מלחמת ה-AI נכנסת למיינסטרים: צ'טבוטים מפרקים 93% מהפייק ניוז, הליכוד בונה תעמולה והמטה הלאומי מגדיל יועצים

הבינה המלאכותית חדרה בימים האחרונים לכל תחום במשק הישראלי, מהמטה הלאומי שמגדיל באופן חריג את מספר היועצים החיצוניים שלו, דרך קמפיין הבחירות שבו מפלגות מובילות כבר מייצרות תעמולה בכלים גנרטיביים, ועד מלונות וחברות ביטוח שמציגות פרזנטורים דיגיטליים מבוססי בינה מלאכותית. הדיווחים שמצטבפים מכלכליסט, דה-מרקר, גלובס וביזפורטל מצביעים על כניסתה של הטכנולוגיה למיינסטרים, הן בשוק ההון והן בחיי היומיום של הצרכן הישראלי.

המטה הלאומי ל-AI חורג מהמלצות ועדת נגל

במשרד ראש הממשלה הוחלט להגדיל ל-30 את מספר היועצים החיצוניים של המטה הלאומי לבינה מלאכותית, חריגה מהמלצות ועדת נגל שעמדו על 25 יועצים בלבד בעלות של עד 95 אלף שקל ליועץ. ההחלטה, שדווחה בכלכליסט, כוללת בין היתר את מינויה של איילת גביש ליועצת פיתוח ההון האנושי של המטה בעלות שנתית כוללת של 1.3 מיליון שקל. המהלך מעיד על האצת הקצב שבו הממשלה מתכוונת לבנות את התשתית האנושית והאסטרטגיתית לקראת יישום כלי AI בשירות הציבורי, גם במחיר חריגה מהנהלים שגיבשה ועדה מקצועית.

תעמולת בחירות מבוססת בינה מלאכותית

במקביל, הבינה המלאכותית משנה את כללי המשחק בקמפיין הבחירות המתקרב. דיווח בגלובס חושף כי הליכוד ויש עתיד מובילות את השימוש בכלים גנרטיביים לייצור תעמולה, ואף מפלגות קטנות יותר מתחילות לאמץ את הטכנולוגיה כדי להתגבר על מחסור בתקציבי קמפיין מסורתיים. שני סרטונים שנחשדו בשימוש ב-AI הוסרו לאחר שהגיעו לפתחה של ועדת הבחירות המרכזית, מה שמדגיש את הצורך ברגולציה דחופה. בנוסף, האוניברסיטה הפתוחה בהובלת פרופ' ענת בן דוד הקימה את המיזם המחקרי 'זה ב-AI' שמנטר את חשבונות המפלגות ומזהה שימושים בכלי AI, והחל מהשבוע תארח המשרוקית של גלובס את המיזם לסקירה שבועית של השימוש ב-AI בתעמולה.

מחקר חדש: הצ'טבוטים מפרקים 93% מנרטיבי הדיסאינפורמציה

מחקר שפורסם בכלכליסט בחן את האופן שבו צ'טבוטים ומנועי חיפוש מגיבים לנרטיבים שקריים שמופצים בידי רוסיה, סין ואיראן, ומצא תוצאות מפתיעות: הצ'טבוטים הצטיינו בהפרכת 93% מהפייק ניוז שהוזרם אליהם, אך דווקא סיכומי ה-AI במנועי החיפוש חשפו חולשה משמעותית והצליחו לשמר מידע מטעה. הממצאים מצביעים על כך שהבינה המלאכותית, שהפכה לכלי רב-עוצמה בהפצת דיסאינפורמציה, יכולה גם להגן מפניה, אך הדבר תלוי באופן השימוש ובסוג הממשק שבו הצרכן נחשף לתוכן.

שוק ההון: אקזיטים, גיוסים ויוניקורנים חדשים

בשוק ההון המקומי נרשמה ביממה האחרונה פעילות ענפה סביב חברות בינה מלאכותית. חברת הסייבר Guardio הפכה ליוניקורן לאחר השקעה שכללה בין היתר את איש העסקים ליאון רפפורט, ומניית פאלו אלטו, שנסחרת בתל אביב, רשמה המלצת קנייה אגרסיבית מבית ההשקעות ג'פריס עם מחיר יעד הגבוה ב-24% ממחיר השוק לאחר שהכפילה את שווייה מתחילת השנה. במקביל, וונדרפול הישראלית גייסה 550 מיליון דולר לפי שווי של 5 מיליארד דולר, ואילו Wix רשמה תשואה של מעל 100% בחודשיים האחרונים, כשחברת הבת Base44 הפכה למנוע הצמיחה המרכזי עם ARR של 200 מיליון דולר. המהלך מחזק את ההערכירה כי הקאמבק של ה-AI כבר מתומחר בוול סטריט, אך האנליסטים ממשיכים להעלות את התחזיות למניות טכנולוגיה.

