משילוב של גורמים מקרו-כלכליים והחלטות פיסקליות של הממשלה. אישור תקציב המדינה לשנים הקרובות כלל את חוק ההסדרים, אשר גיבש פשרה בין שר האוצר לבין בכירי המערכת הבנקאית בנוגע להטלת מס חד-פעמי על רווחי יתר. על פי ההערכות, הבנקים יידרשו לשלם בשנת 2026 מס מצטבר של כשלושה מיליארד שקלים. שני הבנקים הגדולים, בנק הפועלים ובנק לאומי, צפויים לשאת בעיקר הנטל, כשכל אחד מהם יידרש להעביר לקופת המדינה סכום של קרוב למיליארד שקלים. לצד זאת, חברות הביטוח ספגו פגיעה ישירה מהירידות בשוקי ההון הגלובליים, אשר צמצמו את רווחי ההשקעות שלהן, ומהעלייה בתדירות התביעות בתחום ביטוחי הרכוש בעקבות אירועי הלחימה ופגיעות הטילים בעורף.

בנק ישראל נוקט עמדה: ריבית יציבה אל מול חששות אינפלציוניים

ועדת המוניטרית של בנק ישראל, בראשות הנגיד פרופסור אמיר ירון, הודיעה על החלטה להשאיר את הריבית הבסיסית במשק על רמתה הנוכחית של ארבעה אחוזים, החלטה שהייתה צפויה ברובה על ידי אנשי השוק והאנליסטים. ההחלטה נתפסה כניסיון לאזן בין הצורך לתמוך בפעילות הכלכלית המידלדלת מחד, לבין הצורך לבלום לחצים אינפלציוניים גואים מאידך. בנק ישראל עדכן באופן חריג את תחזית הצמיחה שלו כלפי מטה, וכעת צופה כי התוצר המקומי הגולמי יצמח השנה בשיעור של 3.8 אחוזים בלבד, לעומת תחזית קודמת שעמדה על 5.2 אחוזי צמיחה לפני פרוץ המערכה הצבאית. נתון זה משקף את הפגיעה הישירה בתוצר המקומי ואת השיתוק החלקי בענפי התיירות, הבנייה והצריכה הפרטית, הסובלים קשות מהמצב הביטחוני.

השלכות התקציב הממשלתי על שוק ההון

הנגיד אמיר ירון לא הותיר מקום לספק באשר לעמדתו בנוגע להשלכות התקציב הממשלתי החדש על כלכלת ישראל, ובפרט על המשך התנהלות המדיניות המוניטרית. בראיונות לכלי התקשורת הדגיש ירון כי תקציב המדינה, המבוסס על גירעון ממשלתי תופח והוצאות אזרחיות וביטחוניות מוגדלות בהיקף של עשרות מיליארדי שקלים, עלול לדחות באופן משמעותי את לוח הזמנים להורדת הריבית במשק. ההוצאה הממשלתית הגבוהה, הכוללת תקציב ביטחון מנופח בכ-30 מיליארד שקלים, מסכנת את יעדי הגירעון ועלולה להזרים נזילות למערכת הכלכלית, מהלך שעלול להצית מחדש את האינפלציה. הנגיד ציין כי אף על פי שהאינפלציה השנתית מתקרבת בהדרגה למרכז יעד המחירים של הבנק, הרי שהלחצים מכיוון מחירי האנרגיה והתחזקות הדולר מצריכים זהירות מרבית ועלולים לכפות שמירה על ריבית גבוהה לתקופה ממושכת יותר מהצפוי.

שוק הנפט בלחץ מקסימלי: ברנט מתקרב ל-113 הדולר והשפעתו על השקל

הזירה המקרו-כלכלית הגלובלית ממשיכה להטיל צל כבד על הסביבה העסקית בישראל, כאשר שוקי הנפט חווים תנודתיות אלימה ועליות מחירים חסרות תקדים בחודשים האחרונים. מחירו של חבית נפט מסוג ברנט, המהווה את מדד הייחוס העולמי, זינק באופן חד ונסחר ברמות של 112.5 עד 113 דולרים לחבית. הזינוק נובע בעיקר מהחששות הכבדים בשווקים הבינלאומיים מפני הסלמה נוספת במזרח התיכון, אשר עלולה להוביל לסגירתו של מצר הורמוז, העורק הכלכלי המרכזי להובלת נפט גולמי. האיומים הישירים על תשתיות האנרגיה באזור, ובכלל זה תקיפות על בתי זיקוק ואסדות, הוסיפו שכבה נוספת של פרמיית סיכון למחירי האנרגיה העולמיים, פרמיה שמחירה מועבר במהירות לצרכן הסופי ומזין את מדדי המחירים לצרכן ברחבי הגלובוס.

