מלחמה בחזית, משבר בכיס: האינפלציה תוקפת, הדלק בשמיים והטיסות קורסות

נתב"ג מתרוקן: סגירת השמיים ומחירי הכרטיסים המנופחים

המשבר הביטחוני המתמשך יצר תקדים חריג בענף התעופה הישראלי, כאשר השמיים מעל ישראל נסגרים למעשה בפני חברות התעופה הזרות הגדולות. חברות ענק כמו יונייטד איירליינס ודלתא הודיעו על השהיית טיסותיהן לישראל עד להודעה חדשה, צעד שמשאיר את אל על וחברות ישראליות נוספות עם מונופול זמני על הקווים היוצאים. התוצאה המיידית היא זינוק חסר תקדים במחירי הכרטיסים, המגיעים לאלפי שקלים עבור טיסה בודדת לאירופה, דבר הפוגע קשות בציבור הישראלי המעוניין לצאת לחופשה או לנסיעות עסקים. המצב מחמיר במיוחד לאור ההגבלות הביטחוניות שמטילה ישראל עצמה, המגבילות את מספר הנוסעים בטיסות יוצאות לכ-50 איש בלבד, מה שמייקר עוד יותר את עלות הטיסה ליחיד ומקשה על יציאתם של אזרחים מהארץ.

ההשלכות הכלכליות של סגירת השמיים נמתחות הרבה מעבר לאי הנוחות של הנוסעים. ענף התיירות, שהתאושש בעמל רב ממשברי העבר, מוצא עצמו שוב נתון בהלם עמוק, כאשר בתי מלון רבים מדווחים על ביטולים המוניים ועל תפוסה נמוכה. יותר מכך, היעדרן של חברות המטען הבינלאומיות מקשה על יבוא סחורות וייצוא טכנולוגיות, דבר שמכביד על המגזר העסקי ועלול ליצור עיכובים בשרשראות האספקה. הבידוד התעופתי מחזיר את ישראל לימים של ניתוק יחסי, כאשר עסקים המסתמכים על נסיעות לחו"ל מוצאים את עצמם משותקים. אל על וישראייר מנסות לגייס מטוסים נוספים ולהפעיל טיסות חירום, אך אלו אינן מספיקות לספק את הביקוש העצום. כמו כן, המצב מציב אתגרים קשים בפני משרד התחבורה, הנדרש למצוא איזון עדין בין אבטחת המדינה לבין שמירה על רציפות כלכלית וזמינות נסיעות לציבור.

מחיר הדלק שובר שיאים: 8 שקלים לליטר וביקורת ציבורית

הלם נוסף המוטל על כיסו של הצרכן הישראלי מגיע מכיוון תחנות הדלק, כאשר מחיר הבנזין זינק בצורה חדה וחצה את רף ה-8 שקלים לליטר, נתון שלא נראה בישראל מזה שנים רבות. הקפיצה נובעת ישירות מהתייקרות הנפט הגולמי בשווקים העולמיים, אשר מגיע לרמות של 115 דולר לחבית, וזאת בעקבות החשש מהשבתת השיט במיצרי הורמוז והמתיחות הגיאופוליטית החריפה. בניגוד לסבבי לחימה קודמים, הממשלה הודיעה כי לא תפעל לסבסוד מחיר הדלק באמצעות הורדת מס הקנייה, בנימוק של חוסר יכולת תקציבי. החלטה זו ספגה ביקורת ציבורית חריפה, שכן היא מוסיפה נדבך משמעותי ליוקר המחיה ופוגעת בעיקר בשכבות החלשות ובמעמד הבינוני הזקוקים לרכב לצורכי פרנסה. גורמים באוצר טוענים כי סבסוד היה עולה לקופת המדינה כ-300 מיליון שקל בחודש, הוצאה בלתי אפשרית בשל הגירעון המתרחב.

השפעה ישירה על יוקר המחיה והתוצרת החקלאית

השלכותיו של מחיר הדלק הגבוה אינן מסתיימות בתחנות התדלוק בלבד, אלא חולשות על כל רבדי המשק. עלויות ההובלה והשילוח זינקו, מה שמוביל בהכרח לעדכון מחירים במדפי הסופרמרקטים ובחנויות, ומזין את מעגל האינפלציה השוחק. במקביל, ענף החקלאות סופג מכה קשה נוספת, עקב עצירת יבוא הירקות מירדן שהופסק כמעט לחלוטין בעקבות המצב הביטחוני. מחסור זה, בשילוב עם התייקרות דלק המיועד לטרקטורים ולאספקת המים, מוביל לזינוק חריג במחירי התוצרת החקלאית המקומית, ובראשם מחיר העגבניות והמלפפונים המגיעים לרמות דו-ספרתיות לקילוגרם. צרכנים רבים מוצאים את עצמם מתקשים למלא את הסל הקניות הבסיסי לקראת החג, והדרישה להתערבות ממשלתית הולכת וגוברת.

