בצל הטילים: בורסת ת"א על כנפי הנפט, וילאר סופגת פגיעה קשה ומיטרוניקס קורסת

פגיעה ישירה במפעל וילאר: המחיר הכבד של המלחמה בשטח

המציאות הביטחונית הקשה פלשה ביממה האחרונה ישירות אל תוך דוחות החברות הציבוריות, כאשר חברת וילאר (Volcani) דיווחה על פגיעה משמעותית במפעל היחיד שלה, הממוקם באזור התעשייה סגולה שבפתח תקווה, בעקבות ירי הטילים האיראני. מדובר באירוע חריג הממחיש את הסיכון הפיזי הטמון בהשקעות בשוק הישראלי, סיכון שמתומחר כעת מחדש על ידי המשקיעים בבורסת תל אביב. הנזק למבנה ולציוד הוא נזק ישיר שעלול לשבש את תזרים המזומנים של החברה ולדחוף אותה לנקיטת צעדים דרסטיים על מנת לעמוד בהתחייבויותיה. חשוב לציין כי רק לפני פחות משבוע השלימה וילאר עסקה לרכישת השליטה בחברת אירוסול (Aerosol), העוסקת בפיתוח וייצור רחפנים מבצעיים, תמורת כ-25 מיליון שקל. עתה, נראה כי ההשקעה האסטרטגית הזו נתקלת במכשול רציני בשל השבתת הפעילות הפיזית באתר. המשקיעים, שנהנו מעליית המניה בתקופה האחרונה על רקע הסכמי הרחפנים, מצאו עצמם מתמודדים עם ירידה חדה של כ-10% במחיר המניה בטרם הצליחה החברה לממש את הפוטנציאל העסקי הגלום ברכישה. מקרה זה מדגיש את הפגיעות של חברות ביטחוניות-למחצה אשר תלויות בתשתיות פיזיות מקומיות החשופות לאש האויב. אנליסטים בשוק ציינו כי שאלת השיקום וקבלת פיצויים ממערכת הביטוח או מממשלת ישראל תהיה קריטית לעתיד החברה וליכולתה להתאושש מהמכה הזו.

ההפך מפאניקה: מדדים עולים ומניות הנפט מזנקות

למרות התמונה הקשה בשטח, בורסת תל אביב הגיבה באופן מפתיע בחיוב, כאשר המסחר התאפיין בעליות שערים נרחבות. מדד ת"א 35 סיים את המסחר בזינוק חד של 2.2%, בעוד מדד ת"א 125 הוסיף לעצמו 2.3%. ההסבר לתופעה זו נעוץ בעיקר בשינוי הדרמטי במחירי הנפט בעולם, אשר הזינו את מניות האנרגיה המקומיות. מדד הנפט והגז בבורסה זינק ב-2.4%, בעקבות קפיצה חדה במחיר הנפט הגולמי מסוג ברנט, שפרץ את רף 109 הדולרים לחבית. הלם האספקה נבע מהערכות השוק לסכנה ממשית של סגירת מצרי הורמוז או פגיעה בתשתיות הפקה במפרץ הפרסי, תרחיש שהופך לסביר יותר ויותר נוכח ההסלמה. חברות כמו ניו מד אנרג'י ודלק קידוחים נהנו מרוח הגבית של המחירים הגלובליים, אשר משפרות באופן משמעותי את התחזיות לתזרימי המזומנים שלהן לשנים הקרובות. מגמה זו משקפת את הדואליות של השוק הישראלי: בעוד הכלכלה הריאלית והצרכנית נפגעות מהמצב הביטחוני, סקטור האנרגיה מגלם כעת סוג של "הגנה" מפני המשבר, כיוון שמחירי הסחורות עולים בימי מלחמה. מדד הביטוח והפיננסים אף הוא הצטרף למגמה החיובית עם עלייה של 3.8%, בעיקר הודות לעלייתן החדה של מניות חברות הביטוח הגדולות כמו הראל ומגדל, הנהנות משיפור ביחס ההון העצמי ומרווחי ההשקעות הגבוהים.

מרץ השחור: הכיצד הפכו חסכונות הציבור לנפגעים העיקריים

בעוד המדדים המובילים מצליחים להתאושש, נתונים חדשים שפורסמו חושפים תמונה קשה וכואבת הרבה יותר עבור המשקיע הפרטי והחוסך לטווח הארוך. חודש מרץ היה החודש הגרוע ביותר עבור קופות הגמל וקרנות ההשתלמות מאז תחילת המלחמה באוקטובר 2023. על פי הערכות בית ההשקעות מיטב, קרנות ההשתלמות במסלול ההשקעה הכללי רשמו תשואה שלילית ממוצעת של 2.2%, בעוד שהמסלולים המנייתיים, המיועדים למשקיעים בעלי סבילות גבוהה יותר לסיכון, ספגו מכה חמורה אף יותר של 4.4%. הירידות הללו מחקו חלק ניכר מהרווחים שנצברו ברבעון הראשון של השנה, והותירו חוסכים רבים עם יתרות נמוכות משציפו. הסיבה המרכזית לכך היא הפגיעה הישירה בשווקי המניות הגלובליים, שהושפעו מירידות חדות בוול סטריט ובבורסות אירופה על רקע חששות ממלחמה כוללת במזרח התיכון וממלחמת סחר בינלאומית. החשיפה הגבוהה של הגופים המוסדיים למניות בחו"ל, ובמיוחד למדד S&P 500 שירד בחדות, גרמה לזעזוע עמוק בתיקי ההשקעות של הציבור הרחב. נתונים אלו מדגישים את הפער הגדל והולך בין ביצועי המדדים המקומיים, הנתמכים במניות מעטות וספציפיות, לבין ביצועי תיק ההשקעות הממוצע של הציבור הישראלי.

התרסקות מיטרוניקס: המחיר של תחרות סינית ומכסי טראמפ

בשולי האירועים המאקרו-כלכליים, חברת מיטרוניקס (Maytronics), העוסקת בייצור רובוטים לניקוי בריכות, סיפקה דוגמה קשה להשפעת הגלובליזציה והסחר על חברות ישראליות. מניית החברה צללה בכ-18% לאחר שפרסמה אזהרת רווח חמורה, לפיה היא צפויה לסיים את שנת 2025 עם הפסד נקי של 200 עד 230 מיליון שקל. זוהי ירידת מצולע מטרידה עבור חברה שנחשבה בעבר לאבן יסוד בתיקי ההשקעות של הגופים המוסדיים. הגורם המרכזי לכישלון אינו דווקא המצב הביטחוני בישראל, אלא התחרות האכזרית מצד יצרנים סיניים שהציפו את השוק האמריקאי במוצרים זולים, יחד עם מדיניות המכסים של ממשל טראמפ. מדיניות זו פגעה קשות ביכולתה של מיטרוניקס לייבא את מוצריה לארצות הברית במחירים תחרותיים, ובמקביל לא הצליחה לבלום את היבוא הסיני הזול. על פי הדיווחים, חלק ניכר מההפסד נובע מרישום מחיקות עצומות בשווי נכסי החברה ובמוניטין, מהלך חשבונאי המשקף את ההכרה בכך שהמודל העסקי הנוכחי אינו בר קיימא ללא שינוי מבני. המקרה של מיטרוניקס משמש כאזהרה למשקיעים בחברות ייצואניות ישראליות הפועלות בשוק הצרכני האמריקאי, החשופות לסיכונים גיאופוליטיים ומסחריים גוברים.

אדלטק כמקלט ביטחוני: עסקת הענק של לאומי פרטנרס

בצד הפסדי המלחמה, ממשיכים להתרחש בשוק ההון תהליכים מהותיים של הערכת שווי וגיוס הון. עסקת הרכישה של 20% ממניות חברת האנרגיה אדלטק (Adeltech) על ידי לאומי פרטנרס וקרן פירסט טיים (First Time) של אילן שילוח ויונתן בן ארצי, משכה אליה תשומת לב רבה. העסקה, המבוססת על שווי של כ-11 מיליארד שקל לאחר ההשקעה, היא מהלך אסטרטגי שנועד להכין את הקרקע להנפקה פומבית של החברה בבורסה. אדלטק, המצויה בשליטת אורי אדלסבורג, נחשבת לאחד מיצרני החשמל הפרטיים הגדולים במשק, ולמעשה משמשת כ"תחנת כוח" חיונית בהענקת פתרונות אנרגטיים למשק הישראלי. השקעה בת שניים עד 2.3 מיליארד שקל משקפת פרמיית סיכון נמוכה יחסית, אשר נובעת מהביקוש הגובר לחשמל יציב בתקופות של אי-ודאות. חברות האנרגיה הקונבנציונליות נתפסות כמגה-סחירות (קרובות לאג"ח) בטווח הקצר, מה שהופך אותן לאטרקטיביות עבור גופים מוסדיים המחפשים תשואה בטוחה יחסית. עם זאת, השאלה המרכזית המרחפת מעל העסקה היא האם שווי זה אינו מנופח, בהתחשב בעלויות ההון הגבוהות וברגולציה הממשלתית הכבדה המוטלת על משק החשמל.

נקודת מבט נוספת: השוק הפרטי מול הציבורי

העסקה באדלטק ממחישה שינוי מגמה שבו חברות פרטיות גדולות מעדיפות לגייס הון ממשקיעים פרטיים וקרנות הון סיכון לפני שהן פונות לציבור הרחב. זאת, בין היתר, בשל התנודתיות הגבוהה בבורסה, אשר עלולה לפגוע במחיר ההנפקה וביכולת לגייס את מלוא הסכום הנדרש. המעבר של לאומי פרטנרס לזירה זו מעיד על נכונות לקחת סיכונים מחושבים על מנת להשיג תשואות עודפות, גם במחיר של חוסר נזילות זמני. במקביל, ניתן לראות כי שוק ההון הישראלי עובר תהליך של "מיסוד" גם בצד הפרטי, כאשר הגופים הגדולים מנסים "לתפוס" חברות עוגן בשלבים מוקדמים יותר, עוד לפני שהן נהפכות לנכס מבוקש על ידי קרנות הפנסיה וההשתלמות. הצלחתה של עסקה זו עשויה לסלול את הדרך לעסקאות נוספות בסדר גודל דומה במשק.