ההשפעה הישירה של הסלמת מחירי הנפט והמתיחות הביטחונית ניכרה באופן מיידי וחריג בשוק המטבעות המקומי. הדולר האמריקאי התחזק בצורה חדה מול השקל הישראלי וטיפס מעל לרף הפסיכולוגי של 3.17 שקלים לדולר. תנועה זו נבעה מהיחלשות טבעית של המטבע המקומי בתקופות של משבר, לצד התייקרות ניכרת של מחירי האנרגיה, אשר מגדילה משמעותית את חשבונות היבוא של מדינת ישראל ומגבירה את הביקוש למטבע חוץ. בנק ישראל עוקב מקרוב אחר ההתפתחויות בשוק המט"ח, אולם נכון לעתה נמנע מהתערבויות ישירות ומכירות מטבע חוץ, ומעדיף לאפשר לכוחות השוק לקבוע את שער החליפין, בכפוף לתנאי הנזילות. התחזקות הדולר מהווה גורם מעכב מרכזי בפני עצמו בפני הורדת הריבית, שכן ירידה בריבית המקומית הייתה עלולה להחליש את השקל אף יותר ולייבא אינפלציצה נוספת למשק.

חברות הפיננסים משלמות את המחיר: מס רווחי יתר ודוחות כספיים

הדוחות הכספיים שפורסמו לאחרונה על ידי החברות הציבוריות בישראל מצביעים בבירור על השפעות המלחמה הקשות על רווחיות המגזר העסקי ועל יכולת ההתאוששות שלו. קבוצת פתאל, הפועלת בענף המלונאות, ספגה מכה קשה כאשר נאלצה לסגור כמחצית מבתי המלון שלה בישראל במהלך השנה האחרונה. הרווח המתואם של החברה צנח בשבעה אחוזים, בעיקר בשל השפעות מבצע "עם כלביא" והיחלשות השקל מול היורו והליש"ט. עם זאת, פתאל מנסה לפצות על ההאטה בישראל באמצעות הרחבה אגרסיבית של פעילותה באירופה, כשהיא מכריזה על תוכניות שאפתניות להכפלת הרווח המתואם בתוך שלוש שנים, באמצעות רכישת מלונות חדשים וכניסה לשווקים נוספים ביבשת.

מגזר הבנקאות והאשראי מראה גם הוא סימני חולשה מובהקים, הן בשוק המסחר הציבורי והן בדוחות הכספיים המפורסמים. בנק וואן זירו, הבנק הדיגיטלי שבשליטת אמנון שעשוע, סיים את השנה החולפת עם הפסד נקי של 214 מיליון שקלים. אמנם מדובר בשיפור מסוים של כעשרים אחוז בהשוואה להפסדים הכבדים של השנה שקדמה לה, אך הדרך לרווחיות עדיין נראית ארוכה ומשובשת. עם זאת, הבנק הצליח להכפיל את הכנסותיו, אשר הסתכמו ב-109 מיליון שקלים, והציג עלייה חדה בפקדונות הציבור שהגיעו ל-3.6 מיליארד שקלים, מה שמעיד על אמון גובר בפלטפורמה. בנוסף לבנקים, גם חברות הביטוח נאלצות להתמודד עם שחיקה ברווחיות ופרסום תוצאות מאכזבות, כאשר חברות מובילות כמו מנורה מבטחים ואיילון מנסות להציג יציבות חיתומית תוך כדי ניהול סיכוני שוק הון אגרסיביים ותביעות גבוהות בגין נזקי רכוש וחיים.

סיכום מגמות והשפעות על שוק ההון

התמונה העולה מנתוני המסחר והדו"חות הכספיים משרטטת מציאות כלכלית מאתגרת במיוחד עבור המשק הישראלי ושוק ההון המקומי. המשך הלחימה הממושכת, בשילוב עם תקציב ממשלתי מרחיב החורג מיעדי הגירעון, מציב את בנק ישראל בפני דילמה קשה בנוגע להמשך המדיניות המוניטרית. מחירי הנפט הגבוהים, שאינם מראים סימני התמתנות, ממשיכים לזרום לתוך מדדי המחירים, להחליש את המטבע המקומי ולגרוע משמעותית מכוח הקנייה של הצרכן הישראלי ומרווחי החברות העסקיות. המשקיעים בשוק מנסים להתמודד עם המציאות המורכבת באמצעות סקטוריאליות זהירה, כשהם מחפשים חסות במניות של חברות עתירות מזומנים, תוך התמקדות בחברות בעלות חשיפה בינלאומית רחבה המסוגלות להתגונן בפני המשבר המקומי.