שער הדולר צולל ל-3 שקלים ובורסת תל אביב קובעת שיאים: מה עומד מאחורי המהפך החד
השקל מתחזק לרמה הגבוהה ביותר מזה 31 שנה, מדדי הבורסה מזנקים, והשווקים מנתחים את השלכות ההתפתחויות הגיאופוליטיות על תיק ההשקעות הישראלי
הדולר שובר את רף ה-3 שקלים: רגע היסטורי בשוק המט"ח
שער הדולר נסחר מתחת ל-3.01 שקלים, ונוגע ברמה שלא נראתה בשוק המטבע הישראלי מזה יותר משלושה עשורים. הפעם האחרונה שבה חצה שער הדולר למטה את קו ה-3 שקלים הייתה באוקטובר 1995, כאשר המשק הישראלי עדיין התאושש מהמשבר בשוק ההון של אמצע שנות התשעים. מאז, עבר הדולר תנודות רבות אך מעולם לא שב לאותה רמה נמוכה, וגם בתקופות של שגשוג כלכלי מסוים הוא נשאר מעל רף זה. הדברים שנאמרו על ידי נשיא ארה"ב דונלד טראמפ בדבר פניות מצד איראן ורצונה בהסכם, בצירוף הפסקת האש בזירה האיראנית והשיחות הישירות עם לבנון, תרמו להתפוגגות משמעותית של פרמיית הסיכון הגיאופוליטית הישראלית. ההשקעות הישירות של גופים זרים בישראל, בעיקר בענפי ההייטק, ממשיכות לזרום ומחזקות את הביקוש לשקל. עם זאת, גורמים בשוק מזהירים כי התפתחות שלילית בזירה הדיפלומטית עלולה להפוך את המגמה במהירות.
בורסת תל אביב ממריאה: מדדי הביטוח והבנקים מובילים
בורסת תל אביב קבעה שיאים חדשים במסחר, כאשר מדד תא 35 עלה בכ-1.2% והגיע לרמה של כ-4,450 נקודות, שיא כל הזמנים. מדד הביטוח היה הבולט ביותר עם זינוק של מעל 4%, בעוד מדד הבנקים הוסיף כ-3% לערכו. העליות החדות הללו משקפות את השינוי הדרמטי בסנטימנט המשקיעים, שרק יום קודם לכן עדיין דאגו מכישלון המו"מ בין ארה"ב לאיראן ומהאיום להטיל מצור על מצרי הורמוז. ההפתעה באה בדקות האחרונות של המסחר בוול סטריט, כאשר דבריו של טראמפ הקפיצו את המדדים האמריקאיים: הנאסד"ק קפץ בכ-1.2% ומדד S&P 500 עלה בכ-1%. חברות ההייטק הישראליות המונפקות בנאסד"ק נהנו מהמומנטום החיובי, כאשר מחירי הנפט ננעלו מתחת לרף ה-100 דולר לחבית, מה שהקטין את החשש מאינפלציה מתגלגלת. גם באירופה נרשמו עליות, והבורסות בסיאול ובטוקיו זינקו במעל 2%.
balance פרשנות ביקורתית: הצד השני של המטבע
התחזקות השקל מעבר ל-3 שקלים לדולר פוגעת קשות ביצואנים הישראלים, שהכנסותיהם במטבע חוץ נשחקות במונחי שקל. חברות הייטק שמרוויחות בדולרים ניצבות בפני פער של מעל 21% מאז אפריל הקודם, מה שעלול להשפיע על דוחות הרווח שלהן.
המניות הביטחוניות ומדד הנפט נותרו מאחור
לא כל המדדים נהנו מהאופטימיות הגואה בשוק. מדד הנפט והגז איבד גובה, והמניות הביטחוניות נסחרו בירידות בולטות, בהתאם להנחה שככל שהמתיחות הביטחונית נרגעת, הביקוש לניירות ערך של חברות תעשיות ביטחוניות פוחת. רובינהוד קופצה ב-9.5% וקווינבייס מזנקה ב-6.3% במסגרת הירידות החדות במניות הקריפטו, שבאו בניגוד למגמה הכללית בשוק. חברת יגאל דמרי, העוסקת בפרויקטים של תשתיות ונדל"ן, דווחה על הכנסות של 370 מיליון שקל, נחה של 8% על מחירה בנעילת היום, ושואפת להיכלל במדד תא 35. הפער בין המגזרים המניבים לאלו שנפגעים מהרגיעה הביטחונית מדגיש את המורכבות של תיק ההשקעות הישראלי בימים של מתח גיאופוליטי משתנה.
הדילמה של בנק ישראל: להתערב או לא להתערב
התחזקות השקל לרמה של 3 שקלים לדולר מעמידה בפני בנק ישראל שאלה מורכבת. מחד, ייסוף חד כזה פוגע באופן ישיר ביצואנים הישראלים, שהכנסותיהם במטבע חוץ נשחקות במונחי שקל בקצב מואץ. חברות הייטק, שמרוויחות את עיקר הכנסותיהן בדולרים או במטבעות זרים אחרים, צפויות להציג דוחות רווח חלשים יותר בגלל הפחת בהמרה, וזאת לאחר שכבר ספגו ירידה של מעל 21% בערך הדולר מאז אפריל הקודם. מאידך, התערבות מטבעית חד-משמעית של הבנק עלולה לשלוח מסר שלילי לשוקים הבינלאומיים בדבר אמון הרגולטור במטבע המקומי. פרשנים בשוק מעריכים כי בנק ישראל עשוי להתערב רק אם שער הדולר ייפול הרבה מתחת ל-3 שקלים, וכי ברמות הנוכחיות ההערכה היא שהבנק אינו מבהיר מגמה חד-משמעית. סיכוני המלחמה ופרמיית הסיכון של ישראל עדיין מובנים בשער, וכל הסלמה ביטחונית עלולה להפוך את המגמה בן לילה.
trending_up שינוי מגמה
השפעה משמעותית שצריך להכיר ולהבין את המשמעות שלה.
