בורסת תל אביב צונחת על רקע תחזית המאקרו: הבנקים מוכים ממס, הדולר מזנק מעבר ל-3.17 שקלים

שוק ההון הישראלי חווה ימים של תיקונים חריפים וירידות משמעותיות במגוון רחב של סקטורים, כאשר המסחר בבורסת תל אביב מושפע באופן ישיר מהתפתחויות הביטחוניות ומהחלטות המאקרו הכלכליות האחרונות. מדד תל אביב 35 נפל בחדות ואיבד קרוב לשניים וחצי אחוזים מערכו, זאת במקביל לירידות חמורות עוד יותר שנרשמו במדדים המשלימים. המשקיעים בשוק המקומי נדרשים להתמודד עם שילוב בלתי אפשרי של דוחות כספיים מאכזבים מחד, והוצאות ממשלתיות בלתי צפויות שנובעות מהמשך הלחימה מאידך. מגמה זו מובילה לנסיגה מהירה של הון גלובלי ומקומי מנכסים בעלי סיכון גבוה, כאשר ניתן לראות פנייה משמעותית כלפי אגרות החוב הממשלתיות וצמצום חשיפה אקטיבית למניות הצמיחה והטכנולוגיה שהובילו את העליות ברבעונים הקודמים. הביצועים החלשים ביותר נרשמו בשוקי הנגזרים ובאופציות המעו"ף, המשקפים אי-ודאות תנודתיות גבוהה במיוחד לטווח הקצר.

סקטור הבנקים והפיננסים סופג את המכה הקשה ביותר מהטלת מס

אחד הגורמים המרכזיים ללחץ המכירות הכבד בשוק נעוץ בהשלכות המיידיות של חוק ההסדרים החדש, אשר כולל הטלת מס חד-פעמי ומופחת על רווחי היתר של הבנקים לשנת המס 2026. מדד הבנקים איבד קרוב לארבעה אחוזים מערכו במהלך המסחר האחרון, זאת לאחר שהתבררו המספרים הסופיים של ההסדר עם משרד האוצר. לפי ההערכות המעודכנות, הבנקים יידרשו לשלם בשנה הקרובה מס כולל בהיקף של כשלושה מיליארד שקלים, כאשר שני הבנקים הגדולים במשק, בנק הפועלים ובנק לאומי, צפויים לשאת בנטל העיקרי ולשלם כמעט מיליארד שקלים כל אחד. גם בנק דיסקונט והבנקים הקטנים יותר דיווחו על השלכות ניכרות על דוחותיהם הכספיים. מעבר לפגיעה הישירה בשורה התחתונה של הדוחות, קיים חשש כבד בקרב המשקיעים המוסדיים כי תשלומי המס הגבוהים יפגעו באופן מהותי ביכולת של הבנקים להמשיך ולחלק דיבידנדים שוטפים ונדיבים, אשר שימשו בשנים האחרונות כמנוע צמיחה מרכזי עבור מחירי המניות בסקטור זה. בנוסף לכך, סקטור הביטוח והפיננסים נחלש אף הוא בכשלושה וחצי אחוזים, כחלק מהאווירה הכללית של הימנעות מנכסים פיננסיים בעלי מינוף גבוה.

השלכות מס רווחי היתר על דירוג האשראי והון המניות

ההחלטה להטיל מס על רווחי הבנקים לא פסחה רק על כיסיהם של בעלי המניות, אלא עוררה דאגה עמוקה בקרב גופי הדירוג הבינלאומיים והמקומיים. גופים אלו בוחנים בימים אלו את ההשפעה של תשלומי הון חריגים על יחסי ההון העצמי של הבנקים הישראליים. כל פגיעה משמעותית ביחס ההון הגולמי עלולה להגביל את יכולתם של הבנקים להרחיב את פעילות האשראי במשק בתקופה קריטית שבה עסקים קטנים ובינוניים זקוקים לתזרימי מזומנים ולהלוואות גישור עקב המצב הביטחוני. מנגד, נציגי הבנקים הדגישו כי למרות הוצאת ההון החד-פעמית, הם מתכננים להקים קרן סיוע ייעודית לעסקים בצפון בהיקף של מאות מיליוני שקלים, במטרה להקל על המשבר הכלכלי המקומי ולשמור על יציבות מערכת האשראי.

בנק ישראל משאיר את הריבית על 4 אחוזים ומצמצם את תחזית הצמיחה

בד בבד עם הסערה בבורסה, פרסם בנק ישראל את החלטתו המוניטארית השגרתית, אך הפעם בעלת השלכות יוצאות דופן על כלכלת ישראל. נגיד בנק ישראל, פרופסור אמיר ירון, הודיע כי שער הריבית במשק יישאר על רמתו הגבוהה של ארבעה אחוזים ללא שינוי, בניגוד לציפיות המוקדמות בשוק שצפו תחילתו של מחזור הוזלה. ההחלטה התקבלה על רקע חוסר הוודאות הקיצוני האופף את המשק, והצורך להגן על יציבות השקל ולמנוע התלקחות מחודשת של האינפלציה. הממשל כי הורדת ריבית בשלב זה עלולה להחליש את המטבע המקומי באופן דרמטי, מה שיזניק את מחירי הייבוא ויפגע בכוח הקנייה של האזרח הישראלי. חשוב מכך, בנק ישראל עדכן כלפי מטה באופן חריג את תחזית הצמיחה של המשק לשנה הנוכחית, מתוך הכרה בכך שהמלחמה מותחת את כבלי הכלכלה הישראלית עד קצה גמישותה.