ענקית השבבים אנבידיה וההשפעה על שוק ההון

בזירה הגלובלית, אנבידיה הציגה תחזית פנומנלית לצמיחה של 70% עד 2028 במהלך שיחת הוועידה עם משקיעים, ושיחת המנכ"ל ג'נסן הואנג וסמנכ"לית הכספים קולט קרס הפיגה את החששות מבועה והקפיצה את המניה ב-4% במסחר המאוחר. אנבידיה, שרכשה את הסטארטאפ הישראלי ראן.AI בעסקה של כ-700 מיליון דולר, ממשיכה להוות את עמוד השדרה של תעשיית הבינה המלאכותית העולמית הודות למעבדים הגרפיים המתקדמים שלה. עם זאת, בנק מרכזי אירופי פרסם אזהרה חריפה ולפיה נסיגה משמעותית במניות הטכנולוגיה היא תרחיש סביר שעשוי לאיים על היציבות הפיננסית ביבשת, מה שמחייב את המשקיעים לשמור על ערנות.

מלונות, ביטוח ושירות לקוחות: AI במגע ישיר עם הצרכן

בחזית הצרכנית, רשת מלונות אסטרל הכריזה כי תציב במלון מלכת שבא באילת עמדת קבלה עם אווטאר הולוגרפי מבוסס בינה מלאכותית, בפעם הראשונה בענף המלונאות בישראל. חברת הביטוח הכשרה השיקה קמפיין חדש המבוסס על דמות ראפר שנוצרה כולה ב-AI, ואילו פיקסלוט הישראלית משתמשת בטכנולוגיה כדי לצלם, להפיק ולשדר עשרות אלפי משחקי ספורט בחודש בעלות נמוכה, ומאפשרת לליגות נוער וענפי ספורט שוליים להגיע לקהל חדש. בתחום החינוך, דיווח בדה-מרקר מצביע על מהפכה של ממש בכך שה-AI הופך לכלי המרכזי במערכת החינוך, ומבטל את הצורך במבחנים ובעבודות מסורתיות תוך יצירת חוויית למידה אישית.

הצד האפל: עוקץ קשישים ורובוטים שמאבדים שליטה

לצד ההבטחה הגדולה, הטכנולוגיה מציגה גם סיכונים ממשיים. נוכלים משתמשים ב-AI כדי לשכפל קול של בני משפחה ולשכנע קשישים להעביר להם כספים, והיזם ירון שמש אף פיתח יישומון ייעודי להיאבק בתופעה לאחר שניסו לעקוץ את אבא של בת זוגו. במקביל, סרטון שפורסם ברשתות החברתיות הציג רובוט הומנואידי שהוצב בחנות אלקטרוניקה ברוסיה ואיבד שליטה, תקף לקוח בבעיטה ונדרש לכיבוי ידני על ידי עובדי החנות. האירוע עורר סערה וגולשים השוו את הסצנה ל'שליחות קטלנית', בעוד אחרים טענו כי מדובר בהפעלה מרחוק או בתעלול שיווקי, אך הוא מדגיש את הצורך ברגולציה ובפיקוח הדוק על כלי AI פיזיים.

בתחום אבטחת הסייבר, סוכני AI מסוגלים להקפיץ את חשבונות השימוש של ארגונים באופן חריג, מה שמעלה את השאלה האם מדובר בתקלה טכנית או במתקפת סייבר מתוחכמת. האזהרה האחרונה של הבנק המרכזי האירופי בנוגע לקריסה אפשרית במניות טכנולוגיה, יחד עם הדיווחים על סוכני AI שמנצלים משאבי ענן ללא ידיעת המשתמשים, מחזקים את הטענה כי העידן החדש של הבינה המלאכותית מצריך הן חקיקה מהירה והן חשיבה אסטרטגיתית מחודשת מצד הממשלה, הרגולטורים והשוק הפיננסי כאחד.