שוק קרנות הנאמנות חצה 850 מיליארד שקל — והציבור החדש חשוף יותר מתמיד

תעשיית קרנות הנאמנות בישראל חצתה לראשונה רף היסטורי של 850 מיליארד שקל בנכסים מנוהלים, כך עולה מנתונים שפורסמו הבוקר בדה־מרקר ובספונסר. מדובר בתוספת של כ־50 מיליארד שקל בתוך חצי שנה בלבד, ובזינוק דרמטי לעומת 351 מיליארד שקל שנוהלו בענף במרץ 2021. הנתון משקף עלייה של יותר מפי שניים בתקופה של חמש שנים וחצי, ומציב את ישראל במקום בולט בשורה של שווקים מפותחים שבהם הציבור מפקיד יותר ויותר כספים בניהול מקצועי.

מה עומד מאחורי הצמיחה החריגה

סך הגידול בנכסי התעשייה בחמש שנות המחקר האחרונות מורכב משני מרכיבים עיקריים: גיוסים חדשים של כ־280 מיליארד שקל, ועליית ערך של כ־222 מיליארד שקל בעקבות תשואות השווקים בארץ ובחו"ל. המשמעות ברורה: כמחצית מהצמיחה נבעה מעליות שערים ולא רק מכסף טרי שהוזרם לענף, מה שמחדד את החשיפה של התעשייה לתיקונים עתידיים בשווקים. ברגע שמגמת העליות תתהפך, חלק ניכר מהנכסים עלול להיעלם במהירות, בדומה למה שקרה במשברים פיננסיים קודמים.

עם זאת, לא כל האפיקים בתוך התעשייה צמחו באותו הקצב. הזינוק המרשים ביותר שייך לקרנות הכספיות, שרשמו עלייה חסרת תקדים של כ־914% בנכסיהן — מ־21 מיליארד שקל לפני חמש שנים לכ־213 מיליארד שקל כיום. מדובר באפיק שהפך לחלופה מבוקשת לפיקדונות בנקאיים בתקופת הריבית הגבוהה, אך הוא גם רגיש במיוחד לכל שינוי עתידי במדיניות הריבית של בנק ישראל. כיום הקרנות הכספיות מהוות כ־25% מסך התעשייה, נתון שמדגיש את משקלן המכריע במערך החיסכון של הציבור הישראלי.

המעבר להשקעה פסיבית — והשלכותיו

במקביל לגל הקרנות הכספיות, חלה בשנים האחרונות העדפה גוברת של הציבור להשקעה פסיבית. הקרנות הפסיביות — קרנות מחקות וקרנות סל — רשמו גידול של 145% בתקופה הנבדקת ומנהלות כיום כ־373 מיליארד שקל. מדובר במגמה עולמית שבאה לידי ביטוי גם בישראל, שבה הציבור מעדיף לעקוב אחר מדדים כמו ת"א 125 או ת"א 90 מבלי לשלם דמי ניהול גבוהים למנהלי השקעות אקטיביים. שינוי זה שחק את נתח השוק של הקרנות המסורתיות האקטיביות, שירד מ־51% ל־31% מסך הנכסים.

התעוררות מצומצמת באפיק האקטיבי

בחצי השנה האחרונה נרשמה התאוששות קלה בקרנות האקטיביות המסורתיות, עם עלייה של 6% בנכסים — אך מדובר בעלייה שנבעה בעיקר מעליות שערים ולא מגיוסים נטו. המשמעות היא שגם בקרנות שנחשבות לאקטיביות, הביצועים הטובים בשוק העליות האחרונ הזרימו ערך רב מבלי שהציבור הזרים כספים חדשים בהיקף משמעותי. תופעה זו מעידה על כך שהציבור ממשיך להעדיף פתרונות זולים ופשוטים יותר, ושהתחרות על לב המשקיע הישראלי רק תלך ותחריף.

הסיכונים המהותיים שמעלה המגמה

הצמיחה המהירה של התעשייה מציגה תמונה חיובית על פני השטח, אך מעלה מספר שאלות מהותיות שעל המשקיע הבלתי תלוי לשקול. ראשית, סיכון התהפכות המגמה — חלק ניכר מהגידול בנכסים נובע מעליות שערים רצופות בשווקים ולא רק מהזרמת מזומנים חדשים. תנודתיות או תיקון בשוק המניות עלולים לכרסם במהירות בשווי הנכסים ולהוביל לגלי פדיונות שיגררו ירידות מחירים נוספות במניות, ובכך ייצרו מעגל שלילי שיקשה על התאוששות מהירה.