המעבר מתחזית של 5.2 אחוזי צמיחה לריאליה של 3.8 אחוזים

בטרם פרוץ המערכה הצבאית המורכבת, תכנן משרד האוצר ובנק ישראל תרחיש אופטימי יחסית שכלל צמיחה כלכלית תוססת של חמישה וחצי אחוזים, אשר נועדה לסייע בהתאוששות מהירה ובצמצום הגירעון הממשלתי המתרחב. אולם, התמשכות הלחימה והשבתתם של אזורי תעשייה מרכזיים בצפון ובדרום הכריחו את הכלכלן הראשי לעדכן את התחזית במהירות לצמיחה של 3.8 אחוזים בלבד. מדובר בנתון שעדיין מבטא צמיחה חיובית, אך הוא נמוך בכמעט שליש מהתכנון המקורי. הירידה בתחזית נובעת בעיקר מפגיעה חמורה בענפי התיירות, הבנייה והצריכה הפרטית, לצד עלייה חדה בהוצאות הביטחוניות הממשלתיות החורצות חור עמוק בתקציב המדינה. צמצום הצמיחה משמעותו גם עלייה בהוצאה הלאומית לשירותי חוב, דבר המקטין את כמות המשאבים הזמינים לשירותים חברתיים ולתשתיות אזרחיות, ומגביר את הלחץ על הממשלה למצוא מקורות מימון חלופיים.

שוק המטבעות הזרים: הדולר פורץ את רף ה-3.17 שקלים

בד בבד עם הירידות בשוק ההון, חווה שוק המטבע המקומי תנודות חריגות ולחצים חסרי תקדים בחודשים האחרונים. שער הדולר האמריקאי מול השקל זינק ופרץ לראשונה את מחסום ה-3.17 שקלים, רמה שלא נראתה מזה תקופה ארוכה. ההתחזקות החריפה של המטבע האמריקאי נובעת משילוב של גורמים מקומיים וגלובליים, כאשר במרכז עומדים חוסר הוודאות הגיאופוליטי המקומי, סגירת מצרי ים באזורנו המשבשים את שרשראות האספקה, ומחירי הנפט המזנקים. משקיעים זרים, ובכללם קרנות גידור וגופים מוסדיים בינלאומיים, מגלים נטייה ברורה לצמצם את החשיפה שלהם לנכסים הישראליים המסוכנים ולהסיט את ההון לעבר נכסי מקלט, ובראשם הדולר והזהב. הפער בין הריבית במשק הישראלי לזה של הפדרל ריזרב האמריקאי, בשילוב עם התחזקות הדולר בעולם, מותירים את השקל בעמדת נחיתות מבנית ומוסיפים עומס נוסף על יבואני הסחורות הבסיסיות.

שוק האגרות חושש: תשואות משקפות סיכון ומצוקה בנכסים הלא-מסחריים

בשוק האגרות הקונצרניות ניתן למצוא בימים אלו את ביטוי הבולט ביותר להתמודדות האמיתית של המשק הישראלי עם המציאות החדשה. בניגוד למגזר הבנקאי שמרוויח מהעלייה בריבית, חברות רבות במשק, ובמיוחד אלו העוסקות בנדל"ן, בנייה ותשתיות, מוצאות עצמן מתמודדות עם עלייה חדה בעלויות המימון ועם ירידה משמעותית בפעילות העסקית. למרות זאת, נתונים מהחודשים האחרונים מעידים על כך שחברות מצאו דרכים לגייס הון בהיקפים חסרי תקדים, כאשר גיוסי האג"ח זינקו ביותר ממאה אחוזים בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. גופים מוסדיים גדולים, כגון קרנות הפנסיה וקופות הגמל, מנצלים את התשואות הגבוהות המוצעות בשוק הפרטי כדי להשיג רווחיות גבוהה יותר עבור החוסכים שלהם. עם זאת, קיים חשש כבד כי חלק מהגיוסים נעשים במחירים המשקפים הערכת חסר של הסיכון הגיאופוליטי והכלכלי, במיוחד בקרב חברות יזמיות למגורים, אשר סובלות מהאטה חמורה במכירות דירות ומעלייה בעלויות חומרי הגלם וכוח האדם.

סקטור הנדל"ן מאבד את המומנטום ומתמודד עם עלויות תפעול גואות

החברות הציבוריות הגדולות בתחום הנדל"ן למגורים סיימו את השנה שעברה עם ירידה ניכרת בהיקף מכירות הדירות, תופעה המלווה בעלייה חדה בעלויות הבנייה ובשיעורי הריבית על המשכנתאות, המרתיעות רוכשים פוטנציאליים. ההכנסות של חברות הייזום עלו בעקבות התאוששות חלקית בענף, אך הרווחיות התכווצה באופן משמעותי. בימים אלו, המלחמה המתמשכת מוסיפה אתגרים נוספים: היעדרות ממושכת של עובדי בניין וקבלנים עקב שירות מילואים, פגיעה בשרשראות אספקה של חומרי בניין, ועלייה בעלויות הביטוח והאבטחה לאתרים. אנליסטים בשוק ההון סבורים כי המשך המצב הביטחוני עלול להוביל לפשיטות רגל מבוקרות בקרב חברות בינוניות וקטנות בענף, במיוחד אלו שאינן נהנות מגיבוי ממשלתי או מקרקעין רווחיים ממכירות עבר שיכולים לשמש כרית ביטחון בשעת משבר.