השפעת הריבית על מאזן הכוחות בשוק המט"ח
הפער בין ריבית בנק ישראל לריבית הפדרלית האמריקאית ממשיך להוות גורם מרכזי בקביעת שער הדולר. עם זאת, ההשפעה של פרמיית הסיכון הגיאופוליטית עלתה במשקלה בחודשים האחרונים, עד כי בימים של הרגעה ביטחונית היא דוחקת את גורם הריבית הפער לקרן. מחירי הנפט ירדו באופן ניכר לאחר שהמצור הימי של ארה"ב על מצר הורמוז נכנס לתוקף, כאשר חלק מהמשקיעים מעריכים כי המהלך הוא עדיין טקטיקה של משא ומתן ולא איום ממשי. היורו נחלש ב-0.5% מול הדולר ונסחר בסביבות 3.55 שקלים, מה שמראה כי התחזקות השקל אינה תופעה מקומית בלבד אלא חלק ממגמה גלובלית של חולשה בדולר. ענקית מחשוב הענן אורקל זינקה בחדות בוול סטריט, בעוד מניית גולדמן סאקס נפלה לאחר פרסום דוחותיה, מה שמעיד על כך שהשוק אינו מגיב באופן אחיד ושהבחירה בין מניות נעשית בקפידה רבה יותר.
מה מחכה למשקיעים: בין אופטימיות לזהירות
הדינמיקה בשוק הישראלי משקפת מתח בין שני כוחות מנוגדים. מצד אחד, הרגעה גיאופוליטית משמעותית פותחת פתח לשיקום בערכי מניות שנפגעו קשות במהלך חודשי המלחמה, ובמיוחד במגזרים שהיו רגישים לפרמיית הסיכון. קרנות ההשקעה ומנהלי התיקים מנתחים מחדש את הקצאות המשקל בין אג"ח למניות, ובין נכסים מקומיים לבינלאומיים. מצד שני, ההיסטוריה מלמדת כי ימי שיא בשוק לעיתים קרובות מלווים בתיקוני יתר, וכי הפער בין שיא הפחד לשיא התקווה יכול לעבור במהירות. ענקיות הטכנולוגיה האמריקאיות, המכונות "שבע המופלאות", עדיין מצויות במגמת ירידה מאז ספטמבר, בהובלת מיקרוסופט שאיבדה כ-23%, וגם גולדמן זאקס שממליצה לרכוש אותן כ"הזדמנות ערך" מכירה בכך שהדרך חזרה למעלה עשויה להיות ארוכה. המושג סטגפלציה חזר להיות רלוונטי בשיח הכלכלי, כאשר המפגש הנדיר בין עליות מחירים למיתון עלול להכניס את הכלכלה הגלובלית למקום שממנו קשה לצאת, וזאת בנקודה שבה המשקיע הישראלי נדרש לשקול לא רק את הגיאופוליטיקה המקומית אלא גם את התמונה המאקרו-כלכלית העולמית.
menu_book מילון מונחים כלכליים רלוונטיים
- פרמיית סיכון גיאופוליטית:
- התוספת בשער החליפין או בתשואות החוב שמשקיעים דורשים כפיצוי על סיכונים פוליטיים וביטחוניים הקשורים למדינה מסוימת
- התערבות מטבעית:
- פעולה של בנק מרכזי בשוק המטבע, כגון קנייה או מכירה של מטבע חוץ, במטרה להשפיע על שער החליפין של המטבע המקומי
- סטגפלציה:
- מצב כלכלי המשלב האטה בצמיחה או מיתון יחד עם אינפלציה גבוהה, מה שיוצר קושי מיוחד לקובעי המדיניות המוניטרית
שאלות נפוצות (FAQ)
-
הפעם האחרונה שבה נסחר שער הדולר מתחת ל-3 שקלים הייתה ב-19 באוקטובר 1995, לפני יותר מ-31 שנים, על פי הנתונים ההיסטוריים של בנק ישראל.
-
הגורמים כוללים את הפסקת האש בזירה האיראנית, השיחות הישירות עם לבנון, והדברים שאמר טראמפ על כך שאיראן מעוניינת בהסכם. התפתחויות אלו הפחיתו את פרמיית הסיכון הגיאופוליטית של ישראל.
-
לפי פרשנויות בשוק, בנק ישראל עשוי להתערב רק אם שער הדולר ייפול הרבה מתחת ל-3 שקלים. ברמות הנוכחיות, ההערכות הן שהבנק אינו מבהיר מגמה חד-משמעית.
-
מדד הביטוח זינק במעל 4%, מדד הבנקים עלה בכ-3%, ומדד תא 35 עלה בכ-1.2% לשיא חדש. לעומת זאת, מדד הנפט והגז איבד גובה, והמניות הביטחוניות נסחרו בירידות.