סבסוד משכנתאות מול חשש לאינפלציה: התנגשות הטיטאנים בבנק ישראל

על רקע המשבר, ממשלת ישראל אישרה הצעה שנויה במחלוקת רבה לסבסוד משכנתאות לזכאים, בעלות כוללת של כ-2 מיליארד שקל בשנה, ללא ציון מקור תקציבי ברור למימון התוכנית. המהלך, שיזם היועץ הכלכלי לממשלה, נועד לסייע למשפחות המתקשות לעמוד בתשלומי המשכנתא הגבוהים בעקבות הריבית המאקרו-כלכלית והמצב הביטחוני. עם זאת, ההחלטה התקבלה בניגוד לעמדתם הנחרצת של בנק ישראל וגורמים מקצועיים במשרד האוצר, אשר חזו כי המהלך עלול להזין את האינפלציה ולהסלים את המשבר. נגיד בנק ישראל הזהיר כי מדובר ב"מתכון לאסון כלכלי", שכן הזרמת כספים לשוק ללא גיבוי תקציבי תגדיל את הגירעון, תלחץ על רמת המחירים ותכפה על הבנק המרכזי להשאיר את הריבית גבוהה לתקופה ממושכת יותר.

עמדת בנק ישראל: "מנותק מהמציאות"

בכירים בבנק ישראל תקפו את המהלך בחריפות וכינו אותו "פופוליזם מסוכן". לדבריהם, סבסוד המשכנתאות אינו מסייע באמת לאוכלוסיות החלשות, אלא מעודד לקיחת סיכונים יתר ומנפח את שוק הנדל"ן. הבנק המרכזי חזר והדגיש כי הדרך הנכונה להתמודד עם יוקר הדיור היא באמצעות הגדלת ההיצע והסרת חסמים רגולטוריים, ולא באמצעות תמריצים כספיים המגדילים את הביקוש. ההתנגשות בין הדרג המקצועי לדרג הפוליטי מעמידה בסימן שאלה את עצמאות המדיניות הכלכלית של ישראל ומעוררת חששות בקרב משקיעים זרים לגבי המשמעת התקציבית של הממשלה. בנוסף, הועלתה ביקורת לפיה התוכנית מוטה לטובת סקטורים מסוימים באוכלוסייה, ובראשם המגזר החרדי הסובל ממחסור חמור בדיור ונמצא בחשיפה גבוהה למסלולי משכנתא בריבית פריים.

ריבית של 4% ותקציב ביטחון מנופח: הנגיד מזהיר מפני מיתון

בצל ההתרחשויות הללו, הותיר בנק ישראל את הריבית המוניטרית ללא שינוי ברמה של 4 אחוזים, צעד שהיה צפוי אך מכה קשות במשקים ובבעלי המשכנתאות. ההחלטה התקבלה לאור הצורך להמשיך ולהילחם באינפלציה השוררת במשק, המוזנת ממחירי האנרגיה הגבוהים ומעלויות השירותים. הנגיד ציין כי התקציב הממשלתי שאושר זה מכבר מכיל הוצאות ביטחוניות ואזרחיות כבדות משקל, המגדילות את הגירעון הלאומי ומציבות סימן שאלה על יכולת המשק להמשיך ולצמוח. הערכות הצמיחה כבר קוצצו באופן ניכר, וישנן השערות כי המשק הישראלי נמצא בסכנה של כניסה למיתון ממשי אם המצב הביטחוני לא ייפתר בהקדם. שוק ההון, מצידו, מגיב בתנודתיות אופיינית, כאשר מניות הביטחון זינקו בעקבות הביקוש הצפוי למערכות הגנה, אך מדד תל אביב 35 עדיין נאבק על יציבותו תחת ענן האי-ודאות.

סך הכל, המשק הישראלי עומד בפני אחד המבחנים הקשים ביותר שלו בשנים האחרונות. השילוב בין הוצאות ביטחוניות אדירות, עלייה חדה במחירי היבוא והאנרגיה, ומדיניות ממשלתית החורגת מהמלצות הבנק המרכזי, מציב את המשק בפני סיכונים כלכליים משמעותיים. הצרכן הישראלי נדרש לשלם את המחיר בקופה, בתחנת הדלק ובבנק, כאשר הגאות הכלכלית שאפיינה את השנים הקודמות מתחלפת בחששות כבדים מהמשך הדרך.