ההשתלטות על רשת 13 וחוק השידורים: המהפכה שמעצבת מחדש את שוק התקשורת

מאבק רגולטורי סביב עסקת רשת 13

ההחלטה של לן בלווטניק, בעל השליטה ברשת מדיה, לבחור בהצעתו של פטריק דרהי לרכישת חטיבת החדשות והתוכן של רשת 13 הציתה מחדש את הדיון הציבורי סביב ריכוזיות התקשורת בישראל. דרהי, המחזיק כבר בהוט ובסלקום דרך חברת אלטיס, דחף את הצעת קבוצת ההייטקיסטים ועתה ניצב בפני מכשולים רגולטוריים משמעותיים. רשות התחרות הבהירה כי העסקה טרם הוגשה לבדיקתה הרשמית, אך בכירים ברשות הביעו תהיות רבות לגבי השלכותיה על התחרות בשוק. חוק ההגבלים העסקיים הישראלי כולל הוראות ספציפיות הנוגעות לרכישות מכפילות בענף התקשורת, והשאלה האם העסקה תאושר במתכונתה הנוכחית נותרת פתוחה. ועד עובדי רשת 13 פרסם הודעה חריפה בה כינה את המהלך עסקה בלתי חוקית, בעוד אנשי התעשייה מזהירים מפני יצירת מונופול פרטי שישלוט במרבית ערוצי הטלוויזיה המסחריים בישראל. המהלך מעורר שאלות יסודיות לגבי האיזון בין אינטרסים עסקיים לבין שמירה על שוק תקשורת תחרותי ומגוון.

חוק השידורים והתערבות הממשלה

במקביל להתפתחויות סביב רשת 13, ממשיך שר התקשורת שלמה קרעי לקדם את הצעת חוק השידורים שלו, המעוררת התנגדות עזה מצד גורמים מקצועיים ומשפטיים. היועצת המשפטית לממשלה, אביטל סומפולינסקי, פרסמה חוות דעת חריפה בה תיארה את ההצעה כמקרה קיצוני וחריג המצדיק התערבות של בגץ. לפי עמדת היועמשית, החוק כולל הסדרים המאפשרים התערבות פוליטית ישירה בגופי השידור ובעבודת העיתונאים, תוך פגיעה מהותית בעצמאות המערכת החדשותית. הצעת החוק, שאורכה מעל מאה עמודים, כוללת מנגנונים לסגירת חדשות התאגיד ורשת ב', וכן הסדרים להעברת תקציבי פרסום ממשלתיים לערוצים מסוימים. חברי כנסת מהספסל האחורי של הליכוד, שהצטרפו לקרעי במסע החקיקה, מואשמים על ידי מבקרים בכך שחתמו על הצעות מבלי לקרוא אותן במלואן. ועדת השרים לחקיקה אישרה את ההצעה למרות התנגדות היועמשית, מהלך שמעיד על חוסר התייחסות לאזהרות המקצועיות.

הקרב על גלי צהל

ברקע המאבק סביב חוק השידורים, מתנהל הליך משפטי נוסף סביב החלטת שר הביטחון ישראל כץ לסגור את גלי צהל עד המרץ הקרוב. בגץ העביר אותות ברורים לפיהם הליך הסגירה אינו תקין ונערך בחוסר סמכות, והשופטת ברק-ארז ציינה כי ועדת גלי צהל קיבלה מסר ברור לגבי הכיוון שבו עליה ללכת. מנכל מועצת העיתונות הזהיר כי מדובר בסגירה פוליטית של כלי תקשורת ציבורי מרכזי, בעוד מפקד התחנה לשעבר השווה את הטענות לאלו שהועלו במלחמת לבנון הראשונה. הכתבת הדס שטייף הדגישה כי אין עוד כלי תקשורת הנמצא בשטח עם החיילים והלוחמים ומתקבל באהדה כזו. ארגון העיתונאים הכריז כי יילחם בהחלטה והתחנה לא תיסגר, וארגון עובדי צהל בהסתדרות הכריז על סכסוך עבודה. עמדת צהל שהוסתרה בוועדה קבעה כי לתחנה יש תרומה רבה למדינת ישראל ולצהל, מהלך שמעיד על הפער בין ההערכה הביטחונית לבין ההחלטה הפוליטית.