שנית, רגישות הציבור החדש — הצטרפותם של משקיעים חדשים בשלב מתקדם של גל העליות מגבירה את הסיכון ליציאה בהפסד בעת ירידות בשווקים. תופעה מוכרת בשווקים פיננסיים היא שהמשקיע הקטן נכנס קרוב לשיא, ולכן חשוף במיוחד לתנודתיות. שלישית, הסכנה בשינוי סביבת הריבית — כרבע מהתעשייה נשען כיום על הקרנות הכספיות, ולכן ככל שבנק ישראל ימשיך בהורדות ריבית, התשואה האטרקטיבית של אפיק זה תרד והכסף עלול לצאת במהירות בחיפוש אחר תשואה גבוהה יותר באפיקים מסוכנים יותר.

מסחר ביום שישי — השפעה על הנזילות בשוק

במקביל להתפתחויות בתעשיית קרנות הנאמנות, פרסמה היום רשות ניירות ערך מחקר חדש המאשר את ההשפעה החיובית של המעבר למסחר ביום שישי על הבורסה בתל אביב. המחקר, שנערך על ידי הכלכלנית הראשית של הרשות פרופ' מרים שוורץ־זיו וסגנה גיא סבח, הראה כי מחזור המסחר היומי הממוצע ביום שישי הוכפל מכ־1.3 מיליארד שקל שנרשמו בימי ראשון לפני השינוי, לכ־2.6 מיליארד שקל. מדובר בעלייה של מאה אחוזים ביום המסחר שהוחלף, לעומת עלייה של כ־43% בלבד במחזורים בימים שני עד חמישי.

הזרים זינקו, הנזילות השתפרה

השינוי הבולט ביותר נרשם בפעילות המשקיעים הזרים, שחלקם במחזור המסחר ביום שישי עלה מ־15.3% ל־38.2% — זינוק של פי 2.5. הנתון חשוב במיוחד משום שהוא מעיד על הרחבת השתתפותם של משקיעים בינלאומיים בשוק המקומי, ולא רק על הסטת פעילות מימים אחרים. במקביל, מרווח הקנייה והמכירה הצטמצם מכ־0.48% לכ־0.43%, ירידה של כ־11% המשקפת שיפור בנזילות ובעלויות המסחר. יו"ר רשות ניירות ערך עו"ד ספי זינגר הדגיש כי הנתונים ממחישים את הערך המשמעותי שבחיבור שוק ההון הישראלי לשווקים הבינלאומיים, וציין כי הרשות תמשיך לקדם מהלכים אסטרטגיים לחיזוק הקשר עם ההון הגלובלי.

מבט קדימה — האם הדרך לטריליון שקל פתוחה?

הדרך לשיא הבא של טריליון שקל בקרנות הנאמנות נראית באופן עקרוני פתוחה, אך היא מותנית בהמשך המומנטום בשווקים ובשמירה על סביבת ריבית תומכת. שינוי במדיניות הריבית, תיקון חד בשווקים או האטה כלכלית משמעותית עלולים לעצור את הצמיחה במהירות ולהפוך את המגמה. המשקיע הנבון צריך לבחון את תיק ההשקעות שלו לא לפי כותרות על שיאים, אלא לפי רמת הסיכון והתאמת האפיקים לצרכיו האישיים, תוך שמירה על פיזור רחב והימנעות מריכוז יתר באפיקים רגישים כמו קרנות כספיות או מניות טכנולוגיה.

בטווח הארוך, המשך הצמיחה של התעשייה תלוי ביכולתה להציע מוצרים המותאמים לסביבת ריבית נמוכה יותר, בשיפור החינוך הפיננסי של הציבור החדש שנכנס לשוק, וביכולת הרגולטור לשמור על אמון המשקיעים. הנתונים המרשימים של היום מספקים הזדמנות טובה לבחון לעומק את הסיכונים, ולא רק לחגוג את השיא.