השקל צולח את רף 3.05 שקלים והבורסה שוברת שיאים: מאחורי הקרב המסחרי והסיכונים שאיש לא מתמחר

הדולר קורס לעבר רף שלושה שקלים בצל אופטימיות גיאופוליטית חריגה

שער הדולר חצה את קו ה-3.05 שקלים ונסחר ברמה שלא נראתה מאז שנת 1995, במה שמהווה את אחת התנועות החריגות ביותר בשוק המטבע הישראלי בשלושה עשורים. ההתפתחות מגיעה על רקע שילוב של הכרזת הפסקת האש בין ישראל לאיראן, הודעת ראש הממשלה בנימין נתניהו על פתיחת משא ומתן ישיר עם לבנון, והיחלשות מתמשכת של הדולר בשווקים העולמיים. השקל הפך בפועל למטבע החזק ביותר מול המטבע האמריקאי מתחילת השנה, עם תשואה מצטברת של מעל 20 אחוז, נתון שאין לו אח ורע בזירת המטבעות הגלובלית. המשקיעים המוסדיים והפרטיים כאחד נוטשים בקצב מואץ את עמדות הדולר שלהם, בהערכה שהשקל ימשיך להתחזק ככל שהפסקת האש תישמר על כנה וייתכן אפילו שיחצה את רף שלושת השקלים לדולר בפעם הראשונה בהיסטוריה.

לא מדובר רק בסיפור מקומי. ההיחלשות הגלובלית של הדולר תורמת אף היא להתחזקות השקל באופן משמעותי, שכן זוג המטבעות דולר-שקל נסחר גם בהקשר הרחב יותר של חולשת המטבע האמריקאי מול סל מטבעות עולמי. במקביל, נתונים שנחשפו מגלים כי בנק ישראל התערב בשוק הריפו במהלך חודש מרץ והזרים כ-200 מיליון שקל לגופים מוסדיים, באמצעות הלוואות קצרות טווח כנגד אגרות חוב, על רקע התנודתיות החריגה שאפיינה את שוק ההון במהלך מבצע שאגת הארי. מדובר במהלך נקודתי לשמירה על נזילות השוק, אף שהיקפו קטן בהרבה מהתערבויות המטבע שביצע בנק ישראל בתחילת מלחמת חרבות ברזל, שכללו מכירות של מיליארדי דולרים. ההתערבות מעידה על כך שגם הרגולטור זיהה את הלחצים שהופעלו על השוק בתקופת הלחימה, ופעל למנוע משבר נזילות שהיה יכול להחמיר את התנודתיות באופן דרמטי.

הבורסה בתל אביב שוברת שיאים בזינוק מניות הביטוח והבנקים

האופטימיות שאפיינה את שוק המטבע זלגה במלוא עוצמתה גם לבורסה בתל אביב, שסגרה שני ימי מסחר רצופים בעליות חדות תוך שבירת שיאים נוספים. מדד תא 35 הוסיף 1.9 אחוז והגיע ל-4,443 נקודות, בשבירת השיא ה-24 שלו מתחילת השנה, בעוד מדד תא 125 עלה באותו שיעור. מדד הבנקים זינק במעל 3 אחוז, אך הכוכב האמיתי של יומי המסחר האחרונים היה מדד הביטוח, שהוסיף 6.1 אחוז וצבר עלייה של 13 אחוז בסך הכל מאז הכרזת הפסקת האש. הפניקס זינקה ב-5 אחוז, מגדל המריאה ב-7.4 אחוז, מנורה מיטב דש הוסיפה 5.9 אחוז, איילון קפצה ב-7 אחוז וכלל ביטוח עלתה ב-7 אחוז ביום מסחר בודד. העליות החריגות במניות הביטוח נובעות מהערכת שוק ההון כי הפסקת האש תביא לירידה משמעותית בתביעות הביטוח שהצטברו במהלך המלחמה, וכן מהציפיות לשיפור בסביבת הריבית שתאפשר לחברות הביטוח להפיק רווחים גבוהים יותר מהיקף ההשקעות שלהן.

הנפקות פרטיות פורחות ורף הכניסה למדדים עולה

במקביל לעליות במדדים המובילים, נרשמת פעילות הנפקות פרטיות חריגה בבורסת תל אביב, שמעידה על אופטימיות עמוקה בקרב הגופים המוסדיים. הבורסה טיפלה ב-165 בקשות להנפקות בחודש מרץ, לעומת 105 בקודמו, עלייה של למעלה מ-50 אחוז שמשקפת רעב הון מוסדיי שמחפש הצבה בשני המגה-טרנדים המובילים: בינה מלאכותית ותשתיות בישראל. עם זאת, האטרקטיביות הגוברת של הבורסה מעלה גם שאלות לגבי רמת המחירים. בדיקה של 38 חברות ישראליות בולטות הנסחרות רק בארצות הברית מראה כי שליש מהן לא היו עומדות בתנאי הסף להיכנס למדד תא 125, וחברות כמו סימילרווב ופייבר אף נמצאות מחוץ למדד SME60. המשמעות היא שרף הכניסה למדדים המובילים עלה באופן משמעותי, ולחברות הייטק קשה יותר לעמוד בו מבעבר.