השלכות כלכליות על שוק הפרסום

הריכוזיות הגוברת בשוק התקשורת הישראלי צפויה להשפיע באופן ישיר על שוק הפרסום, שהינו המנוע הכלכלי המרכזי המניע את ענף התקשורת. אם דרהי יצליח לאחד את רשת 13 עם האימפריה הקיימת שלו, ייווצר מצב בו בעל עסקים יחיד שולט בחלק ניכר משוק הטלוויזיה המסחרית, וכן בספקית האינטרנט והסלולר הגדולות. מצב כזה מעניק לבעל השליטה כוח מיקוח משמעותי מול מפרסמים, מה שעלול להוביל לעלייה במחירי הפרסום ובעקבות זאת גם לעלייה במחירי המוצרים והשירותים לצרכן הסופי. הצעת חוק השידורים של קרעי כוללת גם היבט הקושר להעברת תקציבי פרסום ממשלתיים לערוצים קטנים, מהלך שעלול ליצור תלות של גופי תקשורת בממשלה ולפגוע בעצמאות העיתונאית. חברות הפרסום והמדיה כבר מביעות חששות לגבי ההשלכות הארוכות טווח של המהלכים הללו, ובכירים בתעשייה מזהירים כי הצרכן הישראלי ישלם את המחיר בסופו של דבר. ההיסטוריה מלמדת כי כאשר טייקונים ממונפים רכשו כלי תקשורת בעבר, התוצאות לא היו חיוביות לשוק החופשי.

המעורבות הפוליטית ועתיד הרגולציה

המתיחות בין משרד התקשורת לבין הגורמים הרגולטוריים המקצועיים מגיעה לנקודת רתיחה עם מינויו של גלעד ארדן, שר התקשורת לשעבר, כלוביסט של בזק במטרה לבטל את חובת ההפרדה המבנית. בזק מחויבת על פי חוק בהפרדה בין פעילויותיה ובין החברות הבנות יס ופלאפון, אך זה זמן רב שהיא פועלת לביטול החובה. המינוי של ארדן, דמות פוליטית בכירה, מעורר שאלות לגבי הקו הדק בין פעילות לובינג חוקית לבין השתלטות פוליטית על מנגנוני הרגולציה. במקביל, מישל קרמרמן התפטרה מתפקידה כמנכלית הרשות השנייה ותקפה בחריפות את יושב ראש הרשות מרדכי מרדכי, בטענה שניסה להלך אימים על הדרג המקצועי ולערער את עצמאות הרשות. המאבקים הללו חושפים תמונה מורכבת של מערכת רגולטורית שנתונה ללחצים פוליטיים חסרי תקדים, כאשר האזרח הישראלי נותר חשוף לתוצאות של מאבקי כוח שאינם תמיד קשורים לאינטרס הציבורי. ועדת התקשורת המיוחדת של חברת הכנסת דיסטל-אטבריאן ממשיכה בדיונים על חוק השידורים, למרות התנגדות יושב ראש הכנסת לקיום חקיקה שאינה דחופה.

השפעה על הצרכן ומחירי השירותים

מאחורי המאבקים הפוליטיים והרגולטוריים, עומד הצרכן הישראלי שנאלץ להתמודד עם השלכות ישירות על ארנקו. דוח משרד התקשורת חשף פערים משמעותיים ברמת השירות בין חברות התקשורת השונות, כאשר חלקן עונות לפניות בתוך פחות מדקה ואחרות מצריכות המתנה של מעל עשר דקות. הריכוזיות בשוק צפויה להחמיר את הבעיה, שכן חוסר בתחרות אמיתית מפחית את התמריץ לשפר את רמת השירות. פרטנר, שהוכרזה כמותג על בהיכל התהילה של ישראל, המשיכה לצמוח במגזר הסלולר עם תוספת של 16 אלף מנויים ברבעון, שיא מאז 2022, אך מספר לקוחות הטלוויזיה שלה ירד מתחת ל-200 אלף. חברת IBC ממשיכה בהרחבת פריסת הסיבים שלה למרות התנגדות סלקום, כאשר הגיוס של רבע מיליארד שקל מעיד על הביקוש הגובר לתשתיות אינטרנט מתקדמות. המלחמה הקפיצה את נתוני הרייטינג של מהדורות החדשות, כאשר חדשות 12 ומהדורת 13 רשמו נתונים של חצי מיליון צופים, אך השאלה האם העלייה בחשיפה תתורגם להכנסות מפרסום גבוהות יותר נותרת פתוחה. הצרכנים מוצאים עצמם לכודים בין שוק מרוכז לבין רגולציה שאינה מגינה עליהם באופן מספק.