הקרב על הנוסע המתמיד והצלילה בבורסה: השווקים מתמודדים עם אי הוודאות

הקרב על מועדון הנוסע המתמיד: ישראכרט מול כאל

שוק ההון והפיננסים הישראלי עדים בימים אלו לאחת ההתמודדויות העסקיות המרתקות ביותר השנה, בדמות המאבק החריף בין חברות כרטיסי האשראי על רכישת פעילות מועדון הנוסע המתמיד של חברת התעופה הלאומית אל על. המהלך נחשף לפני מספר ימים כאשר קבוצת ישראכרט, בשליטתו של יצחק תשובה, הגישה הצעה אגרסיבית ובלתי ניתנת לסירוב לפי הערכות השוק, לרכישת זכויות ההפעלה של מועדון הלקוחות היוקרתי לתקופה של עשר שנים תמורת סכום עתק של למעלה ממיליארד שקלים. מדובר בצעד אסטרטגי מרחיק לכת שנועד להבטיח לישראכרט גישה בלעדית למאגר לקוחות איכותי ומבליג על ההוצאה הכספית הגבוהה, תוך כדי בניית נכס אסטרטגי שילווה את הקבוצה לאורך עשור שלם. עם זאת, הצעד הזה לא עבר בשתיקה, והותיר את המתחרה הישירה בשוק, חברת כאל, בהלם מוחלט שהוביל לתגובה נחרצת ואגרסיבית לא פחות.

האשמות על הפרת הסכם ואיומים משפטיים

ברגע שהגיעה הידיעה על ההסכם בין ישראכרט לאל על, שלחה חברת כאל מכתב התראה חריף במיוחד להנהלות שתי החברות, בו היא מאשימה אותן בהפרה בוטה של הסכם בלעדיות שהיה קיים לכאורה בינה לבין חברת התעופה. בכירים בכאל רואים במהלך של ישראכרט 'מחטף' מסוכן שנועד לנכס לעצמו באופן מלאכותי נכס עסקי שהיה אמור להיות משותף או לפחות פתוח לתחרות הוגנת. החברה דרשה באופן מיידי לעצור כל פנייה ללקוחות המועדון ולחדול משימוש במאגר המידע המצטבר, תוך אזהרה חד משמעית כי אם המהלכים לא ייעצרו, תפנה כאל לבית המשפט בבקשה לצו מניעה זמני ותביעת נזיקין כספית כבדה. עבור אל על, הכסף המובטח מהעסקה חיוני לחיזוק הונה העצמי ולהתמודדות עם תקופת אי הוודאות בתעופה העולמית, אך היא מוצאת עצמה כעת לכודה בין הפטיש לסדן במלחמת אשראי שעלולה להסתיים בבתי המשפט.

וול סטריט ותל אביב באדום: השלכות המתיחות הביטחונית

בעוד המערכה העסקית מתנהלת בסלונים הממוזגים של הדירקטורים, רחובות המסחר בבורסת תל אביב חווים ימים סוערים במיוחד על רקע ההסלמה הדרמטית בגזרה הצפונית והמתיחות הגוברת מול איראן. האופוריה שאפיינה את המסחר בשבועות הראשונים של מבצע 'שאגת הארי' התפוגגה לחלוטין, כאשר המשקיעים החלו לתמחר את המציאות הקשה של מלחמה ממושכת ורב זירתית. ביומיים האחרונים נרשמו ירידות חדות ובלתי פוסקות שהובילו את מדד הדגל, תל אביב 35, לצלול בכ-3.8%, בעוד מדד המניות המובילות תל אביב 125 איבד כ-3.5% מערכו. מגמה זו מחקה באופן סופי את כל העליות שנרשמו מתחילת המבצע הצבאי, ומשאירה את השוק בשפל שלא נראה מאז תחילת הלחימה. הסנטימנט בשוק הפך מהותה מפוזיטיבי לשלילי ככל שהתברר שהסכסוך עלול להתפשט ולפגוע ישירות בענפי המשק השונים.

הנפט מזנק, השקל נחלש ובנק ישראל צפוי לקפוא את הריבית

בד בבד עם ירידות בשוק המניות, חווה שוק המטבע המקומי תנודות חריגות ומדאיגות. השקל איבד מערכו בצורה חדה מול הדולר האמריקאי וטיפס מעל רמת 3.15 שקלים לדולר, זאת על רקע הבריחה לנכסי מקלט והחששות מפגיעה ישירה בכלכלה הישראלית ובתזרימי המסחר. חולשת השקל נובעת בין היתר מזינוק חסר תקדים במחירי הנפט בשווקים הגלובליים, כאשר חבית נפט מסוג ברנט עברה את רף 112 הדולרים, בעקבות האיומים על סגירת מצרי הורמוז והפגיעות בתשתיות האנרגיה. בצל משבר מתגלגל זה, מרכזים המשקיעים את מבטם אל עבר בנק ישראל, הצפוי לקיים ביום הקרוב את דיוני הוועדה המוניטרית. האנליסטים בשוק תמימי דעים כי הנגידה והדירקטוריון יבחרו בגישה זהירה ויותירו את הריבית ללא שינוי ברמה של 4%, אך הדגש יושם על התחזית המאקרו-כלכלית החדשה שתפרסם המחלקה למחקר ונתונים, אשר צפויה לשקף את הגדלת הגירעון הממשלתי והלחצים האינפלציוניים המתגברים.

התנגשות המערכות: סיכונים בשוק ההון ומבט מוסדי

הכלכלן הראשי של בית ההשקעות מיטב, אלכס ז'בז'ינסקי, מצביע בסקירתו האחרונה על תמונת מצב מורכבת במיוחד, בה הצריכה הפרטית סופגת מכה של כ-20% בפועל מאז תחילת המלחמה, בשל היעדרות כוח אדם, מחסור בטיסות יוצאות ותחושת אי ודאות קולקטיבית. בנוסף, ז'בז'ינסקי מזהיר מפני סיכון 'צפיפות פוזיציות' (Overcrowded positioning), מצב בו המשקיעים המוסדיים והציבור דרך קרנות הנאמנות רכשו מניות ישראליות בהיקפים חסרי תקדים של למעלה מ-30 מיליארד שקל בחצי השנה האחרונה. חשיפה חריגה זו הופכת את השוק לפגיע ביותר במקרה של סטייה שלילית מהתסריט המצופה, שכן כל תגובת פאניקה עלולה ליצור אפקט דומינו וזרימת כספים מהירה החוצה מהאפיקים המקומיים. בניגוד לשוק המניות, ניכרת יציבות יחסית בשוק האג"ח הקונצרני, אך גם שם ניתן לראות התחלת פתיחת מרווחים, במיוחד בקרב חברות שנתונות לחסדי הצרכן או נמצאות בקווי העימות הישירים.

מניות הביטחון והאנרגיה מול תעשיות השירותים

הירידות בשוק המקומי אינן חלוקות באופן שווה בין הסקטורים השונים, אלא מייצרות פערים עמוקים המשקפים את המציאות החדשה שנכפתה על המשק. מדד מניות הביטוח והפיננסים נחתך באכזריות, על רקע החשש מגידול בתביעות הרכוש והנפש, בעוד מניות חברות הנדל"ן והבנייה סופגות מכות כואבות נוכח השיתוק בענף הבנייה האזרחית והמחסור בפועלים עקב גיוסות המילואים. מנגד, ניכרת תופעה הפוכה ומעניינת אצל מניות חברות האנרגיה, כמו בזן וקבוצת דלק, שדווקא זינקו באופן חד ומסיבי על רקע ההנחה שמחירי הזיקוק והסולר ימשיכו לטפס באווירה האינפלציונית. באופן פרדוקסלי, מניות הביטחון דווקא התקשו לשמור על ערכן ונסחרו בירידות חריגות של מעל ל-12% במדד המשנה שלהן, זאת לאחר עליות שיא שנרשמו בשלבים המוקדמים יותר של הלחימה. המשקיעים נוטים לפרוש רווחים ממניות הביטחון בתקופות של הסלמה, מתוך הבנה כי התמחורים הגבוהים כבר מגלמים בתוכם את הרווחים הצפויים מהסכמי השלום או רענון חוזים.

מהלכים אסטרטגיים ורכישות בצל המשבר

למרות המערבולת בשווקים והסכנות הגלומות באלימות הגוברת, טייקונים מקומיים וקרנות השקעה ממשיכים לפעול באגרסיביות להרחבת עסקיהם, מתוך תפיסה כי דווקא בעיתות משבר ניתן למצוא הזדמנויות מחיר משתלמות. דוגמה בולטת לכך היא אישור משרד האוצר לבקשתו של דורי נאוו לרכוש החזקה של עד 10% ממניות חברת ההלוואות החוץ-בנקאיות מימון ישיר. מהלך זה נתפס כשלב ראשוני בדרך לקראת השתלטות מלאה אפשרית על החברה, העשויה להצריך השקעה של למעלה מ-100 מיליון שקל. בהקשר זה, רשות ניירות ערך מקפידה להיאבק נוקשות במניפולציות שוק ובניגודי עניינים, ובימים אלו הודיעה על השעיית רישיונם של שני מעורבים מרכזיים בפרשת גלובלנט, בהם המנכ"ל לשעבר אוהד וייגמן ודורון אשר. יו"ר הרשות, בר גוריון זינגר, חזר והדגיש כי לא יאפשר לגורמים בשוק לנצל את הפחד והבלבול כדי להסתיר מידע מהציבור או להעביר נכסים וכספי לקוחות בניגוד לאמות המידה הנדרשות.

מלחמת האנרגיה משנה את כללי המשחק

עלייתם הדרמטית של מחירי הנפט והגז הטבעי בעולם, אשר מושפעת ישירות מהלוחמה במפרץ הפרסי ומתקיפות התשתיות ההדדיות, משנה באופן עמוק את המבנה הכלכלי הגלובלי ומשפיעה ישירות על התיקי ההשקעות של הישראלים. בנקים מרכזיים ברחבי העולם, לרבות הפדרל ריזרב האמריקאי והבנק המרכזי האירופי, נאלצים להתמודד עם דילמה כואבת בין תמיכה בצמיחה כלכלית פוגעת לבין המשך המאבק באינפלציה העקשנית שמקבלת דלק מהמחירים העולים של האנרגיה. השקעות בנכסים בטוחים כמו זהב ואג"ח ממשלתיות אמריקאיות חוזרות לקדמת הבמה, כאשר המשקיעים מחפשים כל דרך אפשרית להגן על הונם מפני אי הוודאות הגואה. האטה בצמיחה העולמית תפגע באופן ישיר גם ביצוא הישראלי, במיוחד בתחומי ההייטק והתעשייה, שהם מנועי הצמיחה העיקריים של המשק, מה שהופך את התקופה הקרובה לאתגר עצום עבור מנהלי ההשקעות, הפועלים בניסיון לאזן בין שמירה על תשואה לבין הגנה על הון בסביבה כל כך נפיצה ובלתי צפויה.