הפער המסוכן: ראלי במניות מול אדישות באגרות החוב הממשלתיות

מתחת לפני השטח של הראלי המרשים מסתתר פער מהותי שמטריד כלכלנים מרכזיים בשוק הישראלי. אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב דש, מזהיר כי המלחמה המתמשכת היא כבר לא אירוע חולף אלא משקולת על צוואר המשק, ומעדכן את תחזית הצמיחה לשנה זו כלפי מטה לרמה של 4.0 עד 4.5 אחוז. במקביל, יעד הגירעון התקציבי צפוי לעמוד על לפחות 5.5 אחוז מהתוצר, נתון שמחייב את הממשלה להגדיל את קצב גיוסי החוב שלה בכ-20 אחוז. הוצאות הביטחון זינקו מ-112 מיליארד שקל ל-143 מיליארד שקל, ויעד הגירעון הרשמי של 4.9 אחוז איבד כל רלוונטיות מזמן. החשש הגדול יותר נוגע לצד ההכנסות: הגאות בגביית המיסים בשנים האחרונות נבעה ברובה מאירועים חד-פעמיים כמו מבצע רווחים כלואים, חלוקת דיבידנדים מואצת והקדמת רכישות לפני העלאת מעמ״. מכיוון שאירועים אלו מיצו את עצמם, קיים סיכון ממשי שגביית המיסים בשנה זו תהיה נמוכה במידה ניכרת מהיעדים המקוריים.

חרף התמונה הפיסקאלית המדאיגה, שוק האגרות חוב הממשלתי הישראלי מפגין אדישות תמוהה שאין לה תקדים בזירה הבינלאומית. עליית התשואות באגרות חוב ממשלתיות לעשר שנים בישראל הייתה מהמתונות ביותר בהשוואה בינלאומית, ועקום התשואות נותר השטוח ביותר בזירה הגלובלית. זבז'ינסקי מעריך כי שוק האגרות חוב, בפרט האפיק השקלי הארוך, אינו מתמחר כראוי את הסיכונים הפיסקאליים של המדיניות הממשלתית, וממליץ על מח״מ בינוני-קצר תוך החזקת מח״מ קצר באפיק הצמוד ובינוני בשקלי. המשמעות היא שהמשקיעים המוסדיים, שהם השחקנים הדומיננטיים בשוק האגרות חוב המקומי, בונים על כך שהשקל ימשיך להתחזק וימתן את לחצי האינפלציה. זבז'ינסקי מעלה את תחזית האינפלציה ל-2.4 אחוז ל-12 החודשים הקרובים, ומעריך כי בנק ישראל יבחר להשאיר את הריבית ללא שינוי ברמתה הגבוהה, בניגוד לציפיות הקודמות בשוק שדיברו על שלוש הורדות ריבית במהלך השנה.

חשש מהורדת דירוג והשלכות על עלות הכסף

ברקע הפער בין המציאות הפיסקאלית לבין התמחור בשוק, עולה חשש ממשי מפני שחקני הדירוג יחזירו את תחזית הדירוג של ישראל לרמה שלילית, במיוחד אם תירשם הסלמה ביטחונית נוספת. חברות S&P ומודיס כבר הביעו בעבר דאגה מהמגמות הפיסקאליות בישראל, והמשך חריגת הגירעון מהיעד עלול להוות קטליזטור לצעד כזה. הורדת דירוג תשפיע ישירות על עלות הכסף של המדינה, שתעלה בהתאמה, ובאופן עקיף גם על עלות המשכנתאות והאשראי לצרכן הישראלי. כלכלנים בספונסר ובדה-מרקר מצביעים על כך שהפער בין עליית התשואות באגרות חוב ממשלתיות ישראליות לבין מקבילותיהן האמריקאיות המשיך להצטמצם, עדות לכך שהמשקיעים הבינלאומיים אינם מייחסים לישראל פרמיה מספקת על הסיכונים הגיאופוליטיים והפיסקאליים הייחודיים שלה. הסיכון שמצביעים עליו הכלכלנים הוא שברגע של הסלמה ביטחונית חדשה או של התנתקות השקל ממגמת ההתחזקות החריגה שלו, האינפלציה שבנטרול המטבע עומדת על כ-3 אחוז תתפרץ ותפגוש שוק שפשוט לא ערוך אליה.

מחיר הנפט והשפעת מצר הורמוז על סדר היום הכלכלי

מרכיב נוסף במשוואת הסיכונים של שוק ההון הישראלי הוא מחיר הנפט, שלאחר שהכפיל את עצמו במהלך המלחמה מכ-60 דולר לחבית לכ-120 דולר, חזר לרדת אך עדיין נסחר ברמות גבוהות במידה ניכרת ממחירו טרם הסכסוך. שרודרס מעריכים כי מחיר הנפט גבוה כיום בכ-30 אחוז ממחירו לפני פרוץ המלחמה, וכי לא יחזור בחודשים הקרובים לרמה שלפני המערכה. הסכסוך הדגיש לטענתם את פגיעות מערכת אספקת האנרגיה ואת המחסור במאגרים אסטרטגיים במדינות רבות. השיבושים במפרץ הפרסי, כולל הנחת מוקשים ימיים על ידי משמרות המהפכה במצר הורמוז, הביאו לצמצום היצע הדשנים בעולם ולעלייה בעלויות הייצור החקלאי, בעוד מדינות מתפתחות נותרות תלויות במיוחד באספקה שנפגעה. חברת איי.סי.אל, שנפגעה ישירות מסגירת מצרי הורמוז, איבדה 4.4 אחוז מערכה, וחברות נוספות בענף האנרגיה נסחרו בירידות משמעותיות. המשקיעים בישראל נדרשים לקחת בחשבון כי המתח הגיאופוליטי באזור המפרץ לא נפתר באופן מלא, וכי כל הסלמה חדשה עלולה להחזיר את מחירי הנפט לרמות שישפיעו ישירות על עלויות הייבוא, התחבורה ובסופו של דבר על רמת המחירים לצרכן.