וול סטריט בעמידת מתנה: האולטימטום לאיראן מטלטל את השווקים ומייקר את הדולר
בורסת תל אביב חווה שינויי מגמה חדים: המניות הביטחוניות ממריאות לצד קריסת מניות הבנקים, בעולם המטבעות מתחולל זעזוע והשקל נחלש אל מול הדולר והיורו בעקבות המתיחות הביטחונית.
וול סטריט בעמידת מתנה: האולטימטום לאיראן מטלטל את השווקים ומייקר את הדולר
השבוע נפתח בטלטלה חסרת תקדים בשווקים הפיננסיים הגלובליים, כשכל העיניים נשואות לוושינגטון ולטהרן בעקבות הצהרותיו הקשות של הנשיא דונלד טראמפ. המסחר בוול סטריט התנהל במהלך היממה האחרונות באווירה של חרדה קולקטיבית מעורבת בתקוות מזדמנות, כאשר המשקיעים מנסים לעכל את האולטימטום שהציב הבית הלבן על רקע סירובה של איראן להפסקת אש זמנית. המדדים המובילים בארצות הברית שיקפו מציאות מורכבת, כשהדאו ג'ונס נסגר בירידה של 0.2 אחוזים, בעוד שהS&P 500 והנאסד"ק הצליחו לשמור על עליות קלות של כ-0.1 אחוזים, מה שמעיד על תנועת מטוטלת חריגה בין סקטור הטכנולוגיה למניות המסורתיות. האיום הישיר של טראמפ, לפיו איראן יכולה 'להיות מושמדת תוך לילה אחד' אם לא תפתח את מצר הורמוז לשיט חופשי, שלח גלי הלם דרך שווקי הסחורות, ובראשם שוק הנפט העולמי שהגיב בתנודתיות אלימה.
מחירי האנרגיה: פרמיית הסיכון סביב מצר הורמוז ממריאה
בזירת הסחורות, המצב הגיאופוליטי הוביל לשינויי מגמה חדים ולפיצול מעניין בין סוגי הנפט השונים. מחירו של הנפט מסוג WTI הגיב בצניחות ועליות חליפיות, כשהוא נסחר בסביבות 112 דולר לחבית, בעוד שהנפט מסוג ברנט, המהווה מדד קובע עבור השווקים האירופאים והאסייתיים, נסחר בפרמיה משמעותית והתייצב על 110 דולר לחבית. פער חריג זה נובע בעיקר מהחשש הכבד של סוחרי האנרגיה מפני הסלמה שתוביל לחסימה פיזית של מצר הורמוז, המהווה עורק חיים לאספקת הנפט העולמית. השווקים מתמחרים כעת 'פרמיית פחד' יומית, כאשר כל הודעה רשמית מטהרן או מהבית הלבן מייצרת תנודות של אחוזים בודדים תוך דקות ספורות. התלות הגלובלית בנתיב השיט הזה מאלצת את גופי ההשקעות לגדל את האחזקות בנגזרות אנרגיה כהגנה, מהלך שמזין את עצמו ומנפח את מחירי השוק גם ללא עלייה ממשית בביקוש הפיזי מצד הצרכנים.
lightbulb טיפ מהמומחה
בתקופות של אי ודאות גאופוליטית קיצונית, מומלץ לבחון הגדלת תיק המזומנים והפחתת חשיפה למניות בעלות מינוף גבוה, כשהמיקוד עובר לאגרות חוב ממשלתיות לטווח קצר ולנכסי מקלט כגון זהב ודולרים, עד שהערפל המאקרו-כלכלי מתפוגג והמגמות החדשות מתייצבות.
בורסת תל אביב מתפצלת: הביטחוניות מזנקות, הבנקים בנפילה חופשית
בזירה המקומית, בורסת תל אביב חווה ימים של סטייה קיצונית בין הסקטורים השונים, תופעה המעידה על שינוי אסטרטגי עמוק בקרב המשקיעים המוסדיים והפרטיים כאחד. על רקע הדיווחים על התקפות טילים וההכנות להסלמה, המשקיעים זינקו באופן מסיבי על מניות תעשיות הביטחון והאנרגיה, בעודם נוטשים בבהלה את סקטור הפיננסים והנדל"ן. מדד ת"א 35 עלה בשבועיים האחרונים בכ-2.2 אחוזים, אולם מדד הבנקים צלל בחדות של למעלה מ-2.3 אחוזים, וזאת בשל החשש מפני פגיעה בלתי הפיכה בכושר ההחזר של הלווים ועלייה צפויה בחובות האבודים. בצד השני של המתרס, מניות הביטחון והאנרגיה שברו את כל שיאי העלייה השנתיים שלהן, כאשר מדד הנפט והגז התחזק בכ-2.4 אחוזים ומדד הביטחוניות קפץ בכ-3.8 אחוזים. הדגשת הפער הזה משקפת היטב את השאלה הכלכלית המרכזית של הרגע: כיצד תיראה כלכלת ישראל בעידן שלאחר המלחמה, והאם מגזר הפיננסים יוכל לעמוד בעומס המצטבר של הוצאות המלחמה האדירות והפגיעה בפריון העבודה.
עסקאות ענק והסטות הון בצל המלחמה
בלב התנודתיות, המערכת העסקית הישראלית ממשיכה לתפקד בניסיון לשמר ערך, כשהיא מייצרת כותרות על עסקאות רבות מיליארדים. אלביט מערכות, למשל, הודיעה על חתימת עסקת ענק של 2.3 מיליארד שקל למכירת מערכות ארטילריה מתקדמות לצבא יוון, מהלך המעיד על העניין הגובר בעולם במערכות הלחימה הישראליות. במקביל, חברת פלייטיקה הודיעה על הקמת ועדה אסטרטגית בסיוע מורגן סטנלי לבחינת מכירת חלק ממשחקיה, זאת בניסיון לייצב את מצבת ההכנסות שלה שנפגעה מחוסר הוודאות. בנוסף, בכירים לשעבר בקרן פימי ממשיכים למשוך הון תחת המכ"ם, כאשר קרן ברית גייסה לאחרונה 400 מיליון שקל לטובת רכישות נוספות. אלו מהלכים שמוכיחים כי בעוד המשקיע הקטן נוטה להיכנס לפאניקה ולפדות נכסים בהפסד, הגופים המוסדיים ובעלי ההון רואים בתקופה זו הזדמנות לביצוע הסטות אסטרטגיות ורכישת נכסים במחירים מופחתים.
balance פרשנות ביקורתית: הצד השני של המטבע
בעוד שהשווקים מתמחרים כרגע תרחיש של הסלמה מתמשכת, יש לזכור כי צליפות מדיניות מילוליות אינן בהכרח מבשרות פעולה צבאית קרקעית רחבה. כל פתיחת תיק מחודשת או הסכם להפסקת אש יכולה להוביל ל'פיצוץ' הפוזיציות הפסימיות, מה שיגרום לזינוק חד ומהיר במדדים הישראליים ולהתחזקות ניכרת של השקל.
שוק המט"ח: השקל מאבד אחיזה והדולר פורץ את רף ה-3.14
שוק המטבעות המקומי חווה את אחת התקופות הסוערות ביותר בשנים האחרונות, כאשר השקל נחלש באופן עקבי ומהיר מול המטבעות החזקים. הדולר האמריקאי זינק בצורה חדה ועבר את רף ה-3.14 שקלים ליחידה, בעוד שהיורו האירופי מטפס בביטחה מעלה לשער של 3.63 שקלים. התנועה הזו אינה מקרית ונובעת ישירות מהסיכון הגיאופוליטי הגובר, המאלץ את המשקיעים הזרים להמיר את כספם למטבעות מקלט, ובמקביל גורמת לציבור הישראלי להאיץ את רכישות המט"ח כהגנה על כוח הקנייה שלו. הלחץ על השקל נובע גם מחששות לגריעה משמעותית ביתרות מאזן התשלומים, פגיעה בתיירות החוץ שכבר כעת סובלת מביטולים המוניים, וכן מההוצאות הביטחוניות הכבדות שמגדילות את הגירעון בחשבון השוטף של ישראל. מדיניות בנק ישראל נבחנת בימים אלו במבחן קשה, כאשר גורמים בשוק מעריכים כי הנגיד אמיר ירון ייאלץ לבצע התערבויות ישירות בשוק המט"ח בהיקפים של מיליארדי דולרים כדי למנוע אובדן אמון מוחלט.
ביט והבנקים: עליית עמלות על רקע אי-הוודאות
בתוך המהומה המאקרו-כלכלית, ממשיכים להתקיים שינויים מבניים בפעילות הבנקאית הבסיסית אשר פוגעים ישירות בצרכן הישראלי. בנק הפועלים הודיע כי יעלה את העמלה על קבלת כספים באפליקציית ביט מ-0.6 אחוזים ל-0.8 אחוזים, החל מחודש מאי, מהלך שיפגע במיוחד בעצמאיים ובעסקים קטנים המעבירים סכומי כסף גבוהים מעל 25 אלף שקל בשנה. עליית העמלות מגיעה בתזמון בעייתי, כאשר עלות המחיה כבר עולה בשל היחלשות השקל והתייקרות הייבוא, והיא מצטרפת לעלייה בריבית המשכנתאות שבלמה את שוק הנדל"ן. הבנקים טוענים כי מדובר בהתאמה תפעולית נדרשת וכי השינוי רלוונטי רק לכ-7 אחוזים מהמשתמשים, אולם בשוק ישנה ביקורת חריפה הטוענת כי הבנקים מנצלים את היעדר התחרות ואת חוסר הוודאות הכלכלית כדי לשפר את שולי הרווח שלהם על חשבון הציבור.
הצפי להמשך: האם הפסקת אש תחזיר את השקל החזק?
השאלה המרכזית שנמצאת כעת על שולחנם של מנהלי ההשקעות והאנליסטים במשק היא האם תנועת השוק הנוכחית היא מצב זמני שיימחק עם הודעה על הפסקת אש, או שמדובר בשינוי פרדיגמה שישפיע על תמחור הסיכונים של ישראל לשנים קדימה. מצד אחד, הסכם מדיני רשמי או רגיעה משמעותית בזירה הצבאית עלולים להוביל לזינוק חד במניות הישראליות, שכן המדדים כבר ספגו ירידות עמוקות ומחירי המניות משקפים תרחישים פסימיים למדי. מנגד, ישנם רבים הסבורים כי הנזק שנגרם למוניטין הכלכלי של ישראל והתימחור המחודש של הסיכון הגיאופוליטי יישארו כאן לטווח ארוך, מה שימנע מהשקל לחזור לרמות השיא שהציג לפני תחילת המתיחות. בנוסף, חברות התעופה והתיירות ממשיכות לספוג מכות כבדות, כאשר אל על דורשת מהמדינה פיצויים על הפעלת טיסות הפסדיות בשל 'אחריות לאומית', מהלך שמעורר ויכוח ציבורי ער בשאלה האם המדינה צריכה לסבסד את הפעילות העסקית שלה בעיתות משבר או שמא מדובר בניסיון לגלגל את ההוצאות על חשבון משלם המיסים.
שאלות נפוצות (FAQ)
-
מניות הבנקים סופגות מכה חריפה בעקבות חששות עמוקים מפגיעה בכושר ההחזר של לוויים עסקיים ופרטיים, עלייה צפויה בהון העצמי הנדרש לשם כיסוי פוזיציות אשראי בתקופת אי-ודאות, וכן בשל הפיכתן של אגרות החוב הממשלתיות לאלטרנטיבה בטוחה ואטרקטיבית יותר עבור המוסדיים.
-
האיומים הישירים על איראן וההסלמה המדומיינת סביב מצר הורמוז הובילו לעלייה חדה במחירי הנפט, כשה-Brent מתייצב מעל 112 דולר לחבית, זאת על רקע חששות של סוחרים מפני פגיעה פיזית בתשתיות אנרגיה או חסימה של נתיבי השיט הקריטיים לעולם.
-
הדולר מזנק מעבר לרף ה-3.14 שקלים בעקבות תופעת 'הבריחה למקלטים בטוחים' של משקיעים מקומיים וזרים, הממירים נכסים שקליים למטבעות חזקים כדי להגן על ערכי ההשקעות שלהם מפני התנודתיות הגבוהה והסיכונים הגאופוליטיים הגלומים בשוק הישראלי.
-
מניות הביטחון מגיבות בשל צפי לגידול משמעותי בתקציבי הביטחון ובהזמנות ביטחוניות בינלאומיות, בדומה לעסקת אלביט הענקית ביוון, בעוד שמניות האנרגיה מרוויחות מהזינוק במחירי הנפט והגז העולמיים, אשר משפר באופן מיידי את תחזיות הרווחיות של החברות.
