חיפוש באתר

דולר-שקל: 3.2511 +0.09% (0.00)
יורו-שקל: 3.5695 +0.22% (0.01)
ת"א 125: 3,869.15 +0.01% (0.51)
ת"א 35: 3,978.42 +0.08% (3.02)
ביטקוין: 63,789.9600 -1.83% (-1,190.84)
לירה שטרלינג-שקל: 4.2977 +0.59% (0.03)
ין יפני-שקל: 0.0203 +0.40% (0.00)
פרנק שוויצרי-שקל: 3.8728 +0.41% (0.02)
דולר אוסטרלי-שקל: 2.1906 +0.44% (0.01)
דולר קנדי-שקל: 2.2747 +0.45% (0.01)
דולר ניו זילנדי-שקל: 1.7868 +0.42% (0.01)
דולר הונג קונגי-שקל: 0.4139 +0.34% (0.00)
זלוטי פולני-שקל: 0.8132 +0.54% (0.00)
כתר שוודי-שקל: 0.3168 +0.32% (0.00)
ריאל ברזילאי-שקל: 0.5608 +0.72% (0.00)

וורן באפט פורש, אירופה שורפת כסף על חשמל ואמריקה וסין נפגשות: יום שמצייר את פני הכלכלה הגלובלית

פרישתו המיידית של באפט מברקשייר הת'אווי, זינוק מחירי החשמל באירופה לקראת החורף ופתיחת שיחות ארה"ב–סין על AI ומינרלים נדירים מציירים תמונה גלובלית מטלטלת

אתר כלכלה · 20 בספטמבר, 2026 · schedule 6 דקות קריאה

עידן באפט נגמר: פרישה מיידית מהכיסא של ברקשייר הת'אווי

וורן באפט, אחד המשקיעים המוכרים והמוערכים בעולם, הודיע בימים האחרונים על פרישה מיידית מתפקידו כיו"ר ברקשייר הת'אווי, ובכך סתם את הגאולה על פרק בהיסטוריה של שוק ההון העולמי. בהודעת הפרידה שלו נמנע באפט מדרמטיות ואמר רק משפט אחד שכבר מסתובב בכל כלי התקשורת הכלכליים בעולם ובישראל: "הזמן תמיד מנצח". ההודעה, שהגיעה לאחר עשורים בהם הוביל באפט את החברה מקונגלומרט טקסטיל שולי לאימפריה של מאות מיליארדי דולרים, עוררה גל תגובות בקרב משקיעים ואנליסטים, שכן באפט היה עד היום סמל ליציבות, לסבלנות ולהשקעה ערכית לטווח ארוך.

כלי התקשורת הכלכליים בישראל, ובהם כלכליסט וגלובס, דיווחו על המהלך כבר ביום שישי והמשיכו לעדכן עליו במהלך הסופ"ש, תוך שהם מציינים כי החברה כבר התכוננה לרגע הזה מזה שנים. היו"ר החדש, שעתיד להוביל את הקונגלומרט, הוא דמות שכבר הייתה שותפה לניהול בפועל בשנים האחרונות, כך שהמעבר צפוי להיות חלק יחסית מבחינה מבצעית. עם זאת, ההיסטוריה מלמדת כי אירועים שכאלה מייצרים תנודתיות גם בלי סיבה כלכלית ממשית, שכן משקיעים רבים רואים בבאפט יותר מאשר מנהל – הם רואים בו סוג של עוגן פסיכולוגי לשווקים.

עבור החוסכים והמשקיעים הישראלים ההשפעה אינה תיאורטית. חלק ניכר מקרנות הפנסיה, קופות הגמל וקרנות הסל המקומיות חשופות למניות אמריקניות, וברקשייר הת'אווי היא אחת מחבילות ההחזקה הנפוצות בתיקי השקעות ברחבי העולם. מעבר בהנהלת חברה בסדר גודל כזה עשוי להשפיע על מדדי המניות הגדולים, ובעקיפין גם על התשואות שחוסכים ישראלים יראו בתלושי הפנסיה שלהם. השאלה הגדולה שנשארת פתוחה היא האם ההנהלה החדשה תמשיך במדיניות ההשקעה השמרנית שהנחיל באפט, או שתפנה לעבר אגרסיביות רבה יותר בתחומים כמו בינה מלאכותית וטכנולוגיה.

balance פרשנות ביקורתית: הצד השני של המטבע

יש הטוענים כי עזיבתו של באפט אינה תחילתו של עידן חדש אלא השלמתו של עידן ישן. השוק כבר מזה שנים מתנהל על בסיס טכנולוגיה, מומנטום ואינדקסים סביבתיים, ולא על פי הפילוסופיה הערכית של באפט. לכן, ההשפעה הפסיכולוגית של הפרישה עשויה להיות גדולה מההשפעה הכלכלית הממשית.

מה יקרה למניית ברקשייר בימים הקרובים

בוול סטריט מנסים להעריך כיצד השוק יספג את הידיעה. היסטורית, הודעות של באפט על צעדים משמעותיים זעזעו את השוק לרגע ואז התייצבו, שכן המשקיעים המוסדיים מבינים כי המבנה הארגוני של ברקשייר בנוי להתנהל בלעדיו זה זמן רב. אחזקות המזומנים העצומות של החברה, שהגיעו בשנים האחרונות לשיאים של מאות מיליארדי דולרים, מספקות להנהלה החדשה גמישות כמעט בלתי מוגבלת. אנליסטים צופים כי תוך שנה-שנתיים נדע אם הקרן תמשיך להחזיק במזומנים כמשקל נגד לסיכונים גיאופוליטיים, או שתפנה לרכישות משמעותיות שיבהירו את קצב הצמיחה.

אירופה התכוננה לחורף – ומחירי החשמל בכל זאת מזנקים

בזמן שהעולם עסוק בפרישת באפט, יבשת אירופה מתמודדת עם בעיה הרבה יותר ממשית לתושביה: זינוק חד במחירי החשמל לקראת עונת החורף, למרות שנים של היערכות. כפי שדווח בכלכליסט בימים האחרונים, מדינות האיחוד האירופי השקיעו מאמצים אדירים בגיוון מקורות האנרגיה, בהפחתת התלות בגז הרוסי ובהרחבת ייצור אנרגיה מתחדשת, אולם המאמצים הללו לא הצליחו למנוע עלייה חדה במחירי החשמל ספוט בשווקים המרכזיים של היבשת. הסיבות מורכבות: חורף קר במיוחד, ביקוש תעשייתי שהתאושש, מחסור בקיבולת אחסון גז וקשיים בהובלת אנרגיה בין מדינות הגוש.

ההשלכות מרחיקות לכת. חברות תעשייה אירופאיות נאלצות לשלם יותר עבור אותה יחידת ייצור, מה שפוגע בתחרותיות שלהן מול יריבות אמריקניות ואסייתיות. משקי בית בגרמניה, בצרפת ובאיטליה צופים בחשבונות החשמל מתנפחים, והנושא הפך כבר עכשיו לפצצה פוליטית לקראת הבחירות במספר מדינות. ממשלות נדרשות להפעיל מנגנוני פיצוי והגבלת מחירים, מה שמכביד על תקציבי המדינה שכבר סובלים מגירעונות משמעותיים. כל אלה מייצרים לחץ על הבנק המרכזי האירופי, שנאלץ לשקול את האינפלציה האנרגטית בעת קביעת מדיניות הריבית.

trending_up שינוי מגמה: העידן הפוסט-באפט ושוק החשמל האירופי

השפעה משמעותית שצריך להכיר ולהבין את המשמעות שלה.

מה זה אומר לצרכן ולתעשייה בישראל

לכאורה נראה שהסיפור האירופי רחוק מאיתנו, אבל הוא מגיע לישראל דרך כמה ערוצים מרכזיים. ראשית, חברות ישראליות המייצאות לאירופה עלולות להיפגע מהאטה בפעילות התעשייתית ביבשת ומירידה בכוח הקנייה של הצרכן האירופי. שנית, ישראל היא שחקנית הולכת וגדלה בשוק הגז האירופי, ומחירי גז גבוהים באירופה יכולים להגדיל את הכנסות חברות הגז הישראליות, אך גם להעלות את עלויות האנרגיה המקומיות בטווח הבינוני. שלישית, אינפלציה אנרגטית באירופה משפיעה על מדיניות הריבית העולמית, וזו משפיעה ישירות על הריבית בישראל, על עלויות האשראי ועל שוק הדיור.

וושינגטון ובייג'ין נפגשות: AI, מכסים ומינרלים נדירים על שולחן אחד

הזירה השלישית שעומדת במרכז הדיון הכלכלי העולמי בשעות האחרונות היא פתיחת שיחות בין ארה"ב לסין בשלושה מישורים עיקריים: בינה מלאכותית, מכסים ומינרלים נדירים. כפי שדווח בביזפורטל, שתי המעצמות פתחו בדיאלוג שמטרתו להגיע להסדרים בנושאים שמטלטלים את הכלכלה הגלובלית זה זמן רב. בתחום הבינה המלאכותית, ארה"ב מנסה להגביל את הגישה הסינית לצ'יפים מתקדמים, ואילו סין מנסה להאיץ עצמאות טכנולוגית מלאה. בתחום המינרלים הנדירים, סין מחזיקה בשליטה כמעט מוחלטת בשרשרת האספקה, וארה"ב רואה בכך סיכון אסטרטגי מהמעלה הראשונה.

במקביל, הבית הלבן בראשות דונלד טראמפ הכריז על הקמת כוח משימה לבינה מלאכותית ועל מינוי צאר שיהיה אחראי על התחום, במטרה לרכז את המדיניות האמריקנית ולהאיץ את היתרון האמריקני בטכנולוגיות החדשות. המהלך מתרחש בזמן שחברות AI אמריקניות מתמודדות עם תביעות רגולטוריות בטענה לתיאום האטת פיתוח ופגיעה בתחרות, וכן עם ביקוש עצום לחשמל ולמים עבור מרכזי נתונים שעורר התנגדות ציבורית בארה"ב. כל אלה מציירים תמונה של תעשייה שצומחת בקצב חסר תקדים אך גם מתחילה להיתקל בגבולות פיזיים ורגולטוריים.

משמעויות לשוק ההון העולמי ולחברות הישראליות

לחברות הישראליות יש אינטרס ישיר בתוצאות השיחות. טאואר סמיקונדקטור, למשל, פרסמה לאחרונה כי נכנסה לייצור סדרתי של רכיבי תקשורת ליישומי בינה מלאכותית, וכי הדור הבא של הרכיבים יעביר פי ארבעה נתונים. כל החלטה שמגבילה או מקלה על סחר הצ'יפים בין המעצמות משפיעה ישירות על הכנסותיה ועל שווי השוק שלה. גם חברות סייבר ישראליות, שמסתמכות על שוק האמריקני, עוקבות בדריכות אחר הרגולציה האמריקנית בתחום הבינה המלאכותית. אם יושג הסדר בין וושינגטון לבייג'ין, שוקי ההון עשויים לקבל מנוחה, ואילו אם השיחות ייכשלו, אנו עשויים לראות הסלמה במלחמה הכלכלית בין המעצמות עם השפעות על מחירי חומרי הגלם, שרשרות האספקה והאינפלציה העולמית.

שלוש זירות, סיפור אחד: עולם בשינוי מבני

שלושת האירועים – פרישת באפט, משבר החשמל האירופי והמשא ומתן האמריקני-סיני – נראים על פני השטח כשלושה סיפורים נפרדים, אבל הם למעשה פאזות שונות של אותו שינוי מבני. עידן הכסף הזול הסתיים, כפי שהאקונומיסט ציין באחרונה, וממשלות העולם עומדות לשלם על כך ביוקר. דור המשקיעים שגדל על באפט מפנה את מקומו לדור שמבוסס על אלגוריתמים, נתונים וטכנולוגיה. גוש האירו מגלה כי עצמאות אנרגטית אינה נרכשת בהחלטות מדיניות בלבד אלא בתשתיות, בהשקעות ובסבלנות. ושתי המעצמות הגדולות מבינות כי המלחמה הכלכלית ביניהן היא לא רק על סחורות אלא על שליטה בטכנולוגיות שיעצבו את המאה ה-21. עבור המשקיע הישראלי, המסר המרכזי הוא שהגיוון, הסבלנות וההבנה של מגמות מבניות – ולא רק של כותרות יומיות – הם שיקבעו את התשואות בשנים הקרובות.

menu_book מילון מונחים כלכליים רלוונטיים

השקעה ערכית (Value Investing):
אסטרטגיית השקעה המיוחסת לוורן באפט ובנג'מין גרהם, שבמסגרתה רוכשים מניות של חברות במחיר נמוך משווין הפנימי, תוך הסתמכות על ניתוח פונדמנטלי וסבלנות לטווח ארוך.
מחיר חשמל ספוט (Spot Price):
המחיר השוטף של חשמל בשוק הסיטונאי לאספקה מיידית. באירופה נקבע המחיר במכרזים יומיים והוא רגיש במיוחד לביקוש, לתנאי מזג אוויר ולזמינות תחנות כוח.
מינרלים נדירים (Rare Earth Minerals):
קבוצת יסודות הנדרשים לייצור צ'יפים, סוללות, מנועים חשמליים וטכנולוגיות ביטחוניות. סין שולטת ברוב שרשרת האספקה העולמית, מה שהופך אותם לקלף משא ומתן גיאופוליטי מרכזי.
מדיניות ריבית (Monetary Policy):
קביעת שיעור הריבית המרכזית על ידי בנק מרכזי לצורך שליטה באינפלציה ובצמיחה. עליית מחירי האנרגיה באירופה משפיעה ישירות על החלטות הריבית של הבנק המרכזי האירופי.

שאלות נפוצות (FAQ)

  • לפי הדיווחים בכלי התקשורת הכלכליים, באפט פרש מתפקידו כיו"ר באופן מיידי בנאמרו כי 'הזמן תמיד מנצח'. בכירי החברה כבר התכוננו לתהליך החלפת השלטון, ומי שעתיד להוביל את החברה הוא המנהל המבצעי שמונה בשנים האחרונות בתהליך הדרגתי של העברת סמכויות.

  • אירופה השקיעה בשנים האחרונות בהפחתת התלות בגז רוסי ובהרחבת מקורות אנרגיה מתחדשים, אולם הביקוש המקומי לחורף והתנאים המטאורולוגיים הקשים הביאו לזינוק במחירים בכל זאת. המשמעות היא עלויות גבוהות לתעשייה ולצרכן, ולחץ מתמשך על מדיניות האנרגיה של הגוש.

  • ארה"ב וסין פתחו בשיחות העוסקות בשלושה מישורים: רגולציה ובטיחות בתחום הבינה המלאכותית, הקלות מסחריות הדדיות סביב מכסים, והמשך אספקת מינרלים נדירים שנדרשים לייצור צ'יפים, סוללות וטכנולוגיות ביטחוניות. התוצאות עשויות להשפיע על שרשרות האספקה העולמיות ועל שוקי ההון.

  • החשיפה של חוסכים ומשקיעים ישראלים למניות אמריקניות דרך קופות גמל, קרנות פנסיה וקרנות סל הופכת את עזיבתו של באפט לסוגיה של ממש. בנוסף, המשך ההתקררות או ההתחממות ביחסי ארה"ב–סין משפיע על מחירי חומרי הגלם, על הצ'יפים של חברות ישראליות כמו טאואר, ועל הכלכלה העולמית שעליה נשען היצוא הישראלי.

מה דעתך על הכתבה?

דירוג הקוראים עוזר לנו להשתפר ולהביא לכם את התוכן הטוב ביותר.

תודה על הדירוג!