חשבון המלחמה: הפער בין האוצר למערכת הביטחון וטלטלות המשק

מחלוקת העלויות: האוצר מעריך 35 מיליארד, הביטחון דורש יותר

משרד האוצר פרסם הערכה ראשונית לעלותו של מבצע "שאגת הארי", ולפיה המלחמה מול איראן עלתה למשק הישראלי כ-35 מיליארד שקל. הפירוט שנמסר כולל 22 מיליארד שקל כעלות ישירה למערכת הביטחון, 12 מיליארד שקל כמתווה פיצויים למשק ולעסקים שנפגעו, ומיליארד שקל נוסף להוצאות אזרחיות שונות. עם זאת, במערכת הביטחון דוחים את המספרים הללו בתוקף, ומעריכים כי עלות המלחמה באיראן בלבד הגיעה לכ-39 מיליארד שקל — הפרש של 17 מיליארד שקל מעל התוספת התקציבית שכבר אושרה בכנסת. הפער הזה מעיד על מחלוקת עמוקה בין שני הגופים המרכזיים בניהול המשבר, כאשר האוצר מבקש להציג תמונה מרוסנת ומערכת הביטחון טוענת שההוצאות האמיתיות גבוהות בהרבה. גורמים בכירים באוצר טוענים כי ההודעה נועדה לנסות להפחית את רמת הדרישות לתוספת תקציב מצד מערכת הביטחון, בעוד במשרד הביטחון מצביעים על עלויות מיירטים, תחמושת ותפעול שלא נכללו בחישוב הראשוני. חשוב לציין כי התוספת התקציבית שאושרה למערכת הביטחון עמדה על 39 מיליארד שקל, כך שלפי הערכת האוצר יישאר עודף מסוים, אך ההערכה אינה כוללת את עלות המשך ההיערכות ואת הנזקים לתשתיות אזרחיות שטרם נסקרו במלואם.

הזינוק במחיר הדלק והשפעותיו המשניות על צרכנים

מחיר הדלק עלה ל-8 שקלים לליטרה בעקבות המלחמה במזרח התיכון, שהביאה לזינוק במחירי הנפט הגולמי עד לכ-115 דולר לחבית. הדרג המקצועי במשרד האנרגיה התנגד לפעול לסבסוד העלייה, ונגיד בנק ישראל ציין כי מהלך כזה היה עולה למדינה כ-300 מיליון שקל בחודש. ההשלכות של זינוק מחיר הדלק אינן מסתכמות בעלות תדלוק בלבד, שכן עליית מחירי האנרגיה חודרת לכל שרשרת האספקה ומשפיעה על עלויות הובלה, ייצור ושיווק של מגוון רחב של מוצרים. מוצרים המבוססים על פלסטיק וגומי צפויים להתייקר בחודשים הקרובים, כולל כלים חד-פעמיים, שקיות אשפה וכפפות גומי, בעלויות שיועברו בסופו של דבר לצרכן. ההתייקרות מגיעה בעיתוי רגיש במיוחד, בסמוך לחג הפסח, כאשר מחירי הירקות והפירות כבר זינקו בעקבות הפסקת אספקת הירקות מירדן, שהפנתה את הייצור לשימוש עצמי ולמדינות המפרץ. מחירי העגבניות, למשל, הגיעו למחירים דו-ספרתיים בחלק מהירקניות, והצרכנים מגלים כי סל הקניות לחג עלה בממוצע כ-10 אחוזים יותר בהשוואה לתקופה המקבילה.

שרשרת האספקה הבינלאומית תחת לחץ מתמשך

מעבר להשפעה הישירה על הצרכן הישראלי, המלחמה יצרה שיבושים משמעותיים בשרשראות האספקה הבינלאומיות שלא ייפתרו בקרוב. כ-70 אחוז מהחבילות המגיעות לישראל מגיעות במטוסי נוסעים, ועם צמצום הטיסות לנתב"ג נוצר פקק לוגיסטי עצום של כארבעה מיליון חבילות הממתינות בנקודות שילוח ברחבי העולם. חברות הקמעונאות המקוונת הבינלאומיות, כמו אמזון ואייהרב, טרם חידשו את השירות המלא לישראל, והצרכנים נתקלים במשלוחים חסומים, מחירים מוגברים וביטול מבצעים וקופונים. גם לאחר כניסת הפסקת האש לתוקף ופתיחת נתב"ג מחדש, ההערכות בדואר הן שיידרשו עוד שבועיים לפחות עד לסגירת הפער, דבר שמשפיע ישירות על עלויות מוצרים מיובאים ועל היכולת של עסקים קטנים ובינוניים לתפקד בצורה סדירה. המצב מחמיר גם בגלל שיבושי ה-GPS שנמשכים גם במרכז הארץ למרות הפסקת האש, מה שמקשה על לוגיסטיקה פנימית ומוסיף עלויות תפעול לחברות השילוח.

עסקים בלי פיצויים: מעל 40 יום של תסכול וחוסר ודאות

מעל ל-40 יום עברו מאז נסגר המשק בתחילת מבצע "שאגת הארי", ולמרות הפסקת האש שנכנסה לתוקף, מתווה הפיצויים לעסקים טרם עבר באופן סופי. יו"ר איגוד השכירים בעלי השליטה, גיל וקנין, תיאר את המציאות בחריפות כשאמר כי מה-1 במרץ עסקים חיים ללא שכר וללא הכנסות. המצב מחמיר כאשר מתברר כי גם נפגעי המערכה הקודמת מול איראן עדיין לא קיבלו את המענקים המיועדים להם, כאשר מדובר בכ-20 אלף תביעות שעדיין ממתינות לטיפול. שירות התעסוקה פרסם כי מאז פרוץ המבצע נרשמו 142,209 דורשי עבודה חדשים, מספר שעבר את כל הסבבים הקודמים, כאשר סה"כ מספר דורשי העבודה עומד על 304,635. השוהים בחל"ת מהווים כ-81.7 אחוז מכלל הנרשמים, והנפגעות העיקריות הן אימהות לקטינים — קבוצה שמתמודדת עם קשיים מובנים בחזרה לשוק העבודה. כמעט 600 מיליון שקל שולמו לשוהים בחל"ת, אך העסקים עצמם טרם קיבלו שקל אחד מתוך מתווה הפיצויים, מה שמותיר אותם במצב של חוסר יכולת תפעולית ממשית ואי-ודאות כלכלית חמורה.

התערבות בנק ישראל בשוק המט"ח והשלכותיה על המשק

בנק ישראל ביצע התערבות בשוק המט"ח במהלך המלחמה באיראן, כך עולה מהנתונים שפורסמו היום. ההתערבות נועדה למנוע תנודות חריפות בשער הדולר ולשמור על יציבות בשוק הפיננסי בתקופה של אי-ודאות קיצונית, אך היא מעידה על חומרת המשבר ועל הצורך בפעולה ישירה של הרגולטור. עם זאת, בחטיבת המחקר של בנק ישראל מעריכים גירעון עמוק של 5.3 אחוזים מהתוצר — מספר שגבוה משמעותית מהערכות שמסמן האוצר. בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי בפעם השנייה ברציפות, על רמה של 4 אחוזים, לאחר שתי הורדות רצופות של 0.25 אחוז, מה שמאותת על האטה מסתמנת בקצב ההורדות בניגוד להערכות הראשוניות בשוק. חברת הדירוג Fitch הותירה את דירוג האשראי של ישראל ברמה A ללא שינוי, באור יכולות ההגנה שהפגינה ישראל מול איראן, אך ציינה את חוסר הוודאות וההשלכות הכלכליות של המערכה כגורמי סיכון מתמשכים. בנק ישראל עצמו העריך כי המלחמה עלתה לכל אזרח ישראלי כ-35 אלף שקל, וכי יידרשו העלאות מסים, בין היתר על חד"פ ואגרות גודש, כדי לממן את הגירעון המתהווה ולהחזיר את המשק למסלול